פתיחת התפריט הראשי

שיחה:היתר מכירה

איחוד עם פולמוס השמיטהעריכה

איחדתי את הערכים. קרדיט לעורכי הערך שאוחד נמצא בהיסטוריית הגרסאות של פולמוס השמיטה, שהפך לדף הפניה. בברכה, גנדלף - 22:44, 23/06/14

משוב מ-14 באוקטובר 2014עריכה

האם ניתן לקבל נוסח של שטר מכירה דוגמא 212.76.109.44 12:27, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

הרבנים המתירים והאוסריםעריכה

ביקורת אני לא מבין למה מחקת את הרב שטרנבוך יש לו קונטרס משלו בו הוא מבאר שאסור לקנות היתר מכירה, כל רב מביא בספריו את דברי קודמיו כך פוסקים הלכה. כנ"ל גם לגבי הרב אלישיב והרב קנייבסקי, הרב קנייבסקי כתב על כך בדרך אמונה. חוץ מזה דעת גדולי הדור חשובה כאן (לא כותבים כל רב שכונה).

כמו כן הרב משה לוי יש לו ספר שלם! דבר השמיטה על היתר מכירה.

כל הספרים השלמים יש להם מקום בפרק ה"לקריאה נוספת". אבל פולמוס היתר המכירה הוא פולמוס עבר, וככזה יש להציג את שמות החולקים ולא את שמות תלמידיהם. היה מקום לציין חריגים כמו רב חרדי בן זמננו שהיה מתיר, או רב מתלמידי המתירים שהיה אוסר. יש מקום לאזכור הרב עובדיה יוסף כמייצג הפוסקים הספרדיים בהיותו הבכיר בהם שהתייחס באריכות לנושא זה. אין טעם לציין את גדולי כל הדורות שאחר כך. (ואגב: בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה:  . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף ולכן, חשוב להקפיד עליה.). ביקורת - שיחה 21:34, 3 בינואר 2015 (IST)
שם הערך הוא היתר מכירה לא פולמוס היתר מכירה כלומר ההתייחסות היא הלכתית ולא רק היסטורית. העורך היהודישיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ה 21:47, 4 בינואר 2015 (IST)
גם הלכתית הפרמטרים הנ"ל תקפים, במחלוקת השו"ע עם הרמ"א לא נציין שגם הרב שטרנבוך והרב עובדיה יוסף נחלקו באותה מחלוקת, כי זה טריוויאלי. אילו הרב עובדיה יוסף היה פוסק כהרמ"א ורב שטרנבוך כמו השו"ע, היה זה קוריוז ראוי לציון. ביקורת - שיחה 23:11, 4 בינואר 2015 (IST)
יש לך טעות בהשוואה, במחלוקת השו"ע והרמ"א הרב עובדיה פוסק כמו השו"ע כי כך כתב השו"ע ולא כי יש לו סברא טובה או ראיה טובה ולכן באמת מיותר (קצת) לציין שכך פסק הרב עובדיה, אבל כאן הרב עובדיה פסק שמותר בגלל שיש לו סברות וראיות לזה וגם אם הרבנים המתירים היו אוסרים והאוסרים היו מתירים(כגון שהרב קוק והרב אלישר היו אוסרים והמהרי"ל דיסקין היה מתיר) הפסיקה לא היתה משתנה, ולכן אין לבטל את דעתו בגלל דעות קודמות. וכך גם להפך לגבי הרב שטרנבוך. אני מציע לתייג את משתמש:ציון הלוי ומשתמש:מי-נהר, אם אתה מכיר עוד מתמחים בעניין נשמח לשמוע את דעתם. העורך היהודישיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ה 21:45, 5 בינואר 2015 (IST)
התיוג הוא רעיון חכם. תודה לך. ביקורת - שיחה 22:35, 5 בינואר 2015 (IST)
אבל הם לא עונים אני מתייג את משתמש:גנדלף העורך היהודישיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ה 22:39, 10 בינואר 2015 (IST)
לדעתי אם הרב שטרנבוך חידש בעניין, ראוי לאזכרו. ואם אפשר לנסח מחדש את הרשימות כפרוזה, מה טוב. לדוגמא את הרב עובדיה נציין כדוגמא לרב חרדי ספרדי מהדור האחרון שהתיר, ועל הרב שטרנבוך נכתוב מה חידש.
מעניין לעניין באותו עניין, למרות הביטול שלך אני עדיין מפקפק בכך שהחזו"א התיר אכילת הפירות בדיעבד בשל המכירה. כמדומני שכתב שאין לה תוקף כי מבוצעת ע"י שליחות ואין שליח לדבר עברה. אבל הנחתי לעניין עד שאעיין במקור. בברכה, גנדלף - 22:54, 10/01/15
אני מבין שכך דעתך גם לגבי הרב אלישיב והרב קנייבסקי.
לגבי החזו"א זו לשונו ואותן שמוכרין (ע"י עצמן ולא ע"י שליח) פרדסיהן לנכרי אף שעוברים בזה משום לא תחנם מ"מ הוי מכירה ולדעת סה"ת פקעה מהן קדושת שביעית ואע"ג שקשה לסמוך על זה מ"מ יש להם על מה שיסמוכו ולכן אין לאסור פירותיהן דיעבד.
אגב, יועל מאוד אם תטפל במראי מרומות למטה חלק מהן לא ממוספרות אלא עומדות בפני עצמן תודה ושבוע טוב. העורך היהודישיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ה 23:14, 10 בינואר 2015 (IST)
הוא שאמרתי. למעשה איש אינו מוכר את שדהו בעצמו, ולכן למעשה החזו"א שלל את היתר המכירה. וכן, מה שהתיר בדיעבד, לענ"ד אינו רק לאכילה. לא הבנתי את מה שכתבת על מראי המקומות. בברכה, גנדלף - 23:31, 10/01/15
תיקנתי שהחזו"א מתיר אם מכרו בעצמם. לגבי ההערות תראה למשל את ההערה על הילקו"י למטה, (מעל הקטגוריה של שמיטה) אין לפניה מספר. או שזה רק אצלי ככה אבל לא נראה לי. העורך היהודישיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ה 23:45, 10 בינואר 2015 (IST)
לגבי ההערות: בחלק התחתון (לא בגוף הטקסט) מהערה 68 ואילך המספור מפסיק. העורך היהודישיחה • כ' בטבת ה'תשע"ה 00:03, 11 בינואר 2015 (IST)
השידוך של רבנים במשך 150 שנה לא לעניין. ראשית לא מדובר על אותו היתר. שנית, עיקר הנושא הוא הנחלת ההיתר לדורות, ובזה אין ראיה מכל רב שהתיר בשמיטה או 2. {{אלמ}]
גם לי יש כהנה וכהנה השגות על עריכותיך בערך זה, אבל אין זמני בידי כעת להיכנס לסוגיה זו. אל תבנה על גירסה יציבה, ביום שאכנס לעניין, נפתח הכל מחדש. כמו שרמז האלמוני, הרשימה בענין כזה שהוא לא חד חד ערכי, היא אם כל שטחיות. ביקורת - שיחה 01:13, 10 בפברואר 2015 (IST)
תזכורת: אל תבנה כל גירסה יציבה. ביום שאמצא זמן לטפל בערך הזה, אתייחס לגירסה שהייתה לפני תחילת עריכותיך בערך זה. ביקורת - שיחה 13:57, 12 באוקטובר 2015 (IDT)
למיטב הבנתי מבחינת הכללים זה לא עובד ככה, והשינויים אכן 'התייצבו'. זה לא אומר שלא יהיה ניתן לתקן, במידת הצורך.
לגבי החזו"א, אני מודה ששכחתי לעיין במקור, אבל מה שהחזו"א התיר בדיעבד זה רק את הפירות (ודאי באכילה שהרי לא אסר שמור ונעבד, אך כנראה גם לעניין קנייתם מאותם שיש להם על מה לסמוך שאין בכך איסור סחורה). את את עבודת הקרקע ודאי שלא התיר, וגם לא מסחר בפירות, שהרי הוא סבר כמבי"ט שקדושת שביעית אינה פוקעת בכל מקרה. לכן מה שהיה כתוב בערך שכשהמכירה אינה ע"י שליח התיר בדיעבד, מטעה. בברכה, גנדלף - 00:08, 13/10/15
לגבי גירסה יציבה, ברור לי שאני צודק, ואם משהו השתבש פורמלית, אעלה את העניין העקרוני לדיון במזנון. אדם לא חייב להיות פנוי אינטלקטואלית לכל דיון אפשרי בכל זמן נתון. אני חושש במקרה הזה מ"מלחמת התשה"/"מלחמת חפירות" ולכן צריך למצוא זמן בשביל זה. האופציה האחרת הייתה פשוט לשחזר אותו. כל הספירה הזו של כמויות רבנים, אינה מקובלת - לא כאן ולא בשום מקום. למעט אי אלו. ביקורת - שיחה 00:27, 13 באוקטובר 2015 (IDT)
לפני הפורמליקה, כלל לא הבנתי כיצד אתה רואה את הגרסה היציבה. היא אינה יכולה להיות תלויה במה נכון/טוב או בשיקול ענייני כלשהו. באשר להתנגדותך לספירת הראשים (שאגב מקובלת מאוד אצל הרב עובדיה זצ"ל ותלמידיו), אם חרף ההתנגדות העקרונית אתה סבור שתועלתה לערך עולה על נזקה (ואולי מישהו יתמצת בעתיד), טוב עשית שלא שחזרת. ואם לא, אבל סתם לא היה לך ראש להתעסק איתה - נו, גם לא היה לך ראש להירשם עד 2013. ובכלל, מה אכפת לך כ"כ מה הגרסה היציבה? כשתתפנה לערך ותרצה להציג גרסה אחרת, מהיכרותי עמך אני משוכנע שתהיה לה תמיכה מספקת, במידת הצורך. בברכה, גנדלף - 01:21, 13/10/15
בעיקר רציתי לחסוך למשתמש עבודה שלא לצורך. וגם מתוך חשש שלאחר שמשתמשים רבים ישקיעו זמן ומרץ בלתקן את הרשימה, יהיה ברור מאליו לכולם שהיא חלק אינטגרלי מהערך. התועלת לערך בהבאת הדעות ברורה, הבעיה שלי היא עם הפורמט הרשימתי ו"ערמות" הרבנים. לגבי הרב עובדיה זצ"ל רמזתי למה שכתבת (כמובן שההבדל ברור: אנציקלופדיה היא רק הקטע שאחרי ה-"... לכן בשבטי ישראל אודיע נאמנה ש-XYZ" ולא פירוט מהסוג הזה). ביקורת - שיחה 01:30, 13 באוקטובר 2015 (IDT)
נכון שזה לא כ"כ מקובל פה לכתוב רשימות של רבנים, אבל אני חושב שבערך הזה ספציפית תהיה לזה תועלת מרובה, המחל' בעניין ההיתר מכירה מפורסמת מאוד בכל המגזרים החל מהחילוני וכלה בחרדי, זאת למרות שהנושא שייך רק פעם בשבע שנים, ומדובר "רק" באיסור דרבנן (לפחות לרוב הפוסקים), המחל' הזו מייצגת גם מחל' השקפתית. אני בטוח שכל מי שנכנס לערך הזה ישמח מאוד לראות בדיוק מי מתיר ומי אוסר במהלך הדורות, אם נמחק חצי מהרבנים שם נפסיד מידע חשוב שיכול מאוד להועיל לקורא, וזה חבל. אל דאגה לא נכניס לכל ערך פורמט רשימתי כזה, אני חושב שבערך הספציפי הזה נצא מגדרנו, ונכליל את הערך הזה ב"אי אלו" ערכים שכן שייך לציין בהם רשימות. העורך היהודישיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
אתה צריך לפחות 4 רשימות: מתירים לכתחילה, מתירים בדיעבד, אוסרים מכירה אבל מתירים אכילה, אוסרים גם אכילה. כמובן, בתוך האכילה אפשר גם לחלק בין פירות וירקות, ובתוך המתירים בדיעבד יש לחלק בין רמות של דיעבד, האם מספיק שמחיר הסחורה האחרת מאוד יקר, או שצריך דווקא סכנה למפעל ההתיישבותי. וכן על זו הדרך. הרשימות הללו מאוד מטעות ולא מייצגות את המציאות נאמנה. ההערה שנכתבה ליד שמו של הרב אליהו ש"כתב שההיתר הוא בדיעבד", נכונה לעוד רבים אחרים. כל המורכבויות הללו, מלבד זה שהן מצריכים הרבה חשיבה, ניתוח וניסוח כלי להציגן נאמנה, הן גם כר פורה לויכוחים אינסופיים, כפי שהיה בערך עם רשימה דומה: כניסה להר הבית (הלכה). יזהר ברקשיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ו • 12:15, 26 באוקטובר 2015 (IST)
במצב אידיאלי אמורה להיות מוצגת תרומתו של כל אחד לדיון, אחרת צריך רק הפניה לאתר חיצוני "לרשימת המתירים והאוסרים ראו...". ביקורת - שיחה 13:28, 26 באוקטובר 2015 (IST)
חזרה לדף "היתר מכירה".