שיחה:המאה ה-30 לפנה"ס

שימוש בכתב חרטומים בסין?! עריכה

הערך על כתב חרטומים מתייחס ספציפית לכתב המצרי. לא ידוע לי שהכתב המצרי היה בשימוש בסין. בסין היה כתב נפרד לגמרי (גם אם היה פיקטוגרפי)The duke - שיחה 18:53, 20 ביולי 2013 (IDT)תגובה

אתה צודק. תוקן דוד א. - שיחה

העלמת אירועים בעלי ערך אנציקלופדי עריכה

תקציר: נא להחזיר את שני האירועים על פי סדר עולם רבה. התיארוך ניתן במפורש בקונטקסט תרבותי ולא היסטורי, ויש לשניהם ערך אנציקלופדי.

ולפירוט: בנוגע להעלמת מותו של אדם ועלייתו של חנוך עפ"י סדר עולם רבה בטיעון "לא היסטורי, לא בולט" ע"י @עמית אבידן: בתור שתי דמויות מוכרות בשלושת הדתות המונותאיסטיות, מדובר באירועים בולטים בהחלט, ובעיקר מותו של חנוך שהערך עליו מציין שאותו אירוע הוליד ספרות עשירה על דמותו של חנוך. ועל אחת כמה וכמה בויקיפדיה העברית, מאחר שסביר להניח שדוברי עברית שנחשפו לחנוך ואדם הראשון לא פחות משנחשפו, למשל, לפריחת תרבות נורטה-צ'יקו, אירוע בולט שאיכשהו נשאר על תילו בערך. "לא היסטורי" הוא טיעון לא רלוונטי, כי הכותרת היא "אירועים בולטים", לא "אירועים היסטוריים" ולא "אירועים בעלי עדות ארכיאולוגית שעברה ביקורת עמיתים". משמע: מדובר באירועים מתוארכים בעלי ערך אנציקלופדי, ושני האירועים בעלי ערך אנציקלופדי מספיק בשביל שיופיעו בערכים [[חנוך] ואדם וחוה. כך שגם אם התיארוך שלהם הוא על ידי מקור ראשוני ומבוסס על מידע מיתי ולא מידע היסטורי מבוסס, הוא עדיין תיארוך בעל תוקף וקיום תרבותי ולפיכך אנציקלופדי, בדומה לטענה כי ארידו נחשבת במיתולוגיה השומרית כעיר הראשונה בשומר, וזה לא משנה אם היסטורית היא העיר הראשונה בשומר. המידע לא היסטורי אלא אנציקלופדי ובעל ערך כל עוד נתון בהקשרו, ובמקרה של השורות שנמחקו ההקשר ניתן: סדר עולם רבה, ואם זה ממש עושה למישהו טיקים בעין, אפשר להוסיף "הפולקלור היהודי". דיעותינו האישיות בשאלת תקפותו ההיסטורית של המידע התנ"כי לא רלוונטית כאן: שני האירועים בולטים תרבותית ואנציקלופדיים. The duke - שיחה 23:25, 7 בפברואר 2021 (IST)תגובה

אין צורך בדברים האלה בערך שמדבר על אירועים היסטוריים. אפשר להזכיר את הדבר בלוח השנה העברי. שם זה גם טבעי יותר בהתחשב בתארוך. גילגמש שיחה 05:40, 8 בפברואר 2021 (IST)תגובה
א. ערכי האלפים, המאות והשנים משתייכים לתחום הכרונולוגיה, שהוא מצדו חלק מענף ההיסטוריה. ספרי המקרא אינם מתיימרים להיות ספרי היסטוריה, ואף חז"ל הכירו בכך ("אין מוקדם ומאוחר בתורה"). ב. יש דמויות וארועים שנחשבים "היסטוריים", ופחות או יותר גם קיים קונצנזוס לגביהם. אחאב הוא דמות היסטורית. בלעם בן בעור הוא דמות היסטורית דוד הוא דמות היסטורית. לגבי חלק מהן, יודעים בדיוק מתי חיו/פעלו, לגבי חלק מהן, יש חילוקי דעות, ועלינו להביא את רוב התיאוריות או לכל הפחות לציין שיש גם תיאוריות אחרות לגבי תיארוך. לדמויות כמו נח, בדיוק כמו אותנפישתים, אין תאוריה. ג. התיארוך שהופיע על פי "סדר עולם רבה" מכיל נתונים מביכים, ואנחנו לא יכולים לעשות צחוק מעצמנו. למשל, על פי מה שכתוב בערך המאה ה-19 לפנה"ס, יעקב נפטר בשנת 1816 לפנה"ס, ובערך המאה ה-18 לפנה"ס מצויין שיוסף נולד בשנת 1725 לפנה"ס, 41 שנה אחרי מות יעקב. זה מה שקורה כשמנסים לערבב היסטוריה (דיסציפלינה מדעית) עם אמונה. פשוט בושה. ד. וזה גם בהחלט מביך לכתוב את הטקסט "1 בספטמבר 3760 לפנה"ס - אלוהים בורא את העולם." למה נח כן ואלוהים לא? למה לא לציין בתיארוך של המבול או הפיכת סדום כי מי שחולל את האירוע זה אלוהים? כי זה מביך. כי זה עושה צחוק מהויקיפדיה, ומוריד את האמינות שלה. ה. לגבי דמויות מוכרות בעולם, יש אחד הארי פוטר, שנולד בשנת 1980. לא נציין אותו בערך על השנה, גם לא תחת "פולקלור עולמי". גם לא שום דמות ספרותית אחרת שאפשר לתארך, מאכילס ועד רובינזון קרוזו. למה? נחזור להתחלה: הם לא קשורים להיסטוריה, וערכי שנים זה היסטוריה. עמית - שיחה 11:07, 8 בפברואר 2021 (IST)תגובה
כתבתי תגובה מפורטת, ואז החלטתי להימנע ממלחמות עריכה. TLDR: טענת הלוח העברי של גילגמש וטענת חוסר העקביות מצדיקות את המחיקה. שאר הטענות לצערי עם תוקף נמוך. אם זה באמת מעניין מישהו, אפשר לפרט בשיחות פרטיות. The duke - שיחה 13:56, 17 בפברואר 2021 (IST)תגובה
חזרה לדף "המאה ה-30 לפנה"ס".