סבתי הניה פקלמן קפצה אל מותה בתאריך 19 בינואר 1940, אמי צפורה עברה לבית החלוצות בתל אביב ואחר כך לקיבוץ יגור, היא התחתנה עם שלום בורנשטיין, ילדה אותי בשנת 1945והתגרשה. עברה לקיבוץ מנרה שם התחתנה עם דוד טמיר(דוד'קה פיצ'רסקי) עין-יה טמיר.
הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 84.111.107.25419:47, 20 במרץ 2012 (IST)תגובה
נראה שהסיבה העיקרית בגללה קיים הערך הוא הספר האוטוביוגרפי שכתבה. הערך מקדיש פרק שלם לחשיבות הספר (חשיבותו של הספר כמקור היסטורי) למרות קיום הפרק, לא הצלחתי להבין כיצד דווקא הספר הזה הוא "מוערך כאחד המקורות האותנטיים ביותר שנכתבו על חיי הפועלות בשנות העשרים של המאה העשרים" (ציטוט מפרק המבוא). הפרק הזה נתמך על ידי הערת שוליים לספר עצמו ולכן לא יכול להיות מקור אובייקטיבי שיאשש טענה כבדת משקל זו. הערת שוליים שנייה לפרסום של יד בן צבי תומך בפרט זניח יחסית: קול נשי בחברה גברית. זה בהחלט לא מספיק כדי לבסס את ספרה כ"אחד המקורות האותנטיים" אפילו היה זה מקור אותנטי, אז מה? יש המון מקורות אותנטיים. האם הספר שלה חשוב? הפרק שדן בחשיבות הספר לא מצליח לאשש את זה. לכן, אני לא חושב שיש פה מספיק כדי להשאיר את הערך אצלנו. גילגמש • שיחה05:07, 7 במרץ 2014 (IST)תגובה
חשיבות הערך מובהרת בו היטב - זהו פרק נוסף, בתולדות היישוב העברי המתפתח בארץ ישראל, פרק המציג כאבים ואתגרים שראוי לשמר את זכרם.
ספרו של רוצח המונים רומי הוא אחד המקורות העיקריים לתקופה ושימש כספר לימוד לטינית במשך דורות. קל לאשש טענות אלה - עבודות שלמות נכתבו על ספרו של רוצח ההמונים הרומי. אני לא מכיר (והערך לא מציג) אפילו עבודה אחת שנכתבה על ספרה של גב' פקלמן. גילגמש • שיחה07:08, 7 במרץ 2014 (IST)תגובה
עכשיו מובן איך בכל דור ודור קם לנו רוצח המונים אחר - כולם למדו מהספר הזה. אפילו עבודה אחת (כולל זו שלך) לא אמרה במפורש את מה שראוי לומר: יוליוס קיסר היה רוצח המונים ופושע מלחמה, וזה מגמד את כל יתר מעשיו.
אם תחזור לערך שלפנינו ותעיין בסעיף "לקריאה נוספת", תגלה עבודה שמתייחסת לספרה של פקלמן, ובסעיף "קישורים חיצוניים" יש התייחסויות אחדות אליה ואל ספרה. דוד שי - שיחה08:50, 7 במרץ 2014 (IST)תגובה
האמת היא שזה מה שכתבתי, אך שנילי מיתן לי את הערך... לגבי ההערה שלך: פרק הקריאה הנוספת מפנה לפרק או מבוא (קשה לדעת) שמופיע בתוך הספר שכתבה גב' פקלמן, כך שזאת לא עבודה עצמאית. כל הקישורים החיצוניים הם לכתבות בעיתונות למעט קישור אחד למכון בן גוריון - לא התרשמתי כל כך. נמתין לדעות נוספות בסוגיה זו. גילגמש • שיחה09:55, 7 במרץ 2014 (IST)תגובה
גלגמש, אין הרבה מקורות אותנטיים אחרים.
בשנות השלושים זה היה קשה מאוד לאדם פרטי להוציא ספר בהוצאה עצמית. לא היו אז מדפסות ביתיות וגם לא מעבדי תמלילים ואדם היה צריך להקדיש שנים לכתיבת ספר בעט ובמכונת כתיבה ואז לשכנע בית דפוס, להכין גלופות עופרת של דפי ספרו או לממן כאלו גלופות.
עבור פועל פשוט, הסעיף הקודם היה קשה שבעתיים.
לא היו הרבה חלוצים. כל היישוב העברי היה קטן מאוד בקנה מידה של היום.
קראתי בעיון את דבריו של גילגמש, ומן הצד השני גם את דבריהם של יגאל שוורץ, עורך המהדורה החדשה של הספר מ-2007, ורות אלמוג. נימוקיהם של שוורץ ואלמוג (אף שאינם, ככל שידיעתי מגעת, ויקיפדים בעלי זכות הצבעה), שכנעו אותי. יש חשיבות לספר, ויש חשיבות לסיפור חייה המיוחד של פקלמן.--א 158 - שיחה10:21, 8 במרץ 2014 (IST)תגובה
לאור הדגשתו של א 158 חזרתי ועיינתי בערך. שמתי לב שמר שוורץ הוא פרופ' לספרות. אם הוא בחר לערוך את הספר, אני אקבל הדבר כהבהרת חשיבות. לא קראתי את דבריו של שוורץ, אך אסתפק באזכור שמו. גילגמש • שיחה10:33, 8 במרץ 2014 (IST)תגובה
משתמשת:Sharon Geva ו-משתמשת:Roni ment, אני מפנה את תשומת ליבכם לטענות שהועלו כאן. אם הערך כולל העתקות של טקסטים ממקורות אחרים זאת הפרה של זכויות יוצרים. כידוע לכן אין זכויות יוצרים על ידע אבל יש זכויות יוצרים על טקסט כפי שהוא נכתב. אני מבקשת שתעבורנה על הערך ותשווינה מול המקורות שהועלו כאן, וכל טקסט שהועתק, תנסחו מחדש או תסירו מהערך. אסור לנו להשאיר בוויקיפדיה טקסטים המפרים זכויות יוצרים. אנא טפלו בנושא בדחיפות, ועדכנה אותי כולל תיוג לאחר השלמת הבדיקה והתיקון. תודה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך10:45, 20 באפריל 2014 (IDT)תגובה
שלום לכם/ן. עשיתי עריכה מרובה לערך ואני מאמינה שגם אם המצב היה כך הוא כבר לא. בכל אופן, גם אצור קשר אם הסטודנטיות שכתבו את הערך, אבקש ממשתמשת:Sharon Geva לעבור עליו ואעשה עוד בדיקה. כמובן שאם זה נעשה אנחנו נשנה את זה עוד יותר. תודה. Roni ment - שיחה17:41, 20 באפריל 2014 (IDT)תגובה
