שיחה:הפריצה לכלא עכו

השם המקובל יותר הוא "הפריצה לכלא עכו". מה דעתכם? ערןב 17:15, 30 אפר' 2005 (UTC)

אכן בגוגל התוצאה היא 96:38 לטובת "הפריצה לכלא עכו". העברתי לשם זה (אף שלפני כתיבת הערך התלבטתי בין שני השמות, ומשום מה העדפתי את "פריצת כלא עכו"). דוד שי 17:24, 30 אפר' 2005 (UTC)

זה הכל? דגדג לי באצבעות להוסיף קצרמר. איפה הסיבות, ההכנות, תאור הפריצה והדרך בה נהרגו תשעת הלוחמים. אביהו - שיחה 19:08, 30 אפר' 2005 (UTC)

קישור שבור? עריכה

הקישור לנאום ראש הממשלה, אינו פועל אצלי. מלח השמים 23:31, 11 דצמבר 2005 (UTC)

תוקן. Darko 14:37, 25 פברואר 2006 (UTC)

תרם להעברה לאו"ם? עריכה

נכתב כי הפריצה לכלא עכו הביכה את הבריטים וזה נכון, אך גם תרמה בין היתר להעברת שאלת א"י לידי האו"ם. על מה זה מסתמך? הבריטים נבהלו מקצת רעש בארץ והלכו לאו"ם? מה שתרם להעברת שאלת א"י לידי האו"ם הוא:

  1. החלשות בריטניה לאחר מלה"ע השנייה (לכן גם ויתרה על הקולוניה החשובה שלה-הודו)
  2. הסיבה השנייה מופיעה כאן.

הפעילות בארץ, ככל הידוע לי, לא מאוד רלוונטית לפנייה לאו"ם. אבירם 13:53, 25 פברואר 2006 (UTC)

מקובל כי פעולותיו האחרונות של האצ"ל היוו זרז להעברת שאלת א"י לאו"ם - פרשת הסרג'נטים, ליל ההלקאות, והפריצה לכלא עכו. שלושת הפעולות הללו, יותר מאשר פגעו בבריטים פגיעות אנושות, פגעו ביוקרתם והשפיעו רבות על דעת הקהל בבריטניה (מה שמגובה בציטוטים לרוב, קריקטורות שפורסמו בבריטניה ומאמרי מערכת). Darko 14:41, 25 פברואר 2006 (UTC)

קראתי מספר מאמרים של היסטוריונים שמנו את הסיבות שציינתי. אני מקווה שאתה מסתמך על מאמרים וספרים רציניים ולא אינטרסנטים (כמו אתר האצ"ל למשל). אבירם 14:52, 25 פברואר 2006 (UTC)

אין סתירה הכרחית, הפעילות בארץ מנעה מבריטניה להתעלם מהמקום, אחרי הכל כפי שציינת היו לה בעיות רציניות יותר במקומות אחרים. בשביל מעצמה מוכה כמו בריטניה, הפעילות הזאת היתה הדבר האחרון שהיא צריכה ויחד עם הבעיות שזה יצר לה אצל האמריקאים (אסור לשכוח שהפעולות הללו היו במידה לא זניחה ליחסי ציבור) זה בהחלט דחף אותה. פרט לכך אסור לשכוח שההיחלשות הבריטית גרמה להתחזקות מדינות ערב וגם זה תרם להעברה לאו"ם כי הבריטים נקלעו למעשה למלכודת שבה כל החלטה תדפוק אותם. טרול רפאים 15:22, 25 פברואר 2006 (UTC)
מקבל את דברי טרול רפאים, ורוצה להוסיף: ניקח את פרשת תליית הסרג'נטים. כשבועיים לאחר הפרשה, נתכנס הפרלמנט הבריטי לכינוס מיוחד של הבית התחתון על מנת לדון בפרשה זו. בסופו של הדיון, היה רוב מוחלט בהצבעה לפנות מוקדם את החיילים הבריטים מארץ ישראל. בנוסף, קולונל ארצ'ר קסט, מי שהיה עוזרו הראשון של המזכיר הראשי לממשלה הבריטית בארץ ישראל, אמר בהופעתו בפני ה"יונייטד אמפייר ג'ורנל" של החברה הקיסרית המלכותית (1949): "תליית שני הסרג'נטים הבריטים גרמה ליציאתנו (מארץ ישראל) יותר מכל דבר אחר". שוב, אין כאן אלא כדי להעיד על התחושה הכללית ברחוב הבריטי ועל דעת הקהל הבריטית, שהשפיעו בצורה חזקה מאוד על ההחלטה הבריטית, בנוסף כמובן לסיבות שהזכרת אתה. הציטוטים הנ"ל, והמקורות שלהם, ישולבו בקרוב מאוד בערך שאני כותב כרגע על הפרשה הנ"ל. Darko 21:17, 25 פברואר 2006 (UTC)

אם אתם מסתמכים על מקורות מהימנים כפי שציינתם, אני כמובן מקבל זאת. במיוחד כדאי לבדוק במחקרים השונים, עד כמה הפעילות בארץ היתה משמעותית לפנייה לאו"ם. אבירם 16:28, 26 פברואר 2006 (UTC)

בערך כתוב שהפעולה בוצעה ביום שבו התקיים הדיון על שאלת ארץ ישראל באו"ם. משתמע מכך שההחלטה הבריטית להעביר את ההכרעה לאו"ם נעשתה קודם לכן, ולפיכך לא ייתכן שהפריצה לכלא עכו היתה בין הגורמים להחלטה הזו. גם תליית הסרג'נטים, שהיתה מספר חודשים אחר כך (ביולי 1947), לא גרמה לבריטים להעביר את ההכרעה לאו"ם, מכיוון שהיא נעשתה לאחר הביקור בארץ של ועדת החקירה של האו"ם. הרי הסרג'נטים ניתלו בתגובה לתליית 3 אנשי אצ"ל שנתפסו בפריצה לכלא... מבחינת לוח הזמנים זה פשוט בלתי אפשרי.--ניצן 22:26, 29 מרץ 2006 (UTC)

עצרת האו"ם החלה בדיוניה בנושא א"י לראשונה ב-28 באפריל 1947. אולם דיוני העצרת לא נמשכו יום אחד - וכך הגיוני לחלוטין שפריצת חומות כלא עכו התרחשה בזמן שהעצרת קיימה את דיוניה בנושא ארץ-ישראל, ותרמה להחלטה להקים את ועדת החקירה המיוחדת לעניין הארץ.

חשוב להבדיל בין דיוני העצרת הכללית של האו"ם בנושא המנדט הבריטי בארץ ישראל, לבין ועדת החקירה המיוחדת שהחליטיה העצרת הזו למנות לשאלת ארץ ישראל, ועדת אונסקופ, שהחלה את עבודתה בארץ ב-16 ביוני, חודשיים לאחר פריצת חומות כלא עכו. זאת ועוד: הדו"ח הסופי של הועדה ניתן ב-31 באוגוסט, חודש לאחר סופה של פרשת הסרג'נטים.

יכול להיות שההבחנה בין הדיונים בעצרת לבין פעילות ועדת אונסקופ יצאה מטושטשת מעט בערך, וזאת משום שאת כל הפרטים הנ"ל אני מגלה תוך כדי כתיבת הערכים. אתקן כך שהמידע יהיה ברור יותר ואנשים לא יתבלבלו. Darko 07:30, 30 מרץ 2006 (UTC)

דבר נוסף - קראתי עכשיו שהועדה (אונסקופ) עסקה באופן ישיר בפרשת הסרג'נטים, וכי יו"ר הועדה ביקש שלא להוציא להורג את שלושת האסירים היהודיים, מחשש שפעולה זו תגרום להתלקחות בארץ ותפריע לפעולת הועדה.Darko 08:37, 30 מרץ 2006 (UTC)

???? ???? עריכה

?????? ?? ???? ???? ?? ?????? ???? "??????" ???? ?????? ?? ??? ???? ??, ??? ???? ????? ??????? "?????"

אפתעה או הפתעה? עריכה

כמו בערך, גם בקישור המובא בסופו (http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/47_6-2.htm) רשום: "ניצול מכסימלי של גורם האפתעה, כוח מחץ אדיר... וכו'". אני מניח שמדובר בטעות נגררת אשר מקורה בקישור. אם לא אקבל תגובה פה שתסביר לי מדוע רשום "אפתעה" ולא "הפתעה" אתקן את הערך. Helios - שיחה 22:24, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה

אפתעה היא צורה ארכאית אך תקנית של המילה. Apollo 11שיחה 22:31, 29 ביולי 2008 (IDT)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:59, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:26, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה

סתירה בערך עריכה

בתקציר בחלק העליון של העמוד נכתב שברחו 27 אסירים יהודים ו-180 ערבים ולעומת זאת, בחלק התחתון של הכתבה תחת 'הפעולה' נכתב שברחו 40 יהודים ו-182 ערבים BenSla - שיחה 01:41, 4 במאי 2020 (IDT)תגובה

פירטתי יותר בחלק העליון של הערך. המספר 40 בורחים במשאית של לבני משולל יסוד, מחקתי מספר זה. על מספר הערבים הנמלטים מצאתי שני מקורות, באתר האצ"ל נאמר 182 ערבים ובמאמר של ציפורי 214. השארתי בפתיח את 182, אבל בגוף הערך הבאתי את שני המספרים. דוד שי - שיחה 08:41, 5 במאי 2020 (IDT)תגובה
מעולה, תודה לך BenSla - שיחה 15:43, 5 במאי 2020 (IDT)תגובה


פתיחה עריכה

דוד שי שלום פירוט היתר בפתיחה לא מציג את המבצע כהוויתו ומסרבל את הפתיח. אני חושב שצריך להחזיר לגרסה שאני רשמתי --מאגמה - שיחה 16:31, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

מה שהחזרתי לפתיח אינו פירוט יתר, אלא הצגת האירועים העיקריים במבצע. ממש לא די לכתוב "נמלטו 27 אסירי אצ"ל ולח"י", כשלמעשה נמלטו 41, ומתוכם שישה נהרגו ושמונה נתפסו. שלושת ההרוגים מהכוח הפורץ והשלושה שהוצאו להורג הם פרטים חשובים מאוד על המבצע. גם לעובדה שנמלטו 182 אסירים ערבים חשיבות שמקנה לה מקום בפתיח. דוד שי - שיחה 16:43, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
האנשים שיצאו מבית הכלא ונפלו לא הצליחו להמלט לכן לא נכון להתייחס אליהם כנמלטים כך גם השמונה שיצאו ונתפסו. שלושת המוצאים להורג כבודם במקומם מונח אך ניתלו בעקבות המבצע ולא במבצע עצמו ובזה אני עוד מתלבט. לגבי ששת ההרוגים שנהרגו במבצע (כוח פורץ ונמלטים) אפשר להתייחס לזה בפתיח. יש עוד אלמנטים רבים שאפשר להתייחס אליהם. 1.התייסות הישוב. 2.השפעה בעולם. 3.יחידיות וחשיבות המבצע (מייחסים לו כמבצע הדגל בפריצה לבתי סוהר בעולם) הדברים האלו הרבה יותר חשובים מבריחת הערבים שלא היו חלק ממטרות המבצע והוחזרו.--מאגמה - שיחה 16:56, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
יש הבדל בין נמלטו ואחר כך נתפסו או נהרגו, לבין לא נמלטו כלל. הקביעה "נמלטו 27 אסירי אצ"ל ולח"י" היא קיצור דרך שמטעה את הקורא. אין ספק שחשוב להזכיר בפתיח את אלה שניתלו עקב השתתפותם בו. הנושאים הנוספים שהעלית לטעמי מיותרים בפתיח (הם לא עוסקים בעובדות מוצקות, אלא התיאור של עמדות, שהוא בהכרח סובייקטיבי). דוד שי - שיחה 18:11, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
ממש לא מיותרים 1.התיחסות הישוב- עובדה מוצקה 2.השפעה בעולם- עובדה מוצקה 3. יחדיות וחשיבות המבצע עובדה מוצקה שמשולבת בא דעה סוביקטבית של חוקרים. לעולם כל ניתוח יהיה סוביקטיבי ולא חסרים פתיחים בויקיפדיה שכוללים תפיסות סוביקטיביות והרי אין טעם למחוק את כולם וגם לא נכון כך שגם פה לא צריך להתכחש למציאות. כמו כן לא הבנתי מה הקשר של בריחת הערבים לפתיח- אירוע חסר חשיבות בניתוח המשימה המטרה והתוצאה. כמו כן לא הבנתי למה הזזת את מיקום הטקסט בנוגע לנפילתו של דב כהן מפקד המבצע והורדת ממנו מלל שחשוב הרבה יותר מהוספת הבורחים הערבים שנלכדו ברובם ומספרם לא ברור .--מאגמה - שיחה 20:27, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
למה אתה מוחק את השם המחתרתי של דב "שמשון" כהן ואיתן "ירוחם" לבני? ולמה אתה מוחק את הדרגה של גונדר "שמשון" דב כהן?--מאגמה - שיחה 21:55, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
הלוחמים נפלו לא נהרגו בוא ונשמור על כבודם.--מאגמה - שיחה 23:03, 22 בדצמבר 2020 (IST)תגובה
משיקולי ניטרליות נהוג בוויקיפדיה העברית להשתמש ב"נהרג" ולא ב"נפל", משום שהמצב האחר, שבו לוחמים ישראלים נפלו ואילו לוחמים ערבים נהרגו או חוסלו, הוא חוסר ניטרליות מובהק. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בדצמבר 2020 (IST)תגובה

דיווח על טעות עריכה

פרטי הדיווח עריכה

בפתיחה, רשום ש6 אסירים יהודיים נהרגו, 3 לוחמים, ועוד 3 שנתפסו נהרגו מאוחר יותר, סה"כ 12, אך בסטטיסטיקות בצד רשום כי 15 לוחמים עבריים נהרגו. דווח על ידי: נגה 176.230.59.222 14:06, 22 במאי 2021 (IDT)תגובה

תוקן על ידי אנונימי, תודה. Mod - שיחה 20:06, 22 במאי 2021 (IDT)תגובה


נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפריצה לכלא עכו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:52, 25 ביוני 2023 (IDT)תגובה

אין כמוך. תיקנתי. דוד שי - שיחה 14:25, 25 ביוני 2023 (IDT)תגובה
חזרה לדף "הפריצה לכלא עכו".