שיחה:השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

שיחות פעילות

עמותת מלר"זעריכה

הופסתי מעט מידע על עמותת מלר"ז שמקבלת מימון מפורום החברות הסלולריות עבור ביצוע בדיקות קרינה סלולרית חינמיות. אשמח לקבל כל שינוי או הערה על כך (שאלות יקבלו מענה על-ידי גורם מוסמך בעמותה) --מלר"ז - שיחה 16:39, 13 במאי 2009 (IDT)

אין צורך זה לא מחדש דבר. יש מספיק קישורים, והעמותה הזו היא בבחינת כל המוסיף גורע עבור הערך.91.143.226.143 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

עיסוק העמותה קשור חד-משמעית לנושא הערך, לא מוזכר גוף אחר שנותן שירות זה, וברור כי האזכור אינו מטעמים מסחריים. אינני רואה כל היגיון בדבריך, ולפיכך החזרתי את הקישורים לעמותה. ‏odedee שיחה 22:54, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

הערה- עמותת מלר"ז כבר אינה מספקת שירותים חינם כבעבר, ניתן להוריד את הקישור ולהוסיף כי- ישנן חברות מוסמכות המשרד להגנת הסביבה המספקות בדיקות קרינת בלתי מייננת בתשלום, למידע נוסף : http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Pages/Non_ionising_Measurement.aspx

מידע מוטעהעריכה

"ככל שמקור השידור רחוק יותר מהגוף, עוצמת השידור המגיעה אל הגוף קטנה ביחס ריבועי למרחק, כלומר - החזקת המכשיר במרחק 50ס"מ מהראש במקום 5ס"מ, מגדילה את המרחק פי 10 ומקטינה את (משרעת) הקרינה פי 100."

אני לא מבין הרבה בטלפונים ניידים, אבל ע"פ הידוע לי, כסטודנט לפיסיקה, עוצמת השידור המגיעה אל הגוף קטנה ביחס ישר למרחק, כלומר - הכפלת המרחק מקטינה את המשרעת לחצי. אני מניח שכוונת הכותב הייתה ששטף האנרגיה, שהוא מתכונתי לריבוע המשרעת, קטן ביחס ריבועי למרחק. בחיים לא תיקנתי בויקיפדיה ואני לא מתכוון להתחיל עכשיו, אז מי שמתעסק בזה מוזמן לתקן.

השאלה היא מה הכוונה ב"עצמת השידור", ונראה שהכוונה היא להספק (שהוא כמו שטף) ולא לעצמת השדה החשמלי. Keleti - שיחה 00:11, 1 באוקטובר 2009 (IST)

מחקר משכנעעריכה

"בדצמבר 2004 מחקר אירופאי הציג תוצאות משכנעות של נזק לדנ"א ותאים כנחשפו לעוצמה שבין 0.3 עד 2 וואט/לק"ג"

אני קצת לא משוכנע ממשפטים עם שגיאות כתיב, אבל זה פחות נורא. מה שמפריע לי הוא שנטען כי התוצאות "משכנעות" אבל בהמשך לא מובאים הסברים מדוע. המסקנה שלי היא שהמחקר לא בהכרח משכנע, אלא פשוט שיכנע את כותב השורה הזו, שבמקרה גם כותב עם שגיאות כתיב. התוצאה? אני לא משוכנע. גדי אלכסנדרוביץ' 08:52, 11 בנובמבר 2006 (IST)

יש בעיה עם מראה המקום ההוא - אתר של נייצ'ר דורש רישום ותשלום. בגלל זה לא הצלחתי לבדוק את פרטי המחקר. גילגמש שיחה 08:58, 11 בנובמבר 2006 (IST)
גם לי הייתה הבעיה הזו (אולי אוכל לקרוא אותו מהטכניון, אנסה מחר). גם בלי לקרוא את המחקר, אני חייב להודות שיש לי תחושה לא נוחה שהערך שלנו מוטה משהו (מקהלה: מה? באמת?) גדי אלכסנדרוביץ' 09:08, 11 בנובמבר 2006 (IST)

ערך מוטהעריכה

למרות הניסיון לאזן לכאורה את הערך בפסקת הפתיחה, הערך עדיין מוטה בעליל. הוא איננו מציג את המחקרים המתנגדים לטענות, הוא איננו מדבר על כך שהקרינה הסלולרית העיקרית שהאדם מקבל היא מהמכשיר שלו ולא מהאנטנות ואיננו מציג את הקשר בין הקבוצות שמובילות את המאבק למאמיני תיאוריות הקונספירציה למיניהן. אינני מומחה לנושא, כך שאינני יכול לתקן את הערך, אבל מצבו חמור מאוד ובמצב הנוכחי, לדעתי, יש לשקול ברצינות את מחיקתו. טרול רפאים 22:52, 16 בנובמבר 2006 (IST)

אני מסכים עם טרולר, אפילו עד כדי מחיקה. 192.115.100.11 11:58, 23 בנובמבר 2006 (IST)
אני מרים את הכפפה: הנה קישור לידיעה על מחקר שטוען שאין לטלפונים סלולרים השפעה מסרטנת. אם מישהו לא מכניס את המידע הזה (או משהו באותה רמת "הקלה") לערך בתוך מספר ימים, אעלה אותו להצבעת מחיקה. יש גבול לסבלנות. גדי אלכסנדרוביץ' 00:26, 7 בדצמבר 2006 (IST)

איחודעריכה

המידע הזה לא אמור להופיע בערך טלפון סלולרי? ‏Yonidebest Ω Talk 01:40, 25 בדצמבר 2006 (IST)

במצבו הנוכחי של הערך? כנראה כן. גדי אלכסנדרוביץ' 08:35, 25 בדצמבר 2006 (IST)
לאור ההרחבה המבורכת שהערך עובר כרגע אני חוזר בי. גדי אלכסנדרוביץ' 12:36, 25 בדצמבר 2006 (IST)

לשנות את שם הערךעריכה

השם של הערך מסורבל מידי וארוך מידי צריך לשנותו

צריך להעביר; למשל, להשפעות בריאותיות של קרינת UHF. עוזי ו. - שיחה 00:33, 27 במרץ 2008 (IST)

האנטנה והמכשיר משדרים באותה עוצמה.עריכה

זו עריכה שגויה.
לאנטנה יש אספקת מתח יציבה, לכן באנטנה אין מנגנון להנמכת עוצמת השידור כשהמכשיר הנייד קרוב יותר.
(בכל אופן המכשירים שאצלי על השולחן כרגע (תחנת בסיס + תחנות קצה) לא עובדים כך.)
גדי ו. (שיחה) 14:06, 10 ביוני 2007 (IDT)

אנטנות וקווי מתח גבוהעריכה

לא כתוב בערך על אנטנות סלולריות ועל ה(כביכול) סכנה מהן. מה עוצמת השידור שלהן? האם יש הוכחות לשיעור סרטן גבוה בקרבת אנטנות כאלה?

עוד עניין - יש טענות (לדוגמא כאן:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2997606,00.html) שלאנשים שגרים בקרבת קו מתח גבוה סיכוי גבוה באופן משמעותי בסרטן. בתכנית עובדה פעם הוצג בניין קרוב לקו מתח גבוה ובו הרבה מהדיירים חלו או מתו מסרטן. זה נשמע מוזר מאד שהרי 50Hz הוא תדר לא מיינן ואף לא מחממם בעליל. מה הסיבות האפשריות לכך?

תודה ענק עדין 18:00, 11 ביולי 2007 (IDT)

שם הערךעריכה

שם הערך הנוכחי בעייתי, ולא מספיק ברור ממנו החיבור בין הנושאים (קצת כמו לכתוב על קיטור ורכבות). אני מציע לשנות את שם הערך להשפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי, בדומה להשפעות בריאותיות של עישון טבק. ‏odedee שיחה 17:55, 21 ביולי 2009 (IDT)

אני בעד. Hmbr שיחה 22:39, 22 ביולי 2009 (IDT)
גם אני בעד שינוי השם. אבל הערך עוסק/צריך לעסוק לא רק בקרינת מכשיר הטלפון אלא גם תחנות הבסיס (האנטנות). משתמש:עוזי ו. כבר הציע (שלושה סעיפים למעלה) את השם השפעות בריאותיות של קרינת UHF - אולי הוא ממצה יותר, אם כי מובן רק ליודעי ח"ן. ואולי משהו מובן יותר להדיוטות: השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית, כמובן רק בתנאי שקיים המושג "קרינה סלולרית" (יש פיזיקאי באולם?) גברת תרדשיחה 16:56, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
זה לא מושג אמיתי. טלפונים סלולריים משתמשים בגלי מיקרו. אבל "השפעות בריאותיות של מיקרוגל" קצת מטעה... עופר קדם - שיחה 19:34, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אהמ, תרפיה במיקרוגל. אביעדוסשיחה 20:17, 3 באוגוסט 2009 (IDT)
אני לא בעד שם שמתייחס לסוג הקרינה, כי מה שחשוב הוא לא רק תדר הקרינה אלא ההספק של מקור הקרינה והמרחק שלו מהאדם, ולענייננו מדובר בהספק מטלפון נייד שצמוד לאוזן, או בהספק מתחנת הבסיס שעשויה להיות במרחק של מטרים ספורים מאדם (למשל על גגות בתים). מדובר פה על חתך ספציפי מאוד של ההשפעות האלה. המונח "קרינה סלולרית" אינו קיים - החלוקה לתאים (cell) היא רק מבחינת ניהול הרשת, הקרינה ממשיכה להתפזר גם מחוץ לתאים המוגדרים. אני עדיין בעד השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי. האם לאור הנאמר פה, מישהו מתנגד לשם זה? ‏odedee שיחה 12:39, 9 באוגוסט 2009 (IDT)
בהיעדר התנגדות, העברתי. ‏odedee שיחה 15:30, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

הפניותעריכה

ניסיתי לעדכן את הערך בהתאם למחקרים האחרונים, אולם שינויים אלו בוטלו ע"י מרקו. אני לא הולך להיכנס למלחמות העריכה שראיתי שהיו כאן בזמנו. אם נדמה לעורך שציטוט לא מדוייק של כתבה בהארץ עדיף בתור מקור על קישור למחקר המקורי בג'ורנל מקצועי, אני פשוט אאלץ להמשיך להכשיל תלמידים שלי שמצטטים את ויקיפדיה.

באנגלית זה לא היה קורה.אנונימי/ת לא חתם/ה

אתה מחקת טענה המלווה במקור והצבת במקומה את הטענה שלך. אם תחזור על הנוהג הקלוקל הזה, תיחסם לעריכה. אתה יכול להוסיף את הפסקה שהוספת לצד זו שמחקת ולא במקומה. עדיף בהסכמה עם הכותבים הראשיים בערך זה. מרקושיחה 15:07, 18 במאי 2010 (IDT)

בתשובה למרקו, מחקתי הפניה כפולה לאותו מקור, שמצטט מחקר שטוען שאין סיכון מוגבר בכלליות (אולי סיכון מוגבר בשימוש כרוני באזורים כפריים) ראה מחקר מקורי כאן http://aje.oxfordjournals.org/cgi/content/short/167/4/457 אנונימי/ת לא חתם/ה

יש להבחין בין הפניה כפולה הנובעת מכפילות תוכן להפניה כפולה הנובעת משתי טענות שונות ובלתי תלויות הסמוכות על אותו המקור. לא מחקת רק את "ההפניה הכפולה" אלא גם את הטענה הנסמכת עליה. פגום לגמרי. אין שום בעיה שתוסיף את הטענה שלך לצידה, כך שהקורא יחשף למגוון המחקרים בנושא. בשום אופן לא במקום. עדיף גם שתחכה לתגובות של אחרים לפני ההוספה. מרקושיחה 15:24, 18 במאי 2010 (IDT)
אני ממליץ להימנע מהפניות לכתבות חדשות שמדברות על מחקרים אלא רק למחקרים עצמם, כדי שהערך יהיה יותר אינציקלופדי ופחות פוליטי. Keleti - שיחה 15:54, 18 במאי 2010 (IDT)


יחידות

כל המאמר הזה חסר ערך אם לא מדברים על יחידות וכן מדברים על הפשעות יחסיות. אין טעם בכלל לדון על פי 10 או פי 100 אם לא יודעים מה ערכי הכיול. אפשר לבחור 10 מכשירים וליצר עבורם סקלה של כיול פי 10 כל אחד מהאחר. זה פשוט הופך את הכל ההשקפה פה למיותרת.

מדוע מוחקים את קישורים רלוונטים?עריכה

מדוע מוחקים את קישורים רלוונטים?

אהלן, רציתי לדעת מדוע מוחקים באופן עקבי לינקים רלוונטים שתורמים לגולשים? הוספתי בערך קישור לאתר בשם 'המרכז לבדיקות קרינה' אשר מרכז לגולשים עשרות מוצרים, מידע ופתרונות העוסקים בנושא הקרינה. בנוסף האתר מרכז את כל האנטנות שנמצאות בישראל וגם לינקים לכתבות ופרומים רלוונטים אשר עוסקים בקרינה של הטלפון הסלולרי . הדבר ש'מרגיז' אותי הוא שבמידה והלינק היה למדור של אחת מחברות הסלולר אז לא היו מוחקים את הלינק. האם חברה סלולרית היא איננה אתר מסחרי? מדוע קישורים לאתר הרלוונטי 'המרכז הישראלי בדיקות קרינה' נחשב ל'פרסומת'? האם האתר מסחרי יותר מ- מסלקום?! חשוב לי לציין שהאתר המרכז הישראלי לבדיקות קרינה הוא חופשי לשימוש, נוח לשימוש ומספק את כל המידע הדרוש בנוגע לקרינת אלקטרומגנטית בכלל ולא רק שנובעת מהטלפון הסלולרי.

קישור לאתר המדובר: המרכז הישראלי בדיקות קרינה

אשמח לתשובה, מדוע אתם לא מפרסמים את המודעה שלי?

ההכרזה של WHO/IACRעריכה

בהמשך לידיעות שפורסמו ב-ynet והארץ:

  • החלפתי את הכתבה ב-ynet בזו של "הארץ", היא נראית סבירה יותר.
  • הוספתי קישור להכרזה המקורית.
  • ר' גם [1].
  • ההשוואה ל-DDT וחומרים דומים מטעה: אנחנו יודעים היטב ש-DDT הוא חומר רעיל. יכול להיות שהוא במקרה גם מסרטן. השימוש בשם הזה מפחיד.
    • סתם בשביל הכיף, Crude Oil, כלומר נפט גולמי מופיע ברשימת הלא מסרטנים שלהם (קבוצה 3). לא חומר נחמד במיוחד. האם נשווה את הטלפונים הסלולריים לנפט גולמי או לבנזין?
    • עוד על הסיווג לפי חומרים, כולל הרשימה: [2].

Tzafrir - שיחה 18:11, 1 ביוני 2011 (IDT)

אוזניית אווירעריכה

הסרתי משפט שנראה לי די תלוש לגבי "אוזניית אוויר" (אוזניה שבה החיבור אוזניה עצמה הוא ע"י צינור אוויר ולא ע"י מיקרופון בתוך האוזניה). אין לי התנגדות עקרונית לאזכורה בערך, אם תוצג המלצה סבירה עליה שלא נובעת מבהלת קרינה גרידא ומגיעה מגוף סביר. Tzafrir - שיחה 10:28, 26 ביוני 2011 (IDT)


1.קודם כל "להגיד על ערך מסוים שהוא תלוש זה בעיני המתבונן בלבד- מה שבעינך תלוש יכול להיות מאוד קשר בעיני מישהו אחר.

2.אם תרצה המלצה על האוזניות אין שום בעיה- תוכל לפנות לEMI - מכון התקנים האירופאי(אחד מהמחמירים בעולם)או לפרופסור זמיר שליטא(אחד האנשים היותר גדולים בתחום הקרינה בישראל) שאני חושב שהוא קצת יותר מבין ממך בתחום הקרינה האלקטרומגנטית והוא ימליץ המלצה סבירה מאוד למה כן כדאי להשתמש באוזניות אוויר לעומת אוזניות רגילות שמספקות לך חברות הסלולר...

3.סתם הערה בונה- שאתה מבטל ערך מסוים שאמור לעזור למנוע את מגיפת הסרטן אל תמהר לבטל - קודם תבדוק, תבחן ואם מצאת לנכון לבטל אז תבטל- קח בחשבון שבמקרה כזה בשונה משאר הערכים שיש בויקי זהו ערך שבאמת אמור לעזור לאנשים להימנע מחשיפה של קרינה אלקטרומגנטית שהוכחה כמסרטנת על ידי משרד הבריאות העולמי...

http://www.smart-safe.com/page8.html

אני מבין את הדאגה, אבל עיוות של העובדות לא עוזר. אתה מתייחס לארגון הבריאות העולמי (לא משרד). הוא לא הוכיח שום דבר, כי הוא לא עושה מחקרים, רק מסתכל על מחקרים אחרים. הוא שינה לאחרונה את הסיווג של קרינה סלולרית, ושייך אותה לקטגוריה 2B, שמשמעותה "יתכן שמסרטן". אם הייתה הוכחה של ממש, הקרינה הייתה מופיעה בקטגוריה 1 ("מסרטן"), או 2A ("ככל הנראה מסרטן", או "סביר שמסרטן"). קטגוריה 2B היא נמוכה מאוד, ומשמעותה אפסית.
אז אפשר לדאוג ולהיזהר, אבל לפני שמפרסמים קביעות מפחידות ("הוכחה כמסרטנת"), כדאי להכיר את העובדות, כדי לא להטעות את הקוראים. עופר קדם - שיחה 16:40, 27 ביוני 2011 (IDT)
  • תלוש: האזכור הוכנס בצורה מיותרת. שני המשפטים שמסביב לאזכור ציינו בצורה די מפורשת שההתקן מיותר.
  • אני מעוניין לראות המלצה כזו. זה בדיוק מה שביקשתי. אתה בינתיים מציין שהיא קיימת, אבל לא מפנה אליה. כשתראה המלצה נוכל להתייחס אליה.
  • לפי האתר שאליו קישרת EMI אינו מכון תקנים אירופי אלא חברה פרטית שקיבלה אישור מכמה מכוני תקנים שכמה מוצרים שלה בטוחים. לשם השוואה, אני מניח שכל הטלפונים הסלולריים קיבלו אישור מאותם מכוני תקנים. Tzafrir - שיחה 17:03, 27 ביוני 2011 (IDT)

אוזניות בלוטות'עריכה

בעקבות אחת העריכות האחרונות בערך, בדקתי שוב. ההספק של אוזניית בלוטות' טיפוסית הוא קטן מאוד (נדמה לי שמיליוואט או משהו דומה). יש התקני בלוטות' שמיועדים לטווחים גדולים יותר שלהם יש הספק גדול יותר, אבל לא האוזניות האישיות שמיועדות לטווח 0. לכן ביטלתי אותה. יש לציין שכל מה שכתבתי כאן הוא ללא מקורות מאדם שאינו מומחה. אך כך גם היתה העריכה המקורית. אני אשתדל למצוא מקורות יותר רציניים מהידע והזיכרון האישיים שלי. Tzafrir - שיחה 12:07, 26 במרץ 2012 (IST)

Bioinitiative Reportעריכה

נוסף היום לערך קישור לכתבה שטוענת שהתקנים לא מחמירים מספיק. אם אני מבין נכון, המקור העיקרי שלהם הוא משהו מהכיוון של w:Bioinitiative Report. אני הייתי מעדיף מקורות יותר אמינים והייתי מעדיף להעיף את הקישור הזה. Tzafrir - שיחה 12:23, 5 בנובמבר 2014 (IST)

מחקר NTP בחולדותעריכה

אני מסיר את הקישור לכתבה של דה-מרקר על המחקר הנ"ל, מהסיבות הנ"ל:

  1. דיווחים עיתונאיים על מחקרים מדעיים כמעט תמיד שגויים, ואינם מקור אמין.
  2. המחקר עצמו לא עבר עדיין ביקורת עמיתים, ולא פורסם בכתב עת מדעי. זו רק טיוטא.
  3. למרות הכותרת ("מחקר ענק שנערך בארה"ב: קרינה סלולרית מסרטנת"), המחקר אינו גדול, ולמעשה הבעיה העיקרית בו היא שהוא קטן בהרבה מכדי לאפשר הסקת מסקנות.
  4. המחקר נעשה בחולדות, ובני אדם, מה לעשות, אינם חולדות. ההבדלים בינינו גדולים מאוד, וחוקרים (ועיתונאים) נוטים לשכוח זאת.
  5. מסקנות החוקרים אינן תואמות את תוצאות המחקר. כדי לפרט, אסביר בקצרה את תכנון המחקר - החוקרים הגדירו 14 קבוצות של 90 חולדות, שבע קבוצות זכרים ושבע קבוצות נקבות. עבור כל מין, קבוצה אחת לא נחשפה לקרינה סלולרית (קבוצת ביקורת). הקבוצות האחרות נחשפו לשני תדרים (GSM ו-CDMA), בשלוש עוצמות קרינה (1.5, 3 ו-6 W/kg).
  6. הדיווחים העיתונאיים, והחוקרים עצמם, אומרים כי המסקנה העיקרית שנמצאה היא עלייה בסיכון של שני סוגי סרטן נדירים בקבוצות שנחשפו לקרינה. הם מציינים כי נמצא קשר בין חשיפה לתגובה, שמחזק את המסקנות (כלומר, נמצאו יותר מקרי סרטן ברמות החשיפה הגבוהות, ולכן סביר יותר שהקרינה גרמה לעלייה בסיכון).
  7. תוצאות המחקר עצמן אינן תואמות את המסקנה הזו. הנה כמה בעיות דרסטיות:
    1. העלייה בסיכון לכאורה נמצאה רק אצל זכרים. אצל נקבות לא היה הבדל בין קבוצת הביקורת לקבוצות החשיפה. לחוקרים אין הסבר לכך, כי לא ידוע על הבדלי מין בסוגי הסרטן הללו (מוח ולב). זה כבר רומז שמדובר ברעש סטטיסטי.
    2. החולדות בקבוצות הביקורת של שני המינים שרדו פחות מאלה בכל קבוצות החשיפה. מסיבה לא ידועה, החולדות בקבוצת הביקורת מתו בגילאים צעירים יותר לעומת אלה שנחשפו לקרינה.
    3. לבעיה הנ"ל יש שתי השלכות:
      1. ראשית, זה אומר שניתן לטעון בצורה לגיטימית שהקרינה מאריכה את החיים. זה לא סביר, אבל לא פחות מוצדק מטענות החוקרים. החוקרים בחרו לייחס את תוחלת החיים המקוצרת לבעיה לא ידועה, במקום לגורם הנבדק, עקב הדעה הקדומה שלהם לגבי מטרות המחקר. הם רצו להציג תוצאה מסוימת, ופירשו את התוצאות בדרך שתשיג אותה.
      2. שנית, בחולדות בקבוצות הביקורת לא נמצא אף מקרה סרטן, למרות שלפי מחקרים קודמים בחולדות מסוג זה אמורים להופיע לפחות כמה מקרים בקבוצה של 90 חולדות, ללא חשיפה לגורם מסרטן. אבל סוגי הסרטן הנבדקים נוטים להופיע בגיל מבוגר, והחולדות בקבוצת הביקורת מתו בגיל צעיר. לו היו שורדות לגיל הרגיל שלהן במחקרים, יתכן כי היו נמצאים מקרי סרטן בשיעורים דומים לקבוצות החשיפה.
    4. אפילו ברמות החשיפה הגבוהות ביותר, נמצאו בסך הכל בין 0 ל-7 מקרים בכל קבוצה, מתוך 90 חולדות. ברוב הרמות, נמצאו בין 0 ל-2,3 מקרים. בלתי אפשרי להסיק מסקנות של ממש ממספרים נמוכים כל כך. הדבר מעיד על תכנון פגום של המחקר, שהיה צריך להשתמש במספרים גדולים פי כמה של חולדות.
    5. החוקרים מדברים על קשר חשיפה-תגובה - קרינה חזקה יותר גורמת ליותר מקרי סרטן. אולם זה נכון רק בחלק מהמקרים - לדוגמא, עבור נגע לבבי מסוג Schwannoma, נמצאו 2, 3 ו-6 מקרים עבור חשיפה בעוצמה של 1.5, 3 ו-6 וואט לק"ג. אולם במקרים אחרים היחס הפוך, או פשוט לא סביר; לדוגמא - 2-3-3 עבור גליומה (כלומר, 3 מקרים בשתי רמות החשיפה הנמוכות, ורק 2 מקרים ברמה הגבוהה); 1-3-2 ו-2-0-2 (עבור שני סוגי התדרים) ב-Glial cell hyperplasia. מעט המקרים שנמצאו אצל נקבות בכלל לא תואמים ליחס הנ"ל.
    6. ואולי הבעיה הגדולה ביותר - נראה שהחוקרים לא הגדירו מראש את הקריטריונים של המחקר, כלומר, הם ביצעו את המחקר, רשמו את כל הפרמטרים האפשריים (כל סוגי הסרטן וכו'), ואז חיפשו מספר סוגי שהציגו את התבנית שהם רצו להציג (גם אם באופן מאוד לא משכנע, כפי שהסברתי לעיל). טיוטת המחקר כוללת גם ביקורת של כמה עמיתים (מטעם הגוף המממן, NIH). אחד מהם שואל זאת ישירות - כמה סוגי סרטן בדקתם, איך הגדרתם מה תבדקו. החוקרים לא עונים על השאלה, אלא מסתפקים באמירה מעורפלת לפיה הם בודקים מספר רב של גידולים, אבל זה בסדר, כי הם יודעים מה הם עושים. נראה שהחוקרים חיפשו תבניות ברעש, עד שמצאו מה שרצו. אם יש מספיק תוצאות, תמיד אפשר למצוא תבניות, בלי קשר למציאות.
  8. לסיכום, מדובר במחקר שעוד לא פורסם, באיכות נמוכה, בו החוקרים עבדו קשה למצוא תוצאות שכנראה לא קיימות. המחקר קטן מדי כדי לאפשר הסקת מסקנות, והתוצאות שיש לנו מצביעות כולן על רעש סטטיסטי ותו לא. בנוסף, המחקר לא תואם מחקרים גדולים בהרבה, על בני אדם, שמראים פעם אחר פעם שאין שום קשר בין קרינה סלולרית לסרטן.
  9. אפילו אם היה מדובר במחקר שפורסם כבר, ורמתו גבוהה, עדיין רצוי להימנע מקישור אליו. מחקרים (טובים והגונים) עשויים לטעות לעיתים קרובות, והדבר ידוע ומקובל על דעת החוקרים. כך המדע מתקדם. הבעיה היא כשהעיתונות מדווחת על כל מחקר בנפרד, וכך מבלבלת את הציבור (יום אחד "קפה מסרטן", ולמחרת "קפה מגן מפני סרטן"). עדיף להסתפק בדיווח על סקירות מערכתיות, סיכום של מספר רב של מחקרים, שבדר"כ מגיעות למסקנות מדויקות.

עופר קדם - שיחה 18:35, 30 במאי 2016 (IDT)

תודה על ההתייחסות המעמיקה והמחכימה. תומך בהסרה. אבנר - שיחה 19:05, 30 במאי 2016 (IDT)
עכשיו אפשר לכתוב את המחקר הענק שנערך בארה"ב על השפעת קרינה סלולרית על הסיכון לסרטן בחולדות... עוזי ו. - שיחה 20:15, 30 במאי 2016 (IDT)
:-) ... עופר קדם - שיחה 22:45, 30 במאי 2016 (IDT)

תיקונים לטעויות בדףעריכה

בהמשך לביטול של משתמש:Gilgamesh מהסיבה שהערך יציב, איני מבין מדוע יש להשאיר שגיאות כפי שהן. זה מטעה ואנשים מסתמכים על המידע השגוי בדף. להלן השינויים:

1. כתוב: עוצמת הקרינה המשודרת מטלפונים סלולריים היא כה חלשה שלא ניתן לחוש בה או למדוד אותה. - ניתן למדוד קרינה סלולרית עם מד מתאים בקלות, כך שזו טעות.

2. כתוב: רבים מהם טוענים להשפעות בריאותיות המזוהות עם רגישות לקרינה ומרבים להשתמש בטיעונים רגשיים ובכשלים לוגיים מסוגים שונים. עבור חלקם, זהו מאבק אידאולוגי שאותו הם מנסים להפיץ למודעות הציבור, והקיצוניים מביניהם קושרים את הנושא לתאוריות קונספירציה שונות. - איפה הסימוכין לטענה זו? יש כאן כתיבה מגמתית. זהו מאבק אידאולוגי גם עבור פיזיקאים רבים שמתבססים על הנחות מסויימות ומתעלמים ממחקרים רבים.

3. כתוב: מאז 2008, ארגוני בריאות רבים פרסמו הודעות חד משמעיות הקובעות שלא נמצא קשר בין הקרינה המשמשת לתקשורת סלולרית לבין כל השפעות בריאותיות, ושנראה שאין כאלה. ביניהם ניתן למנות את ארגון הבריאות העולמי זהו פשוט שקר - ארגון הבריאות העולמי לא קבע חד משמעית שאין קשר לסרטן, להיפך. ראו שתי פסקאות קדימה באותו המאמר וכן במקור עצמו. בחירת המילים ״חד משמעיות״ ו״כל השפעות בריאותיות״ גם הן מטעות, שכן מצטייר כאילו הגופים הנ״ל הצהירו שהטכנולוגיה בטוחה לשימוש.

4. יש ממצאים ברמת ודאות נמוכה הרבה יותר לגבי היותם מסרטנים, כמו כמה סוגי קפה, צבעי מאכל מסוימים, ואלוורה. - אלוורה אינה חשודה כמסרטנת, אלא רק חומר מסויים בקליפה וגם קפה יצא מהרשימה השנה - שוב, כתיבה מגמתית שגובלת בשקר. למה לא לציין חומרים שידוע שהם מזיקים כמו עופרת?

5. בלוטות'': דיבורית אלחוטית בטכנולוגיית בלוטות' מאפשרת להרחיק את המכשיר הסלולרי מהראש, אולם מצמידה אליו משדר אחר. מבחינת עוצמות השידור, השידור הסלולרי חזק עשרות מונים מהשידור של הדיבורית (שידור לקילומטר הוא חזק פי 10,000 משידור ל-10 מטרים), עד אשר ניתן לייחס לאחרון השפעה זניחה על הבריאות, אם בכלל. מכאן שדיבורית זו יעילה בהפחתת הקרינה כמו הדיבורית החוטית הרגילה. - אם אין מקור וסימוכין לטענה שבלוטות׳ יעיל בהפחתת הקרינה כמו דיבורית חוטית, מדוע הטענה הזו נשארת?

תגובות לטענות המשתמש האנונימי שמעליי:
1. המשפט הזה מופיע בפסקה העוסקת בהתחממות. הכוונה היא לכך שקרינה מטלפונים אינה גורמת לעליית טמפרטורה שניתנת למדידה. ברור שאת הקרינה האלקטרומגנטית ניתן למדוד, אחרת לא היה אפשר לדבר בטלפון. אני בעד להוסיף הבהרה שזו הכוונה.
2. הדברים ניכרים מאתרי האינטרנט הרשמיים של העמותות ששמם של שתיים מהם מופיע באותה פסקה: עמותת מלר"ז והפורום לסלולריות שפויה. שניים נוספים הם אתר "תנודע" והאתר האישי של דורון טל. אם באמת יש צורך, כשיהיה לי זמן אני מוכן להכין רשימה של כשלים לוגיים ולסווג אותם על פי סוג הכשל הלוגי, אבל לדעתי מספיק דפדוף זריז כדי להיתקל בהם. בנוסף, לדעתי ענית לעצמך לגבי תיאוריות הקונספירציה כשטענת בגוף השאלה שהפיזיקאים עושים קונספירציה ומתעלמים בכוונה ממחקרים.
3. הובא מקור לכל אחד מהארגונים שצוין. לא ברורה לי התלונה שלך על המקור לעמדת ארגון הבריאות העולמי. לגבי סרטן כתוב שם: "Studies to date provide no indication that environmental exposure to RF fields, such as from base stations, increases the risk of cancer or any other disease." ולגבי השפעות אחרות כתוב שם: "These effects are minor and have no apparent health significance.".
4. לגבי אלוורה, זה לא חומר מסוים בקליפה, זה תמצית של העלה כולו. דווקא ציון עופרת יהיה מטעה, לא רק משום שהסכנה העיקרית ממנו היא הרעלת עופרת שאין לה שום קשר לסרטן, אלא גם משום שעופרת מופיעה בקטגוריות נוספות מלבד 2B (עופרת אנאורגנית מופיעה בקטגוריה 2A ועופרת אורגנית מופיעה בקטגוריה 3). קישור לרשימה המעודכנת. קפה אכן הורד לדרגה 3 השנה (זה שהערך הזה טרם עודכן בכך לא אומר שזו "כתיבה מגמתית שגובלת בשקר" כדבריך) ואני בעד להחליף אותו בדוגמה אחרת למזון בקטגוריה 2B מתוך הרשימה, למשל מאכלים מטוגנים, בשר אדום, או שתיה חמה.
5. השידור הסלולרי איננו חזק עשרות מונים מהשידור של דיבורית בלוטות'. הטענה ששידור לקילומטר הוא חזק פי 10,000 משידור ל-10 מטרים היא שגויה ומעידה על חוסר הבנה בפיזיקה ובהנדסת מערכות תקשורת. אני מסכים איתך ואני בעד למחוק את הטענה הזאת.

בברכה, Keleti - שיחה 12:17, 18 באוגוסט 2018 (IDT)

אם אין התנגדות, אני אבצע את השינויים הבאים:
1. עריכת המשפט שאומר שהקרינה הסלולרית כה חלשה שלא ניתן לחוש בה או למדוד אותה כך שיהיה ברור שהכוונה היא שלא ניתן למדוד את החום הנוצר כתוצאה מבליעה שלה.
2. מחיקת קפה מרשימת החומרים המדורגים בדירוג 2B המעודכן והחלפתו ב"מאכלים מטוגנים".
3. מחיקת הטענה השגויה ששידור סלולרי חזק פי 10,000 משידור בלוטות'.
כמו כן, בינתיים הספיק אנונימי נוסף לערוך את הערך.
4. אני מתכוון לערוך את ההוספה שלו על מחקרים בבעלי חיים מ"שנעשו בתחילת שנות ה90" ל"שנעשו, חלקם כבר בשנות ה-90," ולהוסיף מקור למחקר שנעשה אחרי שנת 2000.
5. אני מתכוון למחוק את המשפט: "עקב עליה תלולה בסרטן בלוטת התריס במדינת ישראל בעשורים האחרונים,נערך מחקר באוניברסיטת ת"א,שגילה עדות ראשונה להשפעת קרינה סלולרית על חלוקת תאי בלוטת התריס". לא הובא קישור למחקר או שום מקור אחר, לא ברורה החשיבות המיוחדת של המחקר הספציפי הזה בהשוואה למחקרים אחרים בתחום, ויש לי הרגשה שהתיאור של מסקנות החוקרים רחוק ממה שבאמת מסיקים מתוצאות המחקר.
בברכה, Keleti - שיחה 19:34, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
Keleti, תודה גדולה על הרחבת הערך ועל הנגשת החומר לקורא הממוצע. כתבת בין השאר: "אחד הטיעונים שלו היה שצורת הגידול הסרטני נראתה בדיוק כמו האנטנה שבטלפון". לא מצאתי טענה כזאת בקישור לראיון של קינג, אלא רק דיבורים על כך שהגידול היה באזור שקרוב לאנטנה.
"his terminal tumor is located in the exact anatomical location where the radiation from the cell phone emitted into his skull"
"and the tumor actually appeared to be a glow from the antenna"
כך שנראה שצריך לשנות את המשפט הזה, או להביא מקור אחר שתומך בניסוח הנוכחי. בריאן - שיחה 09:33, 17 באוקטובר 2018 (IDT)
בריאן, שים לב למשפט כולו: "A couple of months after Suzy (ph) went through the surgery, I was able to get ahold of the MRI and I was actually able to put the cellular telephone right up to the MRI, and the tumor actually appeared to be a glow from the antenna". כלומר, הבנאדם הסתכל בצילום הרפואי של המוח של אישתו, והוא השווה אותו לצורה של הטלפון הסלולרי שלו, והחליט שהמראה של הגידול ניראה כמו זוהר של הטלפון הסלולרי. יש מקורות רבים המתייחסים לחלק זה של כתב התביעה. אם זה לא ברור מספיק, אפשר להוסיף מקור נוסף [3] שבו זה מנוסח כך: "To David Reynard, the shape and size of Susan’s tumor — a hazy line swerving from the left side of her midbrain to the hindbrain — uncannily resembled a malignant shadow of the phone". בברכה, Keleti - שיחה 20:42, 18 באוקטובר 2018 (IDT)
תודה על ההתייחסות והתיקונים Keleti.
בעניין 2, נראה שלא התייחסת לגוף העניין. יש פיזיקאים שמשוכנעים מראש שקרינה בלתי מייננת לא משפיעה בריאותית, אז הם ימצאו סיבה להתעלם ממחקרים שמראים על השפעה (יאמרו שיש מחקרים סותרים, שהוא לא רלוונטי לבני אדם, שיכולים להיות גורמים אחרים, שהוא לא עבר ביקורת עמיתים וכו׳). זו מציאות קיימת באקדמיה, לא קונספירציה. בינתיים לא הבנתי מהם הסימוכין לכך שהאתרים שמדברים על השפעות בריאותיות של קרינה הם רגשיים ולא-לוגיים. אני יכול להביא מקורות הפוכים, כמו האתר של DARIUSZ LESZCZYNSKI, שבו יש מחקרים מדעיים ומבוססים. בברכה, משתמש אנונימי --5.102.234.233 21:03, 1 בדצמבר 2018 (IST)

G5עריכה

אני לא מבין בעינין הזה כלל, אבל אני מבקש אם מישהו יוכל להוסיף פיסקה על האם G5 שונה בעינין הסכנות מG4\G3.

לא. חלק מהכשל הלוגי הוא לטעון בכל פעם מחדש: "אמנם טלפונים אלחוטיים אינם מסוכנים אך עדיין לא הוכח שטלפונים סלולריים הם בטוחים", ואחרי כמה שנים "אמנם טלפונים סלולריים אינם מסוכנים אך עדיין לא הוכח שתקן GSM הוא בטוח", ואז "אמנם סלולר GSM אינו מסוכן אך עדיין לא הוכח שדור 3 בטוח", ואז "אמנם דור 3 אינו מסוכן אך עדיין לא הוכח שדור 4 בטוח". כעת אנחנו בשלב "אמנם דור 4 אינו מסוכן אך עדיין לא הוכח ש-5G בטוח", שהוא שלב אחד לפני "אמנם 5G אינו מסוכן אך עדיין לא הוכח ש-6G בטוח". Keleti - שיחה 09:44, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
אף אחד מאלה אינו כשל לוגי. אם פרוטוקול חדש משמעו תדר אחר או עוצמת שידור אחרת, יש לבדוק מחדש שהוא בטוח. עוזי ו. - שיחה 01:23, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
חזרה לדף "השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי".