שיחה:התקופה הממלוכית בארץ ישראל

תאריכים

למה בעצם 1260 ולא 1291 השנה שבה עזבו אחרוני הצלבנים את א"י? גילגמש • שיחה 09:03, 23 ביוני 2008 (IDT)

בשנת 1260 תופס בייברס את השלטון בכל השטח שבין קהיר לדמשק. הצלבנים, ב-1260, (ממלכת ירושלים השניה) לא מחזיקים בישות מדינית יחידה בעלת רצף טריטוריאלי אלא במובלעות, שלעיתים כל אחת מהן כבולה בברית לשליט מוסלמי מקומי אחר. בייברס מתחיל מיד בהשלטת שלטונו על הארץ (למשל: חלוקה של שטחים חקלאיים לקציניו) ובהרס התשתיות הצלבניות. עזיבת הצלבן האחרון ב-1291 היא רק אנקדוטה. בין 1260 ל-1291 אין לצלבנים שום השפעה על ארץ ישראל לעומת השפעה אדירה של בייברס (למשל: התרה ליהודים לחזור ולהתגורר בירושלים, ראה למשל בעדויותיו של הרמב"ן או חיזוק הבטחון האישי, הקמת דרך הדואר ועוד ועוד). מה גם שבכל המקורות מוזכרת שנת 1260 כתחילת השלטון הממלוכי בארץ (ר' למשל כאן וכאן וכאן). Ranbar - שיחה 09:15, 23 ביוני 2008 (IDT)

אגב (או שלא) בערך עכו בדיוק על התקופה הממלוכית לא כתוב כלום ויש תבנית להשלים. אם, כאילו, מי שבקיא רוצה לכתוב כמה שורות נגזרות מהערך הזה... ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:19, 23 ביוני 2008 (IDT)

בגדול הם די הרסו את המקום... בשלהי התקופה היתה שם עיר קטנה ולא ממש חשובה עם נמל קטן למסחר מקומי. Ranbar - שיחה 09:54, 23 ביוני 2008 (IDT)

אני מתעסק בעיקר בצלבנים (בעיקר עד קרני חיטין) ולא כל כך במוסמלמים, כך שלא ידעתי שמונים את התקופה הממלוכית מ-1260 ולא מ-1291. לדעתי יש להבהיר את הנקודה הזאת בתוך הערך כי אני מניח שהשאלה יכולה להתעורר אצל קוראים נוספים.

אם עכו היא חלק מהמורשת העולמית אולי אכתוב עליה ערך. גילגמש • שיחה 09:20, 23 ביוני 2008 (IDT)

רצים קטעים, אה? ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:22, 23 ביוני 2008 (IDT)

מרשימת ההמתנה

נראה לי שעבר מספיק זמן מכתיבת הערך על מנת להציעו כאן. Ranbar - שיחה 14:24, 29 ביוני 2008 (IDT)

ערך מצוין, אך חסר לי פרק הדמוגרפיה. לדעתי, לא די בקיומו של הפרק "הישוב היהודי" וחסרונו של הפרק מורגש. חוץ מזה נראה לי שאין בעיות נוספות. גילגמש • שיחה 11:36, 1 ביולי 2008 (IDT)

לצערי לא מצאתי מקור לעניין הדמוגרפי הכללי. כותבים יהודים התמקדו במניין היהודים. כותבים נוצרים היו צליינים ומוסרים נתונים נקודתיים לגבי כמויות עולי רגל ששהו בירושלים בתקופה זו או אחרת, דבר שלא מעיד על מצב דמוגרפי ממשי. מן המוסלמים יש בידנו את כתבי מוג'יר א-דין שלא עסק בדמוגרפיה. ודאי שניתן למצות מתוך תעודות משפטיות ומסחריות שנשתמרו תמונה לגבי המצב הדמוגרפי אך לי לא ידוע על מחקר כזה וייתכן שטרם נערך. פניתי גם לד"ר שמעון גת בשאלה אך טרם נעניתי. Ranbar - שיחה 13:14, 10 ביולי 2008 (IDT)

אין בנמצא ספרים כלליים על התקופה שבדרך כלל יש בהם פרקים על הדמוגרפיה? גילגמש • שיחה 14:14, 10 ביולי 2008 (IDT)

מצ"ב תשובתו הקצרה של ד"ר שמעון גת, מגדולי המומחים לנושא: "רן שלום. איני מכיר מחקר מסודר על הדמוגרפיה בארץ באותה עת. עם זאת אעשה מאמץ לבדוק זאת. להתראות. שמעון." Ranbar - שיחה 21:23, 13 ביולי 2008 (IDT)

אם שמעון גת לא מכיר, סביר להניח שזה לא קיים (עדיין - יש מישהו שמחפש נושא לדוקטורט?). דניאל צבי • שיחה 06:48, י"ז בתמוז ה'תשס"ח (20.07.08)

חבל מאוד שאין. אין אפילו הערכות גסות? גילגמש • שיחה 06:54, 20 ביולי 2008 (IDT)

עבודה יפה. אבירם - שיחה 16:47, 8 ביולי 2008 (IDT)

ערך מעולה. בהחלט מומלץ. דרור - שיחה 10:29, 21 ביולי 2008 (IDT)

הערה קטנה: ממלוכים מלשון עבדים בערבית כמדומני. רצוי להוסיף. Geagea - שיחה 12:04, 24 ביולי 2008 (IDT)

אכן, אבל המידע מופיע בערך "ממלוכים", אליו מפנה הערך הזה. Ranbar - שיחה 12:09, 24 ביולי 2008 (IDT)

איסור בניית בתי כנסת חדשים

בפרק על היהודים נכתב כי השלטונות הגנו על היהודים "אולם בתמורה להגנה זו הוטלו על היהודים מגבלות לבוש, איסור לבנות בתי כנסת חדשים". האיסור לבנות בתי כנסת חדשים הוא בחוקי עומר. היו תקופות שלא הקפידו עליו, אך אין להציגו כחידוש ממלוכי. דב ט. - שיחה 15:57, 30 ביולי 2008 (IDT)

תוקן, עודכן ודוייק. תודה. Ranbar - שיחה 19:21, 30 ביולי 2008 (IDT)

RANBAR מהיכן מקור עובדת חשיבותו הכלכלית המופלגת של נמל עזה בתקופה הממלוכית כמוכס ומתווך עיקרי במסחר המזרח ואירופה? ענת

הדברים מופיעים לדעתי בכל אחד מהמקורות "לקריאה נוספת" בערך. בערב אוכל לתת ציון מדוייק. Ranbar - שיחה 15:49, 10 בינואר 2010 (IST)

אולי כדאי שוב להתייעץ עם ד"ר שמעון גת?

ראי למשל ב"היסטוריה של ארץ ישראל" כרך 7 עמוד 45, 55. יש גם בכרך של יואל רפל, אך הוא אצל הורי. Ranbar - שיחה 21:36, 10 בינואר 2010 (IST)

RANBAR בדקתי במקורות שהמלצת עליהם וכמו כן פניתי לד"ר שמעון גת ולא מצאתי סימוכין לכך שנמל עזה היה נמל חשוב ומשמעותי בתקופה הממלוכית. ענת 8:10 11/1/2010

טוב, דיברתי עם יוסף דרורי ואולי יש לתקן את הנתונים, בינתיים נמתין עם תיקון הכתוב בערך עד שנשמע גם את דעתו של שמעון גת. אלו שני המקורות הישירים שלי (אני כמעט משוכנע שזה כתוב במאמר של דרורי בכרך של רפל, אבל מדבריו יתכן שלא) מדברי שמעון גת יש לי רק רישומי הרצאות. Ranbar - שיחה 09:26, 11 בינואר 2010 (IST)

RANBAR נושא נמל עזה לכאורה שולי ובאמת חשוב ביותר להבנת התקופה הממלוכית והאסטרטגיה שלהם. הדבר לא מציאותי משלוש סיבות :עזה איננה עיר נמל, הממלוכים לא הצטיינו כיורדי ים, והעקרון החשוב מכולם שהנחה אותם עוד עם כיבושיו הראשונים של בייברס הרס כל נמל שכבשו כשהחשש העיקרי שליווה אותם "מסעות צלב" חוזרים. גם אם בתקופה מאוחרת חזרו להשתמש בנמלים הרי היו אילו מעכו צפונה או נמליהם במצרים. ענת

רגע, נמלים אינם חשובים לממלוכים עצמם כיורדי ים (שלא היו) אלא לונציאנים ולגנואזים שסחרו עמם ואין ספק בקיומם של נמלים מצפון לעכו ובאלכסנדריה. למכס על הסחר הימי עם מעצמות איטליה היה חלק חשוב בכלכלה הממלוכית ללא כל ספק, אלא שספק קיים אם הסחר התנקז דרך עזה או שהיא שישמשה רק כעיר מעבר לאלכסנדריה. לעובדת חשיבות המיסוי על הסחר כחלק מרכזי בכלכלה הממלוכית תמצאי סימוכין רבים ואין חולק על כך. אכן הממלוכים הרסו את ערי החוף ואף על כך אין חולק והדבר אף כתוב בערך. Ranbar - שיחה 13:40, 11 בינואר 2010 (IST)

מאחר והדבר עקרוני וחשוב שנינו נאלץ לחכות להכרעתו של ד"ר שמעון גת...ענת

לא היה נמל בעזה

לא ברור לי מהיכן נלקחה הטענה שבעזה היה נמל משגשג ודרכו יוצאו סחורות המזרח לאירופה. עזה ההסטורית כלל אינה יושבת על חוף הים. בתקופות בהן שימש חוף העיר לנמל, התקיימה שם עיר בת שכונתה בתקופות שונות עזה ים או עזה מאיומס. הממלוכים שהחריבו כל עיר נמל קיימת בארץ בודאי שלא יזמו שיקום כלשהו של נמל בעזה ואין שום מקור הטוען כך. נראה לי שמקור הטעות הוא בשתי נקודות: א. היותה של עזה נמל מרכזי ליצוא המור והלבונה שמקורם בדרום חצי האי ערב. הדרך משם לעזה אכן כונתה "דרך הבשמים". סחר זה חדל להתקיים זמן רב לפני בוא הצלבנים ואין צריך לומר שתחת שלטון הממלוכים. יתכן שהכותב ערב זכרון הסטורי זה עם הפיכתה של עזה לבירת נציבות (ממלכה) תחת שלטון הממלוכים, אולם על אף היותה של עזה עיר משגשגת באותן שנים, לא פעל בסמוך לה נמל כלשהו. ב. יתכן שיש כאן עריכה לא מדוייקת של דבריו של פרופ' יוסף דרורי בכרך ז' של הסדרה "ההסטוריה של ארץ-ישראל". בעמוד 43 הוא כותב כך: "הרס ערי החוף צמצם לזמן קצר את היקפו של המסחר הבינלאומי שהתנהל דרכן... הדבר לא פגע אמנם בשליטה על נתיבי הסחר הבינלאומי - היבשתי והימי - בין אירופה והמזרח הרחוק. סחר זה התנהל בשטח המדינה הממלוכית, בין נמלי סוריה ועריה הפנימיות... ובין אלכסנדריה לנמלי ים סוף... המסחר בתבלינים שבאו מהודו היה מקור הכנסה חשוב לאוצרם של הסלטאנים בקאהיר... אך ארץ ישראל נהנתה אך מעט משגשוגו של הסחר הבינלאומי הזה, שעבר את המדינה הממלוכית בדרומה ובצפונה. מפנה במעמדה חל רק במאה החמש עשרה. סוחרי ונציה (ופירנצה) החלו לפקוד בתכיפות רבה יותר את נמלי עכו וצור... בעזה וברמלה קנו הונציאנים בשמים והעבירום לנמל עכו". עד כאן הציטוט מדרורי. אני הייתי מוסיף ומתקן שגם נמל יפו חזר לפעילות. בכל מקרה פריחת הנמלים בארץ-ישראל במאה ה-ט"ו הייתה קצרת ימים והם שבו ושקעו עד המאה ה-17. גם באותה תקופה קצרה לא פעל נמל כלשהו בעזה ואין צריך לומר שלא היה שם בשום פרק בתולדות המדינה הממלוכית אתר מרכזי שבו עגנו ספינות סוחרי אירופה. בברכה ד"ר שמעון גת

תודה על התיקונים. הנושא תוקן בערך והנמל שלא היה בתקופה הממלוכית שקע בים של עזה. Ranbar - שיחה 10:00, 12 בינואר 2010 (IST)

הכיבוש האיטי של בייברס

ranbar רצוי לדעתי לציין כי בייברס הסיק ממתקפת הבזק של צאלח א-דין שהביאה כנגדו את מסע הצלב השלישי, כי רצוי לכבוש את הערים והמבצרים הצלבניים לאט יותר. כיבושיו נמשכו שנים רבות לא בגלל חולשתו אלא כחלק מגישה אסטרטגית. מליסנדה 20:34 9/2/10 מליסנדה - שיחה 20:36, 9 בפברואר 2010 (IST)

בייברס השאיר ספר זכרונות שבו כתב שזה היה התכנון שלו? אני לא מנסה להיות ציני. בוויקיפדיה אסור מחקר ראשוני. כלומר, כל מסקנה שאת מגיעה אליה צריכה להיות מעוגנת במקורות. יתרה מכך, אני סבור שמסקנה זו אינה סבירה בלשון המעטה. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 21:47, 9 בפברואר 2010 (IST)

גילגמש יקירי, אין בכוונתי להתייחס לנושא האקדמי של הערתך, אבל אם מדברים על "נימוס ויקיפדי", הרי שתגובה מעליבה כמו זו שלך מונעת אנשים רבים להתקרב לעשיה ובשבילי כנראה סוף הדרך! תבורך חבר.

את לא צריכה להיעלב. מדובר בחוקי הכתיבה בוויקי. הסקת מסקנות אישיות אסורה לפי דיני האתר והסברתי לך את זה. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 11:22, 10 בפברואר 2010 (IST)

מליסנדה, קודם כל מי שקוראת לעצמה בשם מלכת ירושלים חביבה עלי (-: כעת לעניין. כפי שאמר גילגמש התוכן בערך צריך להתבסס על מקור, מחקר או ספר. אם תספקי את המקור לטענתך ניתן יהיה להכניס אותו לערך. Ranbar - שיחה 11:46, 10 בפברואר 2010 (IST)

ranbar מאחר וראיתי מהתכתבות קודמת כי הפוסק האחרון בכל הקשור לממלוכים הוא ד"ר שמעון גת הנושא הועבר לעיונו וכולנו נמתין לפסיקתו.מליסנדה - שיחה 07:24, 11 בפברואר 2010 (IST)

מליסנדה, לא ברור לי מדוע החלטת ששמעון גת הוא הפוסק האחרון בנושא. כלל לא חשוב מה יגיד ד"ר גת. אנחנו יכולים לקבל את דבריו ויכולים לדחות את דבריו. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 05:43, 12 בפברואר 2010 (IST)

גילגמש, יהירות, חוסר שיתוף פעולה וקבעון - הרסו אימפריות חשובות יותר מויקיפדיה בעברית...מליסנדה - שיחה

אין בדבריי יהירות וחוסר שיתוף פעולה. להיפך, אני מזמין אותך להשתתף בכתיבת הערך הזה וכתיבת ערכים אחרים. אני רק מסביר לך את הכללים של ויקי. כל מידע צריך להיות מפורסם ואסור לך לבצע מחקר מקורי. כמו כן, אין מישהו שניתן להגדירו כפוסק אחרון כשמדובר בענייניה של ויקי. אין בכך שום יהירות, אלא רק הקפדה על הכללים ואני מצטער שאת רואה דברים שאינם. אני בהחלט אשמח לדעת את דעתו של ד"ר גת ויתכן שניתן יהיה לשלב אותה בערך. יחד עם זאת, אין לו זכות הפוסק האחרון והוא לא השופט של ויקי. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 09:54, 12 בפברואר 2010 (IST)

חן אני מאוד מבקש שתזהר בתגובותיך. כל הדיאלוג כאן בינך לבין מליסנדה רע מאוד, והוא בהחלט מציג אותך כיהיר, ואני בהחלט יכול להבין את התגובה שלה. אף אחד כאן לא ידחה את דבריו של שמעון גת. לא אתה ובודאי לא אני יכולים להחליט שאנחנו דוחים את דבריו, ואנחנו נביא אותם, כמקובל, כשם אומרם. אביהו • שיחה 11:11, 12 בפברואר 2010 (IST)

אין בעיה להביא את דבריו בשם אומרם, כמקובל. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 11:47, 12 בפברואר 2010 (IST)

ranbar באיחור בשל עיסוקיהם הרבים של המומחים, שוחחתי עם ד"ר שמעון גת שגם נועץ בפרופ' יוסף דרורי (מן המומחים הבודדים שיש לנו לתקופה הממלוכית), ושניהם תומכים בכך שלמרות שבייברס לצערנו לא השאיר "ספר זכרונות", אפשר להסיק ממהלכיו האסטרטגיים שאכן מסע הצלב השלישי לימד אותו לנהוג גישה שונה מזו של צאלח א דין שמכת המחץ שלו מול הצלבנים מקובלת כגורם שהחריד את האירופים לחידוש מסעות צלב. רבים ממומחי התקופה רואים ברצונו למנוע חידוש מסעות צלב כפי שעורר כנגדו האיובי כסיבה לכך שמצביא חשוב ומנוסה כבייברס, נטול אויבים אמיתיים בסביבתו הקרובה, בחר להתקדם בצורה איטית כ"כ בכיבושיו במרחב שלנו. מליסנדה 14:43, 6 באפריל 2010 (IDT)

בחרתי להכניס לערך את ההשערות ("בשם אומרם")באשר לשתי השאלות המרתקות: מדוע התקדם בייברס באופן איטי בכיבושיו ולמה לא כבש את עכו- מאחר וranbar לא השיב להערה הנ"ל, ואילו אני רואה בהן ובנסיונות להסביר אותן מן החשובים בעקרונות להבנת ייחודה של התקופה הממלוכית ומנהיגה הגדול בייברס. מליסנדה109.65.114.45 07:14, 3 בדצמבר 2010 (IST)

הפתיח

ענק מידי. הפתיח צריך להיות קטן ותמציתי - לומר "מה יש" - כדי שהקורא יחליט אם הוא ממשיך בערך. מציעה לערוך את הפרק הענק הראשון על ידי פיצול רוב לפרק אחד או שניים. יעל - שיחה 00:27, 24 במאי 2011 (IDT)

לאחר שעיינתי ואף הגהתי את הפתיח, הגעתי למסקנה שהוא נכתב ומנוסח באופן יפה מאד, בהיר ותמציתי. לדעתי, אין לערוך בו כל שינוי. הוא מהווה תמצית של הערך בקליפת אגוז, בדיוק כמו שפתיח מעולה אמור להיות. ALC • כ' באייר ה'תשע"א • 02:09, 24 במאי 2011 (IDT)

תיקון טעות בחלק של עבודות גמר

תודה לך, תוקן. Ravit - שיחה 17:28, 3 בינואר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.snunit.k12.il/njeru/hg41.htm
  • In התקופה הממלוכית בארץ ישראל on 2013-05-05 03:36:53, 404 Not Found
  • In התקופה הממלוכית בארץ ישראל on 2013-05-14 19:27:48, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:28, 14 במאי 2013 (IDT)

חוקי עומר נועדו רק לדיכוי והמרת דת לטובת האסלאם

"חוקי עומר" נועדו לדכא ולאסלאם את היהודים והנוצרים כדי להאדיר את האסלאם! לטעון ש"חוקי עומר" נועדו להגן על היהודים והנוצרים זה סילוף והוספת חטא על פשע!  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.175.177 17:48, 16 במאי 2015 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהתקופה הממלוכית בארץ ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.snunit.k12.il/njeru/hg41.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20050915084239/http://www.snunit.k12.il/njeru/hg41.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:26, 24 באוקטובר 2022 (IDT)