שיחה:חוקי התנועה של ניוטון

שיחות פעילות
ערך זה צוטט בפסק דינו של בית משפט השלום ברמלה בתיק תאמ (רמ') 49576-10-14‏ ‏פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' ענבל שטרית ניסני ואח', שניתן על ידי כבוד השופט/ת פרנקל (שיפמן) ליאורה ביום 24 בפברואר 2016

אלה לא חוקי תנועה. אלה חוקי מכניקה או חוקי כוחות. לשנות כותרת?

ניוטון כינה חוקים אלו בשם Laws of Motion, כלומר, חוקי התנועה, למרות שהם עוסקים גם בדברים אחרים (כוחות וכו'). יתכן שכך עשה כי מטרת חוקיו הייתה להסביר את תנועות הגופים השונים.

לגבי החוק השני - לא סתם ניוטון הגדיר את הכוח השקול כשווה לשינוי בתנע: וזה משמעותי כאשר רוצים לעסוק במערכת "לא סגורה" שגודל המסה שבה אינו קבוע, למשל טיל המשוגר מפני כדור הארץ ששורף דלק בזמן מעופו. הוא שורף מסה משמעותית של דלק ואם אנו רוצים לחשב מראש את מסלולו של הטיל עלינו להתחשב בנוסחה שלעיל, ולא רק בתאוצה כפול מסה. לדעתי ראוי לציין זאת בדף אך לא עשיתי זאת בעצמי מפני שאני ויקיפד מתחיל ואני חושש לערוך את הדף ולהרוס אותו בטעות.

הייה נועז, ויקיפד מתחיל. אם גילית בעיה בדף, ערוך אותו. לא כל כך קל להרוס את הדף, ואם בכל זאת תקרה תקלה - נוכל לשחזרו. דוד שי 15:54, 16 פבר' 2004 (UTC)


תודה על המוטיבציה. גיל 17:43, 16 פבר' 2004 (UTC)

אם הוא בעצמו קרא לזה "חוקי תנועה", אז אפשר גם לקרוא לזה ככה. מה עוד שגם בויקי האנגלית והצרפתית זה גם ככה

אפשרות אחרת היא לקרוא לערך סתם "חוקי ניוטון". מה נראה לכם? (רק צריך לשנות גם את ההפניות או לפחות לעשות redirect)
eman 18:39, 16 פבר' 2004 (UTC)

מה זה משנה איך ניוטרון קרא להם? אם היה קורא להם הפיציקטים הקטנים שגירדו לי באצבע? ברצינות השם הזה מטעה. לא סתם יש הפרדה בין קינמטיקה (תנועה) למכניקה (כוחות). אני מצביע לשינוי (השם:) Pasteran 19:18, 16 פבר' 2004 (UTC)

"מה זה משנה איך ניוטון קרא להם?" תן כבוד, איש צעיר, כשאתה עומד בפני ניוטון. אני בעד REDIRECT. דוד שי 19:27, 16 פבר' 2004 (UTC)
לא רואה אותו ממטר :) אבל אני באמת חושב שמדענים (גם גאון בלתי מעורער כמו ניוטי) לא תמיד דייקו במונחים. לא רואה סיבה להעתיק מהם.

גם אני בעד Redirect. חוץ מזה ההפרדה בין תנועה לכוחות היא לא כל כך חדה כפי ש-Pasteran מציג אותה. המילה "תאוצה" מופיעה בחוק השני של ניוטון, ואפשר בקלות להסיק את הקינמטיקה כפועל יוצא של חוקי ניוטון. בעצם הקינמטיקה היא רק תיאור התנועה, וחוקי ניוטון הם האקסיומות שקובעים אותה. גיל 06:42, 17 פבר' 2004 (UTC)

אני חושב שזה ההפך. אפשר לחקור את הקינמטיקה ללא חוקי ניוטון וההפך חא. מצד שני עבר הרבה זמן מאז שלמדתי אותם. שיהיה רידיירקט. Pasteran 23:27, 17 פבר' 2004 (UTC)

הנושא נסגר: יש REDIRECT בחוקי ניוטון. דוד שי 04:18, 18 פבר' 2004 (UTC)

התחלתי לכתוב מאמר בנושא תנע. אשמח לעזרתכם, לתיקונים ולתוספות. גיל 14:36, 18 פבר' 2004 (UTC)

החוק השני לעומת החוק הראשוןעריכה

החוק הראשון הוא מקרה פרטי של החוק הראשון ? F=ma a=0 => f=0

בילבו 21:27, 20 באוקטובר 2006 (IST)

כשלמדתי פיזיקה 1 מ' המרצה טרח להסביר במשך חצי הרצאה למה החוק הראשון הוא יותר מאשר סתם "מקרה פרטי" של החוק השני. כמובן שלא הבנתי כלום ואני לא מסוגל לומר שום דבר בנושא בעצמי, אבל כנראה יש מה לומר על הנושא (בתוך הערך עצמו?) גדי אלכסנדרוביץ' 19:25, 22 באוקטובר 2006 (IST)
החוק הראשון אמנם דומה, אך ניסוחו מדבר על מערכות אינרציאליות. מידע די גדול יש בעקרון ההתמדה ומערכת ייחוס. Tambah 09:02, 7 בנובמבר 2007 (IST)
אינני יודע מה אמר המרצה שלך אבל ייתכן שזו הייתה כוונתו: החוק הראשון של ניוטון איננו מקרה פרטי של החוק השני בשום מובן. החוק הראשון איננו אומר שבהעדר כח חיצוני התאוצה מתאפסת, שהרי דבר זה איננו נכון. החוק אומר שקיימת מערכת ייחוס אינרציאלית, כלומר, מערכת ייחוס שבה בהעדר כוחות חיצוניים תאוצת הגוף תתאפס. קיומה של מערכת יחוס זאת מאפשרת את ניסוח החוק השני, המתקיים אך ורק במערכת כזו. מכיוון שאין יכולת לקבוע מהי מערכת ייחוס "נכונה", אם בכלל יש מובן לשאלה כזו, הרי שהחוק השני כלל לא עוסק ביחס בין תאוצה לכח, אלא בהגדרת מערכת היחוס עבור החוק השני. כך למדתי, אבל אינני יודע מה נכון מבחינה היסטורית. משה פרידמן - שיחה 13:12, 22 בנובמבר 2009 (IST)

הועבר משיחת משתמש:מלמד כץעריכה

לא ברורה לי הסיבה לעריכה האחרונה שלך:

  1. אפשר להוכיח את חוק שימור התנע מהחוק השלישי של ניוטון, הגם שלרוב מתחילים מעיקרון הפעולה המינימאלי ועושים את הדרך ההפוכה
  2. למיטב ידיעתי, חוק הפעולה והתגובה נכון תמיד ולא רק במכניקה קלאסית, הוא פשוט חסר תועלת בתחומים אחרים (קשה ולפעמים בלתי אפשרי למצוא את הכוחות...)

בברכה, טרול רפאים 22:05, 15 במרץ 2007 (IST)

שלום טרול רפאים,
  1. חוק שימור התנע בסיסי וכללי יותר מאשר חוק הפעולה והתגובה, ועל כן לא יהיה זה נכון לטעון שהוא נובע מחוק הפעולה והתגובה. אם כבר קושרים ביניהם אז עדיף לכתוב שחוק הפעולה והתגובה נובע מחוק שימור התנע. (ראה גם: Relationship to the conservation laws). אגב, חוק שימור התנע נובע מכך שחוקי הפיזיקה אינם משתנים תחת הזזה במרחב.
  2. הכוח המגנטי לא בהכרח מקיים את חוק הפעולה והתגובה. כך למשל שני מטענים שנעים בניצב אחד יחסית לשני, וחשב את כוח לורנץ שכל אחד מהם מפעיל על השני. גם בתורת היחסות הפרטית מתחילות לצוץ בעיות עם החוק הזה. ראה גם: Importance and range of validity. מלמד כץ 22:58, 15 במרץ 2007 (IST)
  1. אני מסכים, אולם מבחינה היסטורית, ההוכחה הייתה בכיוון ההפוך. רק במאה ה-19 (ואולי ה-18?) מצאו את עיקרון דלמבר ואחר כך את עיקרון הפעולה המינימאלית והלכו בכיוון ההפוך.
  2. אכן יש בעיה בתורת היחסות הפרטית שהכוח במערכת הייחוס של הגוף האחד איננו הכוח במערכת הייחוס האחרת, אבל אם אתה עושה את טרנספורמצית לורנץ הנכונה על הכוח אתה עדיין מקבל אותו כוח שפועל בשני הכיוונים (כפי שציינתי, זה לא עוזר לך במיוחד, אבל זה עדיין נכון).
    ההתייחסויות לשיבושים בחוקי ניוטון הן כמובן לגבי החוק השני שאין ספק שהוא לא נכון בתורת היחסות הפרטית.
    הסיפור עם הכוח המגנטי הוא כמובן מכך שמשווואות מקסוול הן יחסותיות ולכן חישוב טריוואלי יביא אותך למעשה לחשב את הכוח בשתי מערכות ייחוס שונות ולכן תקבל תוצאה שגויה.
    את תורת היחסות הכללית אינני מכיר וגם את השאר ההיכרות שלי היא תואר ראשון כך שאיננה מעמיקה במיוחד, כך שייתכן כי אני טועה, אבל כאמור למיטב ידיעתי, החוק תקף (גם אם לא מועיל). טרול רפאים 11:07, 16 במרץ 2007 (IST)
  1. היום מקובל לראות את מקורו של חוק שימור התנע באינווריאנטיות של חוקי הפיזיקה תחת פעולת הזזה במרחב (בהתאם לחוק נתר). השתכנעתי שיש להוסיף משפט ברוח דבריך לערך.
  2. הסיפור עם הכוח המגנטי יותר בסיסי ולא נובע מיחסות אלא מהגדרות של אנרגיה ותנע במערכות כאלו. בכל אופן הנקודה היא שהחוק השלישי של ניוטון כפי שהוא מנוסח איננו תקף במערכות אלקטרומגנטיות מסוימות. לדעתי, יש לשמור כאן על הניסוח לפיו החוק תקף במערכות מכניות. מלמד כץ 15:45, 16 במרץ 2007 (IST)
אז אנחנו נכנסים לשאלה איך אנחנו מגדירים "מערכת מכנית" ואיפה בדיוק יש אותה... טרול רפאים 15:49, 16 במרץ 2007 (IST)
בשביל לא להיכנס להגדרות אני פשוט אוסיף את המצב שבו החוק לא תקף. בנושא זה ראה את הדיון שהתפתח בפורום הזה. מלמד כץ 16:10, 16 במרץ 2007 (IST)
על נושא פער הזמן לא חשבתי, אבל אתה צודק כמובן. עדכנתי גם את הערך המורחב חוק הפעולה והתגובה בהתאם לדיון הזה. טרול רפאים 17:09, 16 במרץ 2007 (IST)

שאלה זבוב עף בתוך רכב עם חלונות סגורים האם מהירות ותאוצת הרכב ישפיעו על הזבוב

תשובה: אם אין אוויר ברכב הם לא ישפיעו על הזבוב. משה פרידמן - שיחה 13:22, 22 בנובמבר 2009 (IST)
Udirock ראה הדיון שמעל תגובה זו.Shaishyy - שיחה 14:56, 21 בפברואר 2020 (IST)
Shaishyy דיון מעניין. לא הבנתי הכל, אבל בכל אופן צריך לכתוב ערכים על פי מקורות חיצוניים לויקיפדיה, ולא על סמך דפי שיחה. Udirock - שיחה 18:39, 22 בפברואר 2020 (IST)

שים לב?עריכה

זה לא ניראה לי ביטוי אנציקלופדי....אנונימי/ת לא חתמ/ה

תוקן, תודה. ברק שושני - שיחה 20:13, 16 בפברואר 2009 (IST)

ח"חעריכה

ערך נהדר, מועיל מאוד ומסכם בצורה טובה וקלילה את הנדרש! 19:54, 25 ביוני 2012 (IDT)

המלצה לשיפורעריכה

רמת הכתיבה נמוכה מידי. הייתי ממליצה לפרט יותר, להביא יותר דוגמאות ולצרף מקרים. 85.250.157.247 18:32, 4 בפברואר 2014 (IST)

די עם החיים האלהעריכה

הערך יותר מדי מורכב ונתון בנוסחאות שניסיתי לקרוא ולהבין ולא הצלחתי זה פשוט קשההההה די אני רוצה להתאבד אוף איתכם אני שונא את החיים איך אני לא מצליח לפרש ערך מסריח בויקיפדיה 217.194.204.84 15:24, 3 בפברואר 2015 (IST)

תודה על משובך המלבלב. אין צורך לשים קץ לחייך בעקבות קריאה. האם יש קטע שלדעתך לא מובן, כתוב מהו ואולי נכתוב אותו יותר ברור. Corvus-TAU - שיחה 15:30, 3 בפברואר 2015 (IST)

יש לציין שהחוק השלישי של ניוטון לא תמיד עובדעריכה

ב- 11 בספטמבר 2001 אני והעולם כולו ראינו בשידור חי איך מטוס העשוי מאלומיניום חודר לתוך גורד שחקים הבנוי מ- 287 עמודי תמיכה מפלדה ו- 47 עמודי ליבה מאסיביים, באופן כזה ששום חלק מהמטוס לא בלט החוצה למרות שאורכו של המטוס היה 48.5 מטר, בעוד שכל אחת מארבע הצלעות של מגדלי התאומים עמדה על 63 מטר. כלומר, המטוס היה צריך להיכנס לבניין לפחות 48.5 מטר כדי שלא נראה שריד ממנו - איפה החוק השלישי של ניוטון נכנס לתמונה? אם מה שכתוב בערך נכון ("חוק זה קובע כי גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף שני, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו"), אז הבניין היה צריך להפעיל כוח על המטוס באופן שווה לכוח שהמטוס הפעיל על הבניין, ומכיוון שפלדה מנצחת אלומיניום לדעת כל אדם בר דעת, אז על פי החוק השלישי של ניוטון, למיטב הבנתי, המטוס היה אמור להתרסק על הבניין ולהתפרק לאלפי חלקים, ולחלוטין לא להיכנס לפחות 48.5 מטר לתוך הבניין. אז מכיוון שאני מאמין, כמובן, שמה שרשתות הטלוויזיה שידרו בשידור חי הוא בדיוק מה שקרה, ושכל סרטוני החובבים שהראו את פגיעת המטוס במגדל הדרומי הם אותנטים לחלוטין, אז מכאן אני מסיק שהחוק השלישי של ניוטון לא תמיד עובד, כי הוא לא עבד ב- 11 בספטמבר 2001. איך אתם מסבירים זאת?

החוק עבד אז ועבד תמיד. כדי להבין לעומק את הדינמיקה של ההתנגשות, אתה גם צריך לקחת בחשבון עוד דברים. אולי המהותי שבהם הוא שחוקי ניוטון עוסקים בכוח במובן הפיזיקלי, שזה תיאור לשינוי במהירות. ואכן, הכוח העצום שהופעל על המטוס הצליח להוריד את המהירות שלו מכ 800 קמ"ש ל 0 בזמן קצר מאוד. מדובר על כוח עצום, שהמגדלים לא יכלו לעצור במקום. משה פרידמן - שיחה 18:52, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

איני בטוחה לחלוטין, אך נדמה שהפירוט על החוק השני התערבב עם הפירוט על החוק הראשון. למשל כתוב בפירוט על החוק השני: "המסקנה היא, שכאשר שקול הכוחות הפועלים על הגוף אינו שווה לאפס הגוף נמצא בתאוצה ,ושתאוצת הגוף עומדת ביחס ישר לשקלול הכוחות המופעל עליו", ולמיטב הבנתי זו המסקנה מהחוק הראשון, לא השני. ערבוב זה יוצר בלבול וחוסר הבנה. אנא, אם זה אכן התערבב, תקנו זאת. דווח על ידי: 79.179.44.140 18:50, 11 בינואר 2018 (IST)

תודה רבה על הערתך. החוק הראשון, כפי שמנוסח בערך, קובע שכאשר הכוח השקול הפועל על הגוף שווה לאפס תאוצתו שווה לאפס. הוא אינו אומר מה קורה כאשר הכוח השקול הפועל על הגוף שונה מאפס. בהעדרו של החוק השני אפשר היה לחשוב, למשל, שכאשר פועל על הגוף כוח שונה מאפס תאוצתו יכולה להיות שונה או שווה לאפס, כתלות בגורמים נוספים. כל זה דוגמא היפוטתית כמובן. לכן, המשפט שציטט הוא אכן מסקנה מהחוק השני ולא מהחוק הראשון. בברכה, משה פרידמן - שיחה 19:18, 11 בינואר 2018 (IST)


לינקים שבוריםעריכה

TheStriker - שיחה 19:21, 14 במאי 2018 (IDT)

דיווח שאורכב ב-12 באפריל 2019עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

זאת אומרת שהחוק השני הוא על העוצמה ולא על הגוף עצמו נכון?

לא מובנת השאלהShaishyy - שיחה 22:29, 14 באפריל 2019 (IDT)

שינויים בסדר הערךעריכה

בעקבות שיחה עם Udirock, נדב ס, Tshuva, hagay1000, יונתן770י רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, adif123בעלי הידע בפיזיקה האם אתם חושבים כי יש מקום לפסקה נפרדת לדוגמאות רלוונטיות לשימוש בחוקים כמו: מערכות מסה משתנה, הידרוסטטיקה, כוח המופעל על ידי חומר זורם וכו או השארת סדר הערך הנוכחי על כנו עדיפה? Shaishyy - שיחה 15:08, 21 בפברואר 2020 (IST)

כחלק מהדיון עם נדב ס, Tshuva, hagay1000, יונתן770י רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, adif123בעלי הידע בפיזיקה, שאני מקווה שיתרמו את דעתם, אני רוצה להבהיר את עמדתי בשני עניינים שעמדו במחלוקת עם Shaishyy :
  • תתי הנושאים "הידרוסטטיקה" ו-"כוח המופעל על ידי זורם" קוטעים את רצף הקריאה אודות חוקי ניוטון עם נושאים מורכבים בעלי רלוונטיות נמוכה לטעמי. לכן הצעתי ל-Shaishyy להעביר אותם לסוף לסעיף חדש "דוגמאות לשימוש בחוקים".
  • לא מזמן מחקתי את תת הנושא הקצר "הרחבות וחוקי משנה" בתוך "החוק השלישי" כיוון שיש בו שגיאות ואין לו מקורות, אך Shaishyy עומד על דעתו שפסקה זו נכונה והעלה אותה מחדש. אז אני רוצה להבהיר כאן את השגיאות שמצאתי בקטע:
    1. "מחוק זה (השלישי) ניתן להוכיח את חוק שימור התנע" - להבנתי זה לא נכון. את חוק שימור התנע גוזרים מהחוק השני והשלישי ביחד. אבל את כל המכניקה הניוטונית אפשר לגזור מהאקסיומות, ולכן בכל מקרה זו טענה מיותרת.
    2. "כיום מקובל להתחיל בעקרון הפעולה המינמלית" - זו אמירה קצת מעורפלת. ספרי לימוד בסיסיים עדיין מתחילים מחוקי ניוטון. זה שבספרים מתקדמים יש שיטות אחרות לא מצדיק את הטענה שככה מקובל היום.
    3. "החוק השני של ניוטון מגדיר את מושג התנע" - להבנתי זה לא נכון. לניוטון יש פרק נפרד של הגדרות לפני פרק החוקים (ראו כאן היסטוריה של המושג תנע (באנגלית)), וגם היום מגדירים תנע בלי קשר לחוק השני, כך למשל כאן: https://www.physicsclassroom.com/Class/momentum/u4l1a.cfm.
    4. "החוק השלישי שקול לחוק שימור התנע" - אף כי אני מקבל עכשיו שמקובל להשתמש ב"שקילות" במובן שהתכוונת, זו עדיין טענה שנויה במחלוקת. תראה למשל כאן: https://physics.stackexchange.com/questions/16162/does-conservation-of-momentum-really-imply-newtons-third-law
    5. "...מבחינה היסטורית מושג התנע וחוק השימור הקשור אליו התפתחו בעקבות חוקי ניוטון" - להבנתי זה לא נכון. ראו שוב כאן: היסטוריה של המושג תנע (באנגלית)
    6. "כיום מקובל להניח כי מושג התנע בסיסי יותר (מחוקי ניוטון)" - ברור שהמושג תנע יותר בסיסי מחוקים שמשתמשים בו, וכאמור, המושג הופיע היסטורית קודם, וגם ניוטון הגדיר אותו בפרק לפני החוקים.
והערה אחרונה לסדר: זו לא שיטה טובה לכתוב שלא על סמך מקורות, כי אז עלולים לקבל טקסט שהוא גם לא מדויק וגם הרלוונטיות שלו שנויה במחלוקת. יש שפע אדיר של אתרים וספרים בנושא הבסיסי של חוקי ניוטון, כמו זה https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/שלושת-חוקי-התנועה-של-ניוטון, ורק מהם צריך לקחת חומר מדויק וממוקד בנושא של הערך. זו דעתי. Udirock - שיחה 18:11, 22 בפברואר 2020 (IST)

Shaishyy, אני לא בטוח שעוד מישהו הולך להצטרף לשיחה הזו. כנראה בעיקר אני ואתה מתעניינים בערכים בסיסיים בפיזיקה. מה דעתך על ההצעה הבאה: נוסיף פרק חדש בסוף "דוגמאות לשימוש בחוקים", ולשם נעביר את "הידרוסטטיקה" ואת "כוח המופעל על ידי זורם". נוסיף עוד פרק חדש בסוף, "הרחבות ונושאים מתקדמים". לשם נעביר את "מערכות מסה משתנה". בנוסף, נוסיף שם תת סעיף "הקשר בין חוקי ניוטון וחוק שימור התנע", שבו נעסוק בהרחבה רבה יותר בנושא שהתחלת לפתח. בפרט, נוסיף את ההוכחה בכיוון הקל (מהחוקים לחוק שימור התנע), וגם מההרצאה בטכניון שהוספת בהערת שוליים אפשר לדלות עוד פרטים על הקשר הזה (בסביבות 9:50 הוא מדבר על זה), וגם נציין שבתנאים מסויימים אפשר לגזור הוכחה בכיוון הפוך ונסביר כיצד (אפשר למצוא לזה מקורות. אני אחפש גם), ונזכיר את משפט נתר כפי שכבר ציינת. כך גם יהיה את המידע שרצית, גם ביתר פירוט, וגם החלק הראשון של המאמר יהיה מידע בסיסי למתחילים. מה דעתך? Udirock - שיחה 19:10, 23 בפברואר 2020 (IST)

היי בגדול נשמע טוב. לא חושב שיש צורך לחלק לשני פרקים את מסה משתנה ושאר הדברים כמו הידרוסטטיקה חוץ מזה מסכים לגמרי. בכל אופן ראוי לציין שלא אני כתבתי אל הפסקה על תנע וכו אלא פשוט חשבתי שלא נכון למחוק את הפסקה הקיימת.Shaishyy - שיחה 20:52, 23 בפברואר 2020 (IST)
בסדר גמור. אני אתחיל בקרוב ואשפר בהמשך. אתה מוזמן לסייע. Udirock - שיחה 21:31, 23 בפברואר 2020 (IST)
א. אני חושב שיש דברים מיותרים. כניסה לנושאים הרבה יותר מסובכים, ניימדרופינג (משפט נתר), או הקטע עם מערכות עם מסה משתנה. אפשר לדעתי למחוק את זה לגמרי. זה נראה כמו משהו ששייך לשיעור, לא לערך אנציקלופדי
ב. לגבי הקשר עם התנע, אם קוראים את מה שניוטון כתב (מומלץ, וכדאי גם להרחיב על זה בערך) רואים שכנראה הוא חשב במונחים של תנע. והחוק השני, הוא בעצם הקשר בין תנע למתקף. ולכן החוק השלישי אומר שכוח זה דבר הדדי שפועל בין גופים, ומעביר תנע ביניהם (וזה למעשה באמת חוק שימור התנע, לפחות בין שני גופים, שממנו אפשר להרחיב הלאה). emanשיחה
בערך האנגלי מופיע מערכות מסה משתנה. לא נראה לי יהיה נכון להיות יותר מנימליסטים מהם. Shaishyy - שיחה 10:48, 24 בפברואר 2020 (IST)
אולי צריך לשנות את ניסוח ההסבר שיהיה יותר מקושר לחוק השני, אך הוא נושא חשוב, העומד בפני עצמו. זו אינה עוד שאלה ממבחן, לע"ד אפילו צריך להיות לו ערך מורחב עצמאי.Shaishyy - שיחה 10:54, 24 בפברואר 2020 (IST)
חזרה לדף "חוקי התנועה של ניוטון".