שיחה:חוקי חמורבי

There are only 281 laws: number 13 is missing Can someone with Hebrew correct it

• נאלצתי למחוק את תרומותיו של המשתמש האלמוני 62.90.151.136 משום שהן היו מועתקות מהאתר "מי אתם החרדים". --אייתלאדאר (שיחה) 08:12, 7 נוב' 2004 (UTC)

282 חוקים

במספר מקורות שבדקתי מצאתי כי מדובר ב282 חוקים ולא ב281 כפי שצויין בערך - האם אני טועה?מגנוס 00:39, 29 בינואר 2007 (IST)

חוקי חמורבי והתורה

המשפט הבא שמופיע בערך תמוה בעיני: "הבדל בולט נוסף הוא, המשקל הרב שמעניקים חוקי חמורבי לשליט-המחוקק, לעומת חוקי התורה, שהמניע העיקרי העומד מאחריהם הוא חיפוש הצדק והשוויון."

מה עניין שוויון לכאן? בנוסף, האם חסרה בתורה משקל ל"שליט המחוקק" = קרי - אלוקים או מנהיגי העם? --Jys - שיחה 13:52, 6 ביולי 2010 (IDT)

אכן משפט תמוה. לכאורה יש פה קשר של ניגוד אך הוא אני לא רואה קשר בין חלקי המשפט. דניאל ב. 21:08, 7 ביולי 2010 (IDT)

אינני בקיא בחוקי חמורבי, אבל נראה לי ש"כוונת המשורר" מוסברת בפיסקה הבאה בערך: חוקי חמורבי מפלים בדיני נזיקין וכדומה בין מנהיגים ואח"מים לבין המון העם, ואילו בתורה אין הבדל כזה. בזאת התשובה לשניכם. כעת יבואו נא הבקיאים בחוקי חמורבי ויגידו האם יש כיסוי לטענה זו, ואם כן - יש לשפר ולהבהיר את הניסוח. עזר - שיחה 21:25, 7 ביולי 2010 (IDT)

אכן, בחוקי חמורבי למשל, נקבע שדין תוקף עבד הוא שלושים סלעים (לצורך העניין) אלא אם כן ימחל המלך למזיק, זוהי גודמה להבדל בין הגישה בה המלך קובע את הסדר והחוקה, לבין גישת המקרא - בה החוק הוא מעל למלך, והוא אינו יכול לשנותה כמלוא נימה. Rex - שיחה 22:34, 7 ביולי 2010 (IDT)

לפי מה שמשתמש:Rex הביא אין הוכחה על אפלייה בין המנהיגים להמון, אלא ניתנת להם יכולת שיפוט (למרות שגם כאן זה לא מדוייק, וגם בתורה ניתן לערוך פרשנויות שונות על מנת להימנע מביצוע העונש. כך לדוגמא: "סנהדרין שהרגה פעם בשבעים שנה נקראת סנהדרין קטלנית". --Jys - שיחה 14:51, 8 ביולי 2010 (IDT)

סורי, לא הייתי ברור. ה"אכן" שלי מתייחס להיגד הבא בלבד: "הבדל בולט נוסף הוא, המשקל הרב שמעניקים חוקי חמורבי לשליט-המחוקק, לעומת חוקי התורה". (ואני מסתייג אף מהמשכו של אותו היגד) Rex - שיחה 19:32, 8 ביולי 2010 (IDT)

לפי ההסתייגויות שהועלו כאן, אני מסיר את הפסקה. --Jys - שיחה 19:42, 11 ביולי 2010 (IDT)

משוב מ-15 בנובמבר 2011

הערה נוספת להבדל בין חוקי חמורבי לחוקי התורה: חוקי חמורבי מבדילים בין מעמדות. חוקי התורה מחייבים את כולם ללא הבדלי מעמד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.116.207.194 13:49, 15 בנובמבר 2011 (IST)

"כולם", כלומר, כל הגברים החופשיים, להוציא עבדים ונשים, שהחוקים לגביהם שונים. ההבדל היחיד מבחינה זו בין חוקי חמורבי לתורה הוא שבתורה יש שני מעמדות של גברים (אנשים ועבדים) ובחוקי חמורבי שלושה מעמדות של גברים (אנשים, מֻשְׁכֵּנוּ ועבדים). שיניתי בהתאם. פלימפססט - שיחה 03:52, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

לא מדוייק, התורה מחייבת את כל היהודים ומענישה את הפוגע בכולם בשווה ללא יוצא מן הכלל בכל החוקים שבין אדם לחבירו. ההבדל הוא רק במצוות שבין אדם למקום. וכן בדין ההורג עבד שהוא בעצם מוגדר כמזיק לממון האדון ולא כהורג בן ישראל. יש גם הבדל מעמדות נוסף בין יהודי לגוי. 213.8.65.165 21:56, 15 בפברואר 2018 (IST)

הבדל נוסף מהותי בין חוקי התורה לאלה של חמורבי (על פי הידוע לי)

בניגוד לחוקי חמורבי, ע"פ חוקי התורה אין אף פעם עונש מוות על עניינים ממוניים (דיני ממונות לחוד ודיני נפשות לחוד)

חוץ מגונב אדם מישראל ומכרו שחייב מיתה--213.8.65.165 21:58, 15 בפברואר 2018 (IST)

חוקי חמורבי והתורה2

הסרתי פסקה מאוד בעייתית, שהשוותה את חוקי חמורבי לחוקי התורה עפ"י הפרשנות המאוחרת (הממונית) של חז"ל. בכוונתי לשפר ולהרחיב את החלק הזה בערך באופן משמעותי בימים הקרובים. פלימפססט - שיחה 04:09, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה לך על שיפור והרחבת הערך. האם תוכלי להוסיף גם מקורות? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:36, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

בהחלט, ברגע שאשלים את העבודה 46.210.1.92 13:28, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

תיקון

הערה בנוגע לסיפא של הערך: גם המקרא עורך אבחנה במעמד הניזוק: "ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל, לחפשי ישלחנו תחת שינו" (שמות כ"א) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.133.181 09:22, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

נכון אבל יש שני הבדלים משמעותיים:

א. המקרא מחלק בין עבד למי שאינו כזה (ודווקא כאשר הוא עבדו, ולא עבד של מישהו אחר), וחוקי חמורבי מחלקים בין מעמדות בין אלו שאינם עבדים.

ב. המקרא מחמיר את הדין כלפי עבד (במקרה זה שהעלית, יש גם מקרים הפוכים), וחוקי חמורבי מקילים את הדין כלפי בן המעמד הנמוך.

בברכה, איש גלילי • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ז • 14:03, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

צדק על-פי שיקול דעת, יתרונות עלות תועלת של חוק מספר 198

תוכן החוק: אם השחית את עינו של בן המעמד הנמוך או שיבר את עצמו של בן המעמד הנמוך, ישלם מנה אחד כסף (חוק 198).

הצידוק לכך לפי ראות עייני הוא שהעני (בן המעמד הנמוך) יצא מרוצה יותר וישיג תועלת גדולה יותר מסכום כסף מאשר משבירת איבריו של עשיר. כמו כן העשיר יעדיף על-פי רוב לתת סכום כסף מסויים לעני למעט או מלבד שישברו לו איבר מסויים ויפגעו בשלמות גופו, ובעצם העשיר יעדיף שיפגעו בשלמות כספו מאשר בשלמות גופו. ובגלל שיקולים אלו ניתן להוציא את העני ברווח מהמקרה ואת העשיר בהפסד מוקטן, ושנייהם יצאו במצב טוב יותר מאשר אם הופעל עלייהם הדין של מידה כנגד מידה.

משוב מ-21 במאי 2014

עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק כ"ד) בדומה לכך קובעים חוקי חמורבי:

אם השחית איש את עין רעהו – את עינו ישחיתו (חוק 196). אם שיבר את עצם רעהו, את עצמו ישברו (חוק 197). אם הכה איש את שן רעהו, את שִׁנּוֹ יכו (חוק 201).

• - "ואולם, חוקי חמורבי כוללים אבחנות מעמדיות שאינן קיימות בתורה:

אם השחית את עינו של בן המעמד הנמוך או שיבר את עצמו של בן המעמד הנמוך, ישלם מנה אחד כסף (חוק 198)." -

ברצוני להעיר ... הנ"ל לא מדוייק . בספר שמות פרשת משפטים בהחלט ישנה התייחסות שונה (בפשט הכתוב) לעניין פגיעה בעבד - בה הדין שונה ... אני מצרף כאן העתק של הטקסט מתוך פרשת משפטים (שמות כ"א) פרק כ"א כ. וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם: כא. אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא: כב. וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים: כג. וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ: כד. עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: כה. כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה: כו. וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ: כז. וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ: כח. וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי: כט. וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת: ל. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו: לא. אוֹ בֵן יִגּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לוֹ: לב. אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף | שְׁלשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל: לג. וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: לד. בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ: לה. וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן: לו. אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ: לז. כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה:

בהחלט ישניה התייחסות שונה בין אדם לעבד,

לטיפולכם - אנשי ויקיפדיה היקרים והתותחים !

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.173.153.133 14:51, 21 במאי 2014 (IDT)

עבדות במקרא ובחוקי חמורבי

גילגמש, לגבי שחזור מהיר זה, מלבד זה שנהגת בצורה שאינה נכונה, אף אחד לא כתב שהמקרא אוסר עבדות, אך התנ"ך בפירוש מגביל את העבדות בפרשה זו, וכן שוב בספר ויקרא. ואת אותו חוק (בשינויים קלים) המופיע בחוקי חמורבי לחיזוק העבדות - משתמש בו התנ"ך להגבלת העבדות.

יכולתי להביא דוגמאות אחרות שבהם לא שייך הויכוח שלך, אבל אני יודע שלא ה'טיעון' שכתבת עומד מאחורי השחזור, ובכל זאת - בוויקיפדיה אמור להיות כתוב כל נתון אמתי, ללא קשר לאמונותיו האישיות של הכותב. איש גלילי • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ז • 00:14, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא יודע לאיזה "טיעון" אתה מתכוון. כתבתי במפורש את סיבת השחזור. השחזור נעשה בצורה המקובלת אצלנו - החזרה לגרסה היציבה. הגבלת העבדות היא לא אחד הדברים שבהם מצטיין המקרא, היות שהוא מרשה אותו בצורה מפורשת. אני מציע שתחפש משהו אחר. גילגמש • שיחה 06:08, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

במחילת כבודך, לא נראה שאתה בקי יותר מדי במקרא, או שאתה פשוט לא מבין מה זה 'להגביל' ולמה זה לא סותר את 'להרשות'.

עוד דוגמה קטנה: ”לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו: עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ:” (ספר דברים, פרק כ"ג, פסוקים ט"ז–י"ז). ומנגד: ”אם איש תפס בשדה עבד או אמה שברח, והשיב אותו לבעליו - בעל העבד או האמה ישלם לו שני שקלים של כסף.” (חוקי חמורבי, חוק 17).

לא נראה שאמשיך עוד להתווכח יותר מדי, כי כמו שכתבתי למעלה זה נראה די שקוף מדוע אתה מתנגד להוספה, ולי אין מטרה להכנס למלחמה. ה' יברך אותך בחיים מתוקים. איש גלילי • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ז • 13:25, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חושב שהדוגמה השניה היא טובה ויש להכניס אותה. הראשונה פחות, בעיקר משום שהפרשנות שנקטת אודות הדין המקראי ש"העבד המתעקש להמשיך בעבדותו נענש על כך" היא קצת אנרכוניסטית ודרשנית. הפרשנות הפשטנית יותר מבארת שרציעת האוזן היא "לעין כל רוצע אזנו לסימן עבדות" (רשב"ם). זה קצת מוציא את העוקץ מכל הדוגמה הזאת. yechiel - שיחה 19:01, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

תהיה הפרשנות לרציעה עצמה אשר תהיה - העונש של הרציעה מגיע רק כאשר העבד מתעקש להשאר עבד, לעומת חוקי חמורבי שנותנים עונש זה במצב הפוך (וזה מה שגם גורם, לדעתי, לקבל יותר פירוש אחר לסיבת הרציעה). כך שממש לא משנה אם הרציעה מבטאת עבדות, או סתם עונש, הרעיון נשאר אותו רעיון. איש גלילי • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 19:43, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

זה מחקר מקורי שלך, לערך זה ייכנס רק עם מקור. פרינציפ - שיחה 20:07, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

פרינציפ יש לך אף? לא אאמין לך עד שתביא מקור, וגם אם אתה רואה ומרגיש אותו וגם חבריך רואים אותו הרי זה מחקר פרטי שלך וזה לא ייחשב מקור ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדוגמה השנייה עדיפה, אבל באופן כללי אני לא חושב שעבדות היא דוגמה טובה לניגוד. העבדות מותרת במקרא. גם אם יש הבדלים קלים בין החוקים של חמורבי לחוקים מקראיים, זה לא נראה לי כניגוד גדול כל כך כי לא צריך לקחת עניין נקודתי ולהסיק ממנו מסקנה כללית. כדאי לחפש דוגמה אחרת לניגוד. גילגמש • שיחה 05:58, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

תצטרך להתאמץ קצת יותר. ההשוואה בין שני החוקים מסתברת ומעוררת עניין, אבל כלל אינה מובנת מאליה. פרינציפ - שיחה 15:50, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

אני דווקא מסכים עם השיחזור. לא יודע את הכוונות העומדות מאחוריו אבל ברור שהתורה לא מתנגדת לעבדות, אלא לעבדות של יהודי. אדרבא עבד כנעני התורה אוסרת לשחרר, אלא אם ברח מהארץ לחוצה לארץ אסור להחזירו. אם חוקי חמורבי אכן קדמו לתורה אין זה מן הנמנע שהתורה בחרה עונש שהיה מקובל כבר אצל עמים אחרים. 213.8.65.165 21:50, 15 בפברואר 2018 (IST)

פיצול לערך נפרד על ההשוואה למקרא

הערך במתכונתו הנוכחית כולל עיסוק רב מדי בהשוואה לחוקי המקרא, בעוד תיאור חוקי חמורבי עצמם חסר ויכול להיות מפורט הרבה יותר. ההשוואה עצמה חשובה מאוד ותרמתי לה בעצמי לא מעט, אך לענ"ד נכון יותר להעתיקה לערך נפרד, בדומה לערך "בריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש".

בערך של חוקי חמורבי נכון יהיה לכתוב בפתיחה משפט על העיסוק המחקרי בהקבלות לחוקי המקרא, עם הפניה לערך החדש שעוסק בזה.

ובכן, המשימה בוצעה - חוקי התורה וחוקי חמורבי

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוקי חמורבי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9523 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20120516152036/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9523 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:36, 25 באוקטובר 2022 (IDT)