שיחה:חקר המוח ואקלים כיתה

נראה כמו מחקר מקורי הלקוח מכאן:http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=109. לא בטוח שיש לו מקום כערך במתכונתו הנוכחית.כ.אלון - שיחה 23:13, 11 בפברואר 2011 (IST)

לא קראיתי בעיון ואין לי דיעה האם הערך ראוי או לא, אבל הוא לא עונה על ההגדרה הצרה של מחקר מקורי. רוב הערכים שנכתבים הם סינתזה של מקורות שהכותב מאגד לכלל ערך אחד. מוטי - שיחה 23:39, 11 בפברואר 2011 (IST)

אף שנראה שאין מדובר במחקר מקורי, כפי שמוטי מצביע, סקירה זו אינה מתאימה כערך במתכונתה הנוכחית. ייתכן כי ניתן לשלב חלק מהתוכן שבערך לתוך הערך אקלים חינוכי. זה אינו ערך מורחב של אקלים חינוכי. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ח' באדר א' ה'תשע"א • 02:19, 12 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי יש מקום לערך עם התוכן הנוכחי. זה נראה כמו עבודה בקורס באוניברסיטה, כתוב ברמה סבירה (היה עדיף שיראה כמו סינתזה הכתובה ע"י בר סמכא בתחומו, אבל זה מה שיש לנו). הנושא נראה אמיתי ורלוונטי. הערך טעון עריכה מאסיבית כדי להתאים לסגנון ויקיפדיה. ‏Setreset • שיחה 08:07, 12 בפברואר 2011 (IST)

אבקש להגיב. אני אחת מבין שלוש הסטודנטיות שכתבו את הערך "חקר המוח ואקלים כיתה". אנו סטודנטיות לתואר שני, כאשר כתבנו עבודה זו במסגרת לימודינו בקורס העוסק בקשר שבין חקר המוח ותחום החינוך. צר לי שעלה ספק בנוגע לאמינות העבודה (תגובתו של אלון). במשך שלושה חודשים עמלנו על כתיבתה, תוך קריאת מקורות ספרות אקדמיים-מחקריים רבים ויצירת אינטגרציה קפדנית ומושכלת ביניהם. לא העתקנו דבר מאתר/מקור אחר- זוהי עבירה אקדמית שלא היינו מעלות על דעתנו לעשות. אנו רואות בעבודה זו כראויה להיכלל באתר ויקיפדיה בשל חדשנותה וחיוניותה היישומית לאנשי תחום החינוך, ולמורים בפרט. כסטודנטיות שעוסקות בתחום החינוך, חשנו שליחות וצורך לתאר את השפעתו של אקלים הכיתה על יכולותיו הלימודיות של התלמיד מפן עדכני יותר- חקר המוח. ―שירי ב. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערתו של אלון אינה מטילה ספק באמינות העבודה. היא מתייחסת לכלל של ויקיפדיה השולל פרסום מחקר מקורי בה. אם איינשטיין היה מגיש לוויקיפדיה את תורת היחסות, היא הייתה זוכה לתגובה דומה, כך שאתן בחברה טובה. דוד שי - שיחה 13:24, 12 בפברואר 2011 (IST)

ראי גם ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה, סעיף 6 - מחקר ראשוני. המון תודה לכן על תרומתכן לוויקיפדיה. מתוך היכרות מסוימת שלי עם נושא האקלים החינוכי, לדעתי חשוב להשאיר את המידע שבערך. זה גם לא חדש שיש בסיס ביולוגי-מוחי למרכיבים רגשיים שונים אצל האדם, יש כאן רק ריכוז של המידע וארגונו לגבי נושא המרכיבים הרגשיים בהקשר של אקלים כיתה. אולי היה עדיף להעביר את המידע לסעיף בערך אקלים חינוכי, אבל הערך ארוך מדי מכדי לעשות זאת ויהיה חסר פרופורציה לערך הנוכחי על האקלים, ולכן לדעתי דווקא כדאי להשאיר את זה כערך מורחב של אקלים חינוכי. Ravit - שיחה 13:33, 12 בפברואר 2011 (IST)

שמי ד"ר גבריאל בוקובזה ואני המרצה בקורס 'מוח וחינוך' שנתן את המטלה של כתיבת ערך בנושא בויקיפדיה. החיבור בין מדעי המוח לחינוך הוא חדש יחסית בעולם המדעי (בסביבות 15 שנה). כתחום צעיר חסרים בו ידע, מחקר, והבנה אינטגרטיבית ויישומית. זה נכון לגבי החוקרים, קל וחומר לגבי אנשי השטח בחינוך והציבור הרחב. לכן זהו תחום שצמא לידע מקצועי ואמין וויקיפדיה היא הבמה המוצלחת ביותר לפיזור ידע כזה. אגב, השבוע יצאו בארה"ב בפרוייקט של כתיבת ערכי ויקיפדיה בתחום (ארבעה חודשים אחרי הפרוייקט שלנו בארץ). לגבי הערך הנוכחי ואחרים כמותו (יש עוד 4) - הם מבוססים על ידע מדעי חדשני שהוצג בקורס ושנחקר עצמאית ע"י כותבי הערכים. כל ערך עבר קריאה שלי והמלצות לתיקון כשלוש פעמים, והוא פרי מאמץ עבודה של שבועות רבים. אני רוצה מאוד להודות לקריאה ולהערות המקצועיות מבחינת התכנים ומבחינת כללי הכתיבה האנציקלופדית שניתנו כאן ע"י חברי קהילת הידע כאן. הם מלמדים ומשפרים את איכות הערך - וזו הרי מטרתם דומני. אני מקווה שהערכים יישארו - לאחר שיענו לדרישות החשובות של עורכי האתר ויעברו תיקונים ועריכה ע"י קוראיו. וכן, מקווה שבסוף יתרמו ערכים אלה את חלקם הצנוע לדיון משכיל אודות הקשר בין מוח וחינוך. (סליחה שהארכתי בדברים). ―Bukobza (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום גבריאל בוקובזה, אני שמח שהתוצאה לשביעות רצונך. נשמח מאוד אם תקיים שוב מטלה דומה. בפעם הבאה אולי תשקול לקיים מראש קשר עם הקהילה בויקיפדיה, זה מה שעושים בדרך כלל, וזה גם מקל על התהליך בסיכומו של דבר. קיים הדף : ויקיפדיה:כתיבה בוויקיפדיה כמטלה אקדמית שבו ריכוז ההנחיות וקישורים לפרויקטים של כתיבה אקדמית.

לדוגמה, היה אפשר לפתוח דף בויקיפדיה שמוקדש לקורס הזה, ולתת טיפים לכותבים. בעיקר, אם היינו יודעים שמרצה בקורס אוניברסיטאי עובר על הנושא, זה היה מקל על דיון החשיבות, ואולי הדיון לא היה כלל מתקיים כי היינו יודעים מראש שמדובר בנושא אקדמי אמיתי.

‏Setreset • שיחה 16:34, 18 בפברואר 2011 (IST)

מצטרפת לתודות על הערך שנכתב במסגרת הקורס. הוא עבר עריכה על ידי מספר ויקיפדים, ולדעתי מתאים כעת לסגנון המקובל בוויקיפדיה. נשמח להמשך שיתוף פעולה והעלאת ערכים מעניינים ומעמיקים נוספים בתחום החינוך והפסיכולוגיה, נשמח גם להרחבת ערכים קיימים. תודה, Ravit - שיחה 23:40, 18 בפברואר 2011 (IST)

משפט מועתק בערך

הרצתי גוגל על מספר משפטים אקראים. רצה המקרה והראשון שהרצתי דווקא כן נראה כהעתקה. מדובר במשפט שנמצא תחת פסקת הרקע: "כנות – המורה אמיתי וכן עם התלמיד; אמפתיה – המורה חווה את עולמו הפנימי של התלמיד ורואה את הדברים מנקודת מבטו; יחס חם ומקבל – קבלת התלמיד על ידי המורה ללא תנאי, וכיבודו כאדם".

גגלו והגיעו נא לעמוד הבא באתר משרד החינוך - מאמר כלשהו של יוסף מניס משנת ה'תשנ"ו (יכול להיות שהוא בעצמו לקח אותו מהמקור המצויין בערך למשפט זה (שנת תשל"ו)). Neuköln - ש 16:52, 12 בפברואר 2011 (IST)

המשפט מופיע עם מקור (הערת שוליים 6) כך שזה ציטוט ולא העתקה פריץ - שיחה 16:57, 12 בפברואר 2011 (IST)

לפני ציטוט שמים מרכאות אחרת אני לא צריך לנחש שזה ציטוט. מה גם המקור שמופיע הוא לא זה שבו נמצא המשפט (כאמור יכול להיות שהוא מופיע בשניהם). Neuköln - ש 16:59, 12 בפברואר 2011 (IST)

כנראה שמשרד החינוך מצטט את אותו מקור. בעבודות לאקדמיה אין תבנית ציטוט ולא משתמשים במרכאות, מי שמעלה לכאן עבודה אקדמית לא תמיד יודע מהם כללי עיצוב הציטוט כאן. פריץ - שיחה 17:05, 12 בפברואר 2011 (IST)

זה לא משרד החינוך זה מאמר של בחור בשם יוסף מניס. האתר הוא רק האכסניה.
בנוסף לא ברור לפי מה קבעת שבעבודות באקדמיה לא משתמשים במרכאות לפני ציטוט ממקור. לפחות בארבע מחלקות שונות בהן עברתי באוניברסיטה העברית זה הנוהג. הסתמכת על מקור בניסוח שלך וציינת שזה המקור סבבה. יש לדעתך חשיבות בהבאת הדברים בנוסחם המקורי שים מרכאות לפני או הצהר על כך שאלו מילותיו. Neuköln - ש 17:12, 12 בפברואר 2011 (IST)

אני לא הייתי ממהר כל כך להאשים בהעתקה. צמוד למשפט המועתק יש מקור שממנו לקוחים הדברים, ומדובר ברשימה, שאין הרבה מה לעשות חוץ מלהעתיק אותה. לא נהוג לשים מרכאות ציטוט לפני רשימה שנלקחה ממקור, אלא מציינים את המקור. במקרה כזה אין זכויות יוצרים כי זה מידע ולא התנסחות יצירתית. בנוסף, ערך שכל משפט בו מועתק ממקור אחר זה לא ערך מועתק, אלא סינתזה. ‏Setreset • שיחה 10:38, 13 בפברואר 2011 (IST)

אני מסכימה איתך, לדעתי יש מיד לשחזר את הערך. הסטודנטית לעיל הצהירה שכתבה את העבודה עבור קורס במשך שלושה חודשים תוך אינטגרציה קפדנית בין מקורות, והדגישה: ”לא העתקנו דבר מאתר/מקור אחר- זוהי עבירה אקדמית שלא היינו מעלות על דעתנו לעשות”. לדעתי זה מספיק, זה כמו אישור ב-OTRS. ‏Ravit - שיחה 23:23, 13 בפברואר 2011 (IST)

גם לדעתי זו לא העתקה, אבל הערך דורש התאמה לסטנדרט ויקיפדי ולכן הוספתי תבנית עריכה מוטי - שיחה 23:27, 13 בפברואר 2011 (IST)

רק למען הסדר הטוב - לא טענתי שהערך מועתק ולא שמתי עליו את תבנית ההעתקה. התייחסתי למשפט מסויים שהבעיה לגביו נפתרה בשניה בה הוא שוכתב לניסוח עצמאי. לו הייתי סבור כי הערך הוא העתקה אזי הייתי מחליף לתבנית שסקרלט הניחה. אולי היא עשתה עבודת חיפוש יסודית יותר ומצאה בעיות נוספות בו שהצדיקו אותה. Neuköln - ש 02:05, 14 בפברואר 2011 (IST)

תגובת שלוש הסטודנטיות שכתבו את הערך: 1. בנוגע להערה אודות הדמיון הרב למקור בחלק המדבר על: "כנות, אמפתיה, קבלה..."- שינינו מעט את הנוסח. שמנו במרכאות את המונחים: אמפתיה, כנות ויחס חם ומקבל, כאשר הפירוט אודות כל אחד הוא במילים שלנו. אנא אשרו שנפתרה הבעיה. אגב, מצורף (מראש) אזכור אודות המקור ממנו לקוח הקטע ברשימה הביבליוגרפית. 2. בנוסף, שינינו מעט את הנוסח במשפט שמדבר על כך שהתלמיד שוהה בבית-הספר 20,000 שעות- שלקוח מהמקור של יוסף מניס (וגם כאן יש אזכור מראש כמובן). 3. שינינו את הביבליוגרפיה של דוניצה-שמידט למקור הראשוני. נבקש לדעת האם קיימות בעיות נוספות? הערות נוספות? נשמח לתקן מה שצריך. הדבר היחיד שנתקשה לשנות הוא העניין המהותי- שמדובר באינטגרציה די חדשנית (למרות שהקשר בין רגש וקוגניציה ידוע, ושחקר המוח הוא תחום ידוע ומבוסס למרות חדשנותו). בברכה, מירית, שירי ושירי

כרגע נראה שהערך בעיקרון מוסכם על רוב הויקיפדים שנכנסו לדף הזה עד כה, אם כי כולם חושבים שדרושה עריכה. אי אפשר לדעת אילו בעיות יעלו ויקיפדים נוספים. אני גם מודה לכן על התרומה לויקיפדיה. בנוגע לשינוי ניסוח, עדיף לבנות את המידע פשוט מהתחלה. אתן צריכות להבין מה מוגן ומה לא - ניסוח מוגן, ואופן הצגה של דברים, לעומת זאת מידע אינו מוגן בזכויות יוצרים. היה אפשר למשל להשאיר את ה-20,000 שעות, רק שזה לא הכרחי. אם יש ספק, בררו מה רוצים לכתוב וכתבו מהתחלה. ‏Setreset • שיחה 13:13, 14 בפברואר 2011 (IST)

לשירי (X2) ומירית. אנא הרחיבו מעט את ההקדמה, כאשר מגיע קורא לערך הוא רוצה לדעת כבר במשפטים הראשונים על מה מדבר הערך. האם זה ערך בפסיכולוגיה, בחינוך, או בנוירולוגיה (ואם הוא אינטרדיסיפלינארי - גם כדאי לכתוב זאת). פויו - שיחה 14:11, 14 בפברואר 2011 (IST)

מחקר מקורי

אחרי שהסתכלתי שוב בערך, עלו אצלי כמה נקודות, שאני רוצה ללבן על מנת לוודא שאין מדובר במחקר מקורי (ראשוני):

1. כרגע כתוב שזהו תחום מחקר. האם יש התייחסות אל הקשר חקר המוח-אקלים חינוכי כתחום מחקר מובחן (ומוגדר, אולי) בספרות?
2. האם הנקודות המובאות בסוף הן מסקנות של הכותבות מהמאמרים המובאים כמקורות בערך או שהן מסקנות של אותם חוקרים? אם זה המקרה הראשון, אזי זה מחקר מקורי וצריך להסיר חלק זה, ואם זה מסקנות של החוקרים, בוודאי יש להביא מראי מקום. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"א באדר א' ה'תשע"א • 17:35, 14 בפברואר 2011 (IST)

תגובת הכותבות: אנו לא הגדרנו זאת כתחום מחקר. הגדרנו זאת כ"נושא", אך אחד העורכים שינה זאת ל"שדה מחקר". זהו נושא העבודה שלנו. לא ביצענו מחקר ראשוני ומקורי, אלא ביצענו אינטגרציה בין שני תחומים מוכרים- חינוך ומדעי-המוח (אפשר להגדירו נוירולוגיה, אם תרצה) בכדי להסביר כיצד אקלים כיתה משפיע על מיומנויות למידה. זה לא מחקר ראשוני, שכן קיימים מאמרים נוספים ומחקרים מדעיים שמסבירים כיצד המצב הרגשי של התלמיד משפיע על מיומנויות הלמידה שלו (לחלק מהם התייחסנו- מופיעים כאזכורים). מכאן, יש לאינטגרציה שלנו בסיס מדעי-מחקרי (לא הסקנו לבד שרגש משפיע על קוגניציה, ולא הסקנו לבד שאקלים כיתה משפיע על מיומנויות למידה). החדשנות מתבטאת רק בכך שביצענו אינטגרציה חדשה (הרי כל תוצר מוגמר שכזה מהווה כתיבה חדשה), ושניתחנו את הקשר בין אקלים כיתה ומיומנויות למידה לפי ממצאים במדעי-המוח. ההשלכות הכתובות בסוף הן השלכות שאנו חיברנו, מתוך הבנתנו לעומק את הנושא עליו כתבנו, ומתוך רצון להביא תועלת יישומית - במידה ויירצו בה כמובן :) . מקוות שהבנו את שאלתך ושענינו בהתאם. אם משהו עדיין לא ברור, נשמח להגיב שוב ולנסות להבהיר.

במילים אחרות, הנושא כתחום מחקרי קיים. הגדרתו כתחום מחקרי זהו "מחקר ראשוני" שלי. אציין שלא ראיתי בשום מקום כתוב שפיזיקה היא תחום מחקרי. נראה לי שכאשר מפורסמים מספר מחקרים בתחום מסוים, אפשר להניח בשקט שמדובר בתחום מחקרי. ניתן להתרשם שקיימים הרבה מאמרים בתחום מהמקורות בסוף הערך. ‏Setreset • שיחה 19:47, 14 בפברואר 2011 (IST)

אם כן, לדעתי לא צריך להגדיר את זה כתחום ידע, כנושא, או משהו בסגנון. כמו שהגורמים למלחמת העולם הראשונה הוא כר מחקר וערך מורחב של מלחמת העולם הראשונה, כך הערך הנדון צריך להיות ערך מורחב (אני עדיין בספק אם היריעה רחבה מספיק, אבל את זה נבחן בהמשך) ולא מוגדר בראשיתו במבנה של X הוא Y.

באשר להשלכות החינוכיות, לדעתי מדובר בפרשנות ובמחקר ראשוני, דבר שאסור כאן. אלא אם כן, היו מחקרים שבדקו, למשל, שבאמת הקדשת קטע או שיר משפרת את ההישגים הלימודיים של התלמידים. זה נכון שסינתזה של מקורות מביאה לתוצר כתיבה חדש, אך מתוך מקורות אלה להביא מסקנות יישומיות שלא נבחנו בפועל לגופן, זה כבר שלב אחד קדימה בפרשנות. לפיכך, פרק זה אינו מתאים לכאן. אני מקווה שמסקנותיכן תפורסמנה במסגרות המתאימות ותיפולנה על אוזניים קשובות במערכת החינוך. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"א באדר א' ה'תשע"א • 21:42, 14 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי הנושא כן צריך להיות מוגדר כשדה ידע, שדה מחר, תחום ידע או מונח מקביל. זהו נושא רב תחומי, בדיוק כמו הנדסה ביורפואית או לימודי סביבה הנסיך - שיחה 21:50, 14 בפברואר 2011 (IST)

לא מדובר באותו היקף כלל. זה כמו לכתוב שהבסיס הגנטי להומוסקסואליות הוא תחום מחקר. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"א באדר א' ה'תשע"א • 21:57, 14 בפברואר 2011 (IST)

יותר כמו הקשר בין גאונות לתורשה הנסיך - שיחה 21:58, 14 בפברואר 2011 (IST)

מסכים עם Kulystab בקשר להיקף. אז איך קוראים לחקר הבסיס הגנטי להומו'? ‏Setreset • שיחה 08:28, 15 בפברואר 2011 (IST)

עדן תיקן ל-"תחום ידע העוסק בעיון משולב בנושאים..." שכנראה מוסכם על כולם (רק כדי לעדכן את השיחה). ‏Setreset • שיחה 08:11, 17 בפברואר 2011 (IST)

התלמיד לעומת תלמיד

תיקנתי בכמה מקומות את המילה "התלמיד" ל"תלמיד" כי לא מדברים על תלמיד ספציפי. עדן - שיחה 18:47, 14 בפברואר 2011 (IST)