שיחה:טורח ציבור

תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת עזר בנושא שם הערך
  • לא מצאתי קטגוריה מתאימה. אפשר "בית כנסת" או "תפילות ביהדות", אבל נראה לי שזה צמצום של המושג.
  • אפשר להוסיף לערך דיון על התנגשות בין טורח ציבור לבין ערכים אחרים וההכרעה במקרים אלו, כדוגמת ההפניה לתקנות שו"ם. אני מקווה להוסיף עליו, אבל יבורך מי שירים את הכפפה לפני. עזר - שיחה 09:13, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הוספתי לקטגוריה:פסיקת הלכה, מתאים לו שם יחד עם דרכי שלום ותדיר ושאינו תדיר. יכול להיות שכדאי לפתוח קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה, יש הרבה מאוד ערכים שהייתי ממיין לשם. אני-ואתהשיחה 10:09, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה

שם הערך

עריכה

יישר כח לעזר על הערך החשוב. לדעתי ראוי להעביר לשם הנפוץ והמקובל טירחא דציבורא. ברי"אשיחה • י"ב בתמוז ה'תש"ע • 14:14, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה

וכן גם דעת האנציקלופדיה התלמודית - ושם הערך טרחא דציבורא (ללא האות י'). --שפ2000 - שיחה 14:21, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
יישר כח לברי"א, שהצלת אותו מלהיות ערך יתום, בתקנות שו"ם שלך. גם אני מכיר את הביטוי "טירחא דציבורא" כרווח יותר, אבל להפתעתי בפרויקט השו"ת "טורח ציבור" הוא כמעט כפול במופעיו, וכמובן שזהו הביטוי המקורי והקדום יותר, כנראה לראשונה בברייתא בברכות לא, ב על מנהגו של רבי עקיבא. יש לי הרגשה שהביטוי הארמי השתרש יותר בשפת הדיבור כי זה נשמע יותר "למדני", כאילו כשדפקת על הבימה ואמרת "טירחא דציבורא" אמרת: לא שבאמת אכפת לי להתעכב, אבל זה בניגוד להלכה... אדרבה, סבורני שראוי להחזיר לערכי ההלכה הללו את משמעותם הטבעית והפשוטה. זה גם יעזור כנגד התלונות הרשומות מטה על יישומו של הדין. (כמובן עשיתי הפניה מהביטוי הארמי). עזר - שיחה 14:27, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אני תומך בעמדת עזר, ובוודאי שכך אחרי הנימוק המצוין שלו. גם בלי זה, כשיש ביטוי בעברית עדיף להשתמש בו, גם אם משתמשים יותר בשם הלועזי, וכמו בויקיפדיה:מתן שם לערך#שמות ערכים בשפות זרות. אני-ואתהשיחה 19:32, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
זו טירחא דציבורא לייגע את העם בלנסות להבין מה הכוונה ב'טורח ציבור' :) לדעתי יש להעביר. נת- ה- - שיחה 19:33, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
מצטרף לשורה האחרונה. --שבעים פנים - שיחה 19:36, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
נת, למה להתייגע? זה הדבר הראשון שכתוב בערך. אני-ואתהשיחה 19:50, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לא כ"כ עקרוני בעיני. הייתי מפנה ויקיפדים מלוח המודעות, אבל זה טירחא דציבורא... ברי"אשיחה • י"ג בתמוז ה'תש"ע • 22:08, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
רבותי, נפסקה הלכה בויקיפדיה בסוגיית החומה הגדולה של סין שהשם הנבחר הוא זה המדויק והראוי יותר, לאו דווקא הרווח יותר. עזר - שיחה 01:57, 25 ביוני 2010 (IDT)תגובה

סעיף 1 של בית הכנסת

עריכה

אני חושש שהוא קיים רק בתאוריה ולא עומד בכלל במבחן המציאות. היום תפילות בימים נוראים נמרחות (כן, נמרחות) על פני שעות ארוכות, וכשמזג האוויר חם בחוץ זה בכלל עונש. איך מיישבים את זה עם מה שנאמר בערך? קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:20, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה

נפטרים מהעונש אם הולכים למניין של ספרדים. --שפ2000 - שיחה 14:22, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
כך אכן שמעתי, אבל כל עוד אני גר אצל ההורים שלי לא ראוי (בעיני) שאלך לבית כנסת אחר מזה שאבא שלי הולך אליו. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:27, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
ברוקולי, רק מי שמוכן לספוג את טורח הציבור הספרדי בשבתות רשאי להקל בימים נוראים. אי אפשר לרקוד על שתי החתונות. עזר - שיחה 14:33, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
? אני הולך תמיד לאותו בית כנסת. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:35, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לפי מנהג האשכנזים בראש השנה "מאריכים בתפילות ופיוטים עד חצות" (רמ"א תקפ"ד,א) משום שר"ה במהותו הוא יום המיועד לתפילה, וכל שכן יום כיפור, ולכן טורח ציבור לא שייך כאן (ביום הכיפור גם אין למה למהר, כי בלאו הכי אי אפשר לאכול). אם חם לך - אולי תפנה לגבאים שיתקינו מזגן? חוץ מזה, עבור מי שרגיל לנוסח מסוים, ונעימה מסוימת בימים נוראים, תפילה בנוסח ובנעימה אחרות גם הם עונש בשבילו (פעם התפללתי בראש השנה בישיבת ההסדר במעלה אדומים. שם חלק מהתפילות בנוסח\ מנגינות אשכנזיות וחלק בנוסח\ מנגינות ספרדיות. כמובן שהתפילה נמשכת שעות כמנהג הישיבות, וכך ה"עונש" הוא כפול). בנילה - שיחה 14:36, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
כן, אבל יש הרבה אנשים שמתלוננים שקשה להם לעמוד ואף אחד לא חושב להתחשב בהם. זה פשוט מצער. אני מדבר על שעת סיום התפילה. ביום כיפור מאוד קשה ללכת בחוץ כשחם מאוד. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:39, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
צריך ליידע אותם שמותר לשבת כשארון הקודש פתוח. בנילה - שיחה 14:40, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אה, אבל אז הם מתביישים כי רק הם יושבים בשעה שהרוב (הצעיר והחזק) עומד. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:42, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה

מקור בגמרא

עריכה

כמדומני שאחד המקורות העיקריים של המושג הוא הגמרא (פ"ד בברכות?) שמדברת על המניין שהתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום של יום מעונן ביותר, ולאחר מכן זרחה להם החמה, ורבי אמר להם שאין צורך לכנס שוב את הציבור לתפילת ערבית. אם היה לי עכשיו זמן הייתי מוסיף את זה בעצמי, אבל אני צריך לזוז עכשיו. נת- ה- - שיחה 19:36, 24 ביוני 2010 (IDT)תגובה

חזרה לדף "טורח ציבור".