שיחה:יצחק דובער שניאורסון

תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת ידך-הגדושה בנושא סיראטין-סיראטשין אותו הכפר

המשך קיום חסידות "חבד-לאדי" לאחר פטירת האדמו"ר המהרי"ד עריכה

נכתב כיום בערך הזה כך: "לאחר פטירת הרב יצחק דובער לא היה ממשיך לחסידות, ורוב חסידיו קיבלו את הנהגת בן דודו, הרב שלום דובער שניאורסון האדמו"ר החמישי מחב"ד". הקביעה הזו מתבססת על הכתבה של פרופ' דוד אסף בבלוג "עונ"ש". פרופ' אסף אינו מביא כל תימוכין לקביעה הזו. ככל הנראה מתבסס פרופ' אסף על מה שנכתב בעניין זה באתר "חבדפדיה". גם "חבדפדיה" אינם מביאים כל תימוכין לקביעתם. נראה שהם מסתמכים על "מסורת כללית" שקיימת כיום בחצר "חב"ד-לובביץ'", לפיה עם פטירתם של אדמו"רי הענפים הנוספים של חסידות חב"ד, עברו רוב חסידיהם אל חצר "חב"ד-לובביץ'".

אין צורך להוכיח שאין זה נכון. ניתן לספור באצבעות כף אחת את מספר החסידים שעברו מענף "חב"ד-לאדי" אל ענף "חב"ד-לובביץ'". הרי מכירים כיום את ענף "חב"ד-לובביץ'" ויודעים מי בדיוק הגיע מענפי חב"ד האחרים.

אין כאן תלונות על פרופ' אסף. בכל מאמר יש את ליבת המאמר ונושאיו העיקריים, ויש את הפרטים המשלימים. מובן שהפרטים המשלימים אינם חייבים להיות ברמת הדיוק של ליבת המאמר. ליבת המאמר אינה על האדמו"ר המהרי"ד. זה רק "פרט משלים" שמופיע בסוף המאמר. מסתבר, כי לפי תומו הסתמך פרופ' אסף על האמור ב"חבדפדיה" והעמידם על "חזקת כשרות".

יודגש גם, כי לא מדובר במחקר של פרופ' אסף על תולדות העיירה ליאדי, אלא על רשמי מסעו וביקורו בעיירה. עדיין ניכר כי רשמי המסע יצאו כתובים מעטו של פרופסור, אך מובן כי יש הבדל בין רשמי מסע למחקר מעמיק.

נוסיף, כי פרופ' אסף הוסיף בעצמו את ההערה הבאה (שנכתבה על ידי אחד הקוראים) למאמר:


דוד היקר, ברצוני להעיר על הקטע הבא ממאמרך: "את מקומו תפס בנו-יחידו יצחק דוב (1910-1835), שאף הוא מת ונקבר בליאדי. עם פטירתו הגיע ענף חב"די זה לסופו ורוב החסידים שנותרו התקשרו מכאן ואילך לאדמו"ר החמישי, שלום דב שניאורסון (הרש"ב), שישב בליובאוויץ'".

ראשית, הרב יצחק דוב הוא אכן הבן הזכר היחיד של מוהרחש"ז אך אינו בנו היחיד. יש לו 2 בנות נוספות סטרנה וראדה. שנית, מניין הקביעה כי לאחר פטירת האדמו"ר יצחק דוב, עברו מרבית חסידיו לקבל עליהם את הנהגת הרש"ב מלובביץ'? ה'קביעה' הזו אכן מופיעה באתר 'חבדפדיה' המשתייך לענף המשיחי בחסידות לובביץ', אך לא ידוע על כל מקור מהימן אחר שסובר כך. יתירה מזו, המסורת בקרב משפחות חסידי חב"ד ליאדי שנותרו היום היא שמרבית החסידים נותרו נאמנים לאדמו"ר הרב יצחק דוב, לדרכו ולמשנתו, גם לאחר פטירתו, ורק מיעוט מהחסידים בחר להצטרף לאדמו"ר הרב שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק (כדוגמת הרב חיים אליעזר ביחובסקי המו"ל של 'דרך מצוותיך') ורק מיעוט שבמיעוט בחר להצטרף לאדמו"ר הרב שלום בר מלובביץ'.


על מה אין מחלוקת? על כך שבנו הרב מאיר שכנא שניאורסון המשיך להתגורר בעיירה ליאדי ולשמר את קיום החסידות, בית הכנסת ואוהל קברם של האדמו"רים. על כך מודים גם ב"חבדפדיה".


מתבקש אם כן לתקן את הכיתוב בערך הזה: "לאחר פטירת רבי יצחק דובער, המשיך בנו הרב מאיר שכנא לשמר את קיום חסידות "חב"ד-לאדי", בית הכנסת ואוהל קברם של האדמו"רים".

זה מבטא את האמת שעליה אין חולק. נכון להשמיט מילים שיש עליהם עוררין ולעת עתה לא נמצא להם כל מקור.

כרגיל אינך מתבסס על מקורות. כך שזה לא רלוונטי כל הפלפול. בהצלחה אבגד - שיחה 05:20, 8 בינואר 2021 (IST)תגובה


הנה ציטוט ממה שכתבתי: על מה אין מחלוקת? על כך שבנו הרב מאיר שכנא שניאורסון המשיך להתגורר בעיירה ליאדי ולשמר את קיום החסידות, בית הכנסת ואוהל קברם של האדמו"רים. על כך מודים גם ב"חבדפדיה".
אם אין על כך מחלוקת, וגם ענף "חב"ד-לובביץ'" מודה בעובדה זו, יש לך כאן גם מקור, וגם עובדות שאינן שנויות במחלוקת.
הרי גם אתה מודה שאין מקור ברור שניתן להסתמך עליו באשר לקביעה ש"רוב חסידיו קיבלו את הנהגת בן דודו, הרב שלום דובער שניאורסון". זה אכן כתוב ב"חבדפדיה". אך למיטב זכרוני, גם אתה קבעת בעבר שלא ניתן לסמוך על אתר זה בנושאים השנויים במחלוקת.
באתר המכובד הנוסף בו הופיעה קביעה זו, היא נרשמה במסגרת טור של רשמי מסע וכ-"פרט משלים" בלבד. ופרופ' אסף עצמו פירסם בהערות את ההסתייגויות שנשלחו אליו לקביעה הזו.
יתירה מזו: ספרי ההיסטוריה של ענף "חב"ד-לובביץ" קיימים לפנינו. ניתן לראות פה ושם שמות של חסידי ענף "חב"ד-קופוסט" וענף "חב"ד-ניעזין" שעברו להנהגת האדמו"ר הרש"ב. אני ראיתי שם 2 שמות מענף "חב"ד-לאדי" שעברו להנהגת האדמו"ר הרש"ב. והרי גם אתה מסכים כי לאדמו"ר המהרי"ד לא היו רק שלושה חסידים...
הרי לך קטע שלם שכתוב היום בערך בוויקיפדיה, שאין לו כל מקור ברור, והוא ממשיך להופיע כאמת מוחלטת בלי הסתייגויות.
למען הסר ספק, אין בדעתי לתקן את הערך הזה ללא הסכמה של ויקיפדים נוספים.
מה יכול להיחשב אצלך כהוכחה מוחלטת? אם חוקר אובייקטיבי מענף "חב"ד-לובביץ'" כדוגמת הרב יהושע מונדשיין (ע"ה) היה חותם על כל מה שכתבתי כאן?
דווקא על מה ש"חבדפדיה" כתבו שהרב מאיר שכנא המשיך את הנהגת אביו אדמו"ר המהרי"ד (כרב ולא כאדמו"ר), ניתן להסתמך, כי זו עובדה אובייקטיבית שאינה אינטרסנטית לענף "חב"ד-לובביץ'". יש על כך גם אישוש ממשפחות חסידי ענף "חב"ד-לאדי", אבל לא נראה שעדויות מסוג זה, נחשבים כמקור מהימן לערך אנציקלופדי, ולכן, לא צוטטו כאן.ידך-הגדושה - שיחה 11:18, 8 בינואר 2021 (IST)תגובה
חב"דפדיה אינה מקור לכלום, דוד אסף הוא מקור מספק, גם אם זה לא המאמר הכי עיוני בבלוג שלו. מסע הניחושים באשר למקור המידע שלו נראה לי מאולץ ומיותר, אבל בכל מקרה אין לי ספק שהוא לא הסתמך על חב"דפדיה. הצורב - שיחה 13:32, 8 בינואר 2021 (IST)תגובה

סיראטין-סיראטשין אותו הכפר עריכה

בערך זה, היה שינוי בין הכתיב של הכפר סירוטשין כאשר הוא נזכר כמקום אדמו"רותו של רבי לוי יצחק גוטרמן, לבין סיראטין שהוזכר כמקום רבנותו של הרב יהודה לייב שניאורסון בנו של אדמו"ר המהרי"ד מ"חב"ד-לאדי".

אך זה היינו הך. זה אותו הכפר.

יש שני אופנים להגות את שם הכפר, כפי שהרחבתי בשיחה של ערך "חיים שניאור זלמן שניאורסון". כאן בספר "היום יום" מוזכרים גם רבי לוי יצחק גוטרמן וגם הרב יהודה לייב שניאורסון עם שם הכפר, באותו הכתיב.

לכן, תיקנתי בקטע השני והוספתי בשניהם קישור. ידך-הגדושה - שיחה 02:00, 10 בינואר 2021 (IST)תגובה

חזרה לדף "יצחק דובער שניאורסון".