שיחה:יששכר מאיר
ערך חשוב. ראוי להרחבה ולשכתוב דרך - שיחה 01:57, 24 בספטמבר 2010 (IST)
- מישהו באיזה טוקבק כתב שהוא הדריך בתנועת "ישורון" בצרפת, והתשובה הידועה של הרב יחיאל יעקב וינברג היתה מיועדת אליו. רק מה ? זה לא ממש מסתדר עם השנים, לפחות לא לפי הערך.
- אני מצרף את תחילת התשובה להלן:
- שו"ת שרידי אש חלק א סימן עז
- אם מותר לנערים ונערות לשיר ביחד שירי קדש
- לידידי הרב הג' חו"ב סוע"ה וכו' מהר"י מאיר שליט"א
- במכתבו מיום ח' טבת ש' ז' מתאר כת"ר את דרך החינוך של ארגון "ישורון" שנוסד בארץ צרפת לפני כמה שנים, שהוא מתנהג עפ"י שיטת החינוך שהי' נהוג במדינת אשכנז לפני החורבן, ועכשיו קמו נגדו עוררים מצד חוג ידוע של חרדים, אשר לפי דעתם אין הדרך הזאת לפי רוח היהדות, כפי שהנחילונו אבותינו ורבותינו הקדושים.
עד כאן.שפ2000 - שיחה 11:54, 3 בינואר 2011 (IST)
- הטענה שבשנות ה-50 לימד בכפר הרואה כנראה שגויה. אם אחרי שנתיים הוא הקים את ישיבת הנגב בשנת 1963-1964, אז זה היה כנראה בראשית שנות ה-60. בהחלט יכול להיות שבדרך ממרוקו לשוויץ, או בין שוויץ לישראל הוא עבר בצרפת. עדירל - שיחה 12:58, 3 בינואר 2011 (IST)
- מה שבטוח - בבטאוני הליטאים (יתד נאמן ודומיו) לא נוכל לקרוא כלום על עברו בישיבה תיכונית או תנועת נוער. שפ2000 - שיחה 13:56, 3 בינואר 2011 (IST)
- הבא את מה שאפשר מיתד נאמן ואת השאר נשלים ממקורותינו. עדירל - שיחה 13:59, 3 בינואר 2011 (IST)
- אם איני טועה הרב יגאל אריאל כתב ספר על תקופתה הראשונה של הישיבה. דרך - שיחה 14:17, 3 בינואר 2011 (IST)
- הספר "לשם שמים" מבוסס (כנראה) על דמות הישיבה - אך בסופו של דבר זה רומן בדיוני. שפ2000 - שיחה 14:35, 3 בינואר 2011 (IST)
- יותר קרוב לאוטוביוגרפיה מאשר לרומן בדיוני. כמובן זה לא אמור להיות מקור לכתיבת הערך. דרך - שיחה 15:59, 3 בינואר 2011 (IST)
- עד כמה שזכור לי שמעתי שהרב יששכר מאיר היה ר"מ בכפר הרוא"ה, והוא לקח קבוצה של תלמידים על מנת להקים ישיבה ביישוב הספר נתיבות, כמו שהיה מקובל בכפר הרואה שהיו קבוצות שיצאו עם רמי"ם להקים ישיבות חדשות, כדוגמת הרב אריה בינה שיצא עם קבוצת תלמידים על מנת להקים את נתיב מאיר, והרב יעקב כלאב שיצא עם קבוצת תלמידים על מנת להקים את ישיבת "משכן ישראל" שאחר כך התאחדה עם מרכז הרב, וכפי שכתב הרב נריה בשירו הידוע: "ישיבות נקים בכל מקום בעיר ובכפר בצפון בדרום בעמק בהר וגם בתוך המדבר".
- דרך אגב, העובדה הזו הוזכר אתמול בחצי משפט בכתבה עליו בעיתון "מרכז העניינים". מחל - שיחה 12:04, 4 בינואר 2011 (IST)
- יותר קרוב לאוטוביוגרפיה מאשר לרומן בדיוני. כמובן זה לא אמור להיות מקור לכתיבת הערך. דרך - שיחה 15:59, 3 בינואר 2011 (IST)
- הספר "לשם שמים" מבוסס (כנראה) על דמות הישיבה - אך בסופו של דבר זה רומן בדיוני. שפ2000 - שיחה 14:35, 3 בינואר 2011 (IST)
- אם איני טועה הרב יגאל אריאל כתב ספר על תקופתה הראשונה של הישיבה. דרך - שיחה 14:17, 3 בינואר 2011 (IST)
- הבא את מה שאפשר מיתד נאמן ואת השאר נשלים ממקורותינו. עדירל - שיחה 13:59, 3 בינואר 2011 (IST)
- מה שבטוח - בבטאוני הליטאים (יתד נאמן ודומיו) לא נוכל לקרוא כלום על עברו בישיבה תיכונית או תנועת נוער. שפ2000 - שיחה 13:56, 3 בינואר 2011 (IST)
- זה כתוב ערך. וגם יב"ע כפר הרואה פרסמו מודעת אבל על "המגיד שיעור בישיבתינו לשעבר". שאלתי על פעילותו בתנועת הנוער ישורון בצרפת. שפ2000 - שיחה 08:53, 4 בינואר 2011 (IST)
תכניות שלא יצאו אל הפועל
עריכהתכניות שלא יצאו אל הפועל מעניינות את הקורא לא פחות, ואף יותר מאלו שיצאו אל הפועל. זה נותן לנו הצצה אל שיטת הפעולה של ראש הישיבה, אשר בעשור האחרון של חייו עסק בהקמת פרוייקטים רבים בנגב, חלקן כלל לא התממשו. אנו כותבים פה אנציקלופדיה, לא הספד ואנו רוצים להבין את דפוסי הפעולה, חוזקן וחולשתן. אם יש לך מה להוסיף בעניין זה, נשמח. עדירל - שיחה 10:50, 9 בינואר 2011 (IST)
- אני סבור שתוכניות שיצאו אל הפועל חשובות הרבה יותר. אנשים מתכננים כל חייהם, מגיל צעיר מאוד. מעט מאוד מכל זה נכנס לאנציקלופדיה, ובצדק. שיטת הפעולה מתבטאת במעשים בפועל, ובמקרה זה יש לנו מספיק עשייה. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 11:04, 9 בינואר 2011 (IST)
- לא נכון. זה מראה תמונה מעוותת. "הוא הקים את זה, הוא הקים את זה והקים את זה" - נותן את הרושם שהוא יזם מוצלח מאוד. ציון שמישהו יצא בכותרות בומבסטיות על משהו שלא קם הוא חשוב ביותר להבנת כל המהלך ועל כן הכרחי להבנת האיש. עדירל - שיחה 11:42, 9 בינואר 2011 (IST)
- קישור חיצוני לכתבה הוסף ב-24 בספטמבר. על כן אני מחזיר את הקישור החיצוני השייך לגרסה היציבה. עדירל - שיחה 11:46, 9 בינואר 2011 (IST)
- לא הבנתי את דבריך. אתה אומר שצריך להראות את הצהרותיו הבומבסטיות כדי להבין את האיש? נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 11:56, 9 בינואר 2011 (IST)
- אני אומר שהקמה סדרתית של ישיבות מעניינת מאוד. אני גם רוצה לדעת כמה ישיבות הוא ניסה להקים וכמה מתוכן קמו בפועל? מה היה חלקו של הרב מאיר בהקמתן? האם הדבר בא על חשבון איכות הישיבות? האם ישיבת הנגב מדשדשת? הרי הוא לא סופרמן (או שמא הוא כן). כדי להבין את הדברים אני צריך את כל המידע ועוד מידע. הדבר האחרון שצריך זה מחיקת מידע. עדירל - שיחה 14:28, 9 בינואר 2011 (IST)
- אם אתה רוצה לכתוב שתכנן הקמת ישיבות נוספות בתוספת המקור על יושיביה - אין לי התנגדות, אבל אין מקום להצפת הערך בפרטים על תכניות. עודף מידע גורם לטשטוש המידע הרלוונטי. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 23:41, 9 בינואר 2011 (IST)
- כזכור אני עם נרו יאיר. לטעמי מדובר בידיעה חדשותית ולא אנצ'. דרך - שיחה 23:43, 9 בינואר 2011 (IST)
- אם אתה רוצה לכתוב שתכנן הקמת ישיבות נוספות בתוספת המקור על יושיביה - אין לי התנגדות, אבל אין מקום להצפת הערך בפרטים על תכניות. עודף מידע גורם לטשטוש המידע הרלוונטי. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 23:41, 9 בינואר 2011 (IST)
- אני אומר שהקמה סדרתית של ישיבות מעניינת מאוד. אני גם רוצה לדעת כמה ישיבות הוא ניסה להקים וכמה מתוכן קמו בפועל? מה היה חלקו של הרב מאיר בהקמתן? האם הדבר בא על חשבון איכות הישיבות? האם ישיבת הנגב מדשדשת? הרי הוא לא סופרמן (או שמא הוא כן). כדי להבין את הדברים אני צריך את כל המידע ועוד מידע. הדבר האחרון שצריך זה מחיקת מידע. עדירל - שיחה 14:28, 9 בינואר 2011 (IST)
- לא הבנתי את דבריך. אתה אומר שצריך להראות את הצהרותיו הבומבסטיות כדי להבין את האיש? נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 11:56, 9 בינואר 2011 (IST)
- קישור חיצוני לכתבה הוסף ב-24 בספטמבר. על כן אני מחזיר את הקישור החיצוני השייך לגרסה היציבה. עדירל - שיחה 11:46, 9 בינואר 2011 (IST)
- לא נכון. זה מראה תמונה מעוותת. "הוא הקים את זה, הוא הקים את זה והקים את זה" - נותן את הרושם שהוא יזם מוצלח מאוד. ציון שמישהו יצא בכותרות בומבסטיות על משהו שלא קם הוא חשוב ביותר להבנת כל המהלך ועל כן הכרחי להבנת האיש. עדירל - שיחה 11:42, 9 בינואר 2011 (IST)
קישור שבור
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.tog.co.il/he/en/New.aspx?id=313
- In משה ליבוביץ on 2013-05-04 14:37:42, 404 Not Found
- In יששכר מאיר on 2013-05-05 05:25:32, 404 Not Found
- In משה ליבוביץ on 2013-05-05 07:23:03, 404 Not Found
- In יששכר מאיר on 2013-05-15 03:53:22, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 06:53, 15 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=2858
- In יששכר מאיר on 2013-06-23 23:50:23, Socket Error: 'Name or service not known'
- In יששכר מאיר on 2013-07-01 12:32:14, Socket Error: 'Name or service not known'
--Matanyabot - שיחה 15:32, 1 ביולי 2013 (IDT)
קישור שבור 3
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=245
- In יששכר מאיר on 2013-06-23 23:50:23, Socket Error: 'Name or service not known'
- In יששכר מאיר on 2013-07-01 12:32:15, Socket Error: 'Name or service not known'
--Matanyabot - שיחה 15:32, 1 ביולי 2013 (IDT)
קישור שבור 4
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=3459
- In יששכר מאיר on 2013-06-23 23:50:24, Socket Error: 'Name or service not known'
- In יששכר מאיר on 2013-07-01 12:32:30, Socket Error: 'Name or service not known'
--Matanyabot - שיחה 15:32, 1 ביולי 2013 (IDT)
קישור שבור 5
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=2884&cat_id=19
- In יששכר מאיר on 2013-09-13 02:49:28, Error: timed out
- In יששכר מאיר on 2013-09-16 00:03:02, 404 Not Found
- In יששכר מאיר on 2013-09-25 05:09:12, 404 Not Found
מנהיג הקהילה החרדית בנתיבות
עריכהככל שאני מבין הוא לא הנהיג את החרדים הספרדים בעיר, וגם לא את החסידים (מן הסתם יש שם לכל הפחות חב"ד). הוא הנהיג את הליטאים. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ז • 23:24, 3 בספטמבר 2017 (IDT)
- היי נרו יאיר - כבר ציינתי ב'גרסאות הקודמות' שלכתוב דבר כזה אינו נכון עובדתית, וחבל שאתה קודם מסיר רק לפי מה שנראה ואז מעיר. בכל אופן אבהיר - 'הקהילה החרדית' בנתיבות, הספרדית והאשכנזית, וכל רבניה, הם תלמידי הרב מאיר שייסד אותה (הם גם תלמידי הרב גרשנוביץ, שהובא על ידו ופעל עמו יחד לאורך השנים, וראה בערכו ש'הנהיג את הקהילות' - כך היה, ואף יותר, הרב מאיר), זו הקהילה המרכזית והוותיקה שכוללת מאות ואולי אלפי משפחות. את רב הקהילה הספרדית - דנון דנין, ורב הקהילה הליטאית - שמואל מונטג, מינה הרב מאיר בעצמו לפני למעלה מעשור, וזו דוגמה אחת שלטעמי מספיקה. אין ספק בכלל שהוא היה 'המנהיג' שם ובכלל בעל השפעה גדולה בדרום, כל אלו דברים מפורסמים לכל מי שמכיר את המקום. לגבי החסידים שם (חב"ד וברסלב), הם מספר משפחות מועט שיש להם בתי כנסת וכדומה, אך אין קהילה מסודרת עם רב מורה דרך מרכזי, ובסך הכללי הם די נכללים בקהילה הגדולה. כרגע לא תיקנתי שוב, כדי שלא נתקן ונתקן וכו', ואחכה לתגובתך אם ישנה. אם הסכמת, אבקש שתתקן. תודה ויישר כח על עריכותיך בכללי. מאורות נתן - שיחה 01:55, 4 בספטמבר 2017 (IDT)
- כמקובל - עד שמושגת הכרעה אחרת אי אפשר להכניס את מה שיש לו התנגדות. בנתיבות היו הבבא סאלי, הרב צבן, הרב אברג'יל, רבנים בולטים לא פחות מהרב דנון דנין, שלא זכור לי ששמעתי את שמו עד היום. אני מסכים שהייתה לרב מאיר השפעה, אבל לא על זה הדיון כרגע. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 14:35, 4 בספטמבר 2017 (IDT)
- הרבנים צבן, אברג'יל וכמובן בבא סאלי, בלטו כאישיות 'בפני עצמה' כל אחד ואחד, והרב דנין 'כשלעצמו' אכן אינו בולט ומוכר כמותם, אך אישיותו היא לא העניין. העניין הוא שזהו רב 'הקהילה' הספרדית המקומי (כמו לדוגמא הבן של הרב פינקוס באופקים שגם את שמו אולי לא שמעת), ושזה מינוי של הרב מאיר על הקהילה הספרדית הגדולה בעיר, שהבאתי אותו כדי להראות שהרב מאיר (מלבד שייסד אותה גם) הנהיג אותה, הרב מאיר היה לא רק בעל השפעה אלא מנהיג בפועל, וכל מי שמכיר את המקום יודע שעל פיו נשק כל דבר בשתי הקהילות החרדיות שאת רבניהם הוא מינה (ואגב - הרב אברגיל עצמו היה תלמידו). ולגבי המקובל כאן - אם קבלה היא נקבל, למרות שאינני מבין מדוע ההתעקשות, ואם זה יימשך גם אני אתנגד לתוספת של "הנהיג" כולה (כי זו טעות - עדיף שכל הקטע יושמט מאשר "מנהיג הקהילה הליטאית"), אין לי עניין חוץ מדיוק ואמת, ונדמה לי מההתכתבות פה, שבעניין זה - בכל הכבוד - אני מכיר את הנושא יותר מקרוב. ועדיין נחכה - אתייג פה כמה שנדמה לי שיש להם ידע בעניין, שיביעו את דעתם, ותשועה ברוב יועץ - גרש עדירל יעלי Ralph747 yechiel. חג שמח ! מאורות נתן - שיחה 23:03, 8 באוקטובר 2017 (IDT)
- לא הבנתי את תורף דבריך ואני נאלץ לשאול שוב את אותן שאלות. האחרים לא היו רבני קהילות? או שהקהילות שלהם לא היו חרדיות? איני בטוח מהי הקהילה הספרדית הגדולה בנתיבות, אבל זה לא משנה. גם לו יצויר שהרב מאיר ייסד את הקהילה הזאת (מה זה בדיוק לייסד? מילה כל כך גמישה) - הוא עדיין לא המנהיג של כל הספרדים החרדים בנתיבות. וגם אם הרב אברג'יל למד אצלו - אין זה אומר שהרב מאיר הוא הרב של תלמידי הרב אברג'יל. זה ודאי לא נכון. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ח • 23:49, 8 באוקטובר 2017 (IDT)
- נרו, אסביר מעט את הרקע. שהרב מאיר הגיע לנתיבות לא הייתה קהילה ליטאית ולא ספרדית, כלל לא הייתה קהילה חרדית בכל הדרום, הציבור החרדי היה קטן ומצומצם והתרכז בעיקר במרכזים החרדיים. זו הייתה עיירת פיתוח קשת יום. רוב האנשים של הבאבא סאלי ושל אחיו הבאבא חאקי מלוד כלל לא היו חרדיים במובן בו אנו מכירים את המושג היום, אלא יהודיים מזרחיים מסורתיים עם רגש עמוק לדת למסורת ולרבנים. בואו של הרב מאיר ועזתה אל הדרום חולל מהפך באוכלוסייה החרדית בדרום והרב מאיר בהחלט היה המנהיג של הקהילה החרדית שהתהוותה אט אט, ולא של הליטאית. יעלי - שיחה 15:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- אני זוכרת שבבחרותי קראתי ספר נפלא בשם "דרך כוכב" על הרב פפויפר מיוהנסבורג, תלמידו של הרב מאיר. מסופר שם מעט על הקהילה החרדית שהתהוותה אט אט סביבת הרב מאיר ועזתה. במקרה הצורך אחפש מס' עמוד ונוכל להביא את זה כמקור. יעלי - שיחה 15:58, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- מקור למה? כתוב שם שכל החרדים הספרדים בנתיבות הם תלמידיו?! ברור שספרים של תלמידיו ידגישו את המהפכה האדירה שחולל בעולם, כי יחסית לחרדיות הליטאית השאר לא נחשבים חרדים. זה תפקידה של הגיוגרפיה. אני מציע שתביאי עבור קביעה כזו משהו משאר הקהילות שם, מהרשימה שציינתי. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ח • 17:18, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- לא היו שם חרדים ספרדים, כמו שהארכתי. יעלי - שיחה 22:47, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- מקור למה? כתוב שם שכל החרדים הספרדים בנתיבות הם תלמידיו?! ברור שספרים של תלמידיו ידגישו את המהפכה האדירה שחולל בעולם, כי יחסית לחרדיות הליטאית השאר לא נחשבים חרדים. זה תפקידה של הגיוגרפיה. אני מציע שתביאי עבור קביעה כזו משהו משאר הקהילות שם, מהרשימה שציינתי. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ח • 17:18, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- אני זוכרת שבבחרותי קראתי ספר נפלא בשם "דרך כוכב" על הרב פפויפר מיוהנסבורג, תלמידו של הרב מאיר. מסופר שם מעט על הקהילה החרדית שהתהוותה אט אט סביבת הרב מאיר ועזתה. במקרה הצורך אחפש מס' עמוד ונוכל להביא את זה כמקור. יעלי - שיחה 15:58, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- נרו, אסביר מעט את הרקע. שהרב מאיר הגיע לנתיבות לא הייתה קהילה ליטאית ולא ספרדית, כלל לא הייתה קהילה חרדית בכל הדרום, הציבור החרדי היה קטן ומצומצם והתרכז בעיקר במרכזים החרדיים. זו הייתה עיירת פיתוח קשת יום. רוב האנשים של הבאבא סאלי ושל אחיו הבאבא חאקי מלוד כלל לא היו חרדיים במובן בו אנו מכירים את המושג היום, אלא יהודיים מזרחיים מסורתיים עם רגש עמוק לדת למסורת ולרבנים. בואו של הרב מאיר ועזתה אל הדרום חולל מהפך באוכלוסייה החרדית בדרום והרב מאיר בהחלט היה המנהיג של הקהילה החרדית שהתהוותה אט אט, ולא של הליטאית. יעלי - שיחה 15:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- לא הבנתי את תורף דבריך ואני נאלץ לשאול שוב את אותן שאלות. האחרים לא היו רבני קהילות? או שהקהילות שלהם לא היו חרדיות? איני בטוח מהי הקהילה הספרדית הגדולה בנתיבות, אבל זה לא משנה. גם לו יצויר שהרב מאיר ייסד את הקהילה הזאת (מה זה בדיוק לייסד? מילה כל כך גמישה) - הוא עדיין לא המנהיג של כל הספרדים החרדים בנתיבות. וגם אם הרב אברג'יל למד אצלו - אין זה אומר שהרב מאיר הוא הרב של תלמידי הרב אברג'יל. זה ודאי לא נכון. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ח • 23:49, 8 באוקטובר 2017 (IDT)
- הרבנים צבן, אברג'יל וכמובן בבא סאלי, בלטו כאישיות 'בפני עצמה' כל אחד ואחד, והרב דנין 'כשלעצמו' אכן אינו בולט ומוכר כמותם, אך אישיותו היא לא העניין. העניין הוא שזהו רב 'הקהילה' הספרדית המקומי (כמו לדוגמא הבן של הרב פינקוס באופקים שגם את שמו אולי לא שמעת), ושזה מינוי של הרב מאיר על הקהילה הספרדית הגדולה בעיר, שהבאתי אותו כדי להראות שהרב מאיר (מלבד שייסד אותה גם) הנהיג אותה, הרב מאיר היה לא רק בעל השפעה אלא מנהיג בפועל, וכל מי שמכיר את המקום יודע שעל פיו נשק כל דבר בשתי הקהילות החרדיות שאת רבניהם הוא מינה (ואגב - הרב אברגיל עצמו היה תלמידו). ולגבי המקובל כאן - אם קבלה היא נקבל, למרות שאינני מבין מדוע ההתעקשות, ואם זה יימשך גם אני אתנגד לתוספת של "הנהיג" כולה (כי זו טעות - עדיף שכל הקטע יושמט מאשר "מנהיג הקהילה הליטאית"), אין לי עניין חוץ מדיוק ואמת, ונדמה לי מההתכתבות פה, שבעניין זה - בכל הכבוד - אני מכיר את הנושא יותר מקרוב. ועדיין נחכה - אתייג פה כמה שנדמה לי שיש להם ידע בעניין, שיביעו את דעתם, ותשועה ברוב יועץ - גרש עדירל יעלי Ralph747 yechiel. חג שמח ! מאורות נתן - שיחה 23:03, 8 באוקטובר 2017 (IDT)
- כמקובל - עד שמושגת הכרעה אחרת אי אפשר להכניס את מה שיש לו התנגדות. בנתיבות היו הבבא סאלי, הרב צבן, הרב אברג'יל, רבנים בולטים לא פחות מהרב דנון דנין, שלא זכור לי ששמעתי את שמו עד היום. אני מסכים שהייתה לרב מאיר השפעה, אבל לא על זה הדיון כרגע. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 14:35, 4 בספטמבר 2017 (IDT)
אני חושב שכדאי לצדדים לעבוד יותר על נוסח פשרה מאשר על שכנוע. נרו יאיר, אמרת מה לא, נסה להציע מה כן. מאורות נתן, נראה לי שנרו הסביר די ברור מה מפריע לו. נסה להציע נוסח חלופי שפחות תפריע לו ועדיין תבהיר את השפעתו הרבה של הרב מאיר. עדירל - שיחה 23:12, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- לא ברור לי מניין הביטחון שלא היו שם חרדים ספרדים, ועד מתי. עדירל, אתה צודק. אני הצעתי מה כן: מנהיג הקהילה הליטאית. אם הייתה גם קהילה ממשית של ספרדים מתלמידיו אפשר לכתוב גם את זה. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ח • 23:15, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- נרו, אנו מדברים פה על שנות ה-60, כאחד שמכיר מצויין את ההיסטוריה של החרדים בישראל אתה יודע כי אז לא היו כמעט חרדים ספרדים בישראל מלבד ישיבת פורת יוסף והמסתעף אליה. ההתעוררות החרדית ספרדית החלה בשנות ה-80. אדגיש איני אוהבת הגיוגרפיה ויחצנות ואם זה היה בימינו אנו הייתי מתנגדת להגדרה מנהיג "כל" החרדים. בזמנו להבנתי זה היה המצב. יעלי - שיחה 23:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
- העליתי ניסוח שאני חושבת שיהיה מוסכם על כולנו. יעלי - שיחה 00:00, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- אני כנראה מכיר פחות טוב ממה שאת חושבת, ובעיקר לא בטוח מה הגבולות של חרדי ספרדי, וגם לא מבין למה מדברים דווקא על שנות הששים. נרו יאיר • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ח • 00:55, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- הליטאית בטוח לא. כמו שהארכתי לא היה אז קהילה ליטאית מובהקת, זו טרמינולוגיה של שנות ה-90. יעלי - שיחה 23:45, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- יעלי גם הספרדית בטוח לא, צדקת מקודם, לא היה צורך שתשני את שלך שוב (אלא אולי לניסוח חד יותר לכיוון השני). תכף אפרט. מאורות נתן - שיחה 14:47, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- נרו יאיר, אתייחס לכל דבריך, ואאלץ להאריך - אני חושב שיעלי הסבירה קודם היטב מהי התהוותה של הקהילה החרדית, וזו המציאות שהייתה בזמנו בשנות השישים והלאה, אין קשר לחרדיות ליטאית או ספרדית וכדומה - לא הייתה קהילה חרדית במקום ותגדיר חרדיות במובן הכי רחב של המילה, קהילה זו נוצרה והתפתחה מישיבת הנגב (ראה גם בנתיבות). לכן גם יש חשיבות להסביר מה היה בשנות השישים, לפני שמדברים על ימים אלה, שאליהם אתייחס בהמשך. מאורות נתן - שיחה 15:30, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- הרב מאיר היה זה שהביא חרדים, בני ישיבות ותיכוניסטים ש'נשרפו', ללמוד בישיבתו - לפני כן היו במקום יהודים שעלו מתוניס ומרוקו וכדומה ברמות דתיות שונות, אך ללא שום קשר לחרדיות - ומשם, בנה קהילה ממסד לטפחות, בפירוש "ייסד" אותה - הביא את האנשים לישיבה, השיג להם מקומות דיור מהעירייה, הקים להם ולילדיהם מקומות לימוד ולחלקם גם מקומות עבודה, ובהמשך התווה קו מנחה שכולם בקהילה התגבשו והלכו לאורו, וכדומה. את כל זה הרב מאיר עשה ויותר. לגבי הרבנים האחרים - הרב צבאן ז"ל היה רב עיר לאותם יהודים יקרים "מזרחיים מסורתיים עם רגש עמוק לדת ולרבנים", ללא קהילה מוגדרת, ובוודאי לא חרדית (עם זאת הוא היה בעל השפעה רבה וחשיבות, בגלל גדלותו התורנית והיותו זקן רבני יהדות תוניס). לבאבא סאלי היו אין ספור מעריצים בכל העולם והוא המפורסם שברבני נתיבות, אין ספק, אבל לא הייתה שום קהילה מסודרת ומוגדרת שהתגבשה סביבו, באו אליו המונים, התבטלו לפניו, אבל הוא לא הנהיג קהילה. לרב אברג'ל אתייחס בהמשך. מאורות נתן - שיחה 15:31, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- לגבי הנהגת הקהילות גם בשנים האחרונות - צריך להבהיר שבתחילה הייתה הקהילה החרדית הנ"ל בנתיבות חטיבה אחת עם מוסדות משותפים של ישיבת הנגב, לאשכנזים וספרדים ("תורת חיים" וכדו' למי שמכיר), תחת הנהגת הרב מאיר שדגל מלכתחילה באחדות מוחלטת בין אשכנזים לספרדים (ושגם בתקופות המחלוקת בין ש"ס לרב שך תמך בכך שספרדים יצביעו ש"ס, והיה בקשר עם הרב עובדיה יוסף וכדו', מלבד קשריו האדוקים עם בבא סאלי והרב צבאן ועוד), כשכולם בקהילה, גם הספרדים, החשיבו את הרב מאיר לרבם. עם השנים כשהציבור גדל ואחרי שהיה בסיס נרחב לקהילה ומוסדותיה נבנו על ידי תלמידי הרב מאיר מוסדות נוספים מלבד מוסדות הישיבה, באופן עצמאי ובתמיכתו, כחלק מהתפתחות נורמלית של הקהילה, והציבור שגדל אט אט נפרד במוסדות ובתי כנסת וכדומה (גם בהשפעת הפוליטיקה הארצית של ג וש"ס) לשתי קהילות, חלק המשיכו ללמוד במשותף. גם אז, וגם היום, תמיד, רבני הקהילות היו תלמידי הרב מאיר, ואנשיהם כולם תחת הנהגתו, גם הספרדים, כשבהמשך הרב מאיר מינה באופן רשמי רבנים לקהילה הספרדית והאשכנזית (דנין ומונטג שציינתי). החלוקה בנתיבות בין ליטאים לספרדים שונה ממקומות אחרים (בהשפעת הנהגתו של הרב מאיר) - חיי היום יום יותר מעורבים, אירועי הקהילות משותפים פעמים רבות וכדומה. בכל אופן הרב מאיר מלבד ש"ייסד" את הקהילה הספרדית, גם "הנהיג" אותה, "השפעה" עצומה - הייתה לו על כל הקהילות שבאו בהמשך לנגב, אבל בנתיבות הוא המייסד והמנהיג, ועד היום הקהילות מחשיבות עצמן כתלמידיו והמשך מפעלו. מאורות נתן - שיחה 15:34, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- לגבי הרב אברג'ל ז"ל ומרכזיות הקהילות - הרב אברג'ל בצעירותו למד אצל הרב מאיר, וגם הוא וגם תלמידיו בעצמם מדגישים את שייכותם לרב מאיר (מהאתר של תלמידי הרב אברג'ל: "מאז כניסתו לישיבה בנתיבות ומאז שהוא גר בעיר הרב רואה עצמו כל השנים כתלמידו של רבי יששכר מאיר והיה קרוב אליו"), ואז הקים כולל ומשם התפתח למוסדות נוספים ועצמאיים, וייסד חצר/ישיבה סביבו, כשבסיס הצמיחה שלו היה בקהילה הקיימת ולא שהוא ייסד את הקהילה החרדית הספרדית. ולגבי הנהגה - נכון שלרב אברג'ל יש חצר מכובדת ובמשך מספר שנים הוא נחשב לעצמאי, והיה היחיד ברבני נתיבות שתמך ביחיאל זוהר נגד הרב מאיר, אבל - בשנים האחרונות גם החיכוך הזה הוסר, והרב אברג'ל תמך יחד עם הרב מאיר באותו מועמד כשהוא מדגיש שזה כהוראת הרב מאיר ושהוא תלמידו. אך מלבד זאת, וזה העיקר - הקהילה החרדית בעיר, הספרדית והאשכנזית, באופן מוחלט היו עם הרב מאיר ותחת הנהגתו תמיד גם ללא הרב אברג'ל, וזו הקהילה הוותיקה והמרכזית גם מספרית - לרב אברג'ל מעריצים רבים, גם בנתיבות, ובעיקר מחוצה לה בשל אישיותו, אבל מבחינה מספרית החצר שלו, גם אם נתעקש להפרידה מהקהילה הספרדית, היא הרבה יותר קטנה מהקהילה המקומית, גם אלפי האברכים שלטענת תלמידיו לומדים במוסדותיו, הם לא בנתיבות בה לומדים כ-300 אברכים אצלו, וחלק מהם אינם תלמידיו, כך שהקהילה המרכזית היא ודאי של הרב מאיר (אפשר להשוות את זה לרב עובדיה יוסף מול הרב חיים אמסלם או הרב אמנון יצחק, או הרב שך ופלג החזון איש, לא חושב שמישהו לא יסכים להגדיר את הרב יוסף כמנהיג הציבור הספרדי ואת הרב שך כמנהיג הליטאי בשל כך). אני לא יודע מניין מקורות המידע שלכם, אתה כותב שאינך בטוח מהי הקהילה הגדולה בנתיבות, אני בטוח - אני מכיר את המקום היטב ואת המציאות בו שניסיתי להסביר, כל מי שמכיר יסכים שהוא מייסד ומנהיג הקהילות החרדיות במקום, זו לא הגיוגרפיה, אלו עובדות גם בשטח. תבדקו בעצמכם. מאורות נתן - שיחה 15:39, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- ולסיום, עדירל אני חושב שנימקתי היטב ועניתי על מה שמפריע לנרו. והאמת שמבין שתי הנוסחאות ששונו בנתיים בערך, הנוסח "הראשון" של יעלי נכון ועדיף יותר משל נרו (מהסיבה שכתבתי – הוא לא "השפיע" על הספרדית, הוא "ייסד" אותה והנהיגה עד מותו). עם זאת הצעתי בערך נוסח שלישי שלדעתי הוא הכי מדויק (למרות שבעיניי גם הוא לא מושלם, אני הייתי כותב שהיה מנהיג החרדים בנתיבות) : "והרב מאיר היה מייסד ומנהיג הקהילה הליטאית בנתיבות, והקהילה החרדית הספרדית המרכזית". חג שמח. מאורות נתן - שיחה 15:42, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- לגבי הרב אברג'ל ז"ל ומרכזיות הקהילות - הרב אברג'ל בצעירותו למד אצל הרב מאיר, וגם הוא וגם תלמידיו בעצמם מדגישים את שייכותם לרב מאיר (מהאתר של תלמידי הרב אברג'ל: "מאז כניסתו לישיבה בנתיבות ומאז שהוא גר בעיר הרב רואה עצמו כל השנים כתלמידו של רבי יששכר מאיר והיה קרוב אליו"), ואז הקים כולל ומשם התפתח למוסדות נוספים ועצמאיים, וייסד חצר/ישיבה סביבו, כשבסיס הצמיחה שלו היה בקהילה הקיימת ולא שהוא ייסד את הקהילה החרדית הספרדית. ולגבי הנהגה - נכון שלרב אברג'ל יש חצר מכובדת ובמשך מספר שנים הוא נחשב לעצמאי, והיה היחיד ברבני נתיבות שתמך ביחיאל זוהר נגד הרב מאיר, אבל - בשנים האחרונות גם החיכוך הזה הוסר, והרב אברג'ל תמך יחד עם הרב מאיר באותו מועמד כשהוא מדגיש שזה כהוראת הרב מאיר ושהוא תלמידו. אך מלבד זאת, וזה העיקר - הקהילה החרדית בעיר, הספרדית והאשכנזית, באופן מוחלט היו עם הרב מאיר ותחת הנהגתו תמיד גם ללא הרב אברג'ל, וזו הקהילה הוותיקה והמרכזית גם מספרית - לרב אברג'ל מעריצים רבים, גם בנתיבות, ובעיקר מחוצה לה בשל אישיותו, אבל מבחינה מספרית החצר שלו, גם אם נתעקש להפרידה מהקהילה הספרדית, היא הרבה יותר קטנה מהקהילה המקומית, גם אלפי האברכים שלטענת תלמידיו לומדים במוסדותיו, הם לא בנתיבות בה לומדים כ-300 אברכים אצלו, וחלק מהם אינם תלמידיו, כך שהקהילה המרכזית היא ודאי של הרב מאיר (אפשר להשוות את זה לרב עובדיה יוסף מול הרב חיים אמסלם או הרב אמנון יצחק, או הרב שך ופלג החזון איש, לא חושב שמישהו לא יסכים להגדיר את הרב יוסף כמנהיג הציבור הספרדי ואת הרב שך כמנהיג הליטאי בשל כך). אני לא יודע מניין מקורות המידע שלכם, אתה כותב שאינך בטוח מהי הקהילה הגדולה בנתיבות, אני בטוח - אני מכיר את המקום היטב ואת המציאות בו שניסיתי להסביר, כל מי שמכיר יסכים שהוא מייסד ומנהיג הקהילות החרדיות במקום, זו לא הגיוגרפיה, אלו עובדות גם בשטח. תבדקו בעצמכם. מאורות נתן - שיחה 15:39, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- לגבי הנהגת הקהילות גם בשנים האחרונות - צריך להבהיר שבתחילה הייתה הקהילה החרדית הנ"ל בנתיבות חטיבה אחת עם מוסדות משותפים של ישיבת הנגב, לאשכנזים וספרדים ("תורת חיים" וכדו' למי שמכיר), תחת הנהגת הרב מאיר שדגל מלכתחילה באחדות מוחלטת בין אשכנזים לספרדים (ושגם בתקופות המחלוקת בין ש"ס לרב שך תמך בכך שספרדים יצביעו ש"ס, והיה בקשר עם הרב עובדיה יוסף וכדו', מלבד קשריו האדוקים עם בבא סאלי והרב צבאן ועוד), כשכולם בקהילה, גם הספרדים, החשיבו את הרב מאיר לרבם. עם השנים כשהציבור גדל ואחרי שהיה בסיס נרחב לקהילה ומוסדותיה נבנו על ידי תלמידי הרב מאיר מוסדות נוספים מלבד מוסדות הישיבה, באופן עצמאי ובתמיכתו, כחלק מהתפתחות נורמלית של הקהילה, והציבור שגדל אט אט נפרד במוסדות ובתי כנסת וכדומה (גם בהשפעת הפוליטיקה הארצית של ג וש"ס) לשתי קהילות, חלק המשיכו ללמוד במשותף. גם אז, וגם היום, תמיד, רבני הקהילות היו תלמידי הרב מאיר, ואנשיהם כולם תחת הנהגתו, גם הספרדים, כשבהמשך הרב מאיר מינה באופן רשמי רבנים לקהילה הספרדית והאשכנזית (דנין ומונטג שציינתי). החלוקה בנתיבות בין ליטאים לספרדים שונה ממקומות אחרים (בהשפעת הנהגתו של הרב מאיר) - חיי היום יום יותר מעורבים, אירועי הקהילות משותפים פעמים רבות וכדומה. בכל אופן הרב מאיר מלבד ש"ייסד" את הקהילה הספרדית, גם "הנהיג" אותה, "השפעה" עצומה - הייתה לו על כל הקהילות שבאו בהמשך לנגב, אבל בנתיבות הוא המייסד והמנהיג, ועד היום הקהילות מחשיבות עצמן כתלמידיו והמשך מפעלו. מאורות נתן - שיחה 15:34, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- הרב מאיר היה זה שהביא חרדים, בני ישיבות ותיכוניסטים ש'נשרפו', ללמוד בישיבתו - לפני כן היו במקום יהודים שעלו מתוניס ומרוקו וכדומה ברמות דתיות שונות, אך ללא שום קשר לחרדיות - ומשם, בנה קהילה ממסד לטפחות, בפירוש "ייסד" אותה - הביא את האנשים לישיבה, השיג להם מקומות דיור מהעירייה, הקים להם ולילדיהם מקומות לימוד ולחלקם גם מקומות עבודה, ובהמשך התווה קו מנחה שכולם בקהילה התגבשו והלכו לאורו, וכדומה. את כל זה הרב מאיר עשה ויותר. לגבי הרבנים האחרים - הרב צבאן ז"ל היה רב עיר לאותם יהודים יקרים "מזרחיים מסורתיים עם רגש עמוק לדת ולרבנים", ללא קהילה מוגדרת, ובוודאי לא חרדית (עם זאת הוא היה בעל השפעה רבה וחשיבות, בגלל גדלותו התורנית והיותו זקן רבני יהדות תוניס). לבאבא סאלי היו אין ספור מעריצים בכל העולם והוא המפורסם שברבני נתיבות, אין ספק, אבל לא הייתה שום קהילה מסודרת ומוגדרת שהתגבשה סביבו, באו אליו המונים, התבטלו לפניו, אבל הוא לא הנהיג קהילה. לרב אברג'ל אתייחס בהמשך. מאורות נתן - שיחה 15:31, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- נרו יאיר, אתייחס לכל דבריך, ואאלץ להאריך - אני חושב שיעלי הסבירה קודם היטב מהי התהוותה של הקהילה החרדית, וזו המציאות שהייתה בזמנו בשנות השישים והלאה, אין קשר לחרדיות ליטאית או ספרדית וכדומה - לא הייתה קהילה חרדית במקום ותגדיר חרדיות במובן הכי רחב של המילה, קהילה זו נוצרה והתפתחה מישיבת הנגב (ראה גם בנתיבות). לכן גם יש חשיבות להסביר מה היה בשנות השישים, לפני שמדברים על ימים אלה, שאליהם אתייחס בהמשך. מאורות נתן - שיחה 15:30, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- יעלי גם הספרדית בטוח לא, צדקת מקודם, לא היה צורך שתשני את שלך שוב (אלא אולי לניסוח חד יותר לכיוון השני). תכף אפרט. מאורות נתן - שיחה 14:47, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
- הליטאית בטוח לא. כמו שהארכתי לא היה אז קהילה ליטאית מובהקת, זו טרמינולוגיה של שנות ה-90. יעלי - שיחה 23:45, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- אני כנראה מכיר פחות טוב ממה שאת חושבת, ובעיקר לא בטוח מה הגבולות של חרדי ספרדי, וגם לא מבין למה מדברים דווקא על שנות הששים. נרו יאיר • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ח • 00:55, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- העליתי ניסוח שאני חושבת שיהיה מוסכם על כולנו. יעלי - שיחה 00:00, 10 באוקטובר 2017 (IDT)
- נרו, אנו מדברים פה על שנות ה-60, כאחד שמכיר מצויין את ההיסטוריה של החרדים בישראל אתה יודע כי אז לא היו כמעט חרדים ספרדים בישראל מלבד ישיבת פורת יוסף והמסתעף אליה. ההתעוררות החרדית ספרדית החלה בשנות ה-80. אדגיש איני אוהבת הגיוגרפיה ויחצנות ואם זה היה בימינו אנו הייתי מתנגדת להגדרה מנהיג "כל" החרדים. בזמנו להבנתי זה היה המצב. יעלי - שיחה 23:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
מלכתחילה תמכתי בזה, את הניסוח המשני כתבתי כפשרה בשל עמדת נרו יאיר. נראה שאתה יודע היטב מה התרחש שם. יעלי - שיחה 21:11, 12 באוקטובר 2017 (IDT)
- כמה משפחות יש בקהילה החרדית הספרדית של הרב דנין? אשמח לשמוע את דעתם של בעלי ידע ביחס לציבור הספרדי. אולי משתמש:שמזן או משתמש:Ralph747. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ח • 01:02, 13 באוקטובר 2017 (IDT)
- אין לי מושג בנוגע לקהילה הזו. Ralph747 - שיחה 01:59, 13 באוקטובר 2017 (IDT)
עיתונות יהודית היסטורית
עריכהבעיתונות יהודית היסטורית יש מידע רב על הרב מאיר. נראה לי שראוי להשתמש בו כדי להרחיב את הערך, בין השאר על פעילותו בפוליטיקה המקומית. עדירל - שיחה 17:06, 11 באוקטובר 2017 (IDT)
רבו
עריכה― הועבר מהדף ויקיפדיה:בירורים
כתלמיד ותיק למו"ר הגאון הצדיק רבי יששכר מאיר זצוק"ל מרשה אני לעצמי לציין את מה שידוע לי כתלמידו של הרב שהרב שממנו קיבל הכי הרבה תורה הוא רבי ראובן כ"ץ זצוק"ל בישיבת פתח תקוה,
ומשום מה 'נרו יאיר' מוחק פעם אחר פעם את זה שאני מציין זאת בערך ―אברהם יגלניק (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- יגלניק, יפה שאתה יודע איך עורכים בויקיפדיה, ואפילו יודע לראות בדף הגירסאות הקודמות מי שחזר אותך. אתה אפילו מכיר את דף הבירורים. בשלב הזה כדאי שתכיר גם את דפי השיחה, שהם חשובים לא פחות. בדפי השיחה דנים בתוכן הערך במקרה שיש בו ויכוח. נסה לזכור זאת גם בפעם הבאה, זה יחסוך לך ולאחרים הרבה בזבוז זמן. לעצם העניין, הוא למד כשנתיים בלומז'ה, בגיל 14-16. שם קיבל הכי הרבה, ולא בפוניבז' למשל? אם יש לך סימוכין אמינים לזה - לא אתווכח. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 12:24, 28 בדצמבר 2017 (IST)
- מעניין שבסידור הקידושין בחתונתו כובד ר' ראובן כ"ץ ולא מישהו אחר, ואגב, אני לא חולק על זה שרה"י למד גם בפוניבז' והיה תלמיד מובהק של מרן הרב שך, אבל אין סתירה בין הדברים, בהצלחה יקירי.אברהם יגלניק - שיחה 20:31, 30 בדצמבר 2017 (IST)
- במה זה התבטא מעבר לסידור החופה? אשמח לשמוע גם את דעת משתמש:ביקורת, משתמש:מאורות נתן. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ח • 20:54, 30 בדצמבר 2017 (IST)
- אני יודע שעל רמ"ש שפירא (למרות שהיה הכי קרוב לגילו) הוא התבטא שהוא מורו ורבו ממש, כי למד איתו רבות. שלושת האחרים (הרבנים כהנמן, שך ודסלר) השפיעו עליו כשהיו רבותיו בפוניבז', ולמיטב ידיעתי יותר מהרב כ"ץ, גם מבחינת השנים. אבל איני יכול להתווכח עם ידיעה אישית של אברהם יגלניק, אולי יסביר איך ידוע לו (אם זו אמירה חד פעמית זה לא אומר הרבה). מאורות נתן - שיחה 22:54, 30 בדצמבר 2017 (IST)
- במה זה התבטא מעבר לסידור החופה? אשמח לשמוע גם את דעת משתמש:ביקורת, משתמש:מאורות נתן. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ח • 20:54, 30 בדצמבר 2017 (IST)
- מעניין שבסידור הקידושין בחתונתו כובד ר' ראובן כ"ץ ולא מישהו אחר, ואגב, אני לא חולק על זה שרה"י למד גם בפוניבז' והיה תלמיד מובהק של מרן הרב שך, אבל אין סתירה בין הדברים, בהצלחה יקירי.אברהם יגלניק - שיחה 20:31, 30 בדצמבר 2017 (IST)
יקירי, אני בעצמי זכיתי להסיע את רה"י לפתח תקוה להספד במלאות 40 שנה לפטירת רבו רבי ראובן כ"ץ (ההספד היה בבית הכנסת דגל ראובן בפ"ת) וכל הדרך רה"י סיפר לי על הקשר שלו עם ר' ראובן ועד כמה הוא קיבל ממנו תורה, אינני מתכוון להתווכח רק חשבתי לתרום ממה שידעתי, אם זה מפריע לאחד מכם אני פורשאברהם יגלניק - שיחה 09:38, 1 בינואר 2018 (IST)
- טבעי שבנסיעה כזאת ידבר על הרב כ"ץ. השאלה היא כמה עשה את זה בשגרה. נרו יאיר • שיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ח • 15:03, 1 בינואר 2018 (IST)
- עשה זאת הרבה כמו שגם דיבר הרבה על הרב שך, לא ביקשתי למחוק את הרבנים שכתוב ולכתוב במקומם את הגר"ר כץ, רק ביקשתי להוסיף.
- יגלניק, בדיון פה אתה ממש לא מפריע, אבל שוב אחדד, בשגרה הוא גם דיבר עליו כאחד מרבותיו ? או שאיזכר אותו ביום יום פה ושם, ובדרך להספד עליו האריך אודותיו (די צפוי). מאורות נתן - שיחה 17:09, 1 בינואר 2018 (IST)
- דיבר עליו לא פחות ממה שדיבר על הרבנים האחרים שכתובים, כינה אותו רבות בתואר 'מורי ורבי כותב בדגל ראובן וכו אברהם יגלניק - שיחה 19:23, 1 בינואר 2018 (IST)
- אם זה כך מעדות אישית, לי אין התנגדות להוסיף את הרב כ"ץ לרבותיו. מאורות נתן - שיחה 01:48, 2 בינואר 2018 (IST)
- דיבר עליו לא פחות ממה שדיבר על הרבנים האחרים שכתובים, כינה אותו רבות בתואר 'מורי ורבי כותב בדגל ראובן וכו אברהם יגלניק - שיחה 19:23, 1 בינואר 2018 (IST)
- יגלניק, בדיון פה אתה ממש לא מפריע, אבל שוב אחדד, בשגרה הוא גם דיבר עליו כאחד מרבותיו ? או שאיזכר אותו ביום יום פה ושם, ובדרך להספד עליו האריך אודותיו (די צפוי). מאורות נתן - שיחה 17:09, 1 בינואר 2018 (IST)
- עשה זאת הרבה כמו שגם דיבר הרבה על הרב שך, לא ביקשתי למחוק את הרבנים שכתוב ולכתוב במקומם את הגר"ר כץ, רק ביקשתי להוסיף.
הרב שטינמן
עריכהנרו יאיר בגלל שהרב כבר מוזכר בערך של הישיבה, אז אין לי עניין להאריך בכך, ואני יכול להבין את ההתנגדות. בכל אופן לעצם הדברים רק להבהיר - הרב שטינמן ז"ל לא רק תמך רוחנית ומרחוק, אלא כינס כינוסים, בא לנאום, גייס כספים וגם הנהיג רוחנית את הישיבה לאחר מות הרב מאיר (שגם בחייו נועץ בו בפתיחת הישיבה החדשה), רק שיהיה מדוייק. ולכן לדעתי כדאי להכניס אבל לא קריטי. מאורות נתן - שיחה 14:59, 9 במרץ 2018 (IST)
- ההתפתחויות האלה לאחר פטירת הרב מאיר רלוונטיות לישיבה, לא לערך של הרב מאיר. הכוונה בעניין המרחק ואופי התמיכה היא שלא מדובר במנהל של הסניף בפועל, או התורם העיקרי שלו, אבל כל זה משני, כי גם אם היה מדובר במנהל הסניף לא היה מקום לציינו בהקשר זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 15:10, 9 במרץ 2018 (IST)
טרול?
עריכהדגש שים לב שהעריכה שביטלת הוחזרה כעבור מספר שעות ועדיין שם. לא ברור לי מה כונתך בתקציר "טרול" בגלל זה לא בטלתי אני והשארתי לך את הכבוד. בקש - שיחה 23:54, 11 ביולי 2022 (IDT)
- תודה רבה. דגש - שיחה 14:00, 12 ביולי 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)
עריכהשלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביששכר מאיר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.aguda-achat.org.il/articles/4294/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170903080734/http://www.aguda-achat.org.il/articles/4294/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:30, 16 בנובמבר 2022 (IST)