שיחה:ממשלת כל פלסטין

ובערבית? ‏Harel‏ • שיחה 10:38, 23 במאי 2007 (IDT)

שמו של ראש הממשלה

הועבר משיחת משתמש:מאיה ברעם:

בקישור הזה מופיע השם אחמד חלמי עבד אל-באקי. אצלך בערך מופיע שם שונה. אלדד • שיחה 13:37, 23 במאי 2007 (IDT)

הנה הציטוט: وفي 23/9/1948 أعلن في غزة عن تشكيل حكومة عموم فلسطين. وقام رئيسها احمد حلمي عبد الباقي... אלדד • שיחה 13:38, 23 במאי 2007 (IDT)

זה כנראה יותר מדויק באמת, השם שכתבתי בעברית מתבסס על תעתיק אנגלי שככל הנראה משובש. גם התאריך שם של הכרזת הממשלה שונה (ביום אחד), נראה לך שכדאי לתקן? מאיה 13:46, 23 במאי 2007 (IDT)

אכן, השם הקודם נראה לי משובש, ולכן חיפשתי אותו. אלדד • שיחה 13:59, 23 במאי 2007 (IDT)

הליגה הערבית לא הקימה את ממשלת כל פלסטין

כוונתם הייתה להקים "מנהל אזרחי פלסטיני זמני" אבל התוכנית לא בוצעה. אם אני מבין נכון את כבהא, היא בוצרה ביוזמה מקומית וזכתה להכרה של הליגה - מחוסר ברירה - בדיעבד.

להלן התיאור שמספק פרופ. מוסטפא כבהא.

לדיונים בנושא ולהחלטת הוועדה המדינית של הליגה הערבית להקים "מנהל אזרחי פלסטיני זמני". במסגרת מנהל זה היו אמורים לקום תשעה אגפים בראשות אישים פלסטינים, כמעט כולם מהמחנה החסיני. בפועל לא יצא מכך דבר, אך עצם העלאת העניין יצרה אי־שקט באזורים הפלסטיניים שבשליטת צבא עבר־הירדן. עבדאללה ואנשיו האשימו את חאג' אמין בארגון הפגנות ובשלהוב ההמונים, ובעוד הליגה הערבית מגלה רפיון פתח עבדאאללה מסע תעמולה בקרב הפלסטינים בעזרת מתנגדי החסינים שמטרתו לטפח את הנאמנות לו עצמו. עתה ניעורו יריבי עבדאללה מקרב הפלסטינים. בראשית אוקטובר 1948 הכריזו על הקמת ממשלה, שסמכויותיה יוחלו בבוא העת על הארץ כולה. כדי למנוע ספק שלא תהיה כל הכרה בחלוקת הארץ ובמדינה יהודית נקראה הממשלה החדשה "ממשלת כל פלסטין" (חכומת עמום פלסטין).

ביוזמה הזאת מילא חאג' אמין אל-חסיני תפקיד מרכזי, אף שנזהר לא להיות חלק מהממשלה המוכרזת. בראש הממשלה עמד אחמד חלמי עבד אל-באקי, ג'מאל אל-חסיני נתמנה לשר החוץ, רג'אאי אל-חסיני לשר הגנה, חסין פח'רי אל-ח'אלדי שר בריאות, משאל אבכאריוס שר אוצר, פותי פריג' כלכלה, עלי חסנא שר משפטים, יוסוף צהיון שר הסברה, אמין עקל שר חקלאות,עוני עבד אל-האדי השר לעניינים סוציאליים. סלימאן טוקאן התמנה לשר תחבורה אך סירב לקבל את המינוי. אנור נסיבה התמנה למזכיר הממשלה.

אין בתיאור הזה שום אזכור לעמדת מצרים, ששלטה ברצועה וממשלה כזאת לא היתה יכולה לקום ללא אישורה (להבדיל מהליגה). מה היה חלקה בהקמת הממשלה הזאת? Liad Malone - שיחה 02:56, 16 בדצמבר 2021 (IST)

זו בדיוק הנקודה. כבהא מתאר את הדילמה שהפעילות הזו יצרה על רק הדינימיקה בין עבדאללה והליגה הערבית שמתחרים על יצירת עובדות בשטח על חשבון יישות פלסטינית עצמאית. המופתי יצר עובדה בשטח אבל כ"אורח" של המצרים הוא מאוד זהיר. במקביל, עבדאללה מזהיר אותו שלא לחרחר סנטימנטים אנטי ירדניים בשטחים בשליטה באותה תקופה.... Ommnia - שיחה 12:09, 16 בדצמבר 2021 (IST)

מדינת החסות של כל פלסטין?

על שום מה נבחר התאור "חסות" בשם היישות הפוליטית מדינת החסות של כל פלסטין?

השם הזה נוסף בעריכה הזאת, כפי הנראה כתרגום לשמו של ערך נפרד שקיים בויקיפדיה האנגלית (All-Palestine Protectorate). Liad Malone - שיחה 02:46, 16 בדצמבר 2021 (IST)

מתייג את משתמש:ייהליזיושמר, שהוסיף את זה. Liad Malone - שיחה 02:47, 16 בדצמבר 2021 (IST)

הבנתי. תודה. אני באמת לא יודע אם מוצדק לקרוא ליישות הזו "מדינת חסות". להבנתי החאג' פעל באופן די עצמאי, עושה רושם, ולכן ייצג לפחות את האינטרס של החוסיינים כמי שתופסים עצמם מנהיגי הלאומיות הפלסטינית מול עבדאללה והמצרים. לכל הפחות החאג' ניצל הזדמנות שנפתחה לאחר שנפלה ההצעה המצרית המקורית.

אני אנסה לפנות לפרופ. כבהא כדי להבהיר את העניין ולשאול מדוע הוא לא השתמש בכינוי הזה בעצמו.

אני מביא כאן את המשך הפרק לצורך הרחבת הקונטקסט:

לאחר הקמת ממשלה זו ניסה מזכ"ל הליגה הערבית עזאם להפיס את דעתו של‎ ‏עבדאללה; תחילה

הטיל דופי בממשלה החדשה, אחר־כך הכחיש שיש לה זיקה לחאג' אמין. אלא שעבדאללה לאו

הסתיר את זעמו: "צבא הלגיון הערבי הלוחם בפלסטין לא יסכים שמישהו יפריע לתפקודו שם.

ממשלה זו הוקמה בניגוד לרצון הערבים בפלסטין". האשמותיו של עבדאללה כלפי

חאג' אמין לא היו משוללות יסוד. המפתי אכן היה הרוח החיה בתהליך הקמת ממשלת כל

פלסטין. בניגוד לעצותיו של מזכיר הליגה בא המפתי לעזה בסתר ועמד בראש דיוני המועצה

המכוננת של הממשלה. אלא שיוזמתו באה באיחור, ובהכרזות לא היה כדי להתמודד עם

העובדות שקבעו בינתיים עבדאללה וישראל בשטח.

שלטונות מצרים אכן הרחיקו בכוח את חאג' אמין מרצועת עזה חמישה ימים לאחר סיום כנס

היסוד של ממשלת כל פלסטין. הם העבירוהו לקאהיר, שם הושם תחת השגחה הדוקה של כוחות

ביטחון הפנים. מבירת מצרים ניסה המפתי להפעיל את ‏הוועדים הלאומיים הפלסטיניים ואת

שרידי צבא הג'האד הקדוש, ואף פרסם מינויים מנהליים במקום הפקידים הבריטים שעזבו.

צעדים אלה הבעירו שוב את חמתו של עבדאללה. הוא שלח מכתב לחאג' אמין ודרש ממנו לחדול

לפרסם "הודעות הגורמות בלבול", והודה לו גם על שירותו בעבר. בכך בקש להפגין מי הוא

המנהל העליון של ענייני הפלסטינים. ב־20 בדצמבר 1948 מינה עבדאללה את השיח' חסאם

אל-דין ג'אראללה, מתחרהו של חאג' אמין על תפקיד המפתי בעת מינויו בשנת 1921, למפתי

של ירושלים במקום חאג' אמין. מאוחר יותר מינהו גם לנשיא המועצה המסלמית

העליונה. את הדחתו של חאג' אמין הסביר עבדאללה במכתב למחמוד פהמי אל-נקראשי

ראש ממשלת מצרים: "אני נוקט צעדים אלה כדי למנוע את התפרקות הליגה הערבית ואת

הפגיעה באחדותה הנגרמת ממעשיהם של חאג' אמין וחבריו. אלחם בהם בדיוק כפי שאני נלחם

ביהודים".

לעומת נחרצותו של עבדאללה גילו שלטונות מצרים הססנות. גם הם ביקשו להצר את צעדיו של

‏חאג' אמין וראו בו איום על שליטתם בשטחים פלסטיניים. לא היה להם כל עניין להנמיך את

להבות השנאה בין עבדאללה למפתי ולכן מנעו את יציאתה לעמאן של משלחת בהרכב האמיר עבד

אל-כרים אל-ח'טאבי (המנהיג המרוקני הגולה במצרים), חסן אל-בנא (מנהיג תנועת האחים

המסלמים), אחמד חסין (מנהיג מפלגת מצרים הצעירה) ומחמד צאלח חרב (נשיא אגודת

הצעירים המסלמים), שביקשה לפשר בין השניים. בפקודת אל-נקראשי נאסר על משרד הפנים של

מצרים להנפיק להם אשרות יציאה.

אף־על־פי שכל חברות הליגה הערבית, חוץ מירדן, הכירו בממשלת כל פלסטין, השפעתה בשטח

הייתה מועטה. בעקבות המכות הקשות שספג צבא מצרים מאמצע אוקטובר 1948 וסכנת המצור

שאיימה על עזה, עברו שרי הממשלה לקאהיר ופקידיה התמקמו במבנים עלובים ונאלצו להסתפק

ברשות להנפיק דרכונים פלסטיניים. אט אט החלו השרים לזנוח את הישיבות ועברו לעיסוקים

פרטיים. בסתיו 1952 החליטה הוועדה המדינית של הליגה הערבית לבטל את משרדי הממשלה של

ממשלת כל פלסטין ולצמצם את ההרכב לראש ממשלה (אחמד חלמי עבד אל-באקי), מזכיר ממשלה

(ג'מיל אל-סראג') וארבעה פקידים זוטרים. Ommnia - שיחה 12:21, 16 בדצמבר 2021 (IST)

לפי הקטע הזה, עצמאות פלסטינית לא היתה שם. הכל תחת חסות והיתר. המזכ"ל "הכחיש שיש לה זיקה לחאג' אמין" - כלומר בהיותה של הליגה אחראית לעצם הקמתה. "בא המפתי לעזה בסתר" - כלומר ללא אישור השלטון המצרי. "שלטונות מצרים אכן הרחיקו בכוח את חאג' אמין מרצועת עזה חמישה ימים לאחר סיום כנס היסוד של ממשלת כל פלסטין. הם העבירוהו לקאהיר, שם הושם תחת השגחה הדוקה של כוחות ביטחון הפנים" - כלומר, נתון לשליטתה המוחלטת של מצרים. "לא היה להם כל עניין להנמיך את להבות השנאה בין עבדאללה למפתי" - זו הסיבה שבכלל תמכו בהקמת הממשלה הזאת, כקונטרה לעבדאללה. "כל חברות הליגה הערבית, חוץ מירדן, הכירו בממשלת כל פלסטין" - כלומר, הממשלה הזו היתה זקוקה גם ללגיטימציה של הליגה. "עברו שרי הממשלה לקאהיר" - מישהו (מצרי) לא רצה שהם יהיו בשטח שהם מתיימרים לקיים בו אוטונומיה. "בסתיו 1952 החליטה הוועדה המדינית של הליגה הערבית לבטל את משרדי הממשלה של ממשלת כל פלסטין ולצמצם את ההרכב" - אם הליגה יכולה לבטל את משרדי הממשלה, זה אומר שהממשלה הזאת התקיימה רק באישורה. Liad Malone - שיחה 12:47, 16 בדצמבר 2021 (IST)

אכן אין ספק שמצרים שולטת בשטח והיא גם היחידה שיכולה לספק חסות צבאית במקרה הצורך. השאלה היא האם ההוראה ניתנה על ידי הליגה הערבית או לא. אני חושב שההבדל קריטי בקונטקסט של לאומיות פלסטינית ושווה בדיקה. אעדכן אם אקבל הבהרות.

אגב, שאלה, האם יש מקום בויקיפדיה לציטוטים ישירים שלא דרך מקורות שפורסמו בעיתונות או במאמרים אקדמיים נגישים? Ommnia - שיחה 13:11, 16 בדצמבר 2021 (IST)

אתה מתכוון לציטוט תשובה שקיבלת ישירות מהפרופסור? Liad Malone - שיחה 00:14, 17 בדצמבר 2021 (IST)

כן. לזו הכוונה. סתם סקרן, כי לא זכור לי שנתקלתי ... Ommnia - שיחה 10:53, 17 בדצמבר 2021 (IST)

יש מקרים כאלה. הם מתקבלים בברכה בדפי השיחה. זה קורה בדרך כלל כמו במקרה הזה, כשרוצים לברר נקודות מסוימות שלא ברורות מהמקורות הקיימים. אפשר גם לערוך לפי התשובות הללו, אבל בשום אופן לא לציין בהערת שוליים "לפי שיחה אישית עם...", כי זה לא מקור קביל, כי לא ניתן לאמת אותו. לכן חשוב מאד שאם אתה עורך לפי שיחה כזאת, לציין זאת בתקצירי העריכה, כדי שניתן יהיה בעתיד להבין מאיפה זה בא. כמובן שיש גם היירארכיה של מקורות. כלומר, אם קיים כבר בערך תוכן עם מקור רציני, אתה לא יכול לסתור אותו עם מקור של שיחה. בשביל זה יש פרסומים אקדמיים. איפה כן יש לזה מקום? במקרים שתוכן מופיע בערך ללא מקור כלל. בערך הזה למשל, כל הערות השוליים מלבד 6 ו-8 נוספו על ידי. את התוכן הזה הלבשתי על הערך הקיים. כל תוכן שהיה קיים ולא בא בסתירה לתוכן שהוספתי עם מקור, השארתי. שים לב במיוחד לעריכה הזו שלי. הוספתי את התוכן מהמקור שהשתמשתי בו, על כך שהממשלה הוכרזה ע"י הוועד הערבי העליון, אבל נזהרתי שלא למחוק את המשפט "ביוזמת הליגה הערבית", בגלל שלא מצאתי סתירה מפורשת. אם אתה מוצא תוכן שקיים ללא מקור (ואין לו הקבלה בויקי האנגלית - כי יש סיכוי גבוה שהערך תורגם בתחילתו משם), ושהמידע שבספר שאתה קורא סותר אותו, פשוט תתקן. רק בבקשה בלי הסקת מסקנות עצמאיות, אחרת זה בקלות גולש למחקר מקורי. Liad Malone - שיחה 18:45, 17 בדצמבר 2021 (IST)

מקובל. תודה. Ommnia - שיחה 18:48, 17 בדצמבר 2021 (IST)

אני מציע לעיין במאמר של אבי שליים (נסמך אל עארף אל-אערף) בעניין. התייחסות נוספת יש אצל אל-סכאכיני נאמר לי, שמביא עדות אישית, אבל עוד לא השגתי עותק של הפרק.

זו השתלשלות האירועים: ב-20 בספטמבר פורסמה הודעה רשמית של הליגה על הקמת ממשלה פלסטינית (שידרוג של החלטה מיולי להקים מינהל אדמיניסטרטיבי שלא יצאה לפועל) אבל כאמצעי טקטי מבחינת המצרים להרתיע ולהכשיל יוזמה של המלך עבדאללה לנכס לעצמו את שטחי פלסטין. הליגה הערבית לא התכוונה לממש את ההכרזה. למעשה, הופתעה על ידי המהלך החד-צדדית של תומכי החוסיינים על מדינה עצמאית, שבתורה, אכן ניצלה את הכרזת הכוונה של הליגה הערבית.

עמ' 40

Whatever the long-term future of the proposed Arab government in

Palestine, its immediate purpose, as perceived by its Egyptian sponsors, was to

provide a focal point of opposition to Abdullah and serve as an instrument for

frustrating his ambition to federate the Arab regions of Palestine with

Transjordan.

מה שקרה בהמשך היה חד צדדי והפתיע גם את מצרים ושאר חברי הליגה.

עמ' 41-42:

On 22 September a communiqué was issued in the name of the AHC about the formation of the All-Palestine Government. Whereas the Arab League announcement had spoken modestly of the decision to turn the Palestinian civil administration into a Palestinian government, the AHC resoundingly stated that “the inhabitants of Palestine, by virtue of their natural right to self-determination and in accordance with the resolutions of the Arab League, have decided to declare Palestine in its entirety. . . as an independent state under a government known as the All-Palestine Government which is based on democratic principles."

הכי חשוב, עמ' 42:

On the diplomatic front, the new government sought international

recognition, and even designated a delegation to represent it at the United

Nations even though the world body had not acknowledged it. Finally, any member

of the Palestinian people was declared eligible for a Palestinian passport, and

within a short period some 14,000 of these documents were issued, mostly to

notables and businessmen from the Gaza Strip.

מדובר כאן בהכרזת עצמאות פלסטינית - שזה אירוע חשוב לכשעצמו בנרטיב הלאומי הפלסטיני, קצר מועד וחסר סיכוי ככל שהיה. מה זה בבירור לא היה זה פרוטקטורט. פרוטקטורט הרי לא פונה לאומות המאוחדות לצורך קבלת הכרה בעצמאותו... יתרה מכך, אף שמצרים הייתה אמנם הגורם היחיד שיכלה לספק לכאורה כוח צבאי, המופתי הרי גייס מיד את צבא הג'האד כחלק מההכרזה ותוכנית להלחם באמצעות כוחות מקומיים, תוך שהוא מקווה ותובע שמדינות ערב לא יכנסו לשטחי פלסטין. די ברור לכן שאין שום סיבה מיוחדת לטעון שמדובר בפרוטקטורט או "ממשלת בובות". Ommnia - שיחה 17:56, 20 בדצמבר 2021 (IST)

הוא תבע שמדינות ערב לא יכנסו לשטחי פלסטין בזמן שמצרים ועבר הירדן כבר שלטו ברצועה ובגדה? בזמן שהיו כוחות מצריים שהפרידו בין האוכלוסייה הפלסטינית לבין המדינה היהודית? איזו מין "תביעה" זאת שנעשתה בזמן שמצרים שימשה עבורו אכסניה? ומדוע העולם לא הכיר בהכרזה הזאת, לפחות בשטחים שלא נכבשו ע"י היהודים? זאת ממשלת בובות פאר אקסלנס. ביררת כבר למה יש באנגלית שני ערכים, על הממשלה ועל הפרוטקטורט? פשוט אין לי זמן לעסוק בזה. Liad Malone - שיחה 19:56, 20 בדצמבר 2021 (IST)

התביעה לא להכנס קודמת לעניין הזה אבל היא חלק ממנו והסיבה להכרזה החד צדדית. בתגובה קודמת שטענתי שהערך באנגלית מדוייק יותר כי לא משמיטים שם פרטים לא נעימים נאמר לי בתשובה שאין סיבה לסמוך על אמינות הגירסה האנגלית יותר מכל גירסה אחרת. בכל אופן. הויכוח אינו ביני ובינך אלא בין היסטוריונים. ההגדרה של פרוטקטורט או ממשלת בובות אינה משקפת את המציאות ההיסטורית וראוי להציג לכל הפחות את העובדה שזה כך. אני מניח שלא תתנגד אם אנסח משהו בעניין. Ommnia - שיחה 20:57, 20 בדצמבר 2021 (IST)

הניסוח שאני מציע הוא לתקן את הכתוב כרגע משהו בסיגנון הבא (טיוטה גסה):

אף שממשלת כל פלסטין הוכרזה באופן רשמי על ידי הליגה הערבית, היה מדובר בניסיון מצרי (בחסות הליגה הערבית) לחבל במאמצים של המלך עבדאללה (ראה יוזמת הרוזן ברנדוט) להשתלט על שטחי המדינה הפלסטינית לפי תוכנית החלוקה. החאג' אל-חוסייני ותומכיו - לאומיים פלסטינים מתנגדי המלך עבדאללה - ניצלו את ההזדמנות כדי להכריז באופן חד-צדדי וללא הסכמת הליגה הערבית על הקמתה של מדינה עצמאית ואף נקטו סידרה של פעולות שנועדו לבסס את מעמדה העצמאי של המדינה החדשה, במיוחד הקמתו מחדש של צבא הג'האד. בניגוד לטענה שמדובר ב"פרוטקטורט", או "ממשלת בובות" שהופעלה על ידי מצרים, ההיסטוריון אערף אל-אערף ואחרים המתבססים עליו טוענים שיוזמי ההכרזה פעלו באופן עצמאי. עובדה זו ניכרת למשל בהתארגנותם לצורך קבלת הכרה רשמית מארגון האומות המאוחדות. ההחלטה, שאין לה תקדים בהיסטוריה הפלסטינית, התקבלה בהתלהבות רבה על ידי תושבי עזה, אף שיוזמה זו נוטרלה באופן תקיף ומיידי... המשך הפירוט כפי שהוא כרגע. Ommnia - שיחה 21:14, 20 בדצמבר 2021 (IST)

צר לי, אבל אין באפשרותי להתעמק בנושא. כל מה שיש לי לומר בנושא כרגע זה רק שתיצמד למקורות, ללא פרשנות. אבל לגבי ה"טענה שמדובר ב'פרוטקטורט'" - מי טוען את זה? Liad Malone - שיחה 22:14, 20 בדצמבר 2021 (IST)

בנוגע לשאלתך על שני הערכים, יש פה שני עניינים: הכרזה על ממשלה (טכנית פורמליסטית וללא כוונת מימוש) והכרזה על עצמאות (דה-פקטו, חד-צדדית ולא קשורה לליגה הערבית). Ommnia - שיחה 21:16, 20 בדצמבר 2021 (IST)

בספר "פלסטינים: עם בהיווצרותו" (קימרלינג ומגדל), מצאתי את התיאור הבא בעמ' 178–179: "ב-1948, בהשראת המופתי, קמה 'ממשלת כל-פלסטין' ועזה הוכרזה בירתה הזמנית... עתה היא נסמכה לשולחנה של הליגה הערבית ונשענה על העוצמה הצבאית של מצרים, כדי שתוכל לשמש כביכול גרעין של מדינה פלסטינית עתידית... עד מהרה נקלעה לאותם קשיים שנקלעו אליהן ממשלות אחרות בגולה; כמה מאנשי המפתח שלה 'ערקו' לירדן, ואחרים נאלצו להתמודד עם מציאות שבה הסמכות הבלעדית נבעה מן הפטרונים שלהם, מצרים והליגה הערבית. כעבור חודשים אחדים פיזרה הליגה הערבית את ממשלת כל-פלסטין וייפתה את כוחן של מדינות ערב לייצג את העניין הפלסטיני [...] ממשלת מצרים מנעה מהפלסטינים של הרצועה אפילו את ההזדמנויות המוגבלות להקמת מוסדות ולהשתתפות בפוליטיקה שהעניקו הירדנים לפלסטינים שבתחומם. לאחר כישלון ממשלת כל-פלסטין, הניסיון היחיד שנעשה תחת שלטון מצרים להגיע לאוטונומיה פוליטית כלשהי היה הקמתה של מועצה ממונה... אשר בהעדר כל סמכויות כלפי השלטון המצרי נועדה מראש לכישלון". Liad Malone - שיחה 22:42, 20 בדצמבר 2021 (IST)

מעולה. גם הוא לא טוען שהליגה הכריזה על הקמתה. התלות של הפלסטינים המצרים ברורה. זה ההסבר שגם שליים הציע למעשה רק שהוא מפרט. הפלסטינים ניצלו הכרזה מקורית של הליגה אבל היוזמה הייתה שלהם. ההבדל עקרוני מבחינת הנרטיב הפלסטיני והציוני. גם הנקודה של תוכנית לבקשת הכרה סותרת את הקביעה שזו ממשלת בובות. לשאלתך הקודמת, ממשלת בובות ומדינת חסות מוגדרים בתיבת המידע. Ommnia - שיחה 23:36, 20 בדצמבר 2021 (IST)

אם מה שכתוב בתבנית הוא שגוי, אז צריך לתקן. אם אין מקור שמציג טענה כזאת, אין סיבה לכתוב בערך "בניגוד לטענה...". Liad Malone - שיחה 01:06, 21 בדצמבר 2021 (IST)

זה באמת מבלבל. עדכנתי את הערך ח'ליל א-סכאכיני עם עדותו האישית על בחירתו הסמלית לנשיאות המועצה הלאומית והשתתפותו במפגש הראשון של האסיפה המכוננת. צריך אולי להפריד כאן בין ממשלת החסות ובין ממשלת כל פלסטין. כפי שהצעת, הערכים המקבילים באנגלית גם הם בעיתיים אבל הערך All-Palestine Protectorate להבדיל מ-All-Palestine Government, מדבר על עצמאותה של היישות. Ommnia - שיחה 16:33, 22 בדצמבר 2021 (IST)

אני מציע ליצור תת סעיף שיעסוק בתקופה המוקדמת הזו לפני הפינוי בנפרד. במיוחד על בסיס הניתוח של שליי יש כאן ניסיון עצמאי של הפלסטינאים לנצל את ההזדמנות להכריז על עצמאות על בסיס מה שהוא למעשה מהלך דיפלומטי ציני ומורכב יותר להשתמש בממשלת כל פלסטין כקלף מיקוח - הן נגד תוכנית החלוקה והן נגד הירדנים. Ommnia - שיחה 21:53, 22 בדצמבר 2021 (IST)

לך על זה. Liad Malone - שיחה 01:10, 23 בדצמבר 2021 (IST)

אוקיי. מרים ידיים. ניסיתי להוסיף תבנית בעבודה וזה מחק חצי מהערך וכל הקישורים והערות. ניסיתי לבטל את העריכה האחרונה אבל זה לא שיחזר את הטקסט המקורי. Ommnia - שיחה 14:35, 23 בדצמבר 2021 (IST)

עכשיו עברתי על העריכות שלך. עשית לא מעט בלאגן. הוספת ושינית פרטים שנראים עכשיו כאילו הם מבוססים על המקור המצוין בסוף המשפט. הכי בולט זה מה שעוללת לסלע עמ' 181. אני מציע שתעיין בגרסה שלפני עריכותיך. תוכל לראות שם איזה תוכן שייך לאיזה מקור. שים לב לשיטה שאני נוהג בה: אני יורד שורה בקוד המקור כדי להבדיל בין התוכן שהוספתי עם מקור, לבין תוכן שהיה קיים בערך ואין לו מקור. כשיוצאים מעריכה, לא רואים את ירידת השורה הזאת. Liad Malone - שיחה 01:54, 23 בדצמבר 2021 (IST)

אני רואה, מצטער. אנסה לשחזר. שאלה: בעורך הויזואלי, כאשר מעתיקים טקסט + ההפנייה ומדביקים באזור אחר, האם זה לא מעתיק נכון את ההפנייה וממספר אוטומטית? Ommnia - שיחה 09:00, 23 בדצמבר 2021 (IST)

כאשר אני נכנס לעריכת קוד מקור של הסעיף היסטוריה, הטקסט שמופיע שם הוא עד לפיסקה שמתחילה עם "באותו יום עצמו בו הוכרזה עצמאותה של פלסטין בעזה התכנס..." כל הטקסט לאחר מכן לא מופיע. התחלתי להתאים את ההפניות, אבל אם אשמור, נראה לי שכל הטקסט לאחר מכן יעלם... האם לערוך רק ויזואלית? Ommnia - שיחה 09:10, 23 בדצמבר 2021 (IST)

עוד משהו שבלבל אותי הן הפניות לאטלאס כרטא במקומות לא צפויים... אני רואה את זה למשל בגירסה הישנה *לפני* העריכות שלי:

האספה המכוננת לא כונסה למושב שני לאחר אוקטובר 1948 Ommnia - שיחה 09:28, 23 בדצמבר 2021 (IST)

עניין נוסף, לא מוצא את שם המחבר של המקור

הערה|Palestinian Contemporary Political Performance: A Bitter Harvest, Palestine-Israel Journal, Vol 15 No. 1&2, 2008|כיוון=שמאל

מופיע ללא שם מחבר Ommnia - שיחה 09:37, 23 בדצמבר 2021 (IST)

שמרתי גירסה שבה השתמשתי בתבנית להערת שוליים ועשיתי "שימוש חוזר" במקור של אברהם סלע, כאשר בכל ציטוט חוזר עדכנתי עמ. אבל עושה רושם שזה לא עובד כצפוי. בהערות השוליים בסוף מופיעים קישורים לכל המקומות, כצפוי, אבל גם מספר העמוד הראשון. איך מאפשר שימוש חוזר באמצעות "שם"...? Ommnia - שיחה 09:51, 23 בדצמבר 2021 (IST)

עד שתוכל לבדוק, שמרתי גירסה חדשה עם הפניות "פשוטות" לדפים... אני לא יודע איך לבצע החזרה חוזרת לאותו מקור למספרי עמודים שונים באמצעות תבנית... אם אפשרי בכלל? Ommnia - שיחה 10:15, 23 בדצמבר 2021 (IST)