שיחה:מצב צבירה

תיקנתי את מספר מצבי הצבירה מ3 ל6. אני לא יודע מה הם שני מצבי הצבירה הנוספים, אך ידוע לי שהם ישנם. בבקשה לא למחוק.

יכול להיות שאתה מתכוון ל"מופעים" שונים של החומר כגון התעבות בוז-איינשטיין. בפיזיקה "מצב צבירה" הוא מונח מיושן קצת. מדברים על "מופע" (זה התרגום לphase נראה לי) שיש לו משמעות רחבה יותר. אבל כמו שהערך הזה נראה כרגע אין טעם לבלבל. Pasteran 12:26, 21 אפר' 2004 (UTC)

נראה לי שבמעבר פזה בין נוזל לגז, קוראים לזה גם אידוי, ולא רק רתיחה.

ראה התאדות. odedee • שיחה‏ 20:47, 19 באוגוסט 2006 (IDT)

מצב צבירה נוסף

ישנו מצב צבירה נוסף ידוע בכימיה אקווה(מומס) ואף יש לו סימון כימיaq לא כדי להוסיפו לערך? (אלמוני ששכח לחתום)

גם לי זכור ששמעתי פעם על מצב צבירה נוסף - משהו בין מוצק לנוזל (כמו למשל דיסה \ ג'לי \ גלידה). מישהו שמע על זה? אוֹרי - שיחה 22:26, 23 באפריל 2009 (IDT)

יש גם את המצב בין מוצק ונוזל, המוכר מהנסיון להרים חתול בזמן השינה. תכלס פיזיקאים זיהו לפחות 11 מצבי צבירה לפחות (על חלקם יש ויכוח כי הם תיאורטיים וקורים רק בליבות כוכבים או על פני פולסארים וכדומה). לנסות לשים על זה מספר כמו 4, 6 או 11 זה מוקדם מדי. --109.67.53.202 13:41, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

מצבי צבירה

הועבר מהכה את המומחה

שלום,

אם מצבי הצבירה הם ביטוי למידת ה"סדר" והתנועה של המולקולות, למה אין סקאלה שלמה של "מוצק, קצת פחות מוצק, כמעט לא מוצק, נוזלי, קצת פחות נוזלי, כמעט גז, גז, עוד יותר גז" וכו', אלא החומר עובר ממצב צבירה אחד לשני ברגע מסוים בטמפ' מסוימת? מידת התנועתיות של המולקולות היא הרי רציפה, והן לא מדלגות בין תנועתיות מועטה מאוד (מוצק) לתנועתיות רבה יותר (נוזל). תודה, ‏pacman - שיחה 09:58, 7 באפריל 2009 (IDT)

בתוך מצב צבירה מוצק (אם אקח דוגמה) ההבדלים בין טמפ' אחת לאחר זניחים - הכוחות הפועלים לחיבור בין האטומים/מולקולות חזקים בהרבה מהכוחות המפרידים, אז יש תנועה, אך היה זניחה - הנפח של אותו מוצק בטמפרטורה נמוכה דומה מאוד לנפח של אותו מוצק במאתיים מעלות יותר. ברגע שמגיעים לטמפרטורה מסויימת יש די אנרגיה פנימית המתגברת על הכוחות המחברים והוא הופך לנוזל - שם הקשרים חלשים בהרבה, אבל עדיין משמעותיים מספיק לא לאפשר הפיכה לגז והפרדה כמעט מלאה. לסיכום - בפועל יש דילוג. ‏DGtal‏ 13:16, 7 באפריל 2009 (IDT)

אתה צודק - יש פה תופעה מעניינת מאוד, ויש בה משהו נוגד אינטואיציה. ראה בערך מעבר פאזה, או בעצם כאן. יוסאריאן • שיחה 13:57, 7 באפריל 2009 (IDT)

שאלה טובה מאוד.

קודם כל יש הבדל בין המעבר מוצק נוזל לנוזל גז. יש הבדל איכותי בין מוצק לנוזל. במוצק יש מבנה לחומר. כל אטום, או כל מולקולה נמצאים במיקום פחות או יותר קבוע יחסית לשכנותיה, וזזה סביב למקום הזה. בנוזל ובגז המולקולות זורמות ממקום למקום. לכן בד"כ אי אפשר לעבור ברציפות מנוזל לגז (אם כי יש יוצאים מן הכלל, וזה מוצקים לא מסודרים כמו זכוכית).

עיניין המעבר מגז לנוזל הוא יותר טריקי. האמת היא שאין הבדל איכותי בין גז לנוזל. ובלחצים גבוהים באמת אין הבדל בין הדברים, כך שניתן לעבור מגז לנוזל בלי לעבור מעבר פזה, אם מגדילים תא הלחץ, מחמממים, ואז מקטינים את הלחץ. ראה את הערך נקודה קריטית.

אז למה יש מעבר פאזה? כי בלחצים נמוכים יש תכום של צפיפויות שהוא לא פיזיקלי. שבו מבחינה אנרגטית כדאי למערכת להפרד לחלק בצפיפות גבוהה מערך מסויים (שזה נוזל) ולחלק בצפיפות נמוכה מערך מסויים (וזה הגז). ראה גז ואן דר ואלס. eman • שיחה • ♥ 14:09, 7 באפריל 2009 (IDT)

מעניין, תודה רבה. אבל אני עדיין לא בטוח שהבנתי: למה בכל זאת מתרחש המעבר דווקא בנקודה אחת (לדוגמה במה שאמר עמנואל - בין מוצק לנוזל, קרח שנמס למים)? האם בגלל שבנקודה הזו מקבלות המולקולות מספיק אנרגיה כדי להפרד ולהתגבר על הכוחות הבינמולקולריים? ‏pacman - שיחה 10:50, 8 באפריל 2009 (IDT)

מה הסיפור של התרשימים האלו?

הראשון פשוט נראה לא טוב, השני אפילו יותר גרוע וברביעי יש הרבה יותר מידי מלל מיותר. אני אנסה ליצור להם החלפה. ילוד - שיחה 17:03, 13 במאי 2009 (IDT)

שמתי לב שאין גם ממש הגדרה מדויקת. ילוד - שיחה 17:09, 13 במאי 2009 (IDT)

מופע או מצב צבירה?

שמתי לב שבוויקיפדיה האנגלית ישנם שני ערכים, הן Phase (matter) והן State of matter. לא כ"כ ברור לי מה ההבדל בין מופע (פאזה) לבין מצב צבירה, אך שני הערכים מקושרים לערך זה אם לוחצים על "עברית". נראה לי שרצוי לבצע הפרדה? --Sagie - שיחה 14:34, 7 בנובמבר 2009 (IST)

כפיזיקאי אני לא מבין את ההבדל בין הערכים האנגליים. המילה 'מופע' אומנם נשמעת כמו מילה מצויינת לעברות phase, אבל 'מצב צבירה' היא המילה היחידה שבה למיטב ידיעתי נעשה שימוש בספרי הלימוד ובקורסים בנושא. בברכה, טוקיוני 15:14, 7 בנובמבר 2009 (IST)

עשו שם הפרדה לא מוצלחת, בלשון המעטה. Phase (matter) דן בפאזות בתערובות של מספר חומרים, שנפרדות ל"פאזות" שונות, למרות שכל החומרים הם באותו מצב צבירה (בדרך כלל נוזל). זה לא שייך למצב צבירה, והבינוויקי לערך הזה מוטעה לדעתי, ויש להסירו. אשר לצורך בערך בנושא הזה - איני משוכנע שיש מה לכתוב עליו, וההוכחה היא שכמעט כל תוכן הערך באנגלית בעצם דן במצב צבירה ושייך ל-State of matter. ‏odedee • שיחה 16:11, 7 בנובמבר 2009 (IST)

זה דווקא נושא חשוב מאוד בהנדסת חומרים, אפילו שהדוגמה היחידה שהם הביאו פשוט לא קשורה. זה חשוב בחומרים מרוכבים או בפלדות, פלדה רגילה היא חומר מרובה פאזות ותכונותיה תלויות באופן חזק במבנה המדויק שלהן. אני מסכים עם הדעות למעלה שזה לא קשור למצב צבירה. תכננתי מתישהו להרחיב בנושאים האלו, פלדות ותכונותיהן מכוסות דק מאוד אצלנו, כמו שאר הנדסת החומרים.

• 
  דיאגרמת פאזות של פלדה פחמנית, רואים גם פאזות המורכבות משילוב פאזות
• 
  פרליט, המורכב משתי פאזות נפרדות

Setreset - שיחה 16:49, 7 בנובמבר 2009 (IST)

התכה-המסה

התכה= אפשר גם המסה. 79.179.9.202 17:14, 11 ביוני 2010 (IDT)

לא בדיוק. המסה היא לא מונח מדויק: למשל סוכר ממיסים במים אבל זו לא התכה, הסוכר לא עובר למצב צבירה נוזלי. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 19:53, 11 ביוני 2010 (IDT)

לא הבנתי כלום בבקשה אפשר בעיבריתש:?

קטלני אבל לא הבנתי כלום הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.176.199.244 16:10, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

הביקורת לא עוזרת. תוכלו לתת דוגמה למשפטים לא ברורים? ‏Setreset • שיחה 03:26, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

קשר

הקשר בין נוזל לחלקיקים הוא שבין חלקיקי הנוזל קיימים כוחות משיכה שמגבילים את חופש התנועה של החלקיקים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.180.201.120 17:09, 13 בפברואר 2012 (IST)

זכוכית

יש מצב צבירה נוסף בשם זכוכית זהו מעין ג'לי וצריך להוסיף אותו לערך הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.31.77 19:32, 16 ביולי 2012 (IDT)

תודה על ההערה, אך זכוכית היא פאזה של החומר ולא מצב צבירה, והיא במצב צבירה מוצק. ‏Setreset • שיחה 06:43, 17 ביולי 2012 (IDT)

משוב מ-30 באוקטובר 2012

באיזה צבירה נמצאת השמש ב5000 מעלות צלזיוס הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.179.87.185 13:20, 29 בספטמבר 2012 (IST)

איך נקרא התהליך חימום ממוצק לנוזל

איך נקרא התהליך חימום ממוצק לנוזל 109.66.172.247 18:06, 27 בינואר 2013 (IST)

התכה. ‏Hyuna‏ • שיחה • אפל, זה לא רק תפוח • חציל-צילון • 18:08, 27 בינואר 2013 (IST)

לא קיים כזה דבר חימום יתר במעבר פאזה

המשפט "תהליך מעבר הפאזה מתחיל בדרך-כלל באופן מקומי סביב אתרי התגרענות" נכון רק בכיוון 1 (מגז לנוזל ומנוזל למוצק). לכן אכן עקב חוסר קיומם של אתרים כאלו יכול להיווצר מצב של קירור יתר אך לא של חימום יתר. אני די בטוח בזה אך אין לי מקור אשמח עם למשהו יש והוא יוכל להוסיף מקור ולשנות את הערך

הדברים אינם נכונים למיטב ידיעתי, והמקרה של חימום כוס מים מזוקקים במיקרוגל מדגים את זה. ‏Setreset • שיחה 20:31, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

כתבת שמעבר מגז לפלסמה נקרא יינון. נכון שמתבצע יינון אבל יינון הוא תהליך כללי יותר ולכן השם לא מתאים.

גם באפקט הפוטואלקטרי או סתם חיכוך מתבצע יינון והם כמובן יכולים להתבצע במצב גם צבירה מוצק וכמובן לא קשורים למעבר גז->פלסמה...

גם אידוי הוא תהליך שמתרחש בחיכוך. ההבדל בין מה שאתה מתאר כ"יינון כללי" לבין מעבר פאזה, הוא כמותי. כאשר אחוז מסוים מהחומר עובר יינון, מתרחש מעבר פאזה. אולי אפשר לנסח משהו בסגנון הזה. ‏Setreset • שיחה 08:36, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

למה שההבדל יהיה כמותי? איזה מספר מבדיל בין יינון להפיכה לפלסמה? רבע? חצי? לפי הטענה הזאת אם ניינן מספיק את המוצק הוא יהפוך לפלסמה? נשמע לי אבסורד.

זאת ועוד: אם יש מספר כמותי הרי בקרבת הגבול כל ינון/חיזור קל ישנה את מצב הצבירה... 93.173.248.191 18:52, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

מצב צבירה נוסף (המשך)

יש מצב צבירה בין מוצק לנוזל, ששמו פולימר. הוא מצב צבירה של לדוגמא ג'לי.

דיווח שאורכב ב-22 בפברואר 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

עם כמה שזה מרגיז אותי, יש טעות בפיסקה הראשונה שכן האקדמיה ללשון אישרה להשתמש במילה המסה במשמעות של התכה ולכן הסוגריים לא נכונים. https://hebrew-academy.org.il/2012/02/14/%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%94/

בעברית המונחים חופפים חלקית ‏- La Nave Partirà‏ 18:15, 21 בפברואר 2022 (IST)

מה שכתוב בסוגריים נכון. בשפה מקצועית "התכה" היא המילה הנכונה, גם אם בשימוש כללי ביום-יום משתמשים ב"המסה". הערך הנוכחי הוא ספציפית ערך על מונח פיזיקלי ויש להשתמש במונח המקצועי הנכון, וציין בסוגריים את השימוש השני שאינו מקצועי. Dovno - שיחה 23:21, 22 בפברואר 2022 (IST)

מים במצב פלזמה?

לא נשמע מדויק, זה לא שהמולקולה H2O עצמה מתייננת, היא מתפרקת לשני יונים. ‏La Nave Partirà‏ 12:07, 23 בפברואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במצב צבירה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070912002145/http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:55, 12 במרץ 2023 (IST)