שיחה:משה קראוס

תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת Geagea בנושא תאריך פטירה

הרהורי כפירה עריכה

"מפעלי ההצלה" של קסטנר ושל קראוס הצילו, אולי, אלפי יהודים, אך יותר מחצי מיליון הלכו "כצאן אל הטבח" והם הלכו כך, כי קסטנר וקראוס לא סיפרו את מה שידעו, הם לא סיפרו ליהודי הונגריה על הפיתרון הסופי. לעולם לא נוכל לדעת מה היה קורה, לו הגורמים המוסמכים בהנהגת יהדות הונגריה היו מעבירים את הידיעות לבני קהילתם. לא, לא נוכל לדעת מה היה קורה, אך אפשר לשער שמעבירי הידיעה היו מוצאים להורג, אולם מאות אלפי יהודים אחרים היו מנסים להימלט, לא היו מצייתים להוראות הצוררים והיו מנסים להילחם על חייהם. נכון, יהודי הונגריה היו חסרים ארגון ונשק וחיו בתוך אוכלוסייה עוינת, אבל בחיסול יהדות הונגריה עסק קומץ של אנשים והם הצליחו בכך הודות לשיתוף הפעולה וההליכה בתלם, לו התמונה הייתה אחרת, אולי מאות אלפים היו ניצלים, אולי, בגלל העלות הגבוהה יותר של המבצע, הצוררים היו מוותרים עליו, אולי. בפועל קסטנר וקראוס ניצלו ויותר מחצי מיליון אחרים הלכו לאבדון. בפועל אלה שמתו אינם יכולים למחות ולבקר ואלה שניצלו הודות לקסטנר ולקראוס, הם וצאצאיהם אסירי תודה לשניים, אז יש להם סניגורים. בברכה. ליש - שיחה 00:41, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה

זה לא ממש מדוייק. תקרא את הערך! קראוס ניסה להביא את הפתרון הסופי לידיעתם של כמה שיותר אנשים. מרגע שקיבל לידיו את הפרוטוקולים של אושוויץ הוא ניסה להפיצם בכל מקום. תעודות החסות שניתנו על ידו לאלפי אנשים היו מנומקות: זו ההצלה שלכם ממוות.

אתה חייב להבין שגם המנהיגים לא ידעו על הפתרון הסופי מיד עם הגעת הנאצים להונגריה והידיעה הזו חלחלה אט אט. הונגריה נחשבה למשתפת פעולה עם הגרמנים ואיש לא חשב בתחילה שגורלם של היהודים יהיה זהה לגורלם של היהודים במדינות הכבושות האחרות. גם בכלל הציבור עצמו היו כאלה שלא רצו להאמין לידיעות מהמזרח. טבע האדם הוא להיות אופטימי ואת הזוועה הזו גם ככה קשה לעכל. השאלה מה אתה עושה מרגע שהידיעה ברורה לך- וקראוס, לא רק שדאג בכל כוחו להפיץ אץ הידיעה, אלא הצליח להציל אלפים!

אם תקרא את דו"ח ורבה-וצלר תראה שהם, קסטנר וקראוס, ידעו היטב ושתקו. בברכה. ליש - שיחה 21:16, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה

"ערוץ הפצה נוסף עבר דרך משה קראוס שהיה מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט שפעל בחסות משרד החוץ השוויצרי. הוא קיבל, כנראה בסוף מאי 44' עותק של הדו"ח מיוסף רייזנר, יהודי שעבד בקונסוליה הטורקית בבודפשט והפיץ אותו בשישים עותקים שהועברו ליודנרט, לנציגים ציונים (אך לא לקסטנר), לנציגי מדינות נייטרליות כסן סלבדור, שווייץ, שבדיה ועוד ולאישים בכירים בצמרת ההונגרית." זה נשמע לך כמו שתיקה????

דעה מעניינת. גילגמש שיחה

רכבת ההצלה של קסטנר עריכה

לעורך שלום

בערך משה קראוס , באחת ההתיחסויות לפועלו של ישראל קסטנר נאמר כך: "קסטנר, במקביל, עסק בארגון "רכבת המיוחסים", שנוסעיה יעזבו בבטחה את הונגריה כחלק מהעסקה.לקראוס עצמו הוצע מקום ברכבת אך הוא סירב. הוא היה אחד המנהיגים המעטים שנשארו בבודפשט להמשך פעולות ההצלה".

הביטוי "רכבת המיוחסים" . הינו הגדרה שיפוטית. זה היה הקו שבו נקט שמואל תמיר בתפקידו כסניגורו של מלכיאל גרינוולד במשפט.דהיינו, אם כי כבר עשה 'קסטנר משהו טוב, הרי היה זה להציל מיוחסים. כלומר, הערך הזה, משרת בעקיפין, את המשך המטרה להכפיש את קסטנר.ואילו בערך אחר העוסק בפעילות הוועדל להצלה בבודפסט, "סחורה תמורת דם" נקראת אותה פעולה ממש בשם אחר, "רכבת ההצלה". זהו הבדל של יום ולילה. הכינוי של הרכבת, בקרב מארגניה כך נכתב בערך זה היה "תיבת נוח". והכוונה היא לציין את מיגוון האנושי העשיר של נוסעי הרכבת.

אני מכיר אישית, אנשים שהם "עמך" שהיו בין 1684 נוסעי הרכבת. הם לא הכירו את קסטנר. ועד היום אין להם מושג איך זכו לכרטיס עליה לרכבת.

אני סבור שעל מערכת ויקיפדיה לקבוע מדיניות ברורה ומאוזנת בהתייחסותה לפעולת ההצלה של קסטנר. כאשר מוזכר כינוי הגנאי "רכבת המיוחסים" (ואני לא פוסל את השימוש בביטוי זה בהקשר הנכון-כלומר בציטוט מפי שמואל תמיר) יש להזכיר ולהפנות את הקורא גם לערך אחר שבו מוזכרת פעולה זו כ"רכבת ההצלה".

אגב, לא רק משה קראוס, גם ישראל קסטנר לא היה על רכבת ההצלה.

ובמאמר מוסגר, מבין 1684 נוסעי הרכבת, 19 איש היו בני משפחה של קסטנר. נדמה לי שמיותר לציין את החשיבות הרבה באיזכור המספר. Amnonb10 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

שיניתי ל"רכבת ההצלה". דוד שי - שיחה 05:46, 25 במאי 2011 (IDT)תגובה

משוב מ-9 באוגוסט 2015 עריכה

משה קראוס ז"ל אמור לקבל גם את אות חסיד אומות העולם ובני משפחתו גם כן.האיש פעל באומץ לב ובנחישות - רק בכדי להציל עשרות אלפי יהודים מהשואה.יהי זכרו ברוך. 84.110.102.8 11:49, 9 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה

תאריך פטירה עריכה

על פי הספרייה הלאומית (כאן) משה קראוס נפטר ב-1 בספטמבר 1986. בדף הספרייה הלאומית ישנו ציון של המקור. בערך עצמו מופיע כי נפטר בשנת 1985 על פי אתר יזכור. Geagea - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)תגובה

חזרה לדף "משה קראוס".