שיחה:משפט הקוף המקליד

בשביל מה? עוזי ו. 04:50, 20 דצמבר 2005 (UTC)

כערך על "תיאוריה" הערך חסר כל ערך, ואומר את המובן מאליו. ייתכן ששינוי השם ל"תיאורם הקופים" ישנה כאן משהו. ייתכן שזו הדגמה מסויימת למושג האיןסוף. הערך באנגלית טוב בהרבה (במידה אינסופית כמעט). אלמוג 05:06, 20 דצמבר 2005 (UTC)

ערך על משפט הקופים כבר יש לנו...

אפשר לתמצת את כל הסיפור למשפט אחד קצר: כל רצף סופי מופיע (בהסתברות 1) בסדרה אינסופית של תווים אקראיים. אם מישהו מצליח להסביר בעזרת העובדה הזו משהו, אז מקומה של העובדה בערך על אותו המשהו, ולא כערך בפני עצמו. במאמץ לא גדול אפשר להמציא שמות יפים לכל תרגיל בספר גאומטריה אנליטית (הפיה הטובה משיקה לפרבולה של הרשע, מוקדי האנרגיה של אליפסה עשויה זהב), ולהצדיק ערכים לכולם. עוזי ו. 05:40, 20 דצמבר 2005 (UTC)

כמו כל דבר בחיים, יש תועלת ביחסי ציבור טובים. הטענה המופיעה בערך זה זכתה לפרסום רב, ויש בה כדי לתת המחשה להפתעות שצופן מושג האינסוף. איני רואה בעיה בהשארתה. כמו כל ערך בוויקיפדיה, הערך לא נולד מושלם, וסביר שיישתפר עם הזמן, במיוחד אם יוקצב זמן אינסופי לשיפורו. דוד שי 06:11, 20 דצמבר 2005 (UTC)

"במיוחד אם יוקצב זמן אינסופי לשיפורו" ... דוד, יש לך חוש הומור. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 07:00, 20 דצמבר 2005 (UTC)

ערך חביב. נהנתי לקרוא אותו :-)
Danny-w 07:14, 20 דצמבר 2005 (UTC)

הפסקה האחרונה מיותרת. נדב 07:20, 20 דצמבר 2005 (UTC)

הסרתי את הפסקה האחרונה. בעקבות דבריו של עוזי הוספתי קישור למאמר מלומד שמתחיל במשפט זה ומגיע רחוק. את המאמר הביא לידיעתי משתמש:כלכלן בחסד, בדף שיחה:אברקדברה, שממחיש כיוון הרחבה מעניין של ערך זה. דוד שי 07:39, 20 דצמבר 2005 (UTC)

אם כבר מזכירים את תוחלת הזמן עד שידפיס הקוף רצף מסוים, ראוי להזכיר שלא רק שהקוף ידפיסו בהסתברות אחת, אבל גם תוחלת הזמן עד שזה יקרה היא סופית (תוצאה שניתן להסיק מהמאמר שדוד קישר אליו). זה מזכיר לי תוצאה קשורה מעניינת: נגיד שנדגום מספרים באופן בלתי-תלוי מהתפלגות רציפה קבועה אינסוף פעמים בקצב של מספר כל שניה. אם נצפה במספר הראשון שיצא ונשאל מה תוחלת הזמן עד שיצא מספר יותר גבוה מהמספר הזה, התשובה תהיה סופית (בהסתברות אחת), מאותה סיבה כמו במשפט הקופים. אבל אם לא נתנה במספר הראשון ונשאל מה תוחלת הזמן עד שיצא מספר יותר גבוה מהמספר הראשון יהא אשר יהא, תוחלת הזמן תהיה אינסופית. מכך לדעתי העובדה שלכמות הזמן שנצטרך לחכות לקוף יש תוחלת סופית ראויה לציון בערך - בסוג בעיות כאלה, אין זה תמיד נכון שתוחלת הזמן שנצרך לחכות למשהו תהיה סופית. כלכלן בגרוש 04:47, 30 דצמבר 2005 (UTC)

שם הערך

הערך עוסק בקוף יחיד שלרשותו עומד זמן אינסופי, ולכן השם משפט אינסוף הקופים אינו מתאים לו. משפט הקוף האינסופי גם הוא לא מוצלח. מה השם הראוי? דוד שי 22:10, 21 דצמבר 2005 (UTC)

יש סיבה מוצדקת לשם משפט אינסוף הקופים, אך היא דורשת שכתוב קצר של הערך. גרסה אחת פופלרית של המשפט היא "אילו אינסוף קופים היו יושבים מול אינסוף מכונות כתיבה והיו מדפיסים במשך אינסוף זמן, אזי יכתבו את כל עבודותיו של שיקספיר..." אני מניח שמכאן נגזר השם. העובדה היא שמספיק קוף אחד (ליתר דיוק, מספיק לקחת לימיט אחד לאינסוף - בין אם זה אינסוף זמן לקוף אחד או אינסוף קופים שכל אחד מהם מדפיס רק אות אחת אך אנו נקרא את מה שידפיסו בסדר שנקבע מראש ונחפש את שיקספיר ברצף שנוצר). לדעתי ראוי לשמור על השם (במקביל לשמו בוויקיפדיה האנגלית) ושהערך יתחיל עם הסבר של השם, יסביר שבעצם מספיק רק קוף אחד, ואז יעבור להסבר המתמטי כפי שהוא עכשיו. כלכלן בגרוש 04:33, 30 דצמבר 2005 (UTC)

טיפלתי בהערה זו, אך הערתך הקודמת גדולה עלי, תצטרך לטפל בה בעצמך. דוד שי 05:54, 30 דצמבר 2005 (UTC)

כיוון שהסברו של כלכלן בגרוש הוסר מהערך, חזרה הקושיה לקדמותה: הערך עוסק בקוף יחיד שלרשותו עומד זמן אינסופי, ולכן השם משפט אינסוף הקופים אינו מתאים לו. מה דעתכם על משפט הקוף הנצחי? דוד שי 20:56, 4 ינואר 2006 (UTC)

מן הפח אל הפחת; אבל במקרה הזה הפחת עדיפה בהרבה. אני בעד. עוזי ו. 22:01, 4 ינואר 2006 (UTC)

לי לא כל כך אכפת, אז אם לעוזי יש העדפה ברורה אלך בדרכו. ההצעה של דוד שי בסדר, אבל גם לה יש חסרונות:

• הקוף הנצחי מתרגם באנגלית ל-infinitely-lived monkey, שאינו חופף את שם הערך באנגלית (למרות אינני יודע כמה חשיבות מייחסים לשיקול זה)
• מה שחשוב בטיעון הוא שהקוף מקליד אינסוף אותיות, לא שהקוף יחיה לנצח. אפשר גם להעלות את הקצב שבו הקוף מקליד בזמן סופי יותר ויותר במקום לתת לקוף להקליד בקצב אחיד רק במשך יותר ויותר זמן.
• באם חשוב לכם כל כך לשנות את השם, מה עם משפט הקוף המקליד? ככה אין צורך להכנס לעיניני האינסופיות, וממילא הנסוי המשעשע בפדינגטון לא בנה על זה שהקוף נצחי אלא על לתת לו מכונת כתיבה.

בברכה, כלכלן בגרוש 01:22, 5 ינואר 2006 (UTC)

האינסופיות היא לב העניין. הניסוי בפדינגטון הוא הבל מוחלט, ולטעמי אפשר לזרוק אותו מהערך. דוד שי 05:16, 5 ינואר 2006 (UTC)

בוויקי הצרפתית הוא קרוי "משפט הקוף המלומד", אבל אנחנו הולכים ומסתבכים. נראה לי שהפתרון הפשוט הוא להשאיר את השם הנוכחי של הערך, ולהחזיר את פסקת ההסבר:

גרסה פופולרית של המשפט היא "אילו אינסוף קופים, שלרשותם עומד זמן אינסופי, היו יושבים מול אינסוף מכונות כתיבה ומקלידים תווים אקראיים, אזי הם יכתבו את כל עבודותיו של שיקספיר", ומכאן נגזר השם "משפט אינסוף הקופים". כפי שיוכח להלן, כאשר לרשות הקופים עומד זמן אינסופי, די בקוף יחיד כדי להגיע לתוצאה זו.

הסבר זה מופיע גם בוויקי האנגלית ובוויקי הגרמנית, והן מרחיבות אותו ומייחסות את שורשי המשפט לאמיל בורל. דוד שי 05:31, 5 ינואר 2006 (UTC)

1. אני חושב שההסבר הזה מגושם. המשפט עוסק בעניין אחד ויחיד: הופעתם של טקסטים נתונים בסדרות ארוכות מספיק. אפשר להמציא לו וריאציות אין-סוף (אינסוף קופים, אינסוף ידיים לכל קוף, אינסוף אצבעות בכל יד, קריאה הטקסט בדילוגים), שכולן רק מטשטשות את העניין עצמו. עניינית, אני לא חושב שהגרסה הכוללת אינסוף קופים פופולרית יותר מזו שיש בה רק קוף אחד (או חמישה). עדיף למצוא שם שיתאר את העיקר (סדרה אינסופית), ולוותר על שאר ההתחכמויות. משפט הקוף המקליד זה רעיון די מוצלח. 2. לפי הערך הנוכחי בויקיפדיה האנגלית, אמיל בורל העלה את הקופים (מליון, שמקלידים עשר שעות ביום ומנסים לקלוע באקראי לתכולת ספריה) כמטאפורה למשהו לא סביר, ולא כמשהו שיקרה בוודאות. 3. אין לנו ערך על מתמטיקאי בולט עוד יותר, ארמנד בורל, כי אנחנו מקלידים ערכים באקראי כמו קופים על מכונת כתיבה, במקום לטפל בהם לפי סדר חשיבות. עוזי ו. 05:46, 5 ינואר 2006 (UTC)

מכיוון שדוד שי העיר שאפשר לזרוק את הקטע על פדינגטון מהערך, אנסה להגן על האזכור (לא שאני זה שהכנסתי אותו). כפי שתראה בוויקיפדיה באנגלית, למשפט יש משמעות חברתית שתפשה את דמיונם של קומיקאים, מחזאים (אפילו מחזאים רציניים), ובעלי גן-חיות. הערך באנגלית מומלץ לא בגלל הצד המתמטי שבו אלא בגלל הצד החברתי. כתופעה מתמטית המשפט לא חשוב במיוחד, כפי שעוזי העיר בזמנו. בלי ההיבט החברתי, הייתי מסתכל על הערך, וכמו עוזי שואל גם אני "בשביל מה?" כלכלן בגרוש 11:54, 5 ינואר 2006 (UTC)

תיקון טעות בהוכחה

במקור נטען שההסתברות שבין n מקטעים לא נראה את המילה "אנציקלופדיה" היא $P^{n}$, דבר שאינו נכון (ההסתברות בעצם נמוכה מזה, כפי שניתן לראות בהסבר שכתבתי בערך). תיקנתי כדי שיהיה נכון, אבל לא השקעתי בניסוח יותר מדי. אם משהו מוצא נכון לשפץ - בפרט עוזי ו., אדרבה. כלכלן בגרוש 20:07, 30 דצמבר 2005 (UTC)

תמיהה

Yanivreg שינה את המילים "את כל הספרים בספריה הלאומית של ישראל" למילים "את כל הספרים ב-Bibliothèque nationale de France, הספריה הלאומית של צרפת", ואני תמה מדוע עשה זאת. האם קופים מקלידים צרפתית טוב משהם מקלידים עברית? דוד שי 14:57, 4 מרץ 2006 (UTC).

מפני שזהו נוסח המשפט המקורי. אולם אם אנו מתייחסים למשפט בכלליות, אפשר לכתוב בספריה כלשהיא ולא לציין דווקא את ספרייתה של ישראל (שהרי אין מדובר במשפט שמקורו ישראלי...). באותה מידה אפשר להפיל פרוסת לחם מרוחה בשוקולד "השחר" ולא בחמאה. Yanivreg 15:04, 4 מרץ 2006 (UTC)

אחת החרויות החשובות שיש לנו במתמטיקה היא לצטט משפטים על החבורה H אפילו כאשר במקור המשפט הוא על חבורה G. שמה של הספריה הוא משתנה חופשי. אנא החזר את הניסוח לקדמותו. עוזי ו. 01:43, 5 מרץ 2006 (UTC)

עוזי, איני מערער כי מבחינה מתמטית הצדק עימך. אולם אם כן מדוע בכלל לציין שמדובר בקוף, מכונת כתיבה, ספריה וכיוב'? הרי אפשר לנסח את המשפט בעשרות וריאציות שונות בשל המשתנים החופשיים הקיימים בו. לטעמי יפה יותר כי באנציקלופדיה יופיע המשפט בניסוחו המקורי. אני משער כי זו גם היתה הדיעה בויקי האנגלית. בברכה, Yanivreg 18:13, 8 מרץ 2006 (UTC)

לנוסח המקורי יש חשיבות מסויימת, אבל היא איננה מכרעת. מרגע שהרעיון הופץ ברבים, הוא שייך לכולם, ואנחנו יכולים לבחור ממנו חלקים כרצוננו. בנוסח המקובל של ה"משפט" הזה מופיעים תמיד קופים ומכונות כתיבה, אבל השאר משתנה - מספר הקופים (אחד, מליון, אינסוף), והיעד (ספרית הקונגרס, כתבי שייקספיר, התנ"ך, ועוד). מכיוון שהפרמטר האחרון גמיש במיוחד, אני לא רואה שום סיבה לצטט דווקא כאן את המקור. אנחנו כן מציינים מהו המקור, אבל שם הספריה שאותה בחר בורל הוא כל-כך שולי, עד שאני לא רואה טעם להתייחס אליו אפילו שם; בוודאי שלא בפסקת המבוא. עוזי ו. 19:02, 8 מרץ 2006 (UTC)

יפה, אם כך מדובר כאן בדיעה (האם שם הספריה שולי וניתן להשמיטו או שדווקא ראוי להכתב הנוסח המקורי). אפשר להעלות את הדבר להצבעה (למרות שנראה לי כי הדבר מיותר לחלוטין, אך לא אחזור שוב על עמדתי). בברכה, Yanivreg 00:21, 10 מרץ 2006 (UTC)

אחרי שדוד שי הוסיף מקור לפסקת המבוא, אפשר לנסח את המשפט על הספריה הלאומית של ישראל בלי שהקוראים יחשבו שבורל כתב עליה (עוד לפני שנוסדה?). בעיני הצבעה בעניין כזה מיותרת לגמרי. עוזי ו. 09:33, 10 מרץ 2006 (UTC)

סלח נא לי, אך האם יאה לבצע את השינוי, עפ"י דעתך, כאשר אנו עדיין בדיון על הנושא? כמו כן המקור אינו נגיש בקלות לגולש הישראלי ולכן אנו למעשה שוללים ממנו מידע זה. האם תתנגד לכך שיכתב: "המשפט נוסח במקור כ-..."  ? Yanivreg 11:54, 10 מרץ 2006 (UTC)

אני נוטה כאן לצדו של עוזי. ההיסטוריה המדויקת של המשפט, כפי שניסח אותו בורל, אינה חשובה, ולו הייתה חשובה, היה עלינו להפנות למקור בצרפתית. מטבע הדברים בורל דיבר על הספרייה הלאומית הצרפתית, ובעברית נוח לדבר על הספרייה הלאומית הישראלית. יש להתמקד במהות המתמטית ולא בסיפור שבורל בחר לספר. עת חשוב להפוך את הקישור הספרייה הלאומית הצרפתית לכחול. דוד שי 12:24, 10 מרץ 2006 (UTC)

כן, אתנגד, משום שזה מסיח את הדעת מן הנושא. מדוע זה חשוב באיזו ספריה מדובר? ומכיוון שזה לא חשוב, ההתעקשות לבחור בספרייה אחרת נראית לי התבטלות עצמית מיותרת. המשפט הזה מופיע בנוסח זה או אחר בכמעט כל ספר מדע פופולרי העוסק באבולוציה, וכמעט תמיד הדוגמא היא דווקא על כתבי שייקספיר. אינני יודע למה. האם הקורא שנתקל בסיפור על כתבי שייקספיר לא ידע לזהות את הקוף מן הערך שלנו? אם רוצים לערוך השוואת גירסאות הסטורית לעניין כל-כך שולי, אפשר לעשות זאת בסעיף נפרד ולא במבוא. עוזי ו. 13:07, 10 מרץ 2006 (UTC)

הקישור לסימולטור מת 74.100.159.123 23:51, 14 בפברואר 2007 (IST)

הערך מועמד להמלצה

הייתי רוצה לשמוע את דעתם של הכותבים הראשיים והבקיאים בתחום לגבי טיבו ולגבי מצבו של הערך. מלמד כץ 00:06, 16 במרץ 2007 (IST)

הספריה הלאומית של ישראל?

אם המשפט בכלל פותח בחו"ל, איך מדובר על כך שהקוף ידפיס "את כל הספרים בספריה הלאומית של ישראל"? תומר 23:31, 17 במרץ 2007 (IST)

ראה #תמיהה לעיל. עוזי ו. 00:13, 18 במרץ 2007 (IST)

בלי קשר לדיון הקודם, אני מסכים עם האנונימי. אפשר באותה מידה שזו לא תהיה מכונת כתיבה אלא מחשב חלונות, וזה יותר נגישף אבל זה לא המשפט. נוי 16:37, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מסכים אם נוי. אולי המשמעות המתמטית זהה אבל המשמעות ההיסטורית/תרבותית לא. לפי אותו הגיון שהוצג בדיון הקודם, אני יכול להעביר את שם הערך ל"משפט הלמה המציירת" (שבסוף הלמה תצייר את כל התמונות בלובר). דניאל ב. 18:07, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

למה הכוונה במלה "המשפט"? (ואיך יודעים). עוזי ו. 18:05, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

זה לא כל כך משנה מה הכוונה במילה "המשפט". אני מסכים עם דניאל, יש עוד היבטים חוץ מהמתמטי ומכיוון שהערך לא אמור להיות מוגבל רק לפן המתמטי, יש לצטט את המשפט המקורי ולא אחד שהמצאנו, אפילו אם המשמעות המתמטית זהה. 84.108.245.222 18:15, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

יש התנגדות לשינוי? דניאל ב. 19:30, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

כן. עוזי ו. 20:04, 31 באוגוסט 2007 (IDT) (בחו"ל).

תוכל לנמק? האם יש לך טיעון נגד לטיעונים שהועלו בדיון זה? דניאל ב. 20:28, 31 באוגוסט 2007 (IDT)

עוזי? דניאל ב. 20:51, 24 באוקטובר 2007 (IST)

הדיון החל בסעיף קודם. אינני יודע מדוע מוטל עלי להתייחס לטענות שכבר עלו שם, בשעה שהצד השני פטור מן החובה הזו. עוזי ו. 21:52, 24 באוקטובר 2007 (IST)

בדיון החדש הועלו טיעונים חדשים ויש רוב לגישה של נוי. דניאל ב. 21:57, 24 באוקטובר 2007 (IST)

אודה לך אם תפרט את הטיעונים החדשים, אני לא איתרתי אותם. ואני בהחלט מסכים עם עוזי. טרול רפאים 21:27, 27 באוקטובר 2007 (IST)

נראה לי שכל החוששים ממחקר ראשוני מתמקדים בחיפוש של כל שימוש מקורי במבחן גוגל ודרישות למקורות על כל עובדה ברורה מאליה אך לא מבינים שמתחת לעניניים שלנו הומצא משפט שלא קיים. בכל אופן, אני משפט הפתיחה שיש כרגע, וחושב שיש לכתוב לאחריו משהו בסגנון של "במקור הספרייה הלאומית של צרפת, אך נפוץ בוריאציות שונות, כגון...". נוי 17:38, 30 באוקטובר 2007 (IST)

זה יותר הגיוני. טרול רפאים 21:44, 1 בנובמבר 2007 (IST)

לינק שבור

על הקופים שכתבו את שייקספיר דליק כלבלב 19:50, 24 במרץ 2007 (IST)

עמימות במבוא

"במובן מסוים זהו מקרה פרטי של חוק המספרים הגדולים באמת" - זה מקרה פרטי, או לא? (ואם "חוק המספרים הגדולים באמת" אינו ממש חוק מתמטי, אז כדאי להימנע מניסוח ש'נשמע' מתמטי כמו "מקרה פרטי של חוק"). דב ט. 17:43, 30 באוקטובר 2007 (IST)

המלים "במובן מסוים זהו מקרה פרטי" אמורות להעביר את המסר הבא: '"משפט הקוף המקליד" הוא משפט מתמטי. "חוק המספרים הגדולים באמת", כפי שהוא מנוסח אצלנו, אינו משפט מתמטי. עם זאת, אפשר במאמץ קטן להקנות לו משמעות מדוייקת, ולהפוך אותו למשפט מתמטי. במקרה כזה, "משפט הקוף המקליד" יהיה מקרה פרטי (במובן המדוייק של הביטוי הזה) של אותו משפט. מאידך, משפט מתמטי אינו יכול (מטבעו) להיות מקרה פרטי של טענה מעומעמת'. עוזי ו. 19:31, 30 באוקטובר 2007 (IST)

המסר עובר במובן מסוים. דב ט. 21:46, 1 בנובמבר 2007 (IST)

הסרתי משפט שאין לו קשר לערך

המשפט הבא:

• ברומן "שירה" מאת עגנון נוצר מאמר מדעי של הרבסט מצרוף של פתקאות:

נתגלגל הדבר שהיה דוקטור הרבסט יושב לפני שולחנו והיה מתעסק בפתקאותיו ולא היה חושב ולא כלום. בפתאום נסתכל בפתקאותיו והיה תמיה, שהיו באותן פתקאות דברים שנצטרפו כאחד והיה באותם הדברים כדי פרשה שלימה. מה שלא אירע את שירת הומרוס, שעליה אמר חכם אחד שלא נצטרפה מאותיות גרידות שסידר מסדר אותיות באקראי, אירע את הספר על קבורת העניים בביזנטיון, בפתאום באקראי בהיסח הדעת בלא כל כוונה תחילה נצטרף מעצמו מאליו פרק שלם. כמה שנים יגע הרבסט לצרף דבר לדבר, בפתאום נצטרפו דברים מאליהם.

— שירה, שמואל יוסף עגנון, ספר שני פרק ב' עמוד 174,הוצאת שוקן תשל"א

אני מנחש שהמשפט יקר לליבו של מי שהוסיפו, והוא מוזמן לשוב ולהוסיפו בכל ערך רלוונטי. הוא לא נוגע לכאן. אם רוצים להביא את דבריו של אותו "חכם אחד" - יש להביא ממקורם ולא לצטט מכלי שני ולא בדוק. אורי רדלר - שיחה 19:12, 11 במרץ 2010 (IST)

• • יתכן ש"החכם" אינו אלא פרי המצאותו של עגנון ויתכן שלא אבל מה שחשוב בפרק על איזכורים בתרבות הם איזכורים של המשפט ביצירות ספרות. הקטע שם כי משפט הקוף המקליד מוזכר ברומן חשוב של הסופר העברי החשוב ביותר. לא ברור לי למה עגנון לא ומשפחת סימפסון כן. גם בפרק של משפחת סימפסון אין ציטוטים אקדמיים.

כמה צפוי. האזכור אצל עגנון סתמי לחלוטין ואין לו שום קשר למשפט הקוף המקליד. מניסוחו "בפתאום, באקראי, בהיסח הדעת בלא כל כוונה תחילה נצטרף מעצמו מאליו פרק שלם" (הניסוח הוא בעליל טיוטא לא סופית) עולה שהרבסט חווה פרץ של השראה. בתחילת הכתיבה היה לו רעיון ברור (עמ' 171), אבל "משהתחיל מחזקו בראיות נתרבו הראיות ונתממעט הרעיון. לבסוף נתמלאה קופתו ראיות ונתרוקן הענין." פה הוא חווה לפתע הארה ומבין את הקישורים בין הדברים - וכל מי שכותב מכיר רגעים רבים כאלה - והמאמר מצטרף כמאליו. אבל הקישור לקוף מקליד אינו ממין העניין כאן, וחובר באופן סתמי בגלל לשון סגי נהור שנוקט עגנון ביחס לשירת הומרוס (עגנון ראה בשירת הומרוס את פסגת היצירה האנושית - הוא אמר כי אינו מתקנא בסופרים גדולים אחרים כי תמיד ישנו הומרוס שהוא גדול הגדולים).

עניין אחר: אני מתנצל על האיזכור קודם לדבריו של אותו חכם אחד - בהיסח הדעת קראתי ברישול את הדברים. מקריאה מדוקדקת יותר ברור שההתייחסות ב"אמר חכם אחד שלא נצטרפה מאותיות גרידות שסידר מסדר אותיות באקראי" אינה קשורה כלל לא לאקראיות ולא למשפט הקופים.

ובקיצור, מצטער: אין כאן איזכור של משפט הקוף המקליד, לא משהו כעין זה ולא משהו קרוב לזה. אורי רדלר - שיחה 21:14, 14 במרץ 2010 (IST)

מי ניסח את המשפט

מישהו יודע מי ניסח את המשפט, מתי והיכן הופיע לראשונה? נראה חסר בערך.

עמימות במבוא2

העברה מ- שיחת משתמש:Danny-w, בעקבות שינוי זה

באיזה מובן זהו היגד פילוסופי? זוהי טענה מתמטית. דניאל • תרמו ערך 20:33, 18 במאי 2012 (IDT)

ומה היא מתמטיקה?

אני מקבל את הערתך כמובן. אך יש לתקן את הערך שם לניסוח המתאים להגדרת ערך אנציקלופדי.

כלומר: בתחילת הערך יש להסביר במה מדובר, כמקובל. "משפט הקוף המקליד" הוא... מה?

אתה מוזמן לנסח שם לפי הבנתך, ובלבד שיובן כי צירוף המילים "משפט הקוף המקליד" אינן מכוונות לדיון משפטי, ו/או להיגד בלשני. :-) בברכה, דני. Danny-w • שיחה 20:42, 18 במאי 2012 (IDT)

שכחת את האפשרות השלישית. זהו משפט. דניאל • תרמו ערך 21:00, 18 במאי 2012 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אני מסכים שלא נכון להגדיר את זה כ"היגד פילוסופי". גם לא ניתן להשתמש במינוח "גורס". צ"ל "משפט הקוף המקליד הוא משפט שקובע כי ברצף ארוך מספיק של תווים אקראיים...". תומר - שיחה 21:01, 18 במאי 2012 (IDT)

אני מציע להסיר את הקישור למאקו [1]. הכתוב שם הוא גיבוב שטויות של מישהו שלא הבין את הפואנטה. דניאל • תרמו ערך 21:08, 18 במאי 2012 (IDT)

הסרתי את הקישור למאקו. דני. Danny-w • שיחה 21:13, 18 במאי 2012 (IDT)

מחלק המשפט "...אפשר לומר שקוף המקליד תווים אקראיים במכונת כתיבה יקליד לבסוף את כל כתבי ויליאם שייקספיר" עלול הקורא בטעות להבין כי כך כתב בורל במאמרו, ולא כך הוא. בורל כתב על צבא של קופים מקלידים (armée de singes dactylographes) ולא הזכיר כלל את שייקספיר, אלא באופן כללי "ספרים ועיתונים". שייקספיר נכנס לסיפור מאוחר יותר. Oy • שיחה 00:16, 19 במאי 2012 (IDT)

משפט הקוף המקליד

{{בעבודה}}

― הועבר מהדף שיחת משתמש:דניאל ב.
אנא הסבר את מחיקתך (מה זה "לא בעברית" ????) Yeap AMERIGO - שיחה 19:12, 31 בדצמבר 2012 (IST)

"בסרט אנימציה משנת 1999 טרזן שיר "הורסים במחנה" (Doo Bad Shi Doo) מתחיל מתענוג שקוף טרק מפיק משימוש במכונת כתיבה." דניאל • תרמו ערך 19:13, 31 בדצמבר 2012 (IST)

נו ו..Yeap AMERIGO - שיחה 19:23, 31 בדצמבר 2012 (IST)

מה שדניאל מנסה להסביר לך הוא שהקטע שהוסר מן הערך אינו משפט בשפה העברית. כיוון שלא נראה שהשתכנעת, אומר גם אני שהעריכה שהוסרה אינה משפט בשפה העברית (וכן גם הקטע השני שהוסר). קיפודנחש 19:26, 31 בדצמבר 2012 (IST)

משפט הקוף המקליד הוא משפט מתמטי הקובע כי ברצף ארוך מספיק של תווים אקראיים, יופיע בסופו של דבר, כמעט בוודאות, כל טקסט אפשרי Yeap AMERIGO - שיחה 19:31, 31 בדצמבר 2012 (IST)

האם הכוונה הייתה שעלי לשכתב דברים שהוספתי? וזאת למה? Yeap AMERIGO - שיחה 19:47, 31 בדצמבר 2012 (IST)

הכוונה הייתה שעריכות המנוסחות בצורה לקויה מוסרות. אין הכרח לשכתב - לא בטוח שהמשפט הזה מוסיף לערך מידע שאכן משפר את הערך, אבל אם אתה חושב שחשוב שהמידע יתווסף, עליך הנטל לדאוג שהתוספת תכתב בעברית תקנית ושתהיה מובנת לקוראים.קיפודנחש 19:53, 31 בדצמבר 2012 (IST)

אנא הסבר "צורה לקויה" מה היא, ומדוע אזכורים בתרבות שהוספתי אינם ב"עברית תקנית" כמו גם מדוע קשר מובהק לשימוש של קוף במכונת כתיבה לא "מובן לקוראים" ?Yeap AMERIGO - שיחה 20:02, 31 בדצמבר 2012 (IST)

לא לגמרי ברור מה צירוף המילים הזה אומר. זה נראה אולי כמו תרגום מכונה ממשהו, אבל לא הצלחתי להבין ממה. קיפודנחש 20:21, 31 בדצמבר 2012 (IST)

נו ו.. Yeap AMERIGO - שיחה 12:48, 1 בינואר 2013 (IST)

בינתיים הסרתי מהערך כמה תוספות שהוספת. אין שום קשר בין הודעת השגיאה למשפט הקוף המקליד. הרי לא יתכן שכל איזכור של קוף ייחשב כקשור לערך הזה. הסרטון ביוטיוב גם הוא לא קשור, ובכל מקרה לא עומד בקריטריונים המפורטים בויקיפדיה:קישורים חיצוניים. בנוסף, הסרתי תוספת תמוהה שלך למשפט שהיה בערך (אתה הוספת "ונטען ש", למרות שלא זה העניין. מי בדיוק "טוען ש"? המשפט כמו שהיה לפני עריכתך נוסח נכון, והחזרתי אותו לניסוח הקודם. קיפודנחש 18:06, 1 בינואר 2013 (IST)

אני שם לב שבחרת לא להתיחס לתבנית "בעבודה" ובמקום לערוך דיון תחילה הינך קובע בחופזה ובחוסר סובלנות אלמנטרית עובדות בשטח, וחבל, התחשבות וזה. אתה טוען ש"לא יתכן שכל איזכור של קוף ייחשב כקשור לערך הזה" ומתעלם מעובדה שתפקיד הקופים המוזכרים בהודעת שגיאה הוא "לטפל בה" (על ידי הקלדת קוד, אלא מה?), דבר שבא לידי ביטוי בהמשך הודעת השגיאה שמורכב מרצף תווים אקראיי.

לגבי הגהתי "ונטען ש-" הרי שהיא יכולה להיות מוחלפת בנקל ב"ונאמר ש-" ולכן תקפה.

לגבי סרטון הסברתי שמדובר במוטיב הקוף המקליד והנ"ל אכן מופיע. אינני רואה סתירה כלשהי בין קישור זה לקריטריוניים שהובאו על ידך. Yeap AMERIGO - שיחה 18:44, 1 בינואר 2013 (IST)

הערך עוסק במשפט מתמטי. אם תנסה לקרוא לוהבין אותו, תראה שהמשפט "חזקה עליהם שיכתבו כל חיבור..." נובע מהמשפט המתמטי. התוספת "נטען" או "נאמר" טפלה, מיותרת ושגויה. לגבי הסרטון: אנא קרא את ויקיפדיה:קישורים חיצוניים. הסרטון לא מוסיף כל מידע, אינו איכותי ואינו רלוונטי. לגבי הודעת השגיאה: מדבריך עולה שאינך מבין את הערך כלל, ואולי עדיף שתחדל לעסוק בו. הערך מדבר על מספר אינסופי של קופים שמקישים על מקשי מכונת כתיבה באופן אקראי. איך זה מתקשר להודעת השגיאה? לגבי תבנית העבודה: אתה צודק שלא השגחתי בתבנית, אבל אתה שוגה בהנחתך שהצבת תבנית "בעבודה" נותנת למניח התבנית רישיון להוסיף ללא הפרעה הבלים ודברים שאינם קשורים לערך, בייחוד כאשר מדובר על ערך שתרומתם אליו אינה גדולה (בדרך כלל התבנית מונחת על ידי יוצר הערך, כדי לסמן לעורכים אחרים שהערך עדיין אינו גמור והמניח עובד/ת עליו. ברור שזה לא המקרה כאן - אתה הגעת לערך קיים, והנחת עליו את התבנית בתור אמצעי הגנתי במאבק על תוכן הערך). זה למעשה שימוש לרעה בתבנית, ואבקשך להסיר אותה. קיפודנחש 19:01, 1 בינואר 2013 (IST)

אתה סתם מתעקש וקופא על שמריך. ב"סיפור שאינו נגמר" "מוזכרת עיר דמיונית המכונה "עיר הקיסרים שעבר זמנם" שתושביה עוסקים יומם וליל בכתיבה רנדומלית של צירופי אותיות שונים". בשביל הטענה "חזקה עליהם שיכתבו כל חיבור שייכתב אי פעם" נדרש קיום תנאי מקדים והוא - רצף ארוך מספיק של תווים אקראיים, אי לכך יש צורך בהסתייגות "ונטען ש-" על מנת לציין זאת.

"מתמטיקה נחשבת לאבן יסוד של המדע, אף שהיא פרי רוחו של האדם ואינה מבוססת כלל על תצפית וניסוי"

" That the objective world would exist even if there existed no conscious being certainly seems at the first blush to be unquestionable, because it can be thought in the abstract, without bringing to light the contradiction which it carries within it. But if we desire to realise this abstract thought, that is, to reduce it to ideas of perception, from which alone (like everything abstract) it can have con tent and truth, and if accordingly we try to imagine an objective world ivithout a knowing subject, we become aware that what we then imagine is in truth the opposite of what we intended, is in fact nothing else than the process in the intellect of a knowing subject who perceives an objective world, is thus exactly what we desired to exclude. For this perceptible and real world is clearly a pheno menon of the brain ; therefore there lies a contradiction in the assumption that as such it ought also to exist in dependently of all brains. The principal objection to the inevitable and essential ideality of all objects, the objection which, distinctly or in distinctly, arises in every one, is certainly this : My own person also is an object for some one else, is thus his idea, and yet I know certainly that I would continue to exist even if he no longer perceived me. But all other objects also stand in the same relation to his intellect as I do ; consequently they also would continue to exist without being perceived by him. The answer to this is: That other being as whose object I now regard my person is not absolutely the subject, but primarily is a knowing individual. Therefore, if he no longer existed, nay, even if there existed no other conscious being except myself, yet the subject, in whose idea alone all objects exist, would by no means be on that account abolished. For I myself indeed am this subject, as every conscious being is. Consequently, in the case assumed, my person would certainly continue to exist, but still as idea, in my own knowledge. For even by me myself it is always known only indirectly, never immediately ; because all existence as idea is indirect. As object, i.e., as extended, occupying space and acting, I know my body only in the perception of my brain. This takes place by means of the senses, upon data supplied by which the percipient understanding- performs its function of passing from effect to cause, and thereby, in that the eye sees the body or the hands touch it, it constructs that extended figure which presents itself in space as my body. By no means, however, is there directly given me, either in some general feeling of bodily existence or in inner self-consciousness, any extension, form, or activity, which would then coincide with my nature itself, which accordingly, in order so to exist, would require no other being in whose knowledge it might exhibit itself. On the contrary, that general feeling of bodily existence, and also self-consciousness, exists directly only in relation to the will, that is, as agreeable or disagreeable, and as active in the acts of will, which for external perception exhibit themselves as actions of the body. From this it follows that the existence of my person or body as something extended and acting always presupposes a Jcnoiving being distinct from it ; because it is essentially an existence in apprehension, in the idea, thus an existence for another. In fact, it is a phenomenon of brain, just as much whether the brain in which it exhibits itself is my own or belongs to another person. In the first case one s own person divides itself into the knowing and the known, into object and subject, which here as everywhere stand opposed to each other, inseparable and irreconcilable. If, then, my own person, in order to exist as such, always requires a knowing subject, this will at least as much hold good of the other objects for which it was the aim of the above objection to vindicate an existence independent of know ledge and its subject. However, it is evident that the existence which is con ditioned through a knowing subject is only the existence in space, and therefore that of an extended and active being. This alone is always something known, and con sequently an existence for another. On the other hand, every being that exists in this way may yet have an existence for itself, for which it requires no subject. Yet this existence for itself cannot be extension and activity (together space-occupation), but is necessarily a being of another kind, that of a thing in itself, which, as such, can never be an object. This, then, would be the answer to the leading objection set forth above, which accordingly does not overthrow the fundamental truth that the objectively given world can only exist in the idea, thus only for a subject. "

לטעמי יש בציון קיומו של סרטון המושפע מתפיסה פופולרית של "משפט הקוף המקליד", שמתבטאת אף בשמו הוא, משום הוספת מידע לערך. הערך מדבר על מספר אינסופי של קופים שמקישים על מקשי מכונת כתיבה (או מחשב לצורך העניין) באופן אקראי בעוד המטרה היא קבלת מלל פלוני (הדגשתי לך את כל המרכיבים הרלוונטיים להודעת השגיאה) Yeap AMERIGO - שיחה 19:57, 1 בינואר 2013 (IST).

אנא אל תנסה להגדיר אנשים אחרים כעקשנים וקופאים על שמריהם - זה לא מקדם את הדיון. בהודעת השגיאה אין בכלל התייחסות לנושא האקראיות, לנושא מכונת הכתיבה או לנושא האינסופיות. בסך הכל מדובר בהלצה טפלה שמתייחסת לאיש השירות הטכני או מפתח התוכנה כקוף, והצגת קטע סתמי בקידוד כלשהו. לא מוסיף כלום לערך, ולא קשור לנושא הערך. גם הקישור לסרטון ביוטיוב לא מוסיף לערך דבר. אנא אל תוסיף הסתייגויות כמו "נאמר" או "נטען" - לא נאמר ולא נטען. אנא הסר את תבנית "בעבודה" שהוספת לערך כצעד הגנתי. קיפודנחש 20:11, 1 בינואר 2013 (IST)

לא דיברתי עלייך כפרט כי אם על התנהגותך בדיון זה, אוסיף בזאת שהטחת האשמות שווא לאורכו (של הדיון) גם לא הולמת אותך . אני טוען שמלל שאתה מגדיר כ"הצגת קטע סתמי בקידוד כלשהו" אינו, אלא רצף תווים אקראי, שימוש באמצעי הקלדה משתמע מאליו, והיותנו נזקקים לאינסופיות רק עד קבלת תוצאה הרצויה ותו לא (כך, לצורך המחשה, לו בניסוי בגן החיות של פדינגטון התוצאה הרצויה היתה רצף של שני אותיות S - אזי היה מסתיים בזמן הקצר מחודש). לתשומת לבך, איזכור קופים בצורה מפורשת בהודעת שגיאה אף מביא לה יתרון על פני ה"סיפור שאינו נגמר". "גם הקישור לסרטון ביוטיוב לא מוסיף לערך דבר."- הסברתי את עצמי היטב. "אנא אל תוסיף הסתייגויות כמו "נאמר" או "נטען" - לא נאמר ולא נטען" - הסברתי את עצמי היטב. Yeap AMERIGO - שיחה 20:36, 1 בינואר 2013 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במשפט הקוף המקליד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://barnyard.syr.edu/cover.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20060902033252/http://barnyard.syr.edu/cover.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:45, 12 באוקטובר 2022 (IDT)