שיחה:ספוקו
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת יאיר הנווט בנושא דיווח על טעות
אולי אפשר
עריכהלהבהיר את ההבדל הדק בין חתך+בטן לבין חיתוך הבטן? מדוע חרקירי נחשב המוני וספוקו מעודן?ladypine 07:52, 3 מרץ 2006 (UTC)
- לפי מה שאני מבין, השימוש בביטוי/מילה חרקירי נחשב להמוני, ואילו השימוש במילה ספוקו נחשב מעודן יותר. שני הביטויים מתייחסים לפי הבנתי לאותה פעולת התאבדות.
המקור לתאור התאבדותו של אונישי נמצא בויקיפדיה בגרסה האנגלית בערך http://en.wikipedia.org/wiki/Takijir%C5%8D_%C5%8Cnishi שיחת משתמש:giladzuc
דיווח על טעות
עריכהפרטי הדיווח
עריכהספוקו ביהדות - ביהדות אין שום ערך להתאבדות - להפך - זהו חטא חמור. היהודי שהתאבד בברכת רחם לא עשה דבר שנכון לעשותו, מתוך הצער הוא טעה - ולכן נהגו לכסות הסכין - דומה לבידוד לאדם שלא בריא בנפשו. לפי דעתי הסיפורים על שאול ואותו יהודי - צריכים לבוא כקוריוז, וכבדרך אגב. דווח על ידי: תודה רבה 212.76.109.53 11:20, 27 ביולי 2016 (IDT)
- הסרתי את הפסקה, לגבי שאול לא ברור שזה היה בבטן, והאגדה על האדם שהתאבד בזמן ברכת המזון היא אכן קוריוז. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:48, 27 ביולי 2016 (IDT)
- הפרק "התאבדות בעזרת חרב ביהדות" לא רלבנטי. זה לא ספוקו. דווח על ידי: ראובן מ. - שיחה 12:47, 27 בדצמבר 2016 (IST)
- אני מצטרף לדעה שהפסקה על היהדות מאוד מיותרת. הסרתי אותה. דוד שי - שיחה 19:27, 27 בדצמבר 2016 (IST)
- גם אני מצטרף לאלה הקוראים למחוק את התוכן הזה. גילגמש • שיחה 19:32, 27 בדצמבר 2016 (IST)
- אני מצטרף לדעה שהפסקה על היהדות מאוד מיותרת. הסרתי אותה. דוד שי - שיחה 19:27, 27 בדצמבר 2016 (IST)
- הפרק "התאבדות בעזרת חרב ביהדות" לא רלבנטי. זה לא ספוקו. דווח על ידי: ראובן מ. - שיחה 12:47, 27 בדצמבר 2016 (IST)
- לא חשבתי להידרש שוב לנושא אחרי שהעם אמר את דברו, עד אשר נתקלתי בפסקה הזאת במשנה תורה לרמב"ם: ”גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא” (ספר שופטים, הלכות סנהדרין פרק י"ח הלכה ו'). עכשיו זה כבר המקור היהודי השלישי שמצאתי שמתייחס בצורה ישירה לנושא הערך. אתם עדיין חושבים שאין מקום בפרק להתייחסויות אלה? יאיר הנווט - שיחה 00:07, 19 בפברואר 2023 (IST)
- במחשבה שנייה, ההתייחסות של הרמב"ם לבדה יכולה להיכלל בערך אך ללא פרק נפרד. יאיר הנווט - שיחה 00:10, 19 בפברואר 2023 (IST)
- לא חשבתי להידרש שוב לנושא אחרי שהעם אמר את דברו, עד אשר נתקלתי בפסקה הזאת במשנה תורה לרמב"ם: ”גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא” (ספר שופטים, הלכות סנהדרין פרק י"ח הלכה ו'). עכשיו זה כבר המקור היהודי השלישי שמצאתי שמתייחס בצורה ישירה לנושא הערך. אתם עדיין חושבים שאין מקום בפרק להתייחסויות אלה? יאיר הנווט - שיחה 00:07, 19 בפברואר 2023 (IST)