כניסת החוק לתוקף עריכה

בערך רשום שחוק עיירות הפיתוח עתיד להכנס לתוקף בתחילת 2007 - שעבר מזמן. האם החוק נכנס לתוקף? -- Ynhockey 03:24, 27 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

צודק, תוקן. יאירשיחה 03:46, 27 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

איזה ח"כ פרץ הציע את החוק? עריכה

אני עובר על דף הפרשונים ומנסה לסווג כאן את החיים פרץ הנכון. אבל גם חיים פרץ (חבר כנסת) וגם הרב חיים יצחק פרץ היו חברים באותה הכנסת (ה11) ולא ברור מי מהם הוא מציע הצעת החוק שעליה מדובר בערך. • קוני למל •כ"ו בסיוון ה'תש"ע• 11:52, 8 ביוני 2010 (IDT)תגובה

מה לגבי העיר מעלות עריכה

היא גם עיר פיתוח

השלמה עריכה

הוספתי תבנית, ברור לכל בר דעת שהערך הזה כרגע לא מספיק. רשימה חלקית של נושאים חסרים בערך: הסבר ראוי של מדיניות ההתיישבות האזורית, האמצעים והגופים בעזרתם הוגשמה המדיניות והוקמו הערים, אופן תכנון הערים, השלכות חברתיות ארוכות טווח של יישוב העולים באזורים נידחים וריקים, מיקום הדברים בהקשר של השסע העדתי וכו. חסרים גם מקורות. נתנאל - שיחה 23:46, 3 ביוני 2017 (IDT)תגובה

ערד איננה עיירת פיתוח עריכה

ערד ניבנתה בשנות ה-60, התיישבה בה אוכלוסיה חזקה ביותר, היו וועדות קבלה. ערד ניבנתה כניסוי אוטופיסטי, החל משלב התכנון אותו בצעו המתכננים בשטח (הם הקימו מפקדה בה חיו במשך כל תקופת התכנון כדי להבין את האקלים ותנאי השטח. המפקדה מהווה היום את מבנה העירייה). לדעתי יש להסיר התייחסויות לערד מהערך באופן גורף. גם ההתייחסות לכרמיאל שנויה במחלוקת

דיווח שאורכב ב-29 במרץ 2021 עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

״חוק ערי ואזורי פיתוח״- לא תקין לשונית. יש לומר חוק ערי פיתוח ואזוריהם

זה היה שמו של החוק במקור, ולכן מנוסח כך בערך. Mod - שיחה 16:32, 29 במרץ 2021 (IDT)תגובה

הרחבה - נובמבר 2021 עריכה

 

ערך זה נכתב או הורחב משמעותית בקורס "עיירות הפיתוח" (מרצה: דר' אבי פיקאר) במסגרת מיזם עבודות ויקידמיות באוניברסיטת בר-אילן - המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה

הרחבת הערך הייתה מניפולטיבית, חסרת מקורות לא ניטרלית ומלאה קביעות בעייתיות. עריכה

את רובם של הטענות הבעייתיות מחקתי ושכתבתי, אך דווקא על מה שרשום בהתחלה אני רוצה להתעכב:

באותם ימים רוכזה רוב ההתיישבות היהודית בארץ בערים הגדולות, בין היתר בגלל השפעת הבריטים אשר מסיבות פוליטיות הטילו מגבלות על פיזור האוכלוסייה היהודית. הדבר גרם ליחס לא מאוזן בין תושבי הערים הגדולות (תל אביב, ירושלים וחיפה) לבין האוכלוסייה היהודית בשאר אזורי הארץ...הדבר הביא לדלילות של אוכלוסייה יהודית באזורים הקרובים לגבולות המדינה, ובעיקר חוסר עיבוד של קרקעות חקלאיות במרחבי הארץ..

נכון הבריטים הטילו הגבלות על התיישבות יהודית כחלק מהגבלות הספר הלבן, זה לכשלעצמו לא מסביר את הסיבה שרוב היישוב התיישב דווקא במישור החוף. בעיקר ההתיישבות הייתה איפה שלא הייתה אוכלוסייה ערבית צפופה מה שאפשר לישוב לרכוש שם קרקעות. וגם פחות חיכוך עם האוכלוסייה הערבית המקומית. ולכן גם לא היה עיבוד של קרקעות חקלאיות במרחבי הארץ. מאותה סיבה היא שאם היו קרקעות פוריות לא בבעלות יהודית, הן עובדו על ידי פלאחים. דבר שיכול להסביר את את דילול האוכלוסייה היהודית באזורי ספר. --HofEz96 - שיחה 17:56, 8 באפריל 2022 (IDT)תגובה

וואו אני שמח לראות כיצד כבודו רכש בזמן קצר כל כך תואר פרופסור העולה בידיעותיו ומומחיותו של הדוקטור אבי פיקאר היסטוריון של מדינת ישראל בעת החדשה ומתמחה ביחסים בין-עדתיים בישראל; בעלייה לישראל ומדיניות עלייה; בפיזור אוכלוסייה בשנות החמישים בעיירות פיתוח. וגם כתב עבודות ומחקר על אכלוסן של עיירות הפיתוח. הוא המנחה של עבודה זאת במיזם "עבודות ויקידמיות/ויקי"ארץ" ועבר על החומר טרם פרסומו.
העריכה המניפולטיבת היא שלך!
ואתה מציג לכולנו את עקב האכילס של אנציקלופדיה ויקפדיה בה יכול ⟨ תוכן הוסתר | מקף | #2,3.
⟨ תוכן הוסתר | מקף | #2,3המומחים בתחום, והפרופסור אבי פיקאר הוא אחד מהם. 31.154.15.3209:58, 25 באוקטובר 2023 (IDT)תגובה
חזרה לדף "עיירת פיתוח".