שיחה:עמותת רווח נקי

חשיבות

על הערך הונחה תבנית "חשיבות" ללא הנמקת הצורך בה וללא פתיחת דיון חשיבות. על כן יובהר: תבנית החשיבות שהונחה על הערך פירושה, שחשיבותו של הערך אינה ברורה למניח התבנית ועל כן הוא מבקש לפתוח בדיון חשיבות. הערך עלול להימחק אם חשיבותו לא תובהר. - $\ \Leftrightarrow$ Crocodile2020 ‏• שיחה 21:26, 7 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד חשיבות משה כוכבי - שיחה 16:17, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

משה כוכבי, זו לא הצבעה, אלא דיון חשיבות. יש לנמק חשיבות אנציקלופדית. פוליתיאורי - שיחה 18:50, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

עמותה חדשה יחסית שעוד לא הוכיחה את עצמה כבעלת חשיבות אנציקלופדית. נכון בעיני לחכות. כמו כן, הערך סוקר בעיקר נושאים שבהם העמותה עוסקת ומביע באופן כללי את עמדותיה לגביהם. הוא פחות מראה מה היא עושה ומה החשיבות של העשייה שלה. פוליתיאורי - שיחה 18:53, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

אין בערך מקורות המעידים על חשיבות או פעילות והוא נכתב על ידי רכז הכלכלה והרגולציה בעמותה. Kershatz - שיחה 22:19, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

אם כל עמותה תזכה לערך, אנחנו לא נתחיל ולא נגמור. מה העמותה הזו עשתה שמזכה אותה בערך? יחיאל הלוי - שיחה 01:53, 12 בספטמבר 2022 (IDT)

ראיתי כעת שהעמותה מתפארת בערך בכך שבג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה שהיא הגישה... כל מילה נוספת מיותרת. יש בבג"ץ אלפי עתירות בשנה ואם כל מי שהוציא מבג"ץ צו על תנאי זכאי לערך, הסוף לא נראה באופק. יחיאל הלוי - שיחה 22:26, 13 בספטמבר 2022 (IDT)

בהינתן שמידע זה אינו הדבר היחיד שכתוב בערך, החלטה על בסיס נתון זה לבדו לא הוגנת ולא ראויה. 2A01:6502:D44C:616C:3BBB:4E7D:34AA:2A19 22:46, 13 בספטמבר 2022 (IDT)

אם תביאו איזשהו מקור שמאזכר את תו האיכות של ה-RIA, כגון משרד ממשלתי שמופיע בפרסומיו כי הוא גאה בכך שקיבל את תו האיכות, אולי תוכלו לשכנע אותי. פסקה שלמה מרובת שורות על בג"ץ אחד, ובו הוצא צו על תנאי - רק מראה עד כמה אין חשיבות אמיתית. לגבי האגודות העות'מניות, מומלץ להביא מקור לכך שהתקנות הותקנו "בעקבות פעילות העמותה". זוהי טענה שדורשת מקור. גם בכתבה שהובאה בהערה לגבי הרגולציה על שכחת ילדים ברכב לא הוזכרה העמותה.

עקב כל זאת סבורני שדין הערך למחיקה, וכל עוד לא יהיה עורך בעל זכות הצבעה שינמק את חשיבות הערך, כך יקרה. יחיאל הלוי - שיחה 00:25, 14 בספטמבר 2022 (IDT)

@יחיאל הלוי - תודה על הביקורת! אחרי הערותיך הבנו שלא הפננו מספיק למקורות הרשמיים והממשלתיים המצביעים על פעילות ותרומת העמותה ואנחנו מודים לך על שהסבת את תשומת ליבנו לכך. אתכבד לנסות ולשכנע אותך בחשיבות הערך, באמצעות הפניה למקורות הרשמיים הבאים:

- דוח המלצות הצוות הבין-משרדי לרגולציה חכמה (נציגי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ומשרד האוצר) מסתמך על נתוני העמותה כדי להציג שאיכות יישום הליך ה-RIA על ידי הרגולטורים בישראל אינו מן המשופרים (עמ' 8 ו-32) אושמרבית הרגולציות בישראל לא מוגדרות מראש כנדרש או קובעות מנגנונים לבדוק את השפעותיהן בדיעבד (עמ' 36).[1] כאמור בערך עצמו, אין מקור מידע אחר, לרבות של מי מרשויות המדינה, לקבלת נתונים לשם בחינת סוגיה זו, ועל כך אף עמד מרכז המידע והמחקר של הכנסת בהתייחסותו לאותו דוח (ה"ש 16).[2]

- סיכום ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, כפי שפורסמה על ידי הוועדה באתר הכנסת, שמציין פעמיים את תרומת העמותה (ומנכ"לית העמותה, עו"ד נילי אבן חן) לשינוי הרגולציה לשכחת ילדים ברכב, ואת תמיכת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי בקבלת הצעותיה.שיחה:עמותת רווח נקי ובפרוטוקול יו"ר הוועדה אומר לעו"ד אבן חן "אני רוצה להגיד לך שיצאת ברכוש רב יחסית בדיון הזה" (בעמ' 25), והיועץ המשפטי של ועדת הכלכלה מסכם כשאומר שהוא מבין שהצעות העמותה מקובלות על הוועדה (בעמ' 27).[3]

באותו נושא, כתבה של מרב ארלוזורוב מדה מרקר המתייחסת באריכות לתרומת העמותה לנושא שינוי הרגולציה לשכחת ילדים ברכב.[4]

- קול קורא ששלח צוות הרגולציה במשרד המשפטים לרשימת התפוצה הממשלתית העוסקת ברגולציה, בו השתמש במה שהוא כינה "מדד רווח נקי", תוך אזכור הציון החיובי שקיבלה מהעמותה רשות הפטנטים ממשרד המשפטים לדוח ה-RIA שיצא תחת ידיהם כהישג של המשרד.[5]

- דוגמאות לשני דוא"לים שהתקבלו ממשרדי ממשלה שמודים לעמותה על קבלת הדוח המבקר את דוחות ה-RIA שלהם. אצטט: "תודה רבה על הניתוח המקיף של התהליך והדוח המפורט שלכם! ניתוח זה עוזר לנו בשיפור תהליכי ה-RIA שאנחנו מלווים ובחיזוק היכולות שלנו ושל האגפים המקצועיים בגיבוש רגולציה חכמה, יעילה ומבוססת נתונים" (המשרד להגנת הסביבה); "תודה רבה על דו"ח הביקורת. מצ"ב תגובתנו לדו"ח. נשמח לקבוע עמכם פגישה לצורך הבהרות לשיפור הציון, לקבל פידבק לתיקון הדו"ח וכמובן להגיד תודה :)" (משרד החקלאות ופיתוח הכפר).[6]

- לעניין עתירת הגדלות הרמטכ"ל, לדעתנו אין להמעיט בחשיבותה של העתירה הזו, ולעניין זה נפנה לדבריו של העיתונאי אבי בר-אלי מדה מרקר, שאמר על העתירה במסגרת המקום החמישי ברשימת 100 המשפיעים של דה מרקר לשנת 2021: "בחיי אומה יש רגעים שרק בפרספקטיבה של זמן ניתן לאמוד את עוצמת התפנית שביטאו במאזן הכוחות הפנימי/הדמוקרטי. אירועים נקודתיים, אזוטריים לכאורה, שמזקקים לעתים את סיפורה של תקופה. אירוע כזה נרשם בפברואר השנה בבית המשפט העליון בירושלים, כששופטי בג"ץ דנו בבונוסים לא חוקיים שצה"ל משלם לאנשי הקבע ולגמלאים שלו זה עשרות שנים".[7]

מקווה שכל אלו יניחו את דעתך. ככל שכך, אודה אם תשקול להכיר בערך כבעל חשיבות אנציקלופדית. תודה. 2A0D:6FC2:5D00:BE00:E0A7:2269:F7AE:C4B 19:22, 20 בספטמבר 2022 (IDT)

התייחסות טכנית בעיקרה: משתמש:יחיאל הלוי לא תויג קודם, מתייג עכשיו. מעניין אותי אם היית חושב אחרת אם היה קורא את המקורות הנוספים. בכל מקרה, לאחר שהוקדש דיון ואנרגיה לערך והוא נמחק בתום דיון, יש להמתין לשינוי נסיבות משמעותי במיוחד (רגע מכונן לארגון ממש), או, אם חושבים שהיה פספוס מסוים בניסיון הראשון, אז ניתן לנסות לגבש תמיכה לשחזור לאחר שנה. כך שבשורה התחתונה בינתיים עדיף להשקיע את האנרגיה במקומות אחרים, ולחזור לפה בעת בשלה יותר. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:30, 21 בספטמבר 2022 (IDT)

HaShumai, לאחר עיון במה שנכתב לעיל, ייתכן כי יש חשיבות. אבל ההודעה כולה נכתבה אחרי שהערך נמחק, כך שלא היה לי איך להביע את דעתי לפני. כעת אין מה לעשות חוץ מלהמתין כמו שכתבת, נכון? יחיאל הלוי - שיחה 23:43, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

אתייחס שוב טכנית (רק רפרפתי בנימוקים עצמם): גורל מחיקה/הישארות מוכרע לטווח ארוך לטוב ולרע, כבר קרה שנשארנו עם ערכים שהתברר שהמון מהמידע שלהם היה די פייק, וגם שמידע חשוב שמבהיר חשיבות מוצג לאחר שהערך נמחק. בגדול הרציונל הוא שאי אפשר להמשיך לדון בכל מקרה לגופו גם אחרי תום השבוע שכבר הוקדש לכך, כי עם כמות הערכים החדשים לא נצא מזה. מבחינת הפרוצדורות אני מניח שהדבר הסביר ביותר זה או לחכות שיהיה הישג כלשהו לעמותה שלא בא לידי ביטוי בגרסה שנמחקה, ואולי תהייה פה תמיכה לשינוי נסיבות, או להמתין שנה ואז יהיה פשוט יותר להעמיד דיון חוזר בכל מקרה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:21, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

אני כן בחנתי את המסמכים שקושרו כאן לאחר שהערך נמחק. רק אביע את דעתי שהם לא מבססים חשיבות אנציקלופדית. פה ושם צוטט דו"ח של העמותה – זה לא מראה על חשיבות אנצ' או השפעה מעשית. בהחלט ייתכן שבעתיד יתברר שהדוחות יהיו לחשובים ומשפיעים, אבל המקורות לא מראים שזה המצב כרגע. הכתבה של אבי בר-אלי טוענת שהפסיקה של בית משפט בעניין עתירה שהגישה העמותה היא חשובה, ושהחשיבות שלה תתברר "בפרספקטיבה של זמן" – ובכן, זה מה שחסר לנו: פרספקטיבה של זמן. מעבר לזה, ייתכן שניתן לכתוב ערך על פסק הדין. זו לא תהיה הפעם הראשונה שלפסק דין יש חשיבות אנציקלופדית ולמגיש העתירה אין. דוא"לים הם כמובן לא מקור מקובל לביסוס חשיבות. ולסיכום: כמו שכתב השומאי, כיוון שהערך כבר נמחק הדיון הוא דיון סרק וכדי להחזירו צריך להתקיים שינוי נסיבות משמעותי.פוליתיאורי - שיחה 02:24, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

ממש לאחרונה היה דוגמה למקרה של פסק דין בעל חשיבות ולמגיש העתירה אין חשיבות: פסק הדין שביטל את מינוי מזוז ליו"ר ועדת מינוי בכירים, כשהעתירה הוגשה על ידי "ארגון לביא". יחיאל הלוי - שיחה 16:25, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

לשיקולכם יפורטו מספר נתונים שיש בהם כדי להצביע על החשיבות האנציקלופדית של העמותה: ראשית, אמנם העמותה התאגדה אך לפני כשנתיים, אך למעשה פעילותה החלה עוד קודם לכן, ולפיכך מוצע שלא ליתן משקל מכריע למשך קיומה אלא דווקא לפועלה והישגיה; העמותה ייסדה מאגר ייחודי, שאין דומה לו לא רק בישראל אלא גם בעולם, של הפניה לדוחות RIA (תוך פילוח אישי לכל משרד או רשות), וכן של דוחות בקרה אקטיבית שביצעה העמותה על דוחות ה-RIA משנת 2019 ועד היום, על פי 34 קריטריונים שונים (ההפנייה נמצאת בערך). המאגר היה מאגר הנתונים האמפיריים העיקרי שעליו נשענה הממשלה בעת חקיקת חוק רשות הרגולציה, שכן אין בידיה נתונים כלל על איכות תהליכי ה-RIA בישראל. המאגר פתוח לציבור הרחב ומאפשר לחזק את הביקורת הציבורית על הליכי יצירת הרגולציה בישראל; הממשלה (ובעיקר משרד המשפטים) נעזרת במתודולוגיה שפיתחה העמותה לניתוח וביקורת של דוחות ה-RIA, ואף שמדובר בעניין וולונטרי היא מאמצת אותה לתוך עבודת הממשלה, וזאת כדי לתמרץ את הרשויות הרגולטוריות לשפר את הליכי יצירת הרגולציה. משרד המשפטים אף משתמש בניקוד שניתן על ידי העמותה לדוחות אלו לשם אותה מטרה; העמותה מנהלת עתירה לבג"ץ, בעניין הגדלות הרמטכ"ל, שלא רק זכתה לגיבוי ותמיכה של משרד המשפטים, אלא גם הביאה את שופטי בג"ץ להוציא צווים על תנאי. הסיבה היחידה שהעתירה טרם הוכרעה היא סבבי הבחירות הרבים. העתירה זכתה להתייחסות נרחבת, ואף היוותה החלק הארי, בפירוט שנתן המגזין דה מרקר כשהעניקה לרמטכ"ל כוכבי את המקום החמישי ברשימת מאה המשפיעים של דה מרקר לשנת 2021.

התאמת הערך לוויקפדיה

בשל ההודעה בראש הערך לפיה נטען כי הערך יחצ"ני, בוצעו שינויים משמעותיים על מנת להתאימו לסטנדרטים של ויקיפדיה: צמצום ממשי של רשימת בעלי התפקידים בעמותה; מחיקת פסקאות רפפטטיביות; השמטת משפטים תיאוריים והחלפתם בפירוט עובדתי על אודות פועלה של העמותה; השמטת הפניות חסרות ערך אנציקלופדי.