שיחה:שביט
אולי אני מתוך בורות לא מבין כל כך את החמשיר, אז אם יסבירו אותו בדף השיחה שאני יבין בדיוק מה הקשר לשביט אז אני ישמח. סליחה אם מחקתי את החמשיר בטעות, זה היה לא בכוונה, וכאשר ראיתי שהרסתי את זה, רציתי לתקן, אבל נראה כי כבר תיקנת סליחה שפגעתי בחמשיר. ערן 20:05, 12 ינו' 2004 (UTC)
אין מה לבקש סליחה , ואם עוד כמה לא יבינו את החמשיר הוא יימחק , אלא אם כן מישהו ידאג למחקו קודם !
אמור להופיע פה מידע גם על התיאוריה של הקשר בין הכחדת הדינוארים לבין כובי שביט, אבל אין לי שמץ של מושג איפה לשלב אותו. טרול רפאים 22:53, 6 ינו' 2005 (UTC)
הפניה למטוס המכונה קומט עריכה
האם המונח "שביט" בעברית אכן משמש ככינוי של המטוס דה הבילנד קומט? בדיקה בגוגל לא מצליחה להראות את זה. נראה שההפניה מיותרת. יוספוס • שיחה 11:41, 26 באפריל 2008 (IDT)אני חוזר בי מהשאלה. ברור שהעריכה הייתה שגויה שכן היא דרסה הפניה לדף פירושונים. יוספוס • שיחה 00:10, 27 באפריל 2008 (IDT)
קרח ניתך ולא נמס- חשוב לתקן עריכה
המסה היא תהליך אחר- למשל סוכר / מלח נמסים במים. לק ציפורניים נמס באצטון. וכן הלאה. זו טעות נפוצה שחשוב לשרש - אם אנחנו רוצים לחבר את השפה המדעית ושפת היומיום. זהו עוד מרכיב בקירוב כלל הציבור למדע והמדע לכלל הציבור
- אתה צודק, תיקנתי. אם תרצה תוכל גם אתה לתקן את הערך באמצעות לשונית העריכה שנמצאת בחלקו העליון של הערך. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי
משהו שחסר עריכה
צריך לתת דוגמאות על שביטים 85.250.14.103 21:54, 29 במאי 2013 (IDT)
פסקה שגויה עריכה
הפסקה "היווצרות שביטים" לא באמת מסבירה טוב איך שביט נוצר. היא מסיבירה איך הוא מתחיל להתקרב לשמש, אבל היא לא מסבירה, איך השביט עצמו נוצר לראשונה. אשמח אם מישהו יתקן את זה. Fr.dror - שיחה 19:24, 26 באוקטובר 2016 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשביט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.amalnet.k12.il/meida/physics/physics6/ENI06001.HTM נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20030902183527/http://www.amalnet.k12.il/meida/physics/physics6/ENI06001.HTM לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:31, 24 בנובמבר 2022 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשביט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070912002145/http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:01, 21 במרץ 2023 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשביט שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://astroclub.tau.ac.il/board/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070913163925/http://astroclub.tau.ac.il/board/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:48, 25 באפריל 2023 (IDT)
האם הקרח מותך, מתנדף (כפי שכתוב) או ממריא? עריכה
בפסקה: "כששביט נמצא רחוק מהשמש הוא אינו סופג קרינה בכמות מספקת להתכת הקרח ולכן הקרח ושאר המרכיבים קפואים כגוף אחד שמכונה "גרעין השביט". עם ההתקרבות לשמש מתנדף הקרח ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין." יש 2 בעיות אך הייתי רוצה לשמוע את בעלי הידע בפיזיקה (נדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי):
ראשית, מדובר על התכה ועל התנדפות באותה פסקה. בשביל לבחור את המונח המדוייק מבין השניים עולה שאלה נוספת: היות והקרח הוא מוצק אני מניח שהתנדפות (התאיידות) אינה נכונה, אך האם התכה (המונח המוזכר ראשון) כן נכונה? הקרח לא ממריא למצב גז?
תודה Brindalgue • שיחה 11:06, 30 באפריל 2024 (IDT)
- נראה לי שהמילה התנדפות (שאצלנו הערך מפנה להתאיידות) היא הכי מתאימה. כי היא מדברת על מצב שבו חלק מנוזל או המוצר הופכים לגז. כשכותבים סתם התכה, או רתיחה או המראה, זה בד"כ מתאר מצב שבו כל החומר עובר פאזה. אז זה לא מתאים למקרה הזה. eman • שיחה • ♥ 11:28, 30 באפריל 2024 (IDT)
- מתחת ללחץ של הנקודה המשולשת, בערך 6 מיליבר עבור מים, חומר לא יכול לקיים פאזה נוזלית ואכן עובר המראה. הלחץ בחלל החיצון הרבה יותר נמוך מהערך הזה, כך ש"התכה" נשמע שגוי.
- עם זאת, אני מסכים עם @Eman שגם "התנדפות" יכולה להתאים כאן, למרות שע"פ האקדמיה משמעות המונח היא התאיידות. להבנתי האקדמיה מתכוונת בעיקר לכך שהחומר הופך לגז, ולאו דווקא לכך שהמעבר הוא מנוזל. מכיוון שביומיום מעבר לגז הוא מנוזל, השתמשו באותה מילה, אבל ב"התנדפות" משתמשים במובן קצת יותר רחב.
- אני כותב את הדברים על בסיס ההיכרות שלי עם השימוש במילים האלה, אבל זו רק ההיכרות שלי וכמובן שייתכן שאני טועה. זה לא מבוסס על מקור כלשהו. E L Yekutiel - שיחה 12:06, 30 באפריל 2024 (IDT)
- כמו שכתוב בערך התאיידות המשג הזה (ואיתו התנדפות) כולל גם מקרה של המראה. של מעבר ממוצק לגז. רק שכאמור, פה המעבר הוא חלקי, ולכן עדיף להשתמש באחד מהמונחים האלה (ונראה לי שעידף להשאר עם "התנדפות"). ובכל מקרה, השימוש במושג "המראה" בעייתי, בגלל המשמעות היותר נפוצה של המילה. eman • שיחה • ♥ 12:14, 30 באפריל 2024 (IDT)
- תודה על התשובות, עולה מהן שכדאי להשאיר את המונח "מתנדף" בחלק השני של המשפט. לגבי "התכה" בתחילת המשפט - אולי כדאי להשתמש גם כאן בהתנדפות למען העקביות בתוך הפסקה. Brindalgue • שיחה 15:39, 30 באפריל 2024 (IDT)
- לא נשמע לי מתאים... ל"התנדפות" יש משמעות של פיזור, אבל במשפט הראשון רוצים לומר שאין מספיק אנרגיה לעזיבת הפאזה המוצקה (בלי קשר למה קורה עם החומר אחר כך).
- אולי אפשר פשוט להסיר את המילים "להתכת הקרח", ולהתאים את הניסוח של המילים הסמוכות כך שהמשפט יהיה משהו מעין זה:
- "כששביט נמצא רחוק מהשמש הוא סופג מעט מאוד קרינה, ולכן הקרח ושאר המרכיבים קפואים כגוף אחד שמכונה "גרעין השביט". עם ההתקרבות לשמש מתנדף הקרח ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין." E L Yekutiel - שיחה 16:21, 30 באפריל 2024 (IDT)
- תודה, ישמתי. Brindalgue • שיחה 10:47, 2 במאי 2024 (IDT)