שיחה:שועפאט

שועפת, שועפט או אולי שועפאת?

(עבר משיחה:ירושלים)

אמנם אין עדיין ערך על אזור זה בצפון ירושלים, אבל מעל ל-25 דפים מקושרים לאפשרויות הכתיב שמוזכרות בכותרת. מהי הצורה הנכונה? נדרשת החלטה והתאמת הקישורים בהתאם. שרשר • שיחה 23:13, 3 בינואר 2009 (IST)

למען האמת אף אחד מהנ"ל. בערבית זה شعفاط - תעתיק מדויק שעפאט, ולצורכי ויקיפדיה עדיף שועפאט. בגוגל דווקא שועפט מנצח בגדול ואחריו שועפאת, אבל לדעתי אין להיכנע כאן לגוגל. מגיסטר • שיחה 23:35, 3 בינואר 2009 (IST)

אולי כרגע כדאי "להיכנע לגוגל". כל עוד לא נכתב הערך כדאי שיהיה בערך הזה הכיתוב הנפוץ יותר "שועפט", כשיכתב הערך נוכל לדון בכתיב הראוי לשמו של הערך וכן יהיו ההפניות המתאימות לכיתובים השונים.--‏Avin • שיחה‏ 23:47, 3 בינואר 2009 (IST)

על פי ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית: "בתעתיק חופשי ניתן להוסיף אימות קריאה מעבר למקור. בתעתיק מדויק אין להוסיף אימות קריאה. בשני התעתיקים אין להשמיט אימות קריאה הקיימות בערבית. לדוגמה, בתעתיק חופשי אפשר לכתוב עיראק, בתעתיק מדויק יש לכתוב עראק, אך בכל מקרה אין לכתוב עירק". כלומר, אפשר ורצוי להוסיף "ו" ללמילה הערבית המקורית "שעפאט", אך בכל מקרה אין להשמיט את ה-א, ומכאן שהתעתיק החופשי לצרכי ויקיפדיה יהיה שועפאט. לגבי הערך עצמו, הוא יהיה בקרוב - אני עובד על זה. מגיסטר • שיחה 14:37, 5 בינואר 2009 (IST)

אני בעד "שועפט". אין עסקינן באיזושהי מילה ערבית לא מוכרת שצריך לתעתקה, אלא בשם של שכונה (ומחנה פליטים) בישראל השגור בפי רבים ומופיע בפרסומים רבים. יחסיות האמת • ♥ • ט' בטבת ה'תשס"ט 15:12:52

תודה על ההיענות. אגב, במבחן הויקי - "דפים המקושרים לכאן" (שעשוי להיות מוטה מאוד) ניצח שועפט בעוד לשועפאט קישר רק עוטף ירושלים. בקרוב אבצע את ההחלפה ל-24 הערכים שמקושרים לצורות האחרות (באופן חצי אוטומטית). שרשר • שיחה 21:57, 5 בינואר 2009 (IST)

תמתין שבוע, הדיון עוד לא מיצה את עצמו. יחסיות האמת • ♥ • י' בטבת ה'תשס"ט 10:11:17

התנצלותי, זה כבר בוצע. בכל מקרה, בראש וראשונה מדובר בהאחדה שמשמעותה שכעת ניתן לשנות בקלות יחסית אם תתקבל החלטה אחרת. שרשר • שיחה 21:14, 6 בינואר 2009 (IST)

גם אני בעד "שועפאט". יוסאריאן • שיחה 11:54, 6 בינואר 2009 (IST)

לפצל

אין כיום קשר בין השכונה לבין מחנה הפליטים ששוכן בכלל בין שכונת ראס ח'מיס לבין הכפר ענאתא. יחסיות האמת • ♥ • י' בטבת ה'תשס"ט 13:53:56

אין לי התנגדות לכך (בדרך של השארת פיסקה קצרה כאן + הפניה לערך מורחב). מגיסטר • שיחה 02:17, 7 בינואר 2009 (IST)

ביצעתי זאת - מחנה פליטים שועפאט. אם תרצה להרחיב את הערך על מחנה הפליטים (יש עליו הרבה יותר מידע ברשת מאשר על השכונה) כך שבאמת יהיה "מורחב", תבוא על הברכה. מגיסטר • שיחה 03:13, 7 בינואר 2009 (IST)

בע"ה בלי נדר. כדאי לבקש מאחד הוויקיפדים שעובר בשכונת פסגת זאב שבי-ם לצלם את המחנה, יש מהשכונה נקודת תצפית מצוינת על הרצף האורבני של ראס ח'מיס, מ.פ שועפט ודחיית א-סלאם. יחסיות האמת • ♥ • י"א בטבת ה'תשס"ט 03:19:25

או שאולי דרוראבי יארגן סיור אלף מילים לשכונות פסטורליות אלה... מגיסטר • שיחה 03:29, 7 בינואר 2009 (IST)

התמונה הראשונה

התמונה הראשונה היא לא של בית חנינה מכיוון הכביש שיורד מצומת הגבעה הצרפתית לרמות?

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/555/609.html
  • In שועפאט on 2013-06-21 10:36:46, 404 Not Found
  • In שועפאט on 2013-06-24 01:06:21, 404 Not Found
  • In שועפאט on 2013-07-09 00:24:10, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 03:24, 9 ביולי 2013 (IDT)

אדמות יהודיות בשועפאט עוד קודם לתרפ"ט

קראתי בהקשר עם המושבה עטרות, שחלק ניכר מאדמות שועפאט (שנכתבה אז שועפת) היו בבעלות יהודית, שבעקבות נסיון כושל מבחינה כלכלית הבתים הושכרו לערבים, ושלאחר מלחמת ששת הימים ניסו לתבוע את אדמותיהם חזרה. הנה עדות אחת לכך: במאמר של חב"ד על האדמו"ר מבוסטון והחלפת קרקעות בשועפת שהיו שייכים לאביו, ובמקומם בניה בהר נוף. אם זכרוני אינו מטעה אותי, חבר ילדות שלי (כיום עורך הדין) יואל אייזנברג סיפר לי כשהיינו בבית הספר היסודי בקבוצת יבנה, שלסבא שלו היו אדמות בשועפת ובנבי סמואל, ושהמסמכים נמצאים בביתו בירושלים, בעליית הגג. האם יש למישהו קישור לגבי ההתיישבות היהודית בשועפת טרם מלחמת השחרור, או בתקופה התורכית טרם מלחמת העולם הראשונה? -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' באלול ה'תשע"ד • 23:53, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

מצאתי מקור מעניין: אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים. "שועפט" מופיעה שלשה פעמים בדו"ח זה ובהערותיו. פעם אחת בכך שהיה בין המקומות שנקנו בו שטחי אדמה ניכרים. (2257 דונם בנבי סמואל, בידו ואל-ג'יב, ו-1927 דונם באבו דיס, ג'דרה, חיזמה ושועפט) בהערה (53 שם) רשום המקור כספרו של יחיעם וייץ 'ההר' (תל אביב תש"ד) עמוד 126. מצויין שם לקרוא על הישוב היהודי 'נחלת דוד' שהיה באדמות קנויות באזור הכפר א-ראם, ב"ארכיון זלמן ליף" תיק 46, בארכיון הציוני המרכזי. חיפוש בגוגל לגבי ישוב יהודי באדמות א-ראם, או ישוב יהודי בשם נחלת דוד העלה חרס (ולא במובן של הארכיאולוג). בנוסף מסופר שפליטים ששוכנו ברובע היהודי הוצאו ממנה, ואף על פי שרוב הבתים ברובע היו של מוסלמים ומושכרים ליהודים, נראה שהירדנים ראו בהן רכוש כבוש. בשלב כלשהו הוציאו את הפליטים והעבירום למחנה הפליטים שועפט, ואילו ברובע היהודי שיכנו עשירים נוצרים ומוסלמים ששילמו לשם כך מכספם. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' באלול ה'תשע"ד • 00:19, 15 בספטמבר 2014 (IDT) עדכון -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' באלול ה'תשע"ד • 00:27, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

ועוד מקור מעניין. דברים שנכתבו לכבוד טקס חמש עשרה שנה לנוה יעקב (לפני נטישתה), והמתארים את "שועפת" את התגליות שנמצאו בה - רצפת פסיפס, אבני מיל, ודרך רומית העוברת בה, וכן בניינים מבית שני שזוהו כ"צופים" או "נוב" עיר הכהנים. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' באלול ה'תשע"ד • 00:49, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

מוחמד אבו חדיר

האם לא חסרה התייחסות לתושב השכונה שהתפרסם עקב מותו?

לא, יש ערך. רצח מוחמד אבו ח'דיר • חיים 7 • שיחה • 13:21, 6 באוגוסט 2018 (IDT)