שיחה:שלמה ברוודה
למה לא ברוודה (ללא הע')? מקובל לכתוב את התעתיק העברי ולא האידישאי. צִבְיָה • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ג 03:08, 15 בינואר 2013 (IST)
- צודקת. כך גם כתבתי את שמו לפני כחצי שנה בערך על גיסו הרב אפרים גרינבלט. גרש - שיחה 04:28, 15 בינואר 2013 (IST)
- למה לשנות לפני תגובתי? הרי השקעתי כאן קצת, אין מקום לשמוע אולי יש לי מה לומר? ובכן, בתעודת הזהות שלו כתוב ברעוודה, וכך בכל מודעות הפטירה, וכך בכל שערי ספריו ומאמריו, באופן עקבי ללא חריגות. במיוחד שיש כאן מקום לטעות בקריאה בצורה לא נכונה, על כן לדעתי אין להזדרז לשנות. צריך לבדוק קודם האם אין בוקיפדיה "חריגים" שכאלו בתנאים הדומים למה שפירטתי. יקירי. אני שב ומבקש, אם אתם משנים משהו מהותי העמידו זאת לדיון כלשהוא. ולגרש במיוחד, אנא ראה נא בדף שיחתי את ההתכתבות שלי עם חיים בעניינך לפני כמה שעות. ד' שבט תשע"ג. השוחט - שיחה
- הגרסה הנוכחית עדיפה. מי שירצה להיכנס לערך דרך שלמה ברעוודה - יופנה לכאן. גרש - שיחה 16:04, 15 בינואר 2013 (IST)
- שוחט יקר - לפני שאתה מלא בטענות ומענות מימין ומשמאל, תעיין בתקדימים באותם נושאים עליהם אתה מלין. שינוי שם כזה הוא קלאסי, וגם אם היה נחמד לחכות לך, זוהי לא חובה. צִבְיָה • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ג 18:06, 15 בינואר 2013 (IST)
- צביה יקרה - לפני שאת משיבה בנימה מתנשאת (לפחות לטעמי) בררי נא אם עיינתי בתקדימים והאם זו חובה "לחכות לי". ובכן, למען סגירת הנושא הזה ללא קצוות, ביררתי קודם עם חיים האם זו חובה להעלות דיון לפני שינוי מהותי בערך שכותבו קיים ופעיל, והוא אישר לי שזו חובה, אלא שיש המתעלמים ממנה, (תוכלי לראות בדף שיחתי את ההתכתבות הזו). ולכן ביקשתי כאן יפה לקיים זאת, לאחר שכבר נגרמה לי עגמת נפש מהקיצוצים הרחבים שנעשו ללא כל נתינת הרגשה נעימה ומתחשבת. התשובה לבקשתי היתה כמובן שוב שינוי מהותי בנימה פסקנית של יודעי כל שתמיד צודקים. ולגבי התעתיק העברי עיינתי גם עיינתי ונוכחתי שיש מאות ואלפי אישים ששמם נכתב בתעתיק דומה לברעוודה, במקרים וכך הם היו ידועים, וכך בלבד. במקרה של הערך הזה אני אוסיף בסעיף נפרד את מה שהושמט וצריך היה להשאר לפי דעתי עד שייערך דיון, ולגביי אישית למדתי מכאן את הלקח, וסיימתי את פעילותי בכתיבת ערכים, ותוכלי לזקוף לזכותך חלק מסויים בהחלטה זו. ז' שבט תשע"ג. השוחט - שיחה
- איני יודעת מה הוא אמר, אבל אין שום חובה כזו. במידה וקיימת מחלוקת על שינוי שנערך מהמקור אתה יכול לשחזר ולפתוח דיון בדף השיחה. זה כן. אני לא מתרגשת במיוחד מאיום של הפרישה. מי שבאמת רוצה לכתוב בויקיפדיה חייב להבין שאין בעלות על ערכים, שמדובר במיזם שיתופי, ואין מה לעשות. גרש עובר על הרבה ערכים חדשים, עד כמה ששמתי לב. בלתי אפשרי שהוא ייפתח כל פעם מחדש בטרם הוא "משפצר" ערך כלשהו דיון מקדים עם כותב הערך. לא זוכרת אם אמרתי זאת קודם, אבל גם אני התכוונתי לערוך את הערך שכתבת משום שהסגנון שלו לא תאם את הסטנדרטים של ויקיפדיה. אבל ידעתי שממילא גרש שבקי ממני בתחום יגיע לערך ויערוך אותו בעצמו, זה אכן קרה וטוב שכך.
- גרש ערך גם ערכים שלי, וגם אם לא תמיד כל עריכותיו היו לטעמי לא פרצתי במלחמות עולם. אני לא מצפה שהטעם שלי יהיה אחיד עם כולם וצריך להתפשר היכנשהו. צִבְיָה • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ג 15:04, 18 בינואר 2013 (IST)
- א. א"כ יש לך מחלוקת עם חיים אם יש חובה לדון לפני שמשנים משהו מהותי. זה נראה לי דבר שניתן לבירור עם מומחי ויקיפדיה גדולים משניכם. ב. נמנעתי מלשחזר דוקא מפני שזה היה נראה לי יותר עדין. וחבל שאת משתמשת בביטוי "מלחמת עולם". ג. בכלל, אני שב וקורא את כל מה שכתבתי ואני מוצא שהדברים נכתבו מאד בעדינות וכבוד, אולי איני ראוי לשפוט, אבל לעומת זו שימוש בביטוי "איום" וכל שאר הסגנון מרגיש לי מתלהם ולא יאה. (בסך הכל מדובר על מישהו שקצת נפגע, וכתב זאת יפה, ומותר להתייחס להרגשתו במקום לשוב ולהתקיף), אבל אולי אני טועה וזה כבר לא משנה לי. בכל אופן אם מישהו מצא עצמו חלילה שלא בנוח מדבר שכתבתי, אני מתנצל כאן בריש גלי, וגם אני מתנצל מראש אם לא אמשיך יותר להתווכח. עיקרי הדברים כבר נאמרו ויראה הקורא המתענין וישפוט. האמת והשלום אהבו. ובאמת תחושתי הנעימה יותר יקרה לי מהכתיבה בויקיפדיה. ז' שבט תשע"ג. השוחט - שיחה
- צביה, את טועה ומטעה, האם דילגת על כללי ההתנהגות? ראי כלל 6 • חיים 7 • (שיחה) • ח' בשבט ה'תשע"ג • 22:26, 19 בינואר 2013 (IST)
- "שינוי מהותי" הוא מזה לא מוגדר. בגדול, כפי שכתבתי, אי אפשר לצפות מאלו שעורכים ערכים חדשים לפתוח דיון שלם לפני עריכות לגיטימיות. צִבְיָה • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ג 22:32, 19 בינואר 2013 (IST)
- הגרסה הנוכחית עדיפה. מי שירצה להיכנס לערך דרך שלמה ברעוודה - יופנה לכאן. גרש - שיחה 16:04, 15 בינואר 2013 (IST)
- למה לשנות לפני תגובתי? הרי השקעתי כאן קצת, אין מקום לשמוע אולי יש לי מה לומר? ובכן, בתעודת הזהות שלו כתוב ברעוודה, וכך בכל מודעות הפטירה, וכך בכל שערי ספריו ומאמריו, באופן עקבי ללא חריגות. במיוחד שיש כאן מקום לטעות בקריאה בצורה לא נכונה, על כן לדעתי אין להזדרז לשנות. צריך לבדוק קודם האם אין בוקיפדיה "חריגים" שכאלו בתנאים הדומים למה שפירטתי. יקירי. אני שב ומבקש, אם אתם משנים משהו מהותי העמידו זאת לדיון כלשהוא. ולגרש במיוחד, אנא ראה נא בדף שיחתי את ההתכתבות שלי עם חיים בעניינך לפני כמה שעות. ד' שבט תשע"ג. השוחט - שיחה
הוספות לערך עריכה
כמי שכתב את הערך הנוכחי, לאחר השקעה יסודית בבירור הפרטים, ארשום כאן, בתוספת נימוקים את מה שחסר לדעתי. אינני מתייחס לפרטים רבים שהושמטו ואני יכול להבין את גישת המשמיט.
א. כתבתי בפתיח שהמנוח היה נחשב גדול מפרשי תורת הגר"א.
המשפט הזה הוא בודאי מהותי. יכולה להיות שאלה אם הוא נכון. ובכן, אני אישית קרוב מאד לנושא הזה כעורך שערך כמה וכמה מכתבי הגר"א ותלמידיו, ונזקקתי לבירור נושאים במשנתו, והייתי בקשר עם כל המומחים לתורתו (למי שמתעניין, הרב ישראל אל' ויינטרויב זצ"ל, הרב יששכר דוב רובין זצ"ל, ולהבחל"ח הרב דוד כהן, הרב יו"ט שטרן, ועוד רבים, ויכולני להעיד נאמנה שללא ספק הרב ברעוודה היה הפוסק האחרון בכל הנושא הזה לכל הדיעות.
ב. כתבתי את שמו המלא שלמה "ליב" כמקובל בויקיפדיה בדרך כלל. גם במקרים לא השתמשו ביום יום בכל השם המלא. כמו כן כתבתי שהוא היה מחבר פורה, והכוונה לאו דוקא בתורת הגר"א, היות שהוא הוציא סדרת ספרים שאינה קשורה במישרים לתורת הגר"א, וזה שונה באופן מהותי.
ג. כתבתי על אביו שהוא היה מפורסם בכך שכל חניכיו נשארו שומרי תורה ומצוות בארץ בה זה לא קרה לאף אחד זולתו. (זו אכן היתה עובדה מפורסמת ביותר על אביו ר' משה יצחק, המופיעה רבות בכתובים, והיא בהחלט בעלת ענין). כתבתי על סבו ר' אפרים מרדכי אפשטיין שהוא היה ממשפחה מיוחסת. וגם זאת עובדה ידועה, שבאה לקצר מלפרט את כל יחוסו של הרב ברעוודה. ולמשל בעל הפרדס היה סבו של הרב אפשטיין.
ד. כתבתי שבשנת תשכ"ג נערך בביתו כינוס בנושא חיזוק הכוללים בהשתתפות הרב שך והסטייפלר והרב שטיינמן, ובעקבות זה חיבר את ספרו הראשון עמלה של תורה "שהכה גלים בשעתו ומשך אליו תשומת לב ציבורית". (דומני שמי שמתמצא בהווי החרדי מבין מה המשמעות של אברך בן 32 שיוזם כינוס בביתו, ומגיעים אליו גדולי הדור הנערצים לקריאתו. ואכן, פריצתו לתודעה הציבורית אירעה בעקבות הכינוס המדובר הזה והספר שחובר בעקבותיו. אני אישית עדיין זוכר את הענין בתהוותו).
ה. כתבתי שלשיעוריו היו נוהרים אברכים ואף רבנים חשובים. (שוב, מי שמכיר את ההווי, יודע כמה זה לא מקובל שאברך צעיר שמתפקד כמגיד מישרים מטעם עצמו, ימשוך קהל מעבר ל"בעלי בתים". הרב ברעוודה זצ"ל היה חריג מאד בכך שהיו יושבים בשיעוריו מאות אברכים חשובים וביניהם אף רבנים ממש, מבוגרים ומפורסמים ממנו, וניהלו את חייהם הרוחניים בהתאם לשיעוריו. זו היתה תופעה מדוברת כל השנים. לאחר פטירתו עמדו מאות והצהירו בשיחות ובכתובים שהוא בנה את כל עולמם הרוחני. זה נראה לי ראוי לציון לפחות כאן).
ו. במסגרת נושאים משיעוריו, הבאתי שהיה מדבר נגד ההשקעה בלימוד השכלה ומקצוע, נושא שהיה מרכזי בהשקפת עולמו ולא לגמרי מקובל בשעתו, וידיו רב לו בהנחלת הגישה הזו כיום. נושא נוסף ששוכתב באופן שאיבד את הכוונה המקורית הוא שהרב זצ"ל הצליח להחדיר בקרב שומעי לקחו הרבים את הצורך להתכונן למועדי ישראל על ידי לימוד והתעמקות בעניינם בתקופה הקודמת לבוא החג.
ז. בנושא ספריו. כתבתי שבסדרת "איפה שלימה" הוא הדפיס חלקים מכתבי הגר"א, כשהוא מגיה את השיבושים הרבים, מציין מקורות לדברי הגר"א שנוהג לצטט ממדרשי חז"ל בלתי ידועים ולא בלשונם, ונעשתה עבודת מופת בחשיפת מקורותיו. במדור נוסף הוא ליקט מכל כתבי הגר"א הרבים את הקטעים שבהם הוא מרחיב לעומת קיצורו בספר שלפנינו, ופתח בכך שער להבנת דבריו העמוקים. כתבתי שסידרה זו "הפכה אותו לכתובת העיקרית בבירור נושאים בתורתו של הגר"א". (זה דבר מאד משמעותי, אבל נתון לויכוח עובדתי. אני את הידוע לי רשמתי וכנ"ל). ז' שבט תשע"ג. השוחט - שיחה (בשירת הסירנה).
ע"כ אזלא ע"י גרש, ויום למחרת נעשתה עריכת נר. והפעם אבוא בקיצור נמרץ להשלמת הנשמט. א. ז'עטל עיירת הולדת אמו, ידועה כמקום הולדת החפץ חיים. ב. אמו גם היתה נכדת ר' חייקל מאמדור. ג. סבו הרב אפשטיין (שאינו "ראוי" לערך ויקיפדי יתפוס כאן טרמפ), מח"ס מחנה אפרים על המהרש"א וספר גבורות ארי על תולדות זקנו בעל הפרדס. ג. מר' אהרן קוטלר קיבל את המוטיבציה לעסוק בתורת הגר"א. ד. עמד בקשר מכתבים קבוע עם האור יחזקאל. ה. היה ראשון תלמידיו של ר' יושע בער בנו של הגרי"ז. ו. בשעת הלוייתו, עקב השלג הגדול, נערך מעמד חריג בישיבת כנסת חזקיהו ברכסים, בה היה מוסר שיחות בקביעות, בו התאספו תושבי הצפון לשמיעת הספדים. ז. שלושת בניו תוארו כ"הרב", עקב היותם (מלבד היותם חרדים ממין זכר) אברכים חשובים נושאי משרות תורניות. (כל אלו נמצאו חמץ בבדיקת אור הנר ונידונו לבל יימצא, ושמא יעמוד ב"ד אחר וימצאם, או חלקם, מצת שימורים הראויה להשתמר, ע"כ חבשתים כעת במשמר זה). ט' שבט תשע"ג. השוחט - שיחה