תיקון עולם

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום תיקון עולם, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, Shani - שיחה 20:24, 17 באפריל 2016 (IDT)

תכנית ברקאי

תכנית ברקאי היא ביטוי לשאיפת האוכלוסיה הציונית-דתית להגשמת אידיאל חינוכי של שלמות. הוגה התכנית הוא הרב דן בארי. מתוך עיון בכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק בלימודיו בישיבת מרכז הרב, הרב דן בארי הסיק כי בעידן התחיה הלאומית, עם ישראל זקוק לגישה חינוכית מחודשת עבור מערכת החינוך ובסגנון ההוראה, במקום להעתיק את שיטות החינוך שהיו מקובלות בגולה. העקרונות נתבררו מתוך מקורות חז"ל, הרמב"ם, המהר"ל והגר"א לאור תורתו של הרב קוק. התכנית מיועדת להיות מתאימה לתקופת תחיית עם ישראל במדינתו והולמת את החברה המודרנית עתירת המדע וספוגה ערכים הומניסטיים כלליים. תכנית ברקאי יושמה לראשונה בביה"ס הניסויי בקרית ארבע, תלמוד תורה חברון החל משנת 1987. בשנים הבאות היא הועתקה בביה"ס אורות עציון באפרת ולעוד מקומות בארץ. היא ממשיכה להתעדכן ולהשתכלל לפי המשוב של הצוותים החינוכיים של בתי הספר שבהם היא מיושמת.

רקע להגהת השיטה

תוכנית ברקאי מתאפיינת בעיקר בשיטות הוראה של התנ"ך ובגישה הכללית להשכלה וללימודי חול. באופן כללי, שיטות ההוראה בראשית שנות קום המדינה הועתקו ממה שהיה מוכר ומקובל בגולה. אחד העם קרא לחנך דור חדש בנימה של "לקלף את הלאומיות ממעטפת הדת וההלכה".לעומתם, התנגדו הציבור החרדי כי, "מעמידים את היהדות על ידיעת לשון הקודש וההיסטוריה של האומה" (קול קורא ליטא). ד"ר בן ציון מוסינזון, חוקר המקרא התנגד לשימוש בשיטות המסורתיות. הוא ניסח עקרונות של הוראת התנ"ך וקבע כי יש בעיקר לעסוק בהוראת הנביאים ושדינם כספרות חולין. אחד העם טען כנגדו כי חשוב להיטהר מרשמי הגלות אך לא לפרק את התשתיות. הרב אברהם יצחק הכהן קוק שאף לשלב בין הגישה הלאומית-הומניסטית לחינוך הדתי, בין הקריאה בשם אלוקי ישראל לבין פיתוח הטוב והיושר באדם. הרב קוק ביקש להכניס את "החלק האנושי והלאומי היפה אל תוך החינוך של שלומי אמונים...לחזק את ידי החינוך הנותן חלק לידיעת העולם והחיים והמדריך את הילדים ברוח צהלת החיים בעוז ואומץ לב ובניקיון וסלסול הגון שכל אלה כשהם מצטרפים אל הדרכת התורה ויראת שמים של אמת מעטרים הם אותם ומאמצים את חילה". לכן, קרא הרב קוק לחנך מתוך אהבת הלשון העברית, סדרים נכונים, עבודת האדמה ואהבה לאומית חזקה יחד עם תגבור "הכח העמוק" של קדושת התורה ו"הכח האומר" לרומם את דגל התורה וחיזוק "הכח החילוני" של האדרת היישוב בארץ. בחינוך הממלכתי נלמד התנ"ך כמקצוע בין מקצועות ומנקודת מבט שאיננה מייחסת קדושה לכתובים. בחינוך החרדי, התנ"ך נלמד אך ורק מתוך גישה מסורתית הדוקה צמודה לפרשנים הקלאסיים כגון רש"י. בחינוך הממלכתי-דתי, הגישה הרווחת התהוותה בהשפעתה של הגברת נחמה ליבוביץ שדגלה בניתוח הטקסט לעומק בשיטות של פרשני המקרא הקלאסיים בשילוב דברי פרשנים ואגדה. בדרך זו, פעמים רבות הלומד שוקע בפענוח הפרטים, אינו תופס את הרובד הראשוני והיסודי של כוונת הכתוב ואינו מבחין בין פשט הכתובים לפרשנות. לכן, חש הרב דן בארי בצורך ללמד תנ"ך כאורח חיים המקיף את כל הוויית החניך.

המגמה בתכנית ברקאי היא להבין את מכלול הטקסט וההקשר ולא להתמקד בפרטים. הידע יקיף את כל החכמות, היבטים היסטוריים, ארכאולוגיים ולשוניים כאחד. המורה בתכנית ברקאי מציג את הסוגייה או היחידה בראייה כללית, יורד לפרטים עד יכולת של הסברה מסודרת של חלקי הפסוק והקשרם בדרך הפשט, ושב אחר כך אל הסוגיה הכללית המתבררת ביתר שאת לאחר הדיון בפרטיה. ההקשר הערכי טמון בטקסט המקראי והחניך ידלה מלימודיו את מוסר ההשכל הרלוונטי לחייו. המטרה היא שינוי התנהגות הלומד בעקבות הלימוד.

קובץ:ברקאי

צילומים בעת הוראת שיטת ברקאי

העקרונות הדידקטיים והחינוכיים של תכנית ברקאי

1. פריט רשימה ממוספרת

מרכזיות התורה – התורה היא מרכזית בהצמחת האישיות של החניכים. אהבת הטוב והיושר יונקים מדבר ה', העולה מן התורה שבכתב, המקרא והתורה שבעל פה.

1. תפיסה אחדותית של הקודש עם החול – לאור השקפת הרב קוק על הרצף בין הקודש והחול וראייתו החיובית של העיסוק בעולם הזה, משלבים בשיטת ברקאי במידת האפשר ובמיוחד בכיתות היסוד, את לימוד המקצועות הכלליים עם לימוד המקרא. זה מתבטא באינטגרציה לימודית עם לימודי טבע, לשון, גיאוגרפיה ואמנות.

כתב הרב קוק בשמונה קבצים (קובץ א תקצ), "כמה נוֹאֲלוּ האנשים שאינם מסתכלים בפליאות הטבע וחוקותיו, בגודל מעשה א-להים שבעולם. בְּאֵין בסיס של השקפה חומרית גדולה ועשירה, ההשקפה האצילית מתטשטשת. כל החוצפה והכפירה באה לעולם לתבוע את עלבון החומר מבעלי הצורה המפריזים, העושים עוול להחומר בבטלם וברדפם אותו, בין בצדו המעשי, בין בצדו העיוני. וכל המטפלים בחומר ביושר ובצדק, בין הנותנים חלק הגון לגוף ולתביעותיו, לחברה ולתביעותיה וצרכיה הארציים, בין המיחדים זמן להסתכלות מדעית בכל ערכי החומר, בארץ ובשמים וכל אשר בם, בהיות עינם ולבם אל הרוח והנשמה העליונה מכל, הם מביאים את ברכת האושר והשלום בעולם, והם הם הנם החיל אשר נגע אלהים בלבם, בוני חרבות ומשובבי נתיבות." גישה זו מנוגדת לתפיסה הרווחת, ובמיוחד במגזר החרדי של הבדלה מוחלטת בין לימודי הקודש לבין לימודי החול.

1. סדר ושיטתיות–במשנה באבות כתוב (ה:כ), "בן חמש למקרא בן עשר למשנה.[..] בן חמש עשרה לתלמוד..." לפרט מעט במקביל ממשכים לימוד מקרא לא משנה לפני בכיתה ה

בפועל, לימוד המקרא מתחיל מגיל חמש וממשיך לאורך כל שנות הלימוד. לקראת החטיבה הבוגרת, הלימוד נעשה אינטנסיבי ומורכב יותר מבחינת רמת העיון והציפייה מהתלמיד. לימוד המשנה מתחיל בכיתה ה'. לפני שהתלמיד נכנס לעולם התלמוד, העיון והפלפול, הוא כבר בנה קנין משמעותי של גופי מקרא ומשנה. בתכנית ברקאי קיימת הקבלה בין הלימוד המזדמן לבין המסלול הדידקטי. מקצוע הלשון נלמד בשיעורי מקרא או משנה לפי הנדרש כהבנת הנקרא וגם נלמד כמקצוע נפרד באופן שיטתי. כך גם בתחומי הדעת של טבע גיאוגרפיה והיסטוריה. בכל המקצועות, תוכנית ברקאי דוגלת בשיטה שמרנית של קנין מסודר והדרגתי של ידע ומיומנות. גופי ידע נמסרים בצורה יעילה ומובנית (בדידקטיקה משוכללת) על ידי המורה. במסגרת הלמידה יש המחשה וחוויה. הקשב הנדרש בעת ההקניה אינו חוסם ביטוי עצמי ויצירתיות.

1. בנין של השכלה כללית – מתוך ראייה כוללת, הומאנית ומדעית, התכנית מקנה יסודות של השכלה כללית ומפתחת סקרנות ויצירתיות במגוון דרכים: עיון, דיון, לימוד בחברותא, כתיבה וקריאה, ניסוי, טיול ובגישה אינטגרטיבית של טבע, גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות ואמנות.

המגמה היא ליצור עולם פנימי הרמוני של קודש וחול וכלל המקצועות כדי שבתודעת התלמיד, העולם יצטייר כהרמוני.

1. עקרון הפשט

בתכנית ברקאי , מלמדים תנ"ך על פי עיקרון הפשט כעיקרון חינוכי. מטרת השיעור בתנ"ך הינה לברר את משמעות פשט הכתובים, להבין את מהלך הטקסט, הסיפור או הסוגיה ההלכתית, להכיר את הרקע לפרשה, הדמויות והמניעים. גילוי הפשט נעשה על ידי הבנת לשון הכתובים על פי הדקדוק, התחביר ומשמעות המילים, ההקשר, הרקע הטבעי והתרבותי של הענין. זאת מתוך הקביעה של חז"ל ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו". הרובד הראשון אשר נכון ללמד את החניכים הנחשפים בפעם הראשונה למקראות הוא הרובד של פשט הכתובים. כך, מרגילים אותם לחשיבה ישרה ולאהבת האמת, לענווה אינטלקטואלית ולפיתוח כושר ניתוח של נתוני המקראות. בגישה הזאת, מקנים ללומדים כלים להבנה עצמית של המקראות ומחברים אותם למסורת הפרשנית של פרשני הפשט הקלאסיים. השאיפה אל הבנה ישרה של המקורות משתלבת עם הרצון לבנות השקפת עולם אחדותית המחברת ולא מנתקת בין לימודי קודש ללימודי המקצועות הכלליים ורואה בהם רצף הדרגתי, בהתאם לתורת הרב קוק. בהוראת התנ"ך על פי עיקרון הפשט, קיים מיזוג של לשון, טבע, ידיעת הארץ, היסטוריה, אל תוך מקצועות הקודש, במיוחד בהוראת המקרא. גישה זו מנוגדת לגישה בה מלמדים על פי אגדות חז"ל. הרציונל העומד ביסוד תכנית ברקאי הוא שאגדות חז"ל הם עמוקים וההבנה שלהן באה על בסיס הבנת פשט הכתובים. מבחינה דידקטית, עושים עבור החניכים הפרדה בין הפשט לבין הדרש ומלמדים אותם להבחין בין משל למציאות ולא להבין את המדרשים באופן מילולי. בהמשך לימודיהם, ילמדו שיעור נפרד בפרשנות המקרא. ברוב בתי הספר הממלכתיים-דתיים מלמדים היום בתוך שיעורי התנ"ך את פירושו של רש"י שמשלב בפרשנותו דברי אגדה. פועל יוצא מכך הוא שהלומד שוכח להבחין בין דברי המקראות לבין רעיונות חז"ל. התוצאה היא שבתודעת אלה שלמדו בגישה המשלבת דברי אגדה, פרשיות התנ"ך מעורבות במדרשים ומפסידים את עוצמת ערכי התנ"ך. התנ"ך נלמד מתוך גילוי מעמיק של פשט הכתובים, הכרת הרקע הרוחני, היסטורי, גיאוגרפי וטבעי של כל פרק וספר. המשנה נלמדת מתוך הבנה מדוקדקת של המקרה, המושגים, הדין והטעם ועולמם של התנאים. התלמוד נלמד מתוך עיון של מהלך הסוגיות, ניתוח הסברות והשיטות, על יסוד הבקיאות בתנ"ך ובמשנה והתורה שבעל פה. המישור האמוני נבנה בהדרגה מתוך ספיגת הערכים הנלווים להוראת התורה והתושב"ע. בלימוד השיטתי ישנו דגש על לימודי לשון בהיותם היסוד השפתי להבנת כלל החכמות. הבקיאות והשליטה בכללי הלשון העברית, בכל הרבדים, מעניקות ללומד כלים בכל לימודיו, מוסיקה, אומנות ומתמטיקה ועוד. התלמיד לומד להבין כל מקור על פי הקשרו. לכן, בלימוד המקרא, במשנה בתלמוד ובמדרש, הטקסט נלמד כדי לברר את משמעותו על פי הפשט. הכוונה היא להבנה מדויקת של לשונו על פי הדקדוק התחביר והסמנטיקה ומתוך ההקשר התרבותי המיוחד לו. האינטגרציה הלימודית היא המאפשרת לגלות את ההקשר התרבותי הרחב. (הענין מורחב להלן בסעיף אודות מהלך השיעור.)

1. טעמי המקרא ולימוד מתוך שינון ביחד – שיעורי התורה והמשנה מתנהלים בניגון טעמים בנאמנות למסורת קהילות ישראל. השינון מבטא אהבה ודבקות בתורה, משתף את כלל הלומדים בחוויה מלאת חשק ושמחה ומחזק את זיכרון הכתוב. השינון מתנהל מתוך דיוק בטעמי המקרא המסורתיים ומקדם את ההבנה הפרשנית של הכתובים. הלימוד הופך חוויה מוסיקאלית ונחרתת בזכרון הלומדים. בפועל, הטעמים שנבחרו על ידי הרב דן בארי הם טעמי הלימוד של קהילת חלאב העתיקה והם מהווים מערכת קלילה ונעימה של נעימות ואינן מסולסלות.
2. . הגישה החינוכית

בנין האישיות על יסוד אמונה ומוסר – מתוך לימוד המקורות וההתבוננות בסביבה בה הוא מתקיים, מפנים החניך ערכים של מוסר ויושר. כבוד לתלמיד – המורים במערכת מכבדים את הלומדים באופן הפנייה אליו, במתן הגירוי האינטלקטואלי ובכל ההתנהלות. בהיבט הדידקטי, חומר הלימוד מוצג בבהירות ומתוך הדגמה לכל מושג וקישור לתחומי דעת רלוונטיים. דרך שאלות הלומדים המורה סולל דרך לקניין יסודי ומובנה של בקיאות וידע. בכיתות בוגרות יותר, יכולת העיון תתפתח מתוך האווירה הזאת. הפניה אל התלמיד היא אל אדם אוטונומי הראוי להשכלה שמקשיבים אליו ומלמדים אותו כפי הראוי לו. בנוסף מסבירים לו תהליכי למידה ושיטות ההוראה ושהמשמעת באה לאפשר לו לבנות קנין ולהצמיח אותו ולא לדכא אותו. היחס בין התלמיד למורים הוא יחס של שקיפות ומתוך אהבה. כבוד למורים– נדרשת מן התלמידים התייחסות של רצינות כלפי הלימוד וכבוד לחכמה, בניגוד למקובל כיום למשוך את לב התלמידים ע"י משחק. מתוך כך נדרש יחס של כבוד למוריהם והשקעה שכוללת קשב לנמסר להם. היחס אל עצם הלמידה היא של זכות וחדווה. יחס של רצינות ללימוד - בקשב אשר מגלה הלומד כלפי מוריו והסביבה כרוך ערך מוסרי שביכולת הבנת הזולת והקשבה אמיתית למסריו. מחיזוק מיומנות הקשב, הלומד מעמיק את ידיעותיו ולכן, המשמעת בכיתה היא מעקרונות התכנית. התלמיד מורגל במידת הענווה לקבל את אוצרות העבר ולפתח יצירתיות ומקוריות על סמך הידע של מורשת האנושות. בגישה של ברקאי, הדרישות מוגבהות במגמה להבליט את שוויון הזדמנות לתלמידים. בנין האישיות כל הנאמר לעיל בא מתוך שאיפה להצמיח את האישיות המיוחדת של כל תלמיד ותלמידה על ידי הפגשתו עם עולמות עשירים של תורה וידע עולם ומפגש אישי תומך עם המחנכים ובשיתוף פעולה עם הבית. השאיפה היא כי הכל יצטבר בחוויית הלימוד ובתודעה של התלמיד. המורים משתמשים באמצעי המחשה, תמונות נוף ובסיורים וטיולים במקומות שונים.. הכבוד למורים כולל שקט והקשבה בכיתה, הרגל אשר מוליד קבלת האחר והכלת דעות שונות.

1. תקשורת וקשר מיטביים – כל מחנך ומורה נדרש לקיים קשר אישי עם כל תלמיד וקשר כללי עם התלמידים והורים, לקיים ערוץ תקשורת פתוח לעדכון ולשיח.
2. גישה ממלכתית – כלל החינוך והלמידה מעמיקים את הקשר והרגש הלאומי והממלכתי בקרב החניכים לראות במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו ולטעת בלבם הרצו לתרום את חלקם לחיי העם והארץ.

ערכים ומידות

התוכנית שואפת לטעת בלב הלומדים ערכים ומידות מרכזיים אשר משולבים דרך ההוראה של המשנה והמקרא ולא כשיעור העומד בפני עצמו. המטרה היא לחנך את הלומד להיות טוב וישר. כך מחנכים להשתרשות עמוקה על כל היקפיה ולקיום מצוות התורה. שואפים לחנך לשלמות רוחנית ומוסרית, מעורבות בחיי החברה הישראלית ומחויבות לעם ולמדינה. ערכים חיוניים נוספים הם אהבת ישראל ואהבת האדם, חדוות הדעת, כושר ביטוי ויצירתיות.

פיתוח החשיבה והרגש

במגמה להפגיש את התלמידים לחומר הנלמד באופן האמיתי ביותר, יש לפתח הרגלי למידה ועבודה ומיומנויות למידה לפי ההנחיות הדידקטיות של משרד החינוך. על יסוד זה, יש לפתח את כושר העיון והחשיבה ההגיונית-עיונית, מיומנויות של השוואה, הבחנה, הגדרה וגילוי סיבתיות. התכנית מעודדת חשיבה ביקורתית מתוך ניתוח העובדות והערכה עצמית, סקירה וסיכום מתוך הלמידה המסודרת, נעורר בחניכינו רגש של התפעלות!

שיטת הוראת יחידה במקרא

החלוקה ליחידות לימוד

התנ"ך נלמדת לא כרצף של פסוקים ופרקים אלא כיחידות תוכן בעלות מבנה משמעותי. זה מקל על ההבנה והזכירה של העלילה, הסגנון והסוגה. לטובת ההוראה, התנ"ך מחולק לספרים והאופי הייחודי של כל קובץ מוגדר ומתואר בפני הלומדים. הספר מחולק ליחידות גדולות וקטנות. בתוך היחידה הספרותית, מגדירים את העלילה המתפתחת, הפתיחה והחתימה על פי פסיקאות. החלוקה מפורטת בחוברת, "כותרות התנ"ך". יחידה בתנ"ך לא תמיד תתאם זמן שיעור בבית הספר. לכן, מסבירים לתלמידים בתחילת הלימוד את גובלות ומטרות הלימוד.

סכמה להוראת היחידה בתנ"ך: הקדמה, שינון של ביאור, סיכום

1. ההקדמה

תפקיד ההקדמה לקשר ולחבר את התכן לרצף המקראות בה נמצאת היחידה. ההקדמה תספק מידע יסודי להבנת הקטע הנלמד, ידע שבלעדיו הבנת הפיסקה לא תהיה מלאה או מעמיקה. ההקדמה מהווה לימוד בפני עצמו, מובנה ומנצל אמצעי המחשה ולמידה מגוונים. במקרים רבים, ההקדמה היא מתחום הריאליה ובאה להסביר את המציאות ביחידת הלימוד ולתווך בין המוכר לתלמידים כיום לבין המציאות המקראית. לדוגמא, בהוראת הפרק על ריגול יריחו בתקופת יהושע בן נון, המורה יציג מפה וחתך, את המיקום של העיר, הירדן, מחנה ישראל וההר בצד המערבי, שיטות של ריגול ואיסוף מידע בימי קדם. ההקדמה לא אמורה למצות את ענין הפיסקה או היחידה אלא להעניק אפשרות להבנה ישרה ורחבה של הטקסט ולתת גירוי ולעורר סקרנות לבאות. בהקדמה משתתפים הלומדים בפיתוח הנושא. יש בה מקום לעורר שאלות ברמות חשיבה שונות. לאחר ההקדמה בעל פה, קוראים בקריאה מקדימה כאשר המורה מנחה ומוביל את הקריאה הקצובה. פעמים, המורה נותן פראפרזה של תוכן היחידה.

1. השינון

שינון היחידה נועד להעמיק את הבנת הכתובים. בהדרגה, נעשה הכתוב שגור בפי הלומדים. העיקרון הדידקטי הוא שההסבר ניתן בין שתי שכבות של אמירת המילים על מנת לדייק את הלימוד ולפרש נכונה את הפסוקים. הכיתה מורגלת לסדר ולקצב הזה בלימוד. ברמת המילים, ההסבר הוא דקדוקי ומילוני. ברמת הפסוק השלם לרוב קבוצות המילים מתחברות ליצור הקשר מובן. בשינון מדייקים את הגיית המילים על פי טעמי המקרא.

1. הסיכום

הסיכום נועד לאסוף את כל הנלמד ולבנות נדבך של תובנות כלליות וערכים ומוסר השכל הרלוונטיים לחייהם של הלומדים. לרוב, התלמידים פעילים בסיכום והמורה שואל שאלות ברמות חשיבה גבוהות של הסקת מסקנות, אנליזה וסנטזה.

הוראת פרקי אישות

בגין הרגישות של הנושא, קיימת מורכבות בהוראת פרקי הרבייה ואישות. בעבר, הילד למד אודות עובדות החיים בחיק משפחתו וספג ערכים של מיניות מהאווירה בה גדל. כיום, בפרוץ האינטרנט ועל רקע המתירנות המינית הקיימת בחברה, הילדים חשופים לסגנונות שונים ומצופה מבית הספר להתייחס לנושא. ברקע, יש לזכור את ההשקפה הדתית בנושא. גישת חז"ל מנוגדת לגישת הנצרות, בה המשגל הינו בגדר חטא. היהדות מתייחסת לחיי אישות כאל דבר חיובי וכחלק חיוני, טוב וקדוש בחיי המשפחה. כתוצאה מכך, אין כל רתיעה בשיעורים מדיון בנושא ובירור ההיבטים הרוחניים-הלכתיים והבנת הגדרים ההלכתיים במגמה להעמיד בעיני התלמיד את היצר המיני בהקשר הראוי. הפתיחות והרגישות כאחד, בונות תודעה מוסרית וקשר של קירבה עם המחנכים, האווירה בכיתה היא של חכמת חיים ושמחה בערכי היהדות והשאיפה היא לחבר את הלימוד לערכי חיים. בתכנית ברקאי, אין זה נחלת המחנכים, גם המורים הכלליים ובפרט, המורים למדע, נותנים מענה, בהקשר הריאלי ובזיקה לערכי היהדות. ההכשרה ניתנת למורים בהתאם לידע הפדגוגי-ייעוצי-פסיכולוגי של החינוך המודרני. החינוך והלימוד של פרקי רבייה מתחילים מגיל גן החובה, במכינה, ונלמדים בהתאמה לגיל ולהבנת החניכים. ברוב בתי הספר, נושא האישות נלמד בשיעור נפרד על ידי גורם ייעוצי, כאשר בתכנית ברקאי, הגישה העקרונית היא שהמחנכים מלמדים את כל ההיבטים של הנושאים הקשורים לאישות מתוך רצף הערכים שהם מלמדים, כחלק מהעיצוב הכוללני של אישות החניכים.

ההוראה במשנה

לימודי המשנה מכוונים להכרת עולמם של חז"ל. הלימוד עוסק בבירור פשט הטקסט, הכרת המציאות החומרית שברקע ההלכות, הבחנה בין מקרה לדין, טעם ואישיות התנא. בפועל, השיעור מתבסס על פרשנות מהדורת קהתי ועם הזמן התלמידים יכירו את פירושי הרמב"ם, ברטנורא ועוד.

הוראת ההלכה

לימודי הלכה הם החיתום של לימוד המקורות ומהווים יישום ומסקנה מעשית לתלמודו של האדם. יחד עם זאת, היות ושאיפת התכנית היא לחנך לאורח חיים על פי מצוות התורה, לימוד ההלכה מלווה את ההתפתחות האמונית של החניכים בכדי לספק להם ציור ראשוני של ההתנהגויות המצופות. במרוצת השנים, לימוד ההלכה משתכלל והמגמה נקשרת עם עולם המוסר. השיעור עוסק גם בהליכות האדם. בפועל, זמן הלימוד הוא כעשר דקות מדי יום בתום שעת התפילה ובנוסף, שיעור הלכה מסודר. הלימוד מקיף את כל מהלך החיים היהודיים עם תיאור המעשים והחפצים הרלוונטיים. סמוך למועדי ישראל, נלמדים נושאים הקשורים.

מדרשי אגדה

מדרשי האגדה הם האוצר של ההשקפה היהודית. ספרי מחשבת ישראל באו להסביר ולפרט את תוכן המדרשים. לכן, ישנה חשיבות רבה ללמדם ברמת הבקיאות והעיון כמורשת רוחנית. בהיות הספרות ענפה ומגוונת, יש ללמד טעימות מיצירות שונות.

לקריאה נוספת:

• חוברת הנחיות למורים, קובץ הנחיות פדגוגיות ליישום תוכנית ברקאי, הרב דן בארי, ירושלים תשנ"ב
• כותרות התנ"ך, לוחות לפירוט תוכן ספרי המקרא, הרב דן בארי
• חוברת הכל בה, נושאים בהשכלה כללית לשילוב בהוראת התנ"ך, הרב דן בארי
• מעלות הבריאה, הרב דן בארי
• תולדות עמנו לילדי ישראל, הרב דן בארי
• צעד ראשון בתורה, הרב דן בארי

קישורים חיצוניים: [ https://www.google.co.il/webhp?sourceid=chrome-instant&ion=1&espv=2&ie=UTF-8#q=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A ] http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/item.asp?item=23833 ] ] http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=2&id=1146 ] ]