שיחת משתמש:Shayakir/ארכיון 12

מייאו

תביא לראות ת'חתול שלךP: Jusmine 18:54, 31 במאי 2007 (IDT)

בהזדמנות...בברכה, Shayakir • שיחה. 20:02, 31 במאי 2007 (IDT)

אני סוגדרת למוקסי (;

Jusmine 20:33, 31 במאי 2007 (IDT)

תבורך

אלו ערכים יפים אתה כותב בשישי על הבוקר בשעה שכולם ישנים או שוטפים רצפות. שבת שלום שתהיה לך. ‏Harel‏ • שיחה 09:50, 1 ביוני 2007 (IDT)

שיט! הזכרת לי, גם אני צריך לעשות ספונג'ה...שתהיה שבת שלום גם לך ידידי רם המעלה, הוד הבירוקרט דויקיפדית יידיש והעברית גם יחד. בברכה, Shayakir • שיחה. 09:53, 1 ביוני 2007 (IDT)

אני לא בירוקרט ביידיש! (וגם לא בעברית :) שבת מנוחה לכבוד היושב ראש ה"ה שי "מאו" יקיר :) ‏Harel‏ • שיחה 09:54, 1 ביוני 2007 (IDT)

רש"ש

בתור מקובל הבית, אולי תואיל להציץ בשיחה:שלום שרעבי? ידיעותי בקבלה עדיין לא מאפשרות לי לערוך את דירוג המקובלים. דוד 14:52, 3 ביוני 2007 (IDT)

אני לא מרגיש כל כך בנח לדרג את המקובלים וביטויים כמו "גדול המקובלים" או "גדול הרבנים" או "גדול השחקנים" תמיד גורמים לי לנוע באי נוחות. מה גם הראיה שהביא המומחה מתוך ספרות הקרובה להגיוגרפיה לא מעלה ולא מורידה. לאחר ההסתייגות הנ"ל אין ספק שהרש"ש הוא מהבולטים אם לא הבולט בתורת הקבלה לאחר האר"י. שם נוסף שצץ אצלי כרגע הוא רבי אברהם אזולאי זקנו של החיד"א שגם כן בלט מאוד אולם כיוון שהוא נמשך בהגותו הקבלית אחרי הרמ"ק ש"הפסיד" את הבכורה לקבלה הלוריאנית טבעי הדבר שיתייחסו אל הרש"ש כגדול המקובלים לאחר האר"י. מעמדה של ישיבת המקובלים בית אל כאוטוריטה המוחלטת לדברים שבסוד גם כן תורמת למעמדו של הרש"ש ששימש כראש הישיבה. ספריו הם אבן יסוד בקבלה ובפרט "רחובות הנהר", "נהר שלום" וכמובן "סידור הרש"ש" העוסקים בעולם התיקון של התפילה שהיא מרכזית ביותר בקבלה הלוריאנית. בברכה, Shayakir • שיחה. 17:22, 3 ביוני 2007 (IDT)

יש אולי לתת את הדעת לכך שחוגים אחרים לא גרסו אותו כלל, וביניהם רוב המקובלים החסידים (כדוגמת המגיד מקוז'ניץ) שהיו מקובלים מלבד היותם חסידים, וזכורים לי במעומעם ביטויים המורידים מגדולתו של הרש"ש. מבחינה מסוימת ניתן לומר שהמקדש מלך (רבי שלום בוזגלו) או רבי משה זכות היו גדולי המקובלים, כיון שהם היו מקובלים על כולם.

דברי הרב הלל בענין זה, שוים בדיוק כדברי שרגא ברג שיגיד שהרב יהודה לייב הלוי אשלג הוא גדול המקובלים, ודוק היטב. בןאישאחד 20:12, 3 ביוני 2007 (IDT)

ובדיוק בשל הנקודות שהעלית אני לא שש לתת דירוג למקובלים. באשר למקדש מלך ולזכות סבורני שבכל זאת לרש"ש יש מעלה עליהם מכוח העובדה שהוא נתפס כממשיך דרכו של האר"י ורובם המכריע של תיקוני התפילות הולכים אחרי הגותו בעוד שההשפעה של הראשונים הייתה פחותה. בברכה, Shayakir • שיחה. 20:20, 3 ביוני 2007 (IDT)

גם אני לא שש לערוך דירוג חשיבות, ולכן ביצעתי את השינוי שלי ל"אחד מגדולי". ההכרעה בידיכם. דוד 14:05, 4 ביוני 2007 (IDT)

עצם הלוז

שלום, ראיתי שהערך עלה שוב, אנא עבור עליו. ‏pacman • שיחה 19:27, 4 ביוני 2007 (IDT)

נראה שאין ברירה ואני אאלץ להרחיב את הערך. מקווה שביום שישי אתפנה לכך. בברכה, Shayakir • שיחה. 23:15, 4 ביוני 2007 (IDT)

באמת תודה שהרחבת זה היה רעיון מצויין מאד והערך מאד יפה. רק רציתי לשאול האם כדאי להוסיף פרטים שכתבתי בהתחלה. ז"א הפרטים שכתבתי בהתחלה מספר הזוהר פרשת וירא דף כב עמוד ב מתואר איך ייבנה הגוף ע"י העצם- לדעתי כדאי להכניס זאת לערך. מ הדעתך? Natan7 21:12, 12 ביוני 2007 (IDT)

אין צורך. בברכה, Shayakir • שיחה. 22:06, 12 ביוני 2007 (IDT)

progress report

לא הצלחתי לצערי לסיים עם הערך כלאם במהלך השבוע וחצי שקבענו. לדאבוני, אני מתקשה לעשות יותר מלנטר את השינויים האחרונים עם עיניים טרוטות לאחר העבודה. עם זאת, חלה התקדמות נחמדה בסופ"ש האחרון. נותר לי: להבין איך האשעריים טוענים כי אלוהים הוא היוצר את מעשיהם של בני האדם, אך הם אחראיים עליהם; לכתוב בקצרה על האסכולה המאתורידית; לכתוב על הכלאם השיעי ולהרחיב קצת על המורשת של המדע הנשכח הזה. אני מנסה להמנע מלפזר הבטחות להבא (ראה לאיפה זה הכניס אותי עם הערך המעצבן הזה), אבל בתקווה נוכל להעלות את הערך למרחב הראשי בימים הקרובים :) אליזבט • שיחה 23:45, 9 ביוני 2007 (IDT)

עניתי בדף השיחה של אשרף. בברכה, Shayakir • שיחה. 17:41, 10 ביוני 2007 (IDT)

לילה טוב

ער בשעות כאלה? דרור 02:18, 13 ביוני 2007 (IDT)

תיכף נרדם...Shayakir • שיחה. 02:19, 13 ביוני 2007 (IDT)

מגן דוד

תוכל להוסיף סימוכין? ‏pacman • שיחה 18:18, 19 ביוני 2007 (IDT)

כרגע אני לא נמצא מול הספרים אבל רעיון זה של זכר ונקבה והתעוררות דלעילא ותתאא ידועים ומפורסמים. אם בכל זאת תתעקש אאלץ לצלול בכתבי האר"י אך זה ייקח זמן מה. בברכה, Shayakir • שיחה. 18:22, 19 ביוני 2007 (IDT)

מבחינתי זה בהחלט מספיק, אבל מבחינת זה שהניח את התבנית כנראה שלא. מצדי אפשר להסיר אותה כבר עכשיו. ‏pacman • שיחה 18:23, 19 ביוני 2007 (IDT)

תערוכה

[[[:de:Wikipedia:Ausstellung|Wikipedia:Ausstellung]]] - תקנא, תקנא. לא צריך לדעת גרמנית. תערוכה נודדת בין אוניברסיטאות וספריות - פוסטרים יפהפהיים, הצלחה כבירה, טקסט נכתב באתר, עיצוב גרפי על ידי ויקיפד מוכשר, הדפסה במדפסת גדולה אצל מישהו בעבודה, למינציה בפלסטיק סדר גודל של מאתיים אירו. התוצאה: תערוכה מטמטמת. מחשבה.... ‏Harel‏ • שיחה 00:05, 21 ביוני 2007 (IDT)

מקנא, מקנא...בברכה, Shayakir • שיחה. 15:19, 21 ביוני 2007 (IDT)

מותר לי?

נראה שבהצבעה לבודקים, אף אחד מהמועמדים לא יצליח להגיע ל-25 הקולות הנחוצים. אני כמובן תומכת בך לתפקיד, ולא רק בגלל שעיניתי אותך עם כלאם ואני מרגישה אשמה, אלא גם כי אני חושבת שתהיה בודק מעולה כפי שאתה כותב ומפעיל מצוין. רציתי לדעת אם זה יהיה בסדר מבחינתך שאעביר את ההצבעה לעוזי ו. או ירון, ואז בסבב הבא אצביע בעדך. בהערכה, אליזבט • שיחה 13:18, 23 ביוני 2007 (IDT)

תודה על כל המחמאות. כדי למנות כמה שיותר מהר בודק זה יהיה מעשה חכם להעביר את קולך לעוזי או ירון שהם מובילים בהצבעה. בכל אופן תודה על האמון שלך בי. בברכה, Shayakir • שיחה. 23:48, 23 ביוני 2007 (IDT)

אוקיי, תודה רבה לך. התקדמתי קצת בכלאם בסופ"ש :) אליזבט • שיחה 23:52, 23 ביוני 2007 (IDT)

יישר כוח! בדיוק עכשיו סיימתי לסקור את התוספות שלך לערך, אני רואה שהכנסת את הדוגמא של אשרף לערך. מאיפה יש לך חומר על הכלאם השיעי? בברכה, Shayakir • שיחה. 23:58, 23 ביוני 2007 (IDT)

כן, התוספת של אשרף היא לא רק נחמדה, אלא לדעתי גם נחוצה כדי להבין את התסבוכת הזו. על הכלאם השיעי יש מהשהאיד מורתדא מטהירי, זה אחד מהלינקים למטה (זה שכתוב מנק' מבט שיעית). בעקרון נותר רק לכתוב על השיעים וזהו, אבל עדיף שאשרף יעבור עליו לפני שהוא יעלה. אליזבט • שיחה 00:05, 24 ביוני 2007 (IDT)

אהלן שי, גם אני תמכתי בך, אבל לאור התוצאות החלטתי להעביר את קולי למובילים. יתרה זאת, כדאי לך אולי לשקול לפרוש מההצבעה וכך לאפשר למועמדים שהצביעו עבורך להצביע עבור המועמדים האחרים. כך גם תוכל אתה לקבל זכות הצבעה (למועמדים אסור להצביע, ואם לא תהיה מועמד - תוכל להצביע). בכל מקרה, זו החלטה שלך. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 00:00, 24 ביוני 2007 (IDT)

וכמובן, להתמודד בסיבוב הבא. דניאל ב. 00:02, 24 ביוני 2007 (IDT)

זה בהחלט עבר בראשי אולם משום שהצעתי כבר את עצמי קשה לי להסיר את מועמדותי בעיקר מתוך הכרת הטוב לאלו שכן הצביעו בעדי ומשום שזה לא נראה לי אתי כל כך לוותר על מועמדותי בכדי להוסיף קול למשתמש כזה או אחר. כמו שאמרתי בראשית דברי אני לא אעלב אם אנשים ישנו את הצבעתם מטעמים פרקטים. בברכה, Shayakir • שיחה. 00:06, 24 ביוני 2007 (IDT)

סוכת אבלים

הרשה לי להיות הראשונה המשתתפת בצערך. דורית 22:46, 27 ביוני 2007 (IDT)

תודה יקירתי, מי יתן ולא נדע עוד צער. בברכה, Shayakir • שיחה. 22:47, 27 ביוני 2007 (IDT)

מכיוון שאין פותחים בשיחה עם האבל, ערכתי את הערך במקום. ודא שלא עשיתי טעויות. (כמו כן, מה זה קמ"ן?) דוד 10:20, 28 ביוני 2007 (IDT)

קמ"ן זה קצין מודיעין. אליזבט • שיחה 17:13, 28 ביוני 2007 (IDT)

אכן קמ"ן כדברי אליזבט היקרה זה קצין מודיעין. לאחר פטירתו המסתורית של המנוח עטו עורכים רבים על הערך שנזקק לעריכה לשונית מסיבית לאחר שבזמנו אלמוני הוסיף לערך תוספות טובות מבחינת תוכן אך לא מזהירות מבחינה לשונית. אם כן מעז יצא מתוק והערך כעת נראה הרבה יותר טוב. בברכה, Shayakir • שיחה. 19:17, 28 ביוני 2007 (IDT)

נדידת יבשות

למה ידידי? Natan7 23:56, 27 ביוני 2007 (IDT)

המממ, בוא נתחיל עם זה שספר הזוהר לא נכתב לפני 2000 שנה. בברכה, Shayakir • שיחה. 23:59, 27 ביוני 2007 (IDT)

חח אם כך קודם כל אפשר להשמיט את ה2000 שנה בלבד ולא את כל הפסקב.. ושנית אשמח לדעת לדעת מתי הוא נכתב :) Natan7 00:13, 28 ביוני 2007 (IDT)

הממ... עכשיו שמתי לב לזה. תיקנתי את הכתוב כך שיהיה נייטרלי יותר, אני מקווה שלא השארתי טעויות. לגבי מדרש רבה ור' יהודה הנשיא היה נחמד לקבל רפרנס (לי אין מושג אם הוא אכן מפרש את הדברים כך). לגבי מועד כתיבת ספר הזוהר - עיין בערך וגלה כי מדובר במאה ה-14. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:17, 28 ביוני 2007 (IDT)

עידנתי את התוספת אפילו עוד יותר שכן זהו פירוש כפוי על הפסוק וראוי להבהיר זאת בערך. כמו כן הסרתי את הציטטה מאיוב שלא קשור כלל וכלל לנדידת יבשות וכן הסרתי את האיזכור של מדרש רבה שלא יכול לבוא ללא רפרנס. כמו כן אתה מתבקש שלא להוסיף שוב ושוב את הקטע בערך עצם הלוז עד שתביא אסמכתא לדברים. באשר לזמן כתיבת הזוהר אתה מוזמן כדברי דרוקמן לעיין בערך ולמצוא מזור לנפשך. אם אתה לא יכול להתאפק אזי על פי המחקר המודרני ספר הזהר (לא כולל השכבות הקדומות שלו) נכתב בין השנים 1280 עד לפטירת המחבר בשנת 1305 אם כי ישנם תוספות מאוחרת מעט יותר (1308) שככל הנראה נוספו על ידי תלמידיו ועורכי הספר. בברכה, Shayakir • שיחה. 19:24, 28 ביוני 2007 (IDT)

לשי יקיר ולזהר דרוקמן. קודם כל באמת תודה על העבודה שלכם שאתם ממשיכים להשליט סדר בויקיפדיה שכן מאד חשוב שמקור מידע שזמין להרבה אנשים יהיה מדוייק (הן בדברי חול והן בדברי תורה) אז באמת מודה לכם על כך.. רק הוסיף כמה מילים.
1. לגבי כתיבת ספר הזוהר- ניתן לדעת זאת אם נחקור ונדרוש מעט את הנושא. רק דע לך ש"עיין בערך בויקיפדיה" איננו דרישה וחקירה רצינית מכיוון שמי כמוך יודע שאנציקלופדיה חופשית אינה מדוייקת בכל זמן ובכל מילה שבה.. (לדוגמא- לפי דעת שי יקיר - הציטטה מאיוב אינה קשורה לעניין נדידת יבשות. בואו נניח שזה אכן כך. ומכיוון שהיה זמן מסויים בו הציטטה אכן הופיע בערך- היו אנשים שראו אותה והפנימו וכנראה האמינו. וזו דוגמא אחת מיני רבות כך שאנציקלופדיה חופשית אינה מדוייקת בכל קנה מידה. ולכן לעיין בערך מסויים בה אינו דרישה וחקירה.) לכן אם תחקור מעט בעומק תגיע למסקנה שמחבר הזוהר הינו רשב"י והוא חי לפני כ2000 שנה לכן הזוהר לא נכתב לפני 400 או 600 שנה.(שהרי אף איש לא חי מעל ל969 שנה) וכך החושב כך- שיבדוק את האמונה שלו היטב. (אם זה נשמע כביקורת- אשמח מאד להדגיש כי זו ביקורת בונה) ודבר שני. נא לא להעלב כי זו לא כוונתיאבל קל להבין ולדעת שאחד מסממני הטיפשות הינם חקירה באמצעות דבר לא שייך. מה כוונתי? אם יצא לאור איזה ספר סיני פילוסופי עם המון חוכמה בתוכו שלא פשוט להביא אותו.. ובא איש ומנסה ללמוד מתוכו כי הוא עומד לתת הרצאה על הספר בפני קהל מאד חשוב וזו הזדמנות חייו של אותו איש המרצה להפרסם.אך הספר קשה מאד בההגות שבו. מה יעשה האיש? ילך לסין לחקור את המחבר הספר? או שילך למבקר ספרותי לשמוע את דעתו? אל תעלב כי לא זו כוונתי אך מה שאתה עשית זה הלך אל המקור הלא נכון. אם רק תביט אל המקור האמיתי תדע את זמן כתיבת הספר הזוהר (ואם תעיין לעומק ישתנו הדברים אצלך ותבין שהספר הזוהר בו חשבת שכך וכך הוא- שונה הוא ממה שהיה דעתך. אבל זה עניין אחר כבר.
2. לגבי הציטוט של איוב. צר לי שאצטרך לתקן את דבריך אז אל תקח אאת זה סובייקטיבי אלא ההפך קח את זה באובייקטיביות שהרי מטרתנו לשפר את ויקיפדיה שתכיל אמת. אם תעיין במדרש רבה בראשית פרשה כו, ז תיכווח לדעת לגבי דברי ר' יהודה הנשיא על איוב והמבול.
3. לגבי עצם הלוז- הבאתי מקור ברור חד שאין עליו עוררין.והוא: ספר הזוהר פרשת וירא דף כב עמוד ב. המילים שמופיעות שמה הינם בארמית (שפה שמעט מאד מגולשי הויקיפדיה יודעים) ובעזרת אדם ידוע שיודע ארמית היטב תרגמתי במילה מילה את דברי הזוהר במקום הנ"ל מארמית לעברית כדי שאני אתה ואחרים נוכל להבין ולא הבאתי סתם קטעים בארמית על מנת "לצאת ידי חובה" כך שיהיה ערך כתוב בויקיפדיה העברית וזהו. אלא שיהיה תוכן ממשי לקורא הישראלי\יהודי. --- אשמח מאד לתגובות אך אבקש אובייקטיביות מלאה אחרת חבל על זמן הקלדה. סממנים לאובייקטיביות מצדכם אני אדע כשאקרא את דבריכם :) Natan7 21:17, 28 ביוני 2007 (IDT)

ראה נא, נתן, אהיה הראשון שיודה כי בספר הזוהר ידיעותי מעטות. עם זאת, אני חש סלידה קבועה מנסיונות לפאר את היהדות כמשהו יותר ממה שהיא. אין בזאת לומר שהיהדות היא דבר מה פחות, כלל וכלל לא, אלא שהיא מספיק יפה, נאה, מושכת וחכמה באופיה הטבעי, מבלי שיהיה צורך "להלביש" עליו סופרליטיבים או הצהרות דמגוגיות. לטעמי, זה אשר ילמד את היהדות ימצא את קסמה מבלי שיטענו בפניו מתי נכתבו הדברים או על מופלאות דרכי הכותבים - דברים אלו הם הקישוטים שבצד.

באנציקלופדיה הדבר תקף פי כמה וכמה. על כן, בשכתובי לניסוחך הסרתי אותם קישוטים, שלא נותנים משנה תוקף לדברים בכל מקרה (והרי מי שלא מאמין בדברים לא יתרשם מכך שהם נכתבו לפני כך וכך או על ידי רב זה או אחר), והשארתי את הדברים העיקריים, תוך התחשבות בידיעותי שלי. לאחרי שי שיפר את הנוסח בשנית ועשה זאת היטב ובטעם.

אינני יודע לגבי דברי ר' יהודה הנשיא, ולכן השארתי אותם כמות שהם. עם זאת שי, אשר ידיעותיו את הדת מעמיקות משלי והוא אדם נבון והוגן באופן כללי, ראה נכונה להסירם ונימק בעיקר עקב הסיבה שלא ניתן רפרנס מתאים בעזרתו יהיה ניתן לשקול את הדברים. ללא הרפרנס נופל גם הפסוק מספר איוב. אין לי רצון לדון בענייני אמונתי היהודית מעל דפי ויקיפדיה, ועל כן עימך הסליחה על הדברים להם לא השבתי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:33, 29 ביוני 2007 (IDT)

) אוקי היבנתי אותך ואת דבריך(לא שאני מאשר את דבריך כנכונים מבחינתי אבל היבנתי אותם דרך הראייה שלך)לגבי זה שהוצאת את הקישוטים הנ"ל -אני חושב שזה בסדר והוגן בתור ערך לאנציקלופדיה. אני כמובן אגיד שלגביך לא היו לי שום טענות שכן שיפרת את הערך מבחינה אובייקטיבית כנדרש וזה יפה לדעתי. רק פשוט מה שציינתי זה שתדע את זמן כתיבת ספר הזוהר ע"פ היהדות עצמה (שהרי הזוהר שייך לה) ולא ע"פ מחקרים שונים ומשונים (שהזוהר לא שייך להם). דבר שני אשמח לדעת מה כוונתך במילה רפרנס? שכן הבאתי הכוונה מדוייקת לאיוב עבור שי (ולגבי עצם הלוז). האם אתה מתכוון רפרנס=קישור? תודה Natan7 15:23, 29 ביוני 2007 (IDT)

מכיוון שאנו דנים במדיום שאיננו שייך ליהדות (אנציקלופדיה) - הבא נרשה לעצמנו לדון במסגרתו. לגבי רפרנס - התכוונתי למראה מקום לפרשנות מדרש רבה, עדיף עם קישור, במידה ויש את התוכן באינטרנט. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:37, 29 ביוני 2007 (IDT)

שי יקיר אתה עדיין מוזמן להגיב לגבי מה שכתבתי בסעיפים 1-2-3  :) Natan7 14:28, 1 ביולי 2007 (IDT)

נתן שלום, ראשית כול עצה לי אלייך, אריכות דברים איננה מעלה ואם ברצונך להעביר מסר אנא ממך עשה זאת בלי גיבוב מילים מיותרת. בשל הניסוח המסורבל שלך נדרש ממני מאמץ גדול להבין את דברייך וטענותיך. לגופם של דברים, השאלה הראשונה שלך לא ברורה לי ואם בכוונתך בדברים אלה להוכיח לי שהזהר נכתב על ידי רשב"י אתה צריך להתאמץ קצת יותר. אם הנושא מעניין אותך ואתה רוצה לחקור את הנושא ולהגיע לאמת אני מציע לך בכל לב לעיין בהקדמת "משנת הזהר" לישעיה תשבי. לשאלתך השנייה אשיב כי קיצצתי את דברייך שם והשארתי חלק קטן ממנו וזאת גם כן עם הסתייגות שכן עם כל הכבוד לרבותינו ז"ל הם לא ידעו דבר ולא חצי דבר על לוחות טקטוניים ונדידת יבשות, כך שלהעמיס על מחבר ספר איוב ועל מדרש רבה טענות כאלה זה אינוס הכתוב. המקסימום שאתה יכול להוכיח מדברים אלו זה שהיה להם ידיעה על מספר היבשות בעולם (שגם בזה אני בספק גדול). באשר לדברי הזוהר שהבאת בערך עצם הלוז, חיפשתי את הדברים ולא מצאתי ולכן ביקשתי ממך להביא קישור לדברים כדי שאוכל להתרשם מהם בגוף ראשון. עד שתעשה כן אני מבקש ממך שלא להוסיף זאת, מה גם שאין צורך גדול לכך משום שהבאתי בערך מספיק מראי מקומות וציטטות מהזהר ומשאר דברי חז"ל. בברכה, Shayakir • שיחה. 17:40, 1 ביולי 2007 (IDT)

אכן ראיתי שהגבת מזמן רק ע"פ משפט הראשון שאכן ראוי לתשומת לב- אקבל אותו כצריך. ולכן אומר בזאת כי קרא את דבריי שנית (אחרי ידיעת תגובתך) ואז אם תרצה לענות אתה מוזמן לעשות זאת שנית ענה רק עם אותה עצה שהבאת לי בתחילת דבריך האחרונים.Natan7 12:18, 5 ביולי 2007 (IDT)

כלאם

שי (ודרכך לאליזבט), אני עומד נפעם לנוכח הערך שאתם כותבים. הוא יזכה כמובן להיות ערך מומלץ, אך יחד עם זאת אני מזהה בעיה. כקורא הדיוט נזקקתי לקרוא מספר משפטים ופסקאות יותר מפעם אחת. לדוגמא -

"הכלאם השיעי

בניגוד למדע הכלאם, באסלאם הסוני שהוביל לפיצול בקרב חכמי הדת בין אלו שתמכו במדע לאלו לבין המתנגדים אליו, שטענו כי אין לסטות בפירוש הדת חוץ מבאמצעות הסונה והחדית', הכלאם השיעי מעולם לא עורר התנגדות פנימית בסיעתו."

הבעיה במשפט זה שלא מיד מובן שאתם מציעים אבחנה בין איך התקבל הכלאם בסונה לעומת השיעה. אני הייתי מנסח כדלהלן:

"הכלאם השיעי

הכלאם השיעי מעולם לא עורר התנגדות פנימית בסיעתו. זאת בניגוד למדע הכלאם שבאסלאם הסוני אשר הוביל לפיצול בקרב חכמי הדת בין אלו שתמכו במדע לאלו לבין המתנגדים אליו, שטענו כי אין לסטות בפירוש הדת חוץ מבאמצעות הסונה והחדית'."

בשני מקומות בערך אתם מפרטים מספר עקרונות. הייתי משתמש בסיעוף, לדוגמא -

"מקורם של חמשת העקרונות שהתגבשו על ידי המותכלימון המֻעתזילים בדיונים תיאולוגיים שהתקיימו החל מימיי האסלאם הראשונים ועד המאה ה-11 לספירה.

• הראשון בהם הוא תפישת התכונות האנושיות המיוחסות לאללה בקוראן כמטאפוריות בלבד, ושלילה מוחלטת של ראיית התשביה.
• העקרון השני כונה ...
• ..."

וכדומה.

יש גם מספר שגיאות הגהה. אשמח לעזור ברגע שתעלו את הערך - גם להגיה וגם לנסח. קבלו ביקורת זו כמטרה להפוך את הערך ממומלץ למצטיין ולהבטיח שמי שיקראו אותו יזרמו לאורכו בהנאה.

שנילי • שיחה 21:45, 30 ביוני 2007 (IDT)

קודם כל אני שמחה שערך שאפילו לא נמצא במרחב הראשי כבר זוכה לקוראים. שנית, תודה רבה על הביקורת, בדיוק נחוצים לנו קוראים שאינם מתמחים בנושא, כדי להבין מה צריך לפשט. אני אחליף את הניסוח שלך בנוגע לכלאם השיעי, שהוא בהחלט ברור יותר. בנוגע לשימוש בסיעוף, רציתי ליצור פסקאות שלמות כדי שהערך יראה יותר מונוליטי, אבל אתה צודק שהאפשרות שהצעת תהפוך אותו ליותר נוח. מה אתה חושב, שי? אליזבט • שיחה 22:47, 30 ביוני 2007 (IDT)

אכן, גם אני נפעם מכך שהערך שטרם יצא למרחב הראשי זוכה לכזאת תשומת לב. את רוב הקרדיט אם לא את כולו צריכה לקבל אליזבט. באשר להערותייך הם וודאי במקום והוא זקוק לעריכה לשונית שאלדד כבר נטל על עצמו את מלאכת הקודש וכן הוא זקוק להפשטה והנגשה לקורא הממוצע. ככל שביקורת העמיתים תהיה רבה יותר כך ייטב ואני מזמין אותך וגם את האחרים לעבור עליו ולהעיר את הערותים. בברכה, Shayakir • שיחה. 00:07, 1 ביולי 2007 (IDT)

שיחת קטגוריה:אדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש

תוכל בבקשה להציץ שם? ראית בארמונות החול שלך שבעבר טיפלת במשפחה זו. ראה נא גם בהקדמה שלי בקטגוריה: אדמו"רי חב"ד, ובבקשת המחיקה שלי בבקשות המחיקה. בברכה, בןאישאחד 09:55, 4 ביולי 2007 (IDT)

שלום רב לך ידידי היקר. ארגז החול שנמצא בדפי המשנה שלי אינו אלא רשימת מלאי של איזה ערכים שבעיני צריכים להיות בויקיפדיה, הימצאות ערך כזה או אחר ברשימה אינה מעידה בהכרח אני חיברתי אותו כך שלא לי צריך לקשור כתרים על משפחת שניאורסון. באשר לדף השיחה של הקטגוריה הצצתי שם אך אין לי ידיעה מספקת בנושא כדי להכריע לכאן או לכאן על כן אין לי אלא להשתמש בעצמי בעצת חז"ל - "הרגל לשונך לומר איני יודע". מה גם שראיתי שהגעתם להכרעה בסוגיה בדמות מחיקת הקט'.

נושא נוסף שרציתי לשוחח איתך עליו הוא ערך חדש שעלה ברצוני לחבר מיד שאתפנה מעיסוקי הרבים והוא "נבואת הילד" לנחמן קטופא. עיינתי מעט בספרים שברשותי והם כמעט שלא נוגעים בנושא אלא בהערות אגב, האם יש ברשותך חומר או שתוכל להפנות אותי לכזה? בברכה, Shayakir • שיחה. 12:17, 4 ביולי 2007 (IDT)

ראה מלחמות ה' לר' אברהם בן הרמב"ם, מהדורת ראובן מרגליות עמ' לח ובמקורות הרשומים שם; גרשם שלום, קרית ספר ז; ואל תשכח את הפירוש לנבואה זו שחיבר מיודענו אברהם בן אליעזר הלוי.

סדר הדורות ד' אלפים רמ"ה: נחמן קטופא נולד ד' אלפים רמ"ה. בשלשלת הקבלה דף מ"ו א', ז"ל וראיתי בקונטרס כו' ואלו דבריו, רבים ונכבדים מחכמי ברצלוני כתבו אל הרב הגדול רבינו דוד בן בנו של הרמב"ם לחלות פניו להודיעם אם נמצא אצלו איזה דבר בסוד הקץ, וישא את פניהם וישלח להם המעשה מלידת הנער הנעים ילד שעשועים והנבואות אשר נבא ובסוף כל נבואה קצת פירוש, ולפי מה שנראה הרב רבי דוד היה שקלל והחרים לכל מי שיגלה רז זה לנכרי וראוי להזהר מגחלתו שלא יכוה ולשמור סוד במה שיש בו, כאשר היא קללת חכם מוסף אל רוב חסידותו וגודל יהדותו ותפארת גדולתו, וכאשר היה נגיד ומצוה לאומים מזרע קדושים מבני בניו של אותו הצדיק הרב המורה צדק אשר בשערים מעשיו יהללוהו ולתורתו איים ייחלו, והטעם שאסר לגלות לפי שיש בקצת ענינים ההם סכנות הרבה ובקצתם השתיקה יפה ע"כ. וראוי שתדע שזה המעשה היה בקיצור, כי בשנת כמו ד' אלפים רמ"ה וכמו ת"ה (ת"כ לחורבן בית שני, כך מצאתי כתוב) לחורבן (אין החשבון מכוון, כי ת"ה לחורבן יעלה ד' אלפים רל"ג וק"ל), היה ר' פנחס, חסיד גדול וקדוש, והיתה לו רחל לאשה, גם היא חסידה. ותהי עקרה, ויתפללו להשם יתברך ונעתר לקולם ותהר, ובחודש השביעי להריונה (ביום א') בה' בשבת כעלות השחר, שהיה עולה צדק ומאזנים לצד מזרח, ביום ראש השנה ששי לשמיטה בשנה הנזכר נולד זה הנער ויקראהו נחמן. ותכף שנולד התחיל לדבר פלאות ומעשה מרכבה, והעולם קראו נחמן קטופא דמן כרעס, ומת בן י"ב שנים. ואני ראיתי בגלילות ארץ ישראל, יוחנן חטופא (אולי ט"ס וצ"ל נחמן קטופא) נקבר בכפר ברעם, וקרוב דמן כרעס או ברעם א' ט"ס. ובשארית יוסף ריש אות נו"ן כתב ז"ל, נבואת נחמן קטופא בר פנחס, נולד ומיד היה מתנבא ומת מיד, חיבר אותו ר' אברהם הלוי (בירושלים שנת ה' אלפים רע"ו, שלשלת הקבלה דף מ"ו א') הזקן עם פירוש ר' שמואל הנגיד עכ"ל. ובסוף ימיו התנבא נבואות גדולות על הישועה, והדברים ההם נכתבו והם סתומים נסתרים ועמוקים בהרבה לשונות, ירושלמי בבלי ארמי והגרי מעורבים ונחלפים, עמוקים מאד במליצה וחידה, ונלאו המפרשים להבין חלק קטן מהם. וזה רבי אברהם המפרש אומר שבשנת ה' אלפים רפ"ט היתה מחברת בין דלי לדגים כאשר היה כשנכנסו ישראל לארץ בימי יהושע, וכן כשעלה עזרא עם הגולה לירושלים, וזה המפרש אמר ששאל בחלום מתי קץ הפלאות, והשיבו לו מישאל אלצפן וסתרי, גם בבחרותו שאל בחלום זה והשיבו לו הלא הוא כמוס עמדי, ואומר שנבואות אלו נמצאו בחורבה אחד בגליל התחתון בעיר טבריה, כתובים בגוילים ישנים ובלוים בתוך כלי עופרת. וע"ש הרבה ענינים מזמן הגאולה. ואני הכותב יחיאל בידי העתק מנבואות הנער נחמן קטופא, ולא רציתי להעתיקו פה בחבורי זה מכח אזהרת החסיד הרב ר' דוד הנ"ל:

קברו נמצא היום בכפר ברעם. רוצה תמונה?

בברכה, בןאישאחד 13:19, 4 ביולי 2007 (IDT)

יאייי

מה נשמע? סקרלט • שיחה 18:33, 4 ביולי 2007 (IDT)

מה ממצב כפרה?! Shayakir • שיחה. 18:33, 4 ביולי 2007 (IDT)

טוב תודה :) אני מכינה לך חמיצה כדי להטביע אותך! מה נעלמת?! סקרלט • שיחה 18:36, 4 ביולי 2007 (IDT)

חמיצה בקיץ זה חוקי? נעלמתי כי אני עסוק מותק. Shayakir • שיחה. 18:41, 4 ביולי 2007 (IDT)