שיתוף וידאו באינטרנט

אתרי שיתוף וידאו באינטרנט הם אתרי אינטרנט המאפשרים לגולשים להעלות קובצי וידאו לאינטרנט ולשתף בהם אחרים ואף לבצע שידור חי או להקליטו לטובת שימוש במועד מאוחר יותר. עם התרחבות רוחב הפס, אינטרנט מהיר ופיתוח טכנולוגיות שונות לעריכה, העלאת קטעי וידאו לרשת האינטרנט, אתרי שיתוף קבצים ווידאו שונים זוכים לפופולריות רבה וככל שגדלה הנגישות, כך גדל הביקוש.

היסטוריה

עריכה

שיתוף וידאו באינטרנט והזרמת מדיה התאפשרו הודות להתקדמות בטכנולוגיית קידוד וידאו על ידי דחיסה מאבדת נתונים, שנועדה להקטין את נפחם של קובצי וידאו, תוך פגיעה מינימלית באיכותם, על מנת שידרשו פחות נפח אחסון או שיהיה ניתן לשדר אותם באמצעות רוחב פס נמוך יותר. בשל דרישות רוחב הפס הגבוהות באופן מעשי של וידאו לא דחוס, שהן 168 מגה ביט לשנייה עבור וידאו באיכות SD ומעל ג'יגה ביט עבור באיכות HD.

אלגוריתם דחיסת הנתונים החשוב ביותר שאפשר אירוח והזרמת וידאו מעשיים הוא טרנספורמציה של קוסינוס בדידה (DCT), טכניקת דחיסה שהוצעה לראשונה ב-1973. אלגוריתם DCT הוא הבסיס לפורמט קידוד הווידאו המעשי הראשון, H.261, בשנת 1988. אחריו הגיעו פורמטי קידוד וידאו פופולריים יותר מבוססי DCT, בעיקר תקני הווידאו MPEG ו-H.26x משנת 1991 ואילך. כולל תקן Modified discrete cosine transform (אנ') שהוא גם הבסיס לפורמט דחיסת האודיו MP3 שהושק ב-1994, ומאוחר יותר פורמט MPEG-4[1].

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 טכנולוגיית קידוד וידאו הפכה נפוצה תעשיית הקולנוע והשידור הטלוויזיוני החלה עוברת לפורמט דיגיטלי[2]. בין השאר פורמט ה-DVD החליף את VHS[3]. מספר חברות ישראליות היו בין הראשונות לפתח ולשווק פתרונות לדחיסת וידאו בהם "גיאו אינטראקטיב" (שאחר כך פעלה בשם "אמבלייז")[4][5]. וחברת "אופטיבייס"[6].

בתחילת המאה ה-21 תוכנות לשיתוף קבצים, אפשרו למשתמשים לשתף קובצי וידאו באינטרנט בקלות, בשיטת שיתוף קבצים ברשתות עמית לעמית. הפופולרית ביותר הייתה קאזה, שהושקה במרץ 2001 ובמאי 2003, הוכרזה כתוכנה הפופולרית ברשת לפי אתר ההורדות Download.com, לאחר שהורידו אותה יותר מ-227 מיליון פעמים[7]. בשלב הבא החלו להופיע אתרים שסיפקו שירות של הזרמת מדיה, כך שלא היה צורך בהורדת הקבצים למחשב. האתר הראשון אשר התחיל בהזרמת וידאו היה מטהקפה. אתר זה הוקם בשנת 2003 על ידי אייל הרצוג ואריק צ'רניאק והוא עלה לרשת בסוף 2004, לאחר תקופת פיתוח של כשנה[8]. מיד אחריו עלה לאוויר אתר גוגל וידאו[9], וחודשיים אחריו, במרץ 2005, עלה לרשת אתר יוטיוב, שהוקם על ידי שלושה עובדים של חברת PayPal: צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים, שמטרתם הייתה להעביר קובצי וידאו ושמע גדולים בקלות דרך האינטרנט. הסרטון הראשון עלה על ידי קארים, ובו רואים אותו בביקור בגן החיות. בנובמבר אותה שנה זכתה להשקעה מקרן הון הסיכון Sequoia Capital. באוקטובר 2006 נרכש האתר על ידי חברת גוגל, בעסקת חילופי מניות בסך 1.65 מיליארד דולר[10]. באותה עת יוטיוב היה אתר הווידאו הגדול בעולם ומטהקפה הישראלי היה במקום השני מבחינת מספר הגולשים[11].

שני אתרים נוספים שעלו לרשת באותה תקופה היו Dailymotion הצרפתי[12], ואתר Vimeo שנתפס כאלטרנטיבה איכותית יותר ליוטיוב, ומשך בעיקר יוצרים ואמנים והקפיד מיום הקמתו על שמירה על זכויות יוצרים[13]. כל האתרים באותה עת ייצרו הכנסות זניחות ופעלו בהפסד, כולל יוטיוב שגוגל שילמה עבורו מחיר המשקף מכפיל הכנסות של 100[14].

במהלך 2007 חלה ירידה חדה במספר הגולשים במטהקפה, הוא הידרדר למקום השמיני בין אתרי הווידאו בעולם[15]. ב-2010 האתר עדיין לא הייתה רווחי והכנסותיו היו כ-10 מיליון דולר בשנה בלבד[16]. ביוני 2012 מטהקפה נרכשה על ידי סוכנות הכישרונות הדיגיטליים The Collective, תמורת כ-1.15 מיליון דולר ששימשו לכיסוי חובות, מאחר שלחברה לא נותרו מזומנים[17]. באותה תקופה הפך אתר Dailymotion לשני בגודלו בעולם אחרי יוטיוב[18].

במשך השנים הראשונות פעל אתר יוטיוב בהפסד, הכנסותיו מפרסום לא כיסו את הוצאות הפעלתו[19]. ב-2013 רשם האתר לראשונה רווח קטן על הכנסות של 3.5 מיליארד דולר[20]. רוב האתרים המתחרים המשיכו לפעול בהפסדים[21], רבים נסגרו, דוגמת מטהקפה ו-Flix הישראלים. ב-2012 סגרה גוגל את שירות שיתוף וידאו באינטרנט המקורי שלה גוגל וידאו[22]. במקביל נכנסו לפעילות בתחום גם רשתות חברתיות, בראשם פייסבוק[23], וב-2013 גם אינסטגרם[24]. החל מ-2018 הפך טיקטוק , שהוא יישומון המשלב שיתוף וידאו ורשת חברתית מקוונת, לאחד הפופולריים בעולם[25].

אתרי שיתוף וידאו

עריכה

יוטיוב (youtube): הוא אתר אינטראקטיבי של תוכן גולשים, הגדול והנישתי בעולם, המאפשר העלאה, צפייה ושיתוף סרטוני וידאו. האתר נוסד בשנת 2005 ונרכש באוקטובר 2006 על ידי חברת גוגל. יוטיוב הפך לאחד מאתרי המדיה החברתית הפופולריים ביותר. באתר מנוע חיפוש עצום והיצע גדול של קטעי וידאו, שאפשר להגיב עליהם ולדרג אותם. בנוסף, אין הגבלה לכמות הסרטונים אשר ניתן להעלות לאתר. יוטיוב שינתה את הרגלי הצפייה של הציבור.

Flix (פליקס): היה אתר שיתוף וידאו של אתר תפוז אנשים, האתר עלה לרשת ביולי 2006 כמעין גרסה ישראלית ליוטיוב[26], ולאחר מכן התפתח ונוצרו בו פינות, ערוצים, מצעדים ותחרויות עם מאפיינים של רשת חברתית[27]. הגולשים היו רשאים לדרג את הסרטונים ולכתוב תגובות בכינוי שלהם מהפורומים או מהבלוגים של תפוז[28]. חלק גדול מהסרטונים הם לא תוכן של גולשים, אלא סרטונים של יוצרים מקצועיים שתפוז מסייעת בהפקתם[29]. האתר נסגר באוקטובר 2020.

Vimeo: אתר שיתוף וידאו אשר נותן קצת מעבר לשטח אחסון, אפשרויות דירוג ומנוע חיפוש. התפתח למעין רשת חברתית שנותנת בית חם לאמנים שונים בתחום הווידאו עם דגש על יצירתיות. לאתר זה ניתן להעלות אך ורק קטעי וידאו ואנימציה מקוריים ולא מסחריים, בשונה מיוטיוב למשל, אינו מאפשר העלאת סרטוני וידאו של קליפים טלוויזיוניים. החשבון הבסיסי באתר הוא בחינם, הכולל 500 מגהבייט בשבוע. חשבון זה מאפשר לשלב ולשתף את הסרטונים וגם לקבוע הגבלות פרטיות.

Metacafe (מטהקפה): היה אתר שיתוף וידאו ישראלי אשר הוקם בשנת 2003 על ידי אייל הרצוג ואריק צ'רניאק, אליהם הצטרפו בהמשך ניסים רומנו, טל יניב, עמי אברהמי ונועם קופל. בתחילת דרכה שימשה מטהקפה אתר לאחסון ולשיתוף של קובצי וידאו. האתר החל אחר כך להעניק תמלוגים לגולשים המצטיינים. האתר שילם 5 דולרים לכל 1,000 צפיות, לאחר שהסרטון נצפה 20 אלף פעם לפחות וקיבל ביקורות טובות מהצופים[30]. במאי 2009 הופסק התשלום לגולשים, מאחר שהעלות לא הצדיקה את ההכנסות שיצר[31]. האתר נסגר באוגוסט 2021.

5Min Media: חברת סטארט-אפ שניהלה אתר בו הפיצו משתמשים סרטוני הדרכה שאורכם אינו עולה על חמש דקות, ומכאן היה שמה. באתר שלה רוכזו כ-200 אלף סרטוני וידאו שנצפו על ידי כ-30 מיליון גולשים מדי חודש[32]. בספטמבר 2010 רכשה אותה חברת AOL, תמורת 65 מיליון דולר[33], רן הר נבו, המנכ"ל ואחד היזמים של 5min, מונה למנהל כל פעילות הווידאו של AOL, בתואר סגן נשיא בכיר לתחום הווידאו[34]. באוגוסט 2013 רכשה AOL גם את חברת Adap.tv תמורת 405 מיליון, חברה שהוקמה על ידי היזם הישראלי אמיר אשכנזי ופיתחה פתרון המאפשר להתאים פרסומות בקטעי וידאו לפי עניין הצופים, שבהמשך הפך לפלטפורמה אחודה לניהול פרסום בווידאו, שמאפשרת תכנון, רכישה ומעקב אחר הפרסומות[35]. שלושה חודשים אחר כך הודיעה AOL על הקמת חטיבת וידאו בינלאומית בראשות רן הר נבו, שמרכז הפיתוח שלה יהיה בישראל[36]. השירות פעל תחת השם "AOL On" והיה לזמן מה שירות שיתוף וידאו באינטרנט השני הכי פופולרי אחרי יוטיוב[37]. שנה אחר כך רן הר נבו עזב את AOL והפעילות שלה בתחום הווידאו, כולל מרכז הפיתוח בישראל, הצטמצמה לאחר שלא עמדה בתחרות[38]. היא ממשיכה לפעול בצורה מצומצמת תחת השם "AOL Video".

RapidShare (רפידשר): שירות מקוון המספק שירותי העלאות ואחסון קבצים מסוגים שונים במהירות גבוהה. השירות מאפשר לאחסן קבצים דיגיטליים בשרתי החברה בחינם או בתשלום, לצורך גיבוי או על מנת לאפשר הפצה של קבצים דיגיטליים למשתמשים אחרים באינטרנט. השירות נסגר ב-2015.

פגיעה בזכויות יוצרים

עריכה

האינטרנט פתח דלתות וערוצי תקשורת רבים. סרטים, מוזיקה, תוכנה, משחקי וידאו ותוכן נוסף נגישים בחינם באמצעות רשתות ואתרים שונים לשיתוף קבצים ולשיתוף וידאו. עם זאת רובו של התוכן השיתופי מוגן תחת זכויות יוצרים, והפצה בלתי מאושרת שלו, היא בלתי חוקית. למרות זאת, קיימים קשיים במניעה של העלאת חומר המוגן בזכויות יוצרים ומציאתו. הפרות זכויות יוצרים רבות ברשת גרמו לתעשיות התקליטים, הסרטים ותכנים נוספים לנקוט בפעולה נגד שיתוף בחומרים בלתי חוקיים.

בפברואר 2007, חברת ויאקום (Viacom) פנתה לגוגל, ודרשה הסרת מאה אלף סרטונים מיוטיוב הלקוחים מתוך תוכניות ששודרו בערוציה[39]. לדברי ויאקום, גולשים ביו-טיוב צפו בסרטונים הפיראטיים כ-1.2 מיליארד פעמים[40]. עוד קודם לכך נאלץ האתר להסיר שורה ארוכה של קבצים מחשש לתביעות, בהם גם סרטונים של קטעים מהסדרות "דיילי שואו" ו"סאות'פארק" של ערוץ קומדי סנטרל, וכן סרטונים של שערים שהובקעו במשחקי הפרמייר ליג באנגליה ועשרות אלפי סרטונים אחרים[41]. ביולי 2008 פסק שופט אמריקאי שעל גוגל למסור לוויאקום מידע אודות הצפייה בסרטונים באתר יוטיוב שבבעלותה, כולל פרטי הגולשים, ולשלם תמלוגים לבעלים החוקיים של התכנים שבהם צפו הגולשים, בהתאם למספר הצפיות[42].

בהמשך חתמה יוטיוב על הסכמים גופי התוכן שיתוף הכנסות והסדרת זכויות יוצרים[43]. בנוסף חתמה במשך השנים על הסכמים שונים ברחבי העולם על תשלום תמלוגים על מוזיקה[44].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אוד גונדר, ‏מתה הטלוויזיה. תחי הטלוויזיה, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1997
  2. ^ אוד גונדר, ‏אינטרנט מול טלוויזיה - מי יבלע את מי?, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1997
  3. ^ עדן אוריון, ‏DVD שלח אותי, באתר גלובס, 17 ביוני 2001
  4. ^ מאת אליאב אללוף, ‏"גיאו אינטראקטיב היא לא חברת חלום", באתר גלובס, 15 בדצמבר 1999
    איי אונליין, גיאו אינטראקטיב במיזם להקמת פורטל וידאו סלולרי ראשון מסוגו בעולם, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2000
  5. ^ גולן פרידנפלד, גיאו אינטראקטיב מתכננת לשנות את שמה לאמבלייז מערכות, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2001
  6. ^ איי אונליין, אופטיבייס מכריזה על הדור הראשון של שרת להזרמת מדיה עשירה, ה - MGW 2000, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2000
    איי אונליין, אופטיבייס זכתה בחוזה לאספקת מערכות קידוד לווידיאו דיגיטלי, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 1999
  7. ^ יובל דרור, ICQ כבר לא החברה הפופולרית ברשת, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2003
  8. ^ מיה אפשטיין, אמיר טייג, "איזה מזל שפספסתי את הכסף הגדול", באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2012
  9. ^ הניו יורק טיימס, גוגל נכנסת לטלוויזיה: חתמה הסכם לשדר סיטקום חדש של רשת UPN באינטרנט, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2005
  10. ^ סוכנויות הידיעות, גוגל אישרה כי תרכוש את יוטיוב, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2006
    ניו יורק טיימס, גוגל בלעה את כוכב הווידיאו: רכשה אתיו-טיוב ב-1.65 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2006
  11. ^ רפאל פוגל, למה את יוטיוב, אם אפשר לרכוש את מטהקפה?, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2006
  12. ^ סוכנויות הידיעות, "יו-טיוב הצרפתי" - דיילי מושן - גייס מימון בסך 34 מיליון דולר מחברות השקעות פרטיות, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2007
  13. ^ אמיתי זיו, אתר Vimeo מסמן את עתיד הצפייה הישירה: מציע סרטים לפני הגעתם לקולנוע, באתר TheMarker‏, 24 בספטמבר 2013
  14. ^ ניו יורק טיימס, 1.65 מיליארד הדולר ששילמה גוגל עבור יוטיוב משקפים לאתר מכפיל הכנסות של 100, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2007
  15. ^ TheMarker digital, יו טיוב ממשיכה לצמוח ומטהקפה ממשיכה לצנוח, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2007
  16. ^ גיא גרימלנד, יוטיוב הישראלית מחפשת חבל הצלה: "אנחנו מפוקסים מאוד באיך להגדיל את ההכנסות", באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2010
  17. ^ ענבל אורפז, סוף עידן: סוכנות "דה קולקטיב" רוכשת את מטהקפה ב-1.15 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2012
  18. ^ גיא גרימלנד, AnyClip חתמה על הסכם עם Dailymotion - אתר הווידיאו השני בגודלו בעולם, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2011
  19. ^ צ'רלס ארתור, הגרדיאן, כאב ראש ענק ליוטיוב ולגוגל - האתר שלא מפסיק להפסיד, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2010
  20. ^ סוכנויות הידיעות, יוטיוב מאכזב: הכנסות של 3.5 מיליארד דולר ב-2013, באתר TheMarker‏, 8 ביולי 2014
  21. ^ איילה צורף, מנכ"ל תפוז: "פליקס לא מסוגל להתחרות ביוטיוב", באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2010
  22. ^ רועי לטקה, Newsgeek, מבצע ניקיון נוסף בגוגל: שלושה שירותים נסגרים, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2012
  23. ^ מיכל רמתי, קרב גיבורות-על: פייסבוק ויוטיוב לא מפסיקות לריב על סרטוני הווידאו שרצים ברשת, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2015
    רפאלה גויכמן, פייסבוק עולה שלב בתחרות מול יוטיוב: משיקה שידורים חיים של תכנים ללא פרסומות, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2018
  24. ^ סוכנויות הידיעות, פייסבוק מוסיפה לאינסטגרם שיתוף סרטוני וידיאו, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2013
  25. ^ שגיא כהן, עוקפת את פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב: האפליקציה שכובשת את בני הנוער - גם בישראל, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2018
    ינון בן שושן‏, יותר מגוגל ומפייסבוק: אתר האינטרנט הפופולרי ב-2021 - טיקטוק, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2021
  26. ^ ליאור הנר, תוכן וידיאו עצמאי מגיע לפורטלים הגדולים: תפוז משיקה את Youtube הישראלי, באתר הארץ, 12 ביולי 2006
  27. ^ יזהר גביש, פליקס ו-"360 ערוצים" יקימו אתר חדשות המבוסס על תכני וידיאו של גולשים, באתר הארץ, 17 במאי 2007
  28. ^ יזהר גביש, תפוז משדרגת את אתר פליקס: מוסיפה לו מאפיינים של רשת חברתית, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2007
  29. ^ איילה צורף, קשת חתמה על הסכם שת"פ עם תפוז - במקביל לשיחות עם וואלה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
  30. ^ הניו יורק טיימס, מטהקפה מחלקת כסף: שילמה ב-2007 כמיליון דולר לגולשים, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2007
  31. ^ גיא גרימלנד, מטהקפה מפסיקה לחלק כסף, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2009
  32. ^ גיא גרימלנד, מדוע AOL רוכשת את 5min?, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2010
  33. ^ נועה פרג, ‏חמש על חמש: AOL קונה את 5min תמורת 65 מיליון דולר, רכישתה החמישית בישראל, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2010
  34. ^ גיא גרימלנד, היזם רן הר-נבו מ-5min מונה למנהל פעילות הווידיאו של AOL, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2010
  35. ^ אור הירשאוגה, אמיר טייג, AOL רוכשת את Adap.tv של אמיר אשכנזי תמורת 405 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2013
    צבי קצבורג, ‏אקזיט ישראלי ענק: AOL רכשה את חברת הפרסום בווידיאו Adap.tv תמורת 405 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 7 באוגוסט 2013
  36. ^ אור הירשאוגה, AOL מקימה חטיבת וידאו בינלאומית; מרכז הפיתוח יישאר בישראל, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2013
  37. ^ Mark Sweney, Guardian signs global video deal with AOL On, The Guardian, ‏26 MAY 2015
  38. ^ ענבל אורפז, רן הר נבו, הישראלי הבכיר ב-AOL, פורש מהחברה וחוזר ליזמות, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2014
  39. ^ ניו יורק טיימס, חברת ויאקום הורתה לגוגל להסיר סרטונים של תוכניות שלה מיו-טיוב, באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2007
  40. ^ אתר יו טיוב שבבעלות גוגל הודיע כי בכוונתו להיענות לדרישת ויאקום ולהסיר סרטונים הלקוחים מערוצים שבבעלותה, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2007
  41. ^ TheMarker digital, אתר קבצי הווידיאו יו טיוב מחק כ-30 אלף קבצי וידיאו המוגנים בזכויות יוצרים, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2006
  42. ^ דרור רייך, הבעלים של MTV תבעו את יוטיוב - וזכו, באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 2014
  43. ^ מיה אפשטיין, כך מתכננת יוטיוב להפוך לטלוויזיה: עמלות למפרסמים וצ'קים לגופי התוכן, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2013
  44. ^ רויטרס, וורנר מיוזיק תתחיל להציג וידאוקליפים חוקיים ב-YouTube ותאפשר שימוש בשיריה בסרטונים ביתיים, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2006
    סוכנויות הידיעות, אתר הסרטונים יו-טיוב הגיע להסכם עם 3 ארגוני זכויות יוצרים בצרפת, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2010
    הגרדיאן, הניו יורק טיימס, ניצחון ליוצרים: יוטיוב תשלם תמלוגים לאמנים בגרמניה, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2016