פתיחת התפריט הראשי

שלמה אברמוביץ'

עיתונאי ישראלי
(הופנה מהדף שלמה אברמוביץ)

קריירה עיתונאיתעריכה

אברמוביץ' החל את דרכו העיתונאית בשבועון "כותרת ראשית" ולאחר מכן היה עיתונאי חוקר ב"ידיעות אחרונות". זכה ב-1996 ב"אות אמיתי" על חשיפת מחדלים ושחיתויות במערכות הממשל והמדינה, על היותו עיתונאי לוחם, ללא מורא וללא משוא פנים ועל אמינות דיווחיו ותחקיריו.

אברמוביץ' כתב משך כ-20 שנה במוספים "7 ימים" ו"המוסף לשבת" והיה אחראי לשורה ארוכה של חשיפות בנושאים ישראליים ובינלאומיים ובהם בין היתר: פרשת הפל קל, כשנה טרם אסון ורסאי; "פרשת השב"כ הקטנה" בלבנון; פרשת הספינה אגוז ומותו של איש המוסד חיים צרפתי שהיה על סיפונה; פרשת הפנסיות הגרמניות - סדרת מאמרים שנפרשה על ארבע שנות עבודה; דליפת המים הרדיואקטיביים מהכור בדימונה למכתש הקטן; סדרה בת 12 מאמרים על ניסיונות החדירה של המאפיה הרוסית לישראל; חשיפת הקרינה בשכונה באמסטרדם, בה התרסק מטוס אל על, שנודעה בשם אסון ביילמר; פרשת מנתח המוח היוגוסלבי, וינקו דולנס.

התחקיר "11 הנידונים" של שלמה אברמוביץ', על אסירים שמתו במחנה המעצר קישון, היווה בסיס לעלילת הסרט "חובו של אהרון כהן" (בכיכובו של משה איבגי (הבמאית עמליה מרגולין, 1999). הסרט זכה ב- Banff World Television Festival בקטגוריית סרטים לטלוויזיה, במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.

ביוני 1996, פרסם ידיעה בה כתב כי "הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי" הפסיד בתביעת לשון הרע למרות שזכה. הארגון תבעה את העיתון ובית המשפט קבע שהכתבה נתנה דיווח אשר לא רק שאינו מדויק אלא גם אינו הוגן[1].

לאחר פרישתו מ"ידיעות אחרונות" שימש כיועץ תקשורת לוועד עובדי חברת החשמל. אחר כך חזר לעבוד כעיתונאי עצמאי. ב-2004 השיג הקלטה ובה נשמע השר יוסף פריצקי אומר לחוקר הפרטי יעקב אשל שישמח אם ימצא חומר שלילי על עמיתו לסיעה אברהם פורז. דבר הקלטת ותוכנה פורסם בתוכנית מבט לחדשות והביאה לפיטוריו מתפקידו בממשלה ב-13 ביולי 2004 לבקשת יושב-ראש מפלגתו טומי לפיד[2].

קריירה כסופר ועורךעריכה

  • "ריקליס - 950 מיליון דולר בארבעים דקות" - ביוגרפיה על חייו של משולם ריקליס (הוצאת סטימצקי, 2016)
  • "בהודו לא שואלים למה" (טקסטים הוצאה לאור, 2005) על מאסרה בהודו של רוית שריקי, בגין עבירת סמים
  • "כדורגל – סיפור אהבה", על חייו של המאמן הלאומי יענקל'ה גרונדמן
  • "מלי – סיפור חיים" – סיפורם של ישראל מלישקביץ ממייסדי "אגד" ושל בנו, יעקב מלישקביץ מבכירי החברה
  • "מיוסף עד יוסף" – סיפור שושלת דבש ויהדות טריפולי מגירוש ספרד ועד גירוש היהודים מלוב בשנת 1967 (טקסטים הוצאה לאור 2010)
  • "מלאך החלומות האסורים", ספר ילדים אינטראקטיבי
  • שירת הפרדסים של אליעזר ישראלי 2012
  • אהבה ללא תנאי, סיפור חייו של צבי צימט בשואה ובארץ ישראל 2013
  • מסע במנהרת האש (עריכה) - 2013
  • חיי זכרונות (טקסטים הוצאה לאור 2015) על חייה של פנינה ישראלי.
  • "שגיאות כתיבה" (הוצאת ירון גולן, 1990), ספר הביכורים של אברמוביץ בתחום השירה, ראה אור עם זכייתו בפרס על שם המשוררת רחל.
  • "נחיתה קשה" (הוצאת תג, 1998) ראה אור לאחר עריכה של המשורר נתן זך.

הסרט התיעודי על חבורת בורשצ'ובעריכה

במהלך כתיבת ספרו "רומיאו ונוסיה" – אהבתם והתאבדותם של הפרטיזנים יהושוע צוקר ונוסיה צימט, הופק סרט התעודה הייחודי 'תמונה דור 3', (מפיק: עמי גלאם, בימוי: עמליה מרגולין. תסריט ותחקיר: שלמה אברמוביץ')שעסק ב חבורת בורשצ'וב . הסרט שהוקרן ב'הוט' ובערוץ 2 הוא מחקר שואה ראשון מסוגו בעולם, שצלל אל תקופת השואה באמצעות סטטוס שהעלה אברמוביץ' לפייסבוק ואשר חשף תעלומה היסטורית, על פרטיזנים שהתאבדו קולקטיבית למען הצלת יהודי העיירה שהסתתרו ביער.

תחקיר הפייסבוק שביצע אברמוביץ', אשר החל בעמוד סטטוסים מצייצים הפך ויראלי והתנהל בתשע שפות ובעשרים ושבע מדינות, על פני חמש יבשות. בזכות המידע שזרם מאירופה, מארצות הברית ומאוסטרליה - נחשף סיפור הגבורה הנדיר בעוצמתו של חבורת בורשצ'וב - 16 פרטיזנים שנלחמו בחטיבת חי"ר משוריינת של הנאצים והתאבדו בהוראת מפקדם, יהושע צוקר, רגע לפני נפילתם בשבי האס.אס.

הקרב נמשך כארבע שעות. 15 לוחמים ולוחמת אחת בהריון, נוסיה צימט צוקר, שהייתה אשת מפקד הכוח, נלחמו עם רובים מעטים, אקדחים ובקבוקי מולוטוב, נגד כוח עצום של חיילים גרמניים. 1,600 לוחמים, מצוידים במכונות ירייה, התקדמו אל פאתי היער בחסות 4 טנקים, שריוניות ובחיפוי של ירי תותחים. פקודיו של צוקר הצליחו לפגוע באחד הטנקים ולהעלות אותו באש. עשרות רבות של לוחמים גרמנים נהרגו מהירי המדויק שהמטירו הפרטיזנים ממקום המסתור שלהם שהוסווה היטב.

16 גופות מדממות שכבו בשלג בתום הקרב. בשתיקתן הן מנעו את גילוי הסוד שצוקר ביקש לשמור: בעומק היער, במקום שהיה ידוע רק לפרטיזנים, הסתתרו היהודים שנמלטו מגטו בורשצ'וב וחיו בבורות ענק שנחפרו באדמה ונשמרו על ידי הפרטיזנים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה