פתיחת התפריט הראשי

שלמה גולדמן

אדמו״ר מזוויהל

רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה, 1869מאי 1945), מכונה ר' שלומק'ע, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים חסידות זוועהיל בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמידו של הבעל שם טוב.

האדמו"ר מזוועהיל
שלמה גולדמן
Rabbi Shlomo Goldman.jpg
לידה 1869
ה'תרכ"ט
נובוהרד-וולינסקי
פטירה מאי 1945 (בגיל 76 בערך)
כ"ו באייר ה'תש"ה
ארץ ישראל
מקום קבורה הר הזיתים
חסידות חסידות זוועהיל
מקום מגורים נובוהרד-וולינסקי (אוקראינה) ירושלים (ישראל)
מקום פעילות ירושלים, ארץ ישראל
מספר בשושלת הרביעי
הקודם רבי מרדכי גולדמן
הבא רבי גדליה משה גולדמן
תחילת כהונה 1926
סיום כהונה 1945
אב מרדכי גולדמן
אם בת הרב שלמה מגראינוב
ילדים בנו בכורו ר' גדליה משה גולדמן
הודעה על פטירתו בעיתון קול ישראל. 10 במאי 1945

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי מרדכי גולדמן, האדמו"ר השלישי בשושלת זוועהיל ורבה של העיר זוועהיל, ולאמו בת רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. בשנת ה'תרנ"ד (1893), כשהוא בן 24, נסע ללמוד במחיצתו של הרב דוד משה מטשורקוב ושהה במחיצתו במשך שבע שנים עד שהורה לו רבו לשוב לביתו לשרת את קהילתו בשנת תרס"א (1900).לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות העיר לצד אחיו המבוגר ממנו רבי יחיאל מיכל גולדמן. עוד בחיי אביו קיבל "קוויטלאך" מיהודי זוועהיל והסביבה.

העלייה לארץ ישראלעריכה

בשנת תרפ"ה (1925) בשל היותו מורה הוראה ותלמיד חכם, יחד עם האיום של השלטון הקומוניסטי על מי שילמד תורה ברח לפולין עם נכדו. הפולנים עצרוהו ואיימו להחזירו לרוסיה והוא שכנעם לנסות להשיג אישור עלייה לארץ ישראל. הצליח הכן לעלות ארצה בעזרת סרטיפיקט בהשתדלות ידידו הרב קוק.

בשנת תרפ"ו (1926) כאמור עלה ארצה עם נכדו רבי מרדכי. לפי המסופר, כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה ולמד בישיבת חיי עולם. רבי שלמה קנה שטח בשכונת בית ישראל שם בנה דירה קטנה, כשהוא מתכנן את עיצובה ויצק בעצמו את יסודותיה. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין כל האנשים. ביתו היה פשוט ודל, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. ביתו היה פתוח לרווחה לכל עני ונדכא, כשהוא עומד ומשמש בעצמו את באי ביתו. הוא הסתיר את ייחוסו ואדמו"רותו אולם אט אט החלו תושבי ירושלים להכיר בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'.

על אף שכמעט ולא נהיו לו חסידים, בכל זאת היה אהוד בקרב יהודי ירושלים ושמו התפרסם כבעל מופת, ורבים האמינו בו שהוא "צדיק יסוד עולם". על שאלות קשות בענייני לידה וכדומה היה נוהג לערוך "יישוב" במקווה, כלומר היה הולך לטבול לאחר הטבילה היה עונה תשובה. בראשית שנת תש"ב, כשהנאצים עמדו באל עלמיין, הלך יחד עם רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין לקבר האור החיים להתפלל על הצלת יהודי ארץ ישראל, ובסוף התפילה אמר רבי ישראל שיודע שהנאצים יכשלו. בכל ימי המלחמה הבטיח שבארץ ישראל לא יגעו ולפני המלחמה אמר, גם אם תהיה מלחמה, בארץ ישראל לא יגעו ובוודאי לא בירושלים. בהזדמנות אחרת אמר:"ארץ ישראל תהיה לפליטה".

דמותועריכה

על אף שלא הבליט את ידיעותיו בתורה, מספר פעמים גילה את כוחו בלימוד[1]. בפולמוס השבת ביפן פסק בנחרצות שיש לשמור שבת ביום שבת ולא ביום ראשון באמרו שיש לפסוק כפי שיטת הרמב"ם והטעים את סיבת הדבר בכך שארץ ישראל היא מרכז העולם והן ממערב לה והן ממזרח לה יש 12 שעות הפרש. רבי שלמה שלח אז שליחים לחזון איש לשכנעו לחזור בו.

בשנתו האחרונה בנה את ישיבת זוויהל בירושלים.

בהשוואה לדורו זכה לאריכות ימים, בחתונת נינו רבי אברהם חיים ראטה השתתף רק בחופה מחשש לעין הרע. נפטר בכ"ו באייר תש"ה, יום שקשור על פי הקבלה למידת "יסוד שביסוד" שמרמזת על קדושה. נטמן בהר הזיתים. אחריו המשיך באדמו"רות בנו, רבי גדליה משה גולדמן. ביתו קיים עד היום ונערכים בו שיעורים.

חתנו היה רבי שמואל מרדכי מסטביחוב.

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד ורנר, צדיק יסוד עולם - שני חלקים, תולדות חייו.
  • יעקב שלמה לוי . יסודי עולם - שני חלקים. תולדות חיי אדמו"ר רבי שלמה וכל שושלת האדמורי"ם מזוועהיל. ירושלים תשע"ה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סיפור מפורסם הוא שפעם ביקש מהרב שמשון אהרן פולונסקי ללמוד איתו חברותא. תוך לימודם החלו להתווכח בהלכה בסוגיא בחושן משפט בסיום הוויכוח הודה הרב פולנסקי לרבי שלמה שהוא צודק, ונזכר שהיה לו דין תורה בטפליק בו פסק שלא כשורה, ואכן שלח את הכסף לרוסיה ליהודי שחייבו שלא כדין.