שלמה זלמן נתנזון
שלמה זלמן נתנזון (11 במאי 1889 – 28 באוגוסט 1963[1]) היה כלכלן בנקאי ופעיל ציבור, ממייסדי לשכת המסחר העברית בחיפה ונשיא לשכת המסחר בחיפה (1928 - 1953), מראשוני בנק לאומי לישראל (בנק אפ"ק) משנת 1904, מנהל בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה (1928 - 1954), קונסול כבוד של שוודיה בצפון ארץ ישראל משנת 1937, בעל אות אבירות שוודי (1954).[2] יקיר העיר חיפה (1960).
 | |
| לידה |
11 במאי 1889 י' באייר ה'תרמ"ט ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1963 (בגיל 74) חיפה |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
| עיסוק | כלכלן, בנקאי, פעיל ציבור |
  | |
קורות חיים
עריכהנתנזון נולד בירושלים בן בכור לנחום צבי נתנזון,[3] ממייסדי בית חינוך עוורים, ואשתו רייזל. למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובית הספר למל.[4] בשנת 1904 החל לעבוד בבנק אפ"ק בירושלים עם פתיחת הסניף השני של הבנק בארץ בה. בקיץ 1908 התארס עם דינה בתו של שמעון פרידמן מראשי הקהילה היהודית בחיפה,[5] ושנה לאחר מכן הם נישאו.[6]
לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לחיפה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 היה סגן מנהל בנק אפ"ק בחיפה.[7] משנת 1928 היה מנהל סניף בנק אפ"ק בחיפה.[8] בשנת 1953 פרש לגמלאות.[9]
בשנת 1921 היה ממייסדי לשכת המסחר העברית בחיפה לצד שמואל פבזנר ומאז היה חבר הוועד של הלשכה[10] במסגרתה קודמו יוזמות אזוריות רבות בהן העדפת בנייתו של נמל חיפה על פני תל אביב ופתיחת הלימודים בטכניון בשנת 1924. מסוף 1927 היה יו"ר (או נשיא) לשכת המסחר[11] ולאחר שיצא לפנסיה היה נשיא כבוד של לשכת המסחר. בשנת 1937 היה יושב ראש הוועד החיפני למען נמל תל אביב[12] כמו כן שימש סגן יושב ראש בית הספר הריאלי.
נתנזון התגורר בבית מס' 20 ברחוב ירושלים[13] ואחר כך עלו לכרמל. הוא שימש כקונסול כבוד של שוודיה בצפון ארץ ישראל משנת 1937[14] ובסוף 1954 קיבל על שירותו בתפקיד אות אבירות שוודי.[15]
היה פעיל ציבור והשתתף במגביות שונות. בין השאר היה פעיל בגיוס כספים לקרן היסוד[16] ואף היה יו"ר ועדת קרן היסוד בחיפה,[17] ולמגבית ההצלה של שארית הפליטה לאחר השואה.[18] לאחר הקמת מדינת ישראל מונה למועצת הספנות שייעצה לשר התחבורה.[19] בשנת 1960 היה בין 12 מקבלי תואר אזרחות כבוד של העיר חיפה.[20]
ביולי 1963 הוזמן, בתור זקן פקידי בנק לאומי, ביחד עם עוד 141 אנשים שעלו לארץ ישראל לפני 1914 והיו הוותיקים והראשונים בתפקידיהם, למסיבה בבית נשיא המדינה זלמן שזר.[21]
הותיר אחריו את אשתו דינה שהייתה ידועה בפעילות חסד בחיפה, "אם החולים והנזקקים",[22][23] ושתי בנות.[24] חתנו, עורך הדין ישראל צליוק, הקים את רשת החנויות כלי זמר. בנו הוא המוזיקאי והמנצח יובל צליוק.
הנצחה
עריכהבאוקטובר 1964 הוסב בחיפה רחוב ראשי על שמו בקטע מדרך יפו[25] הסמוך לבניין בנק לאומי הראשי שבעיר התחתית בכך הפכה כתובתו של הבניין שבו נוסד סניף אפ"ק בחיפה לנתנזון 1.[26]
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "שלמה זלמן נתנזון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 305
- טור חיפה, הצופה, 24 בנובמבר 1963
- אמציה פלד, רחוב נתנזון, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
הערות שוליים
עריכה- ^ נפטר ז. נתנזון, מעריב, 28 באוגוסט 1963
- ^ ע"פ תדהר קיבל גם את אות "האריה הלבן" מממשלת צ'כוסלובקיה ראו שם.
- ^ סכום המאורעות האחרונים, הד-המזרח, 24 בפברואר 1950
- ^ ר' נחום צבי נתנזון , הד-המזרח, 9 ביוני 1950
- ^ ברכות לאירוסין, השקפה, 17 ביולי 1908
- ^ ברכת חניכי המוסד בית חינוך עורים, הצבי, 9 ביוני 1909
- ^ מועצה כלכלית, דואר היום, 3 בדצמבר 1926
- ^ חיפה כלכלה ומשק בשנים 1979/80, לשכת המסחר והתעשייה חיפה, עמ' 63
- ^ מר זלמן נתנזון, פנהל סניף חיפה של בנק לאומי, שערים, 2 בספטמבר 1953
- ^ במרכז המסחרי, דואר היום, 24 בינואר 1923
- ^ קבלת הפנים לד"ר הויזנר, דואר היום, 4 בדצמבר 1927
בלשכת המסחר, דואר היום, 15 במרץ 1928
פגישת לשכת המסחר העברית, דואר היום, 31 בינואר 1929
האספה של לשכת המסחר, דבר, 29 בינואר 1930
מנהל הרכבות נפרד מהמוסדות, דבר, 18 בפברואר 1942 - ^ חיפה למען נמל תל אביב, דבר, 19 בינואר 1937
- ^ מעט מדי פרסים בעד נקיון, הַבֹּקֶר, 9 בדצמבר 1935
- ^ אזכרה למסריק בחיפה, הַבֹּקֶר, 14 במרץ 1940
שבדיה תגן על נתיני הונגריה בארץ, המשקיף, 28 באפריל 1941
תיירים שוודים מסיירים בארץ, הַבֹּקֶר, 22 במרץ 1953 - ^ אות כבוד שבדי למר נתנזון, הַבֹּקֶר, 19 בדצמבר 1954
- ^ התעמולה לקרן היסוד בחיפה, דואר היום, 21 בנובמבר 1924
רכישת התחייבויות לקרן היסוד, הצפון, 14 במאי 1926 - ^ האספה העממית לכבוד סוקולוב, דואר היום, 31 באוגוסט 1926
- ^ 200 אלף לירות תתז חיפה ב־1946 להצלה, דבר, 13 בנובמבר 1946
- ^ ההובלה הימית טעונה רשיון ממשלתי, הַבֹּקֶר, 27 ביוני 1948
- ^ אזרחות־כבוד ל־12 אישים בחיפה, הצופה, 16 במאי 1960
- ^ שלמה שבא, 142 ראשונים הוזמנו לנשיא, דבר, 9 ביולי 1963; ארגון ושירות ציבורי, דבר, 9 ביולי 1963
- ^ דינה נתנזון למנוחות, הצופה, 18 ביולי 1966
- ^ אליהו מרקוביץ, בית דינה פתוח לכל נזקק, מעריב, 8 במרץ 1960
- ^ זלמן נתנזון, דבר, 29 באוגוסט 1963
- ^ קטע הרחוב מקצה כיכר פריז (כיכר חמרה לשעבר) ועד רחוב כיאט 7.
- ^ טקס קריאת רחוב ע"ש זלמן נתנזון, הַבֹּקֶר, 20 באוקטובר 1964