שלמה זלמן נתנזון

שלמה זלמן נתנזון (11 במאי 1889 - 28 באוגוסט 1963[1]) היה כלכלן בנקאי ופעיל ציבור, ממייסדי לשכת המסחר העברית בחיפה ונשיא לשכת המסחר בחיפה (1928 - 1953), מראשוני בנק לאומי לישראל (בנק אפ"ק) משנת 1904, מנהל בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה (1928 - 1954), קונסול כבוד של שוודיה בצפון ארץ ישראל משנת 1937, בעל אות אבירות שוודי (1954).[2] יקיר העיר חיפה (1960).

שלמה זלמן נתנזון
אין תמונה חופשית
לידה 11 במאי 1889
י' באייר ה'תרמ"ט
ירושלים
פטירה 28 באוגוסט 1963 (בגיל 74)
חיפה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כלכלן, בנקאי, פעיל ציבור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נתנזון נולד בירושלים בן בכור לנחום צבי נתנזון,[3] ממייסדי בית חינוך עוורים, ואשתו רייזל. למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובית הספר למל.[4] בשנת 1904 החל לעבוד בבנק אפ"ק בירושלים עם פתיחת הסניף השני של הבנק בארץ בה. בקיץ 1908 התארס עם דינה בתו של שמעון פרידמן מראשי הקהילה היהודית בחיפה,[5] ושנה לאחר מכן הם נישאו.[6]

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לחיפה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 היה סגן מנהל בנק אפ"ק בחיפה.[7] משנת 1928 היה מנהל סניף בנק אפ"ק בחיפה.[8] בשנת 1953 פרש לגמלאות.[9]

בשנת 1921 היה ממייסדי לשכת המסחר העברית בחיפה לצד שמואל פבזנר ומאז היה חבר הוועד של הלשכה[10] במסגרתה קודמו יוזמות אזוריות רבות בהן העדפת בנייתו של נמל חיפה על פני תל אביב ופתיחת הלימודים בטכניון בשנת 1924. מסוף 1927 היה יו"ר (או נשיא) לשכת המסחר[11] ולאחר שיצא לפנסיה היה נשיא כבוד של לשכת המסחר. בשנת 1937 היה יושב ראש הוועד החיפני למען נמל תל אביב[12] כמו כן שימש סגן יושב ראש בית הספר הריאלי.

נתנזון התגורר בבית מס' 20 ברחוב ירושלים[13] ואחר כך עלו לכרמל. הוא שימש כקונסול כבוד של שוודיה בצפון ארץ ישראל משנת 1937[14] ובסוף 1954 קיבל על שירותו בתפקיד אות אבירות שוודי.[15]

היה פעיל ציבור והשתתף במגביות שונות. בין השאר היה פעיל בגיוס כספים לקרן היסוד[16] ואף היה יו"ר ועדת קרן היסוד בחיפה,[17] ולמגבית ההצלה של שארית הפליטה לאחר השואה.[18] לאחר הקמת מדינת ישראל מונה למועצת הספנות שייעצה לשר התחבורה.[19] בשנת 1960 היה בין 12 מקבלי תואר אזרחות כבוד של העיר חיפה.[20]

ביולי 1963 הוזמן, בתור זקן פקידי בנק לאומי, ביחד עם עוד 141 אנשים שעלו לארץ ישראל לפני 1914 והיו הוותיקים והראשונים בתפקידיהם, למסיבה בבית נשיא המדינה זלמן שזר.[21]

הותיר אחריו את אשתו דינה שהייתה ידועה בפעילות חסד בחיפה, "אם החולים והנזקקים",[22][23] ושתי בנות.[24]

הנצחהעריכה

באוקטובר 1964 הוסב בחיפה רחוב ראשי על שמו בקטע מדרך יפו[25] הסמוך לבניין בנק לאומי הראשי שבעיר התחתית בכך הפכה כתובתו של הבניין שבו נוסד סניף אפ"ק בחיפה לנתנזון 1.[26]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נפטר ז. נתנזון, מעריב, 28 באוגוסט 1963
  2. ^ ע"פ תדהר קיבל גם את אות "האריה הלבן" מממשלת צ'כוסלובקיה ראו שם.
  3. ^ סכום המאורעות האחרונים, הד המזרח, 24 בפברואר 1950
  4. ^ ר' נחום צבי נתנזון , הד המזרח, 9 ביוני 1950
  5. ^ ברכות לאירוסין, השקפה, 17 ביולי 1908
  6. ^ ברכת חניכי המוסד בית חינוך עורים, הצבי, 9 ביוני 1909
  7. ^ מועצה כלכלית, דואר היום, 3 בדצמבר 1926
  8. ^ חיפה כלכלה ומשק בשנים 1979/80, לשכת המסחר והתעשייה חיפה, עמ' 63
  9. ^ מר זלמן נתנזון, פנהל סניף חיפה של בנק לאומי, שערים, 2 בספטמבר 1953
  10. ^ במרכז המסחרי, דואר היום, 24 בינואר 1923
  11. ^ קבלת הפנים לד"ר הויזנר, דואר היום, 4 בדצמבר 1927
    בלשכת המסחר, דואר היום, 15 במרץ 1928
    פגישת לשכת המסחר העברית, דואר היום, 31 בינואר 1929
    האספה של לשכת המסחר, דבר, 29 בינואר 1930
    מנהל הרכבות נפרד מהמוסדות, דבר, 18 בפברואר 1942
  12. ^ חיפה למען נמל תל אביב, דבר, 19 בינואר 1937
  13. ^ מעט מדי פרסים בעד נקיון, הבוקר, 9 בדצמבר 1935
  14. ^ אזכרה למסריק בחיפה, הבוקר, 14 במרץ 1940
    שבדיה תגן על נתיני הונגריה בארץ, המשקיף, 28 באפריל 1941
    תיירים שוודים מסיירים בארץ, הבוקר, 22 במרץ 1953
  15. ^ אות כבוד שבדי למר נתנזון, הבוקר, 19 בדצמבר 1954
  16. ^ התעמולה לקרן היסוד בחיפה, דואר היום, 21 בנובמבר 1924
    רכישת התחייבויות לקרן היסוד, הצפון, 14 במאי 1926
  17. ^ האספה העממית לכבוד סוקולוב, דואר היום, 31 באוגוסט 1926
  18. ^ 200 אלף לירות תתז חיפה ב־1946 להצלה, דבר, 13 בנובמבר 1946
  19. ^ ההובלה הימית טעונה רשיון ממשלתי, הבוקר, 27 ביוני 1948
  20. ^ אזרחות־כבוד ל־12 אישים בחיפה, הצופה, 16 במאי 1960
  21. ^ שלמה שבא, 142 ראשונים הוזמנו לנשיא, דבר, 9 ביולי 1963; ארגון ושירות ציבורי, דבר, 9 ביולי 1963
  22. ^ דינה נתנזון למנוחות, הצופה, 18 ביולי 1966
  23. ^ אליהו מרקוביץ, בית דינה פתוח לכל נזקק, מעריב, 8 במרץ 1960
  24. ^ זלמן נתנזון, דבר, 29 באוגוסט 1963
  25. ^ קטע הרחוב מקצה כיכר פריז (כיכר חמרה לשעבר) ועד רחוב כיאט 7.
  26. ^ טקס קריאת רחוב ע"ש זלמן נתנזון, הבוקר, 20 באוקטובר 1964