הצבי
"הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915). בשער העיתון הוא הוצג כ"עיתון לחדשות, ספרות, מדעי הלשון וענייני המדינות".
תולדות העיתון
עריכהבתחילה רצה בן יהודה לקרוא לעיתון "האור" אבל הוא לא הצליח לקבל רישיון לשם זה. השם "הצבי" נלקח משמו של בעל הרישיון להוצאת העיתון, הרב יצחק הירשנזון[1] (הירש=צבי). במסגרת ניסיונו של בן יהודה לשנות את שם העיתון יצא כתב העת מאוקטובר 1890 ועד מאי 1893 בשם "האור" ומעליו נכתב "הוספה להצבי". לאחר שהשלטונות זיהו את המעשה חזר שם כתב העת לשם "הצבי" ובו הופיע ממאי 1893 ועד אפריל 1901, מועד בו נסגר זמנית.
בסוף נובמבר 1893 נעצר בן-יהודה לחקירה בעקבות מאמר שנכתב בעיתון[2]. ובסופה הוחלט להעמידו לדין על הסתה למרד. ישנו ויכוח על סיבת המאסר. היו שטענו שכמה מאנשי היישוב הישן, שאותם בן־יהודה הרבה לתקוף בעיתוניו, השתמשו במאמר נגדו ולאחר הסכמת כמה מרבני ירושלים ניסחו מכתב לשלטון העות'מאני שבו טענו שהמאמר הוא קריאה למרד, ואף הפיצו שמועה על המרד הקרב בקרב ערביי ירושלים. מנגד, רבים מאנשי היישוב הישן בירושלים, טענו שמדובר בעלילת שקר[3] והצנזורה העות'מאנית, אשר פעלה באופן מסיבי אז בירושלים, שמה לב בעצמה למאמר, ואילו הרבנים והממונים רק פעלו להסרת הסכנה מעל היישוב ולהצלת בן־יהודה עצמו שבזכות שתדלנותם ניצל "מעונש חמור"[4]. גם הראי"ה קוק העיד שלאחר חקירה ובדיקה עמוקה שניהל העלה שכך היה ומחה על ההאשמה שרבני ירושלים "מסרו" את בן יהודה[3].
בין השנים 1902–1908 היה העיתון סגור ובמקומו הוציא בן-יהודה את כתב העת "השקפה". ב-28 בספטמבר 1908 הפך "הצבי" לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל, לאחר שהופיע בתחילה כשבועון.
באמצע אדר א' תרע"ה (1915), הוסב סופית שמו של העיתון ל"האור".
בשנת 2024 עלתה לאוויר 'הצבי', סדרת הטלוויזיה של כאן11, בה דמותו של בן-יהודה תופסת מקום מרכזי.
תכנים
עריכהבעיתון לחם בן יהודה נגד כספי החלוקה, פעל למען עבודת האדמה והיישוב החדש, ופרסם את מילותיו החדשות. השלטונות הטורקיים האשימו את העיתון בהטפה למרד, בעקבות זאת נסגר העיתון, ובמשך כמה שנים ראה אור בשם עיתון "השקפה". בסופו של דבר, בעזרתו של הברון רוטשילד הצליח בן יהודה לאשר את הוצאתו מחדש.
העיתון עורר מהומה גדולה וחרם על בן יהודה כשכתב בו שאין על איכרי המושבות לקיים את שנת השמיטה, משום הפגיעה הקשה שתיגרם לפרנסתם.
כותבים
עריכהבשנתו הראשונה של העיתון לקחו בו חלק יעקב יהודי, דוד ילין, הרב סולימאן מני, יחיאל מיכל פינס, משכילי היישוב הישן דוד בוימגרטן (ירושלים) ומאיר טויבנהויז (צפת), וכן ישראל בלקינד וחיים חיסין (ראשון לציון), מרדכי לובמן (ראש פינה ויסוד המעלה) ועוזר דב ליפשיץ (יפו). מאמר פרי עטו של האחרון הצית מלחמה כנגד העדה הספרדית, שבסופה הוחרם העיתון בחודש טבת תרמ"ו.
בגלגוליו השונים של העיתון כתבו בו גם זאב יעבץ, דוד יודילוביץ, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ישראל זנגוויל, אברהם לודוויפול, אהרן ליבושיצקי, מקס נורדאו, נחום סלושץ, יוסף קלוזנר, מנדל קרמר ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. גם אשתו של בן יהודה חמדה ובנו איתמר לקחו בו חלק פעיל.
כאשר יצא הגיליון היומי הראשון של העיתון, בשנת 1908, הופיעו בו בין היתר מאמרים משל יהושע ברזילי, ארתור רופין וא"ד גורדון. "האור" החל להופיע בארבעה עמודים קטנים. אליעזר בן-יהודה היה כותב את מאמרו הראשי של העיתון וחמדה בן-יהודה הייתה כותבת בעיקר על ענייני אופנה; איתמר בן-אב"י כתב מאמרים על מדיניות חוץ, את החדשות המקומיות וידיעות כלליות שהועתקו מתוך עיתונים מצריים. יהושע ברזילי היה כותב מאמר אחד לשבוע ודוד יודילוביץ פרסם מדי פעם מסות בלשניות ורשמי-מסע; מנשה מאירוביץ כתב מדי פעם, תחת השם "מזקני היישוב", על חיי האיכרים ועל בעיותיו של הפועל העברי; יהודה גרזובסקי פרסם בהמשכים את תרגום הסיפור "עולם הפוך" מאת ז'ול ורן; יוסף ממן כתב מדור מיוחד על ענייני הערבים. מדי פעם השתתפו גם כותבים אורחים, כגון: מרדכי אזרחי, אברהם אלמליח, ישעיהו קרניאל וקדיש יהודה סילמן. כמו כן, נעשה שימוש בידיעות שסיפקה בחינם סוכנות ידיעות גרמנית[5].
לקריאה נוספת
עריכה- עוזי אלידע, העולם בצהוב: לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ"הצבי" ל"האור", 1914-1884), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015
קישורים חיצוניים
עריכה
- "הצבי" באתר הספרייה הלאומית
- גיליונות "הצבי" באתר עיתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
- עוזי אלידע, "העיתון היומי הראשון בארץ ישראל - הצבי-האור 1914-1908", קשר 37, אביב-קיץ 2008, 9-32.
- עוזי אלידע, "סיקור לידתה של תל אביב בעיתון היומי 'האור', קשר 39, סתיו 2009, עמ' 50–62.
- הצבי / האור, ערך בתוך: מנוחה גלבוע, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה
- זאב פרי, "יהודים, לכו אל הרכבת, המשורר ביליק יבוא היום", באתר הארץ, 27 במרץ 2009
עופר אדרת, הצהובון הארץ־ישראלי הראשון הסעיר את דמיון הקוראים בסוף המאה ה-19, באתר הארץ, 15 בינואר 2015- עיתון הרכילות העברי הראשון: פייק ניוז מלפני 140 שנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2024
