שלמה רז
שלמה רז (נולד ב-25 באוקטובר 1952) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי. כתב ושדר רדיו וטלוויזיה, דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשעבר.
 | |
| שלמה רז בביתו, ינואר 2023 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1952 (בן 71) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | מ-1977 |
| תחום סיקור |
|
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | shlomo.raz.1 |
| טוויטר | raz_shlomo |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רז נולד בשם שלמה רוזנברג בתל אביב. בגיל 6 עבר לרמת גן ולמד בבית הספר היסודי החשמונאים. בן לניצולי שואה, סטפה (לבית מנלה) ומשה רוזנברג. אמו שרדה את אושוויץ וצעדות המוות, אביו היה ברשימת שינדלר. הוא למד בתיכון קלעי בגבעתיים, ובאוגוסט 1971 התגייס לצה"ל, שובץ בחטיבת גולני והתקבל לסיירת. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בהמשך לחם במלחמת יום הכיפורים כמפקד מחלקה בבא"ח גולני, והשתתף בקרבות לכיבוש החרמון.[1]
רז הוא בוגר האוניברסיטה העברית (B.A) במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, ולאחר לימודיו המשיך ללימודי מוסמך (M.A) במדעי המדינה.
קריירה עריכה
החל את דרכו בתקשורת כנער, בצוות המראיינים בתוכנית "פנים אל פנים" ששודרה בטלוויזיה החינוכית.[2] ב-1977, במהלך לימודיו באוניברסיטה, התקבל כאזרח לגלי צה"ל ככתב ביומני החדשות.
ב-1979 החל לעבוד ב"קול ישראל" כעורך תוכניות דוקומנטריות, ובמהלך עבודתו העיתונאית גם עסק רבות בנושאים הקשורים בשואה.[3][4]
ב-1982 עבר לחטיבת החדשות והתמנה ככתב לענייני משטרה. סיקר ושידר על בסיס יומיומי, יחד עם אברהם בנמלך, את משפט דמיאניוק (לצורך סיקור המשפט עזב את תפקיד הכתב לענייני משטרה והוחלף על ידי משה נוסבאום עד לחזרתו עם פרסום גזר הדין בבית השמפט המחוזי). בין השנים 1988–1992 שימש ככתב לענייני מפלגות וכן ראש מערכת החדשות בת"א.
ב-1992 התמנה לכתב המדיני של הרדיו, סיקר את כל המהלכים המדיניים הגלויים והסמויים שהובילו להסכמי אוסלו.
בתום חמש שנים ככתב מדיני, יצא ב־15 ביולי 1997 לוושינגטון ושימש במשך כ-4 שנים וחצי (עד ספטמבר 2001) כשליח חדשות ערוץ 2 בארצות הברית. קיים יחד עם יעקב אילון ראיון בלעדי עם הנשיא ביל קלינטון.
בהיותו כתב בכנסת, במשך כ-4 שנים, חשף את פרשת ההצבעות הכפולות, בהצבעה בכנסת במאי 2003, שבעטייה הורשע בדין חבר הכנסת יחיאל חזן.[5]
ביולי 2007 בעקבות מכרז, החל לכהן כדובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור[6]. שימש בתפקיד תקופה ממושכת, יותר מ-12 שנים, עד יציאתו לגמלאות ב-31 באוקטובר 2019, רובן תחת המבקרים מיכה לינדנשטראוס ויוסף שפירא[7]. בתוקף תפקידו היה מופקד על קידום ופרסום כ-150 פרקי דוח שמשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור עורך מדי שנה. בהם דוחות ביקורת שזכו לתהודה ציבורית רבה: העורף במלחמת לבנון השנייה; דוח המעונות; פרשת הרפז[8]; מבצע צוק איתן; "ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה"; השריפה בכרמל; "היבטים בפעולות משרד התקשורת" (פרשת 4000); משבר התחבורה הציבורית.
ב-2020 הצטרף שלמה לצוות רשת 'עושים היסטוריה': הוא מגיש את הפודקאסט "שעת מלחמה"[9] ומפיק תוכניות אודיו דוקומנטריות במסגרת "סיפור משפחתי"[10].
-
רז ויעקב בורובסקי מקליטים פרק של הפודקסאט "שעת מלחמה", 1 ביוני 2023 -
רז ביום ההולדת השביעי לרשת עושים היסטוריה, 5 באפריל 2022
חיים אישיים עריכה
רז נשוי לפרופ' תניר אלוייס, רופאה כירורגית ומנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה, ואב לבת ולבן. מתגורר במבשרת ציון.
קישורים חיצוניים עריכה
שלמה רז, ברשת החברתית פייסבוק
שלמה רז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ריאיון עם הנשיא ביל קלינטון, באתר (The American Presidency Project)
- בעין הביקורת, הפודקאסט של משרד מבקר המדינה.
גידי וייץ, ואז נתניהו התקשר והתחיל לצרוח. אלה היו צרחות איומות, באתר הארץ, 30 ביולי 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ אורן אהרוני אורן אהרוני, מדינה בלי ביקורת: כך נראית הקדנציה של אנגלמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2023
- ^ כתבה בטלוויזיה החינוכית
- ^ פפיצ'ק
- ^ "חתן פרס רשות השידור תשמ"א (1982)", על התוכנית "גם אנחנו היינו שם – השפעת השואה על בני הניצולים".
- ^ אילן מרסיאנו, יחיאל חזן: "הח"כים רמאים, אני הולך לבית-המשפט", באתר ynet, 17 בדצמבר 2003
- ^ נתי טוקר, דובר מבקר המדינה: "לא להתעלם מטיוטת הדו"ח בהליך איתור מנכ"ל תאגיד כאן", באתר TheMarker, 20 בפברואר 2019
- ^ רינה מצליח, "יש מסע דה לגיטימציה נגד המבקר", באתר מאקו, 4 במרץ 2017
- ^ אלכסנדר כץ, כנס אילת לעיתונות, "אמרו לי - אנחנו יודעים דברים על מבקר המדינה. אם זה לא איום, אז מה כן?", באתר אייס
- ^ פודקאסט שעת מלחמה עם שלמה רז, באתר רשת עושים היסטוריה
- ^ שלמה רז, תוכנית אודיו דוקומנטרית שהפיק והגיש שלמה רז במסגרת 'סיפור משפחתי.', באתר https://www.familysounds.co.il/, 28.12.2020