פתיחת התפריט הראשי

שלמה שפיר

עיתונאי והיסטוריון ישראלי

ד"ר שלמה שפיר (11 באפריל 19248 במאי 2013) היה עיתונאי והיסטוריון ישראלי, מבכירי עיתון "דבר".

שלמה שפיר
שלמה שפיר תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
שלמה שפיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 11 באפריל 1924
שנברג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 2013 (בגיל 89)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ליטאליטא  ליטא
עיסוק עיתונאי, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנברג, בברלין שבגרמניה ב-11 באפריל 1924, בשם זלימר פרנקל (Selimar Frenkel). אמו, אסתר פרנקל (לבית ברקמן), נפטרה בינקותו מדלקת המוח, ושלמה עבר לגור אצל סבתו, בעיירה איידטקונן (אנ') שבפרוסיה המזרחית, בגבול עם ליטא. אביו, הרמן פרנקל, עמד בעירייה בראש חברת משלח בינלאומי. לאחר מכן עבר לקובנה, באותה תקופה בירתה של ליטא, ולמד שם בנעוריו בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה. הוא סיים את חוק לימודיו התיכוניים בגימנסיה הריאלית העברית של קובנה.

בתקופת השלטון הסובייטי היה שלמה פעיל בארגון "בני ציון" (א.ב.צ), ואף ערך את העיתון המחתרתי של ארגון זה - "הניצוץ". לאחר שהגרמנים כבשו את קובנה נשלח שלמה לגטו קובנה ועם חיסול הגטו ביולי 1944 הועבר למחנה הריכוז שטוטהוף ומשם למחנה קאופרינג (שהיה מסונף לדכאו) שם עבד בסלילת כבישים. לאחר ששוחרר מהמחנה בסיום המלחמה, עבד שפיר בעיתון ביידיש "דאס ווארט", ביטאון המפלגה הציונית-סוציאליסטית.

באפריל 1948, זמן קצר לפני הכרזת המדינה, עלה שפיר לארץ ישראל. לאחר שירות בצה"ל הצטרף לעיתון "דבר" במקביל היה בשנות ה-50 פרשן מדיני בקול ישראל. בשנות ה-60 היה שפיר כתב עיתון "דבר" בוושינגטון ובשנות ה-70 שימש עורך החוץ של העיתון. בין השנים 1974 ל-2005 היה עורך ביטאון "גשר" - כתב העת לעניינים יהודיים של הקונגרס היהודי העולמי.

שפיר היה בעל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. והרבה לחקור נושאי מדיניות חוץ ואף כתב ספרים ומחקרים בנדון. בין ספריו: "יד מושטת" על הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים ויחסם ליהודים ולישראל 1967-1945.

נפטר ב-8 במאי[1] 2013 בגיל 89, ונקבר בבית עלמין רמת השרון צומת מורשה. הותיר אחריו אשה, מינה שפיר, שתי בנות אסתי ויינריב ועפרה שיף נכדים ונינים.

לקריאה נוספתעריכה

  • שלמה שפיר, ועידת אוויאן, ילקוט מורשת (לחקר השואה והאנטישמיות) 45, 1993, עמ' 166-

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה