שלמה שפיר

עיתונאי והיסטוריון ישראלי

שלמה שפיר (11 באפריל 19248 במאי 2013) היה עיתונאי והיסטוריון ישראלי, מבכירי עיתון "דבר".

שלמה שפיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 11 באפריל 1924
שנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 2013 (בגיל 89)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Selimar Frenkel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ליטאליטא ליטא
תקופת הפעילות ? – 8 במאי 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנברג, בברלין שבגרמניה ב-11 באפריל 1924, בשם זלימר פרנקל (Selimar Frenkel). אמו, אסתר פרנקל (לבית ברקמן), נפטרה בינקותו מדלקת המוח, ושלמה עבר לגור אצל סבתו, בעיירה איידטקונן (אנ') שבפרוסיה המזרחית, בגבול עם ליטא. אביו, הרמן פרנקל, עמד בעירייה בראש חברת משלח בינלאומי. לאחר מכן עבר לקובנה, באותה תקופה בירתה של ליטא, ולמד שם בנעוריו בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה. הוא סיים את חוק לימודיו התיכוניים בגימנסיה הריאלית העברית של קובנה.

בתקופת השלטון הסובייטי היה שלמה מראשי הארגון המחתרתי "ארגון ברית ציון" (א.ב.צ), ואף ערך את העיתון של ארגון זה - "ניצוץ". לאחר שהגרמנים כבשו את קובנה נשלח שלמה לגטו קובנה ועם חיסול הגטו ביולי 1944 הועבר למחנה הריכוז שטוטהוף ומשם למחנה קאופרינג (שהיה מסונף לדכאו) שם עבד בסלילת כבישים. לאחר ששוחרר מהמחנה בסיום המלחמה, עבד שפיר בעיתון ביידיש "דאס ווארט", ביטאון המפלגה הציונית-סוציאליסטית.

באפריל 1948, זמן קצר לפני הכרזת המדינה, עלה שפיר לארץ ישראל. לאחר שירות בצה"ל הצטרף לעיתון "דבר" במקביל היה בשנות ה-50 פרשן מדיני בקול ישראל. בשנות ה-60 היה שפיר כתב עיתון "דבר" בוושינגטון ובשנות ה-70 שימש עורך החוץ של העיתון. בין השנים 1974 ל-2005 היה עורך ביטאון "גשר" - כתב העת לעניינים יהודיים של הקונגרס היהודי העולמי.

שפיר היה בעל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. והרבה לחקור נושאי מדיניות חוץ ואף כתב ספרים ומחקרים בנדון. בין ספריו: "יד מושטת" על הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים ויחסם ליהודים ולישראל 1945–1967.

נפטר ב-8 במאי[1] 2013 בגיל 89, ונקבר בבית עלמין רמת השרון צומת מורשה. הותיר אחריו אשה, מינה שפיר, ושתי בנות.

לקריאה נוספת עריכה

  • שלמה שפיר, ועידת אוויאן, ילקוט מורשת (לחקר השואה והאנטישמיות) 45, 1993, עמ' 166-

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שלמה שפיר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה