שמואל ביאלובלוצקי

פרופסור לתלמוד (1888–1960)

הרב פרופ' שמואל שרגא-פייבל בּיָאלוֹבּלוֹצקי (Samuel Bialoblocki; כ"ד באייר ה'תרמ"ח, 5 במאי 1888[1]כ"ט בטבת ה'תש"ך, 29 בינואר 1960) היה מייסד המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר הסנאט של האוניברסיטה וחוקר יהדות ליטא.

שמואל ביאלובלוצקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 במאי 1888[1]
כ"ד באייר ה'תרמ"ח
פילווישוק, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1960 (בגיל 71)
כ"ט בטבת ה'תש"ך עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גיסן עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד לרב אריה לייב ביאלובלוצקי בפילווישקי שבפלך סובאלק של האימפריה הרוסית (ליטא). למד בישיבת פוניבז' ונודע שם כעילוי. המשיך את לימודיו באוניברסיטת גיסן שבגרמניה. עבודת הדוקטור שלו במשפטים עסקה בהלכות אישות באסלאם וביהדות.

ב־1939 עלה לארץ ישראל. היה חבר ועד הלשון העברית מאז שנת ה'תש"ו (1946). בשנת 1956 ייסד את המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ועמד בראשה עד לפטירתו. מחקריו עסקו בתולדות ההלכה והספרות של ימי הביניים. הוא כתב מונוגרפיה על מרכזי התורה בליטא שפורסמה בקובץ "יהדות ליטא", וערך ילקוט פירושים למסכת ברכות עם הערות על נוסחאות הראשונים ושיטותיהם. חיבר ערכים מקיפים באנציקלופדיה אשכול ובהם הערך "אישות".

נודע כידען ולמדן מובהק. סייע לש"י עגנון בליקוט המקורות לאנתולוגיה 'ימים נוראים' וסייע לו גם בהשוואת נוסחים, הגהות ותיקונים.

כיהן כשופט בוועדות פרס ישראל, פרס ביאליק ופרס הרב קוק.

נפטר בכ"ט בטבת ה'תש"ך, (1960), ונטמן בבית הקברות קריית שאול.

מפרסומיו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ביחס למועד לידתו קיימות גרסאות אחדות:
    • בקובץ המוקדש לזכרו של ביאלובלוצקי, בר-אילן: ספר השנה למדעי היהדות והרוח של אוניברסיטת בר-אילן, ב (תשכ"ד), עמ' 13, נטען כי הוא "נולד ביום כ"ד באייר תרמ"ח (5 במאי 1888, לפי הרשום באוניברסיטה של גיסן)".
    • ברשומה שבמוזיאון השואה האמריקני תאריך לידתו הוא 6 ביוני 1888.
    • ברשימת חברי ועד הלשון באתר האקדמיה ללשון העברית ובמקורות נוספים נכתב שנולד בשנת ה'תרנ"א (שהיא 1891). כך גם בידיעה על פטירתו: פרופ' שמואל ביאלובלוצקי, דבר, 31 בינואר 1960. על מצבת קברו נכתב שנפטר "בשנת השבעים לחייו", קביעה התומכת בשנת לידה זו.