פתיחת התפריט הראשי

רבי שמואל די אבילה (נולד ב-1688) היה רב ודיין במרוקו בן המאה ה-17, מחבר הספרים אזן שמואל, כתר תורה ומעיל שמואל. רבי שמואל היה גם גיסו של רבי חיים בן עטר.

קורות חייםעריכה

רבי שמואל די אבילה, בנו של הרב משה, נולד בשנת 1688 בעיר מקנס שבמרוקו, שם למד תורה אצל רבו המובהק הרב יוסף בן בהתית. בשנת 1705, כשהיה בן שבע-עשרה, נישא לנכדתו של רבי חיים בן עטר הזקן, אחותו של רבי חיים בן עטר בעל פירוש "אור החיים" על התורה, האחרון כתב על סבו בהקדמת ספרו חפץ ה':

ושבח לאל שם קנה לו תלמיד הגון אשר למדו חכמה, וזכה בו בזה ובבא, ה"ה ידיד נפשי אחי וראש החכם השלם, שארי, הרב המחבר ספר אזן שמואל וספר כתר תורה

לאחר נישואי רבי שמואל עם רעייתו, עברו הם ובני משפחתם לדור בבירת מרוקו – רבאט, יש להעריך שסיבת מעברם הייתה מפני כובד היטלי המס שהוטלו על הציבור ובפרט על האוכלוסייה האמידה, שעליה נמנית גם משפחת די-אבילה.

ב-30 במרץ 1714 ערב פסח, נולד בנם היחיד של הרב שמואל ורעייתו, הרב אליעזר די אבילה. רבי אליעזר גדל ולמד תורה מפי אביו ומפי דודו בעל החיבור "אור החיים".

חיבוריועריכה

רבי שמואל פרסם במהלך חייו שני ספרים:

  • אזן שמואל – ספר דרשות על פסוקים ומאמרי חז"ל, מחולק לשלושה פרקים: פרק א' עוסק בענייני התפילה, פרק ב' עוסק בענייני השבת וקדושתה, פרק ג' עוסק בחיי העולם הבא. הספר נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת 1715. הספר בן 144 עמודים, כאשר בתחילת הספר מובאות ההסכמות של הרבנים יהודה בן עטר, אברהם אבן דנאן ויעקב אבן צור (שלושת דייני ביה"ד בפאס).
  • כתר תורה – חיבור העוסק כולו בפטור תלמידי חכמים מתשלומי מס ומנומק ממקורות רבים מספרות חז"ל, ראשונים ואחרונים. הספר נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת 1725. הספר בן 179 עמודים, כאשר בתחילת הספר מובאות הסכמות מפי הרבנים שמואל אאילייון מאמסטרדם, משה בן עטר מאגאדיר, שלמה הכהן אלכלאץ ושמואל קארו מסאלי, יהודה בן עטר ויעקב אבן צור. לחיבור הנ"ל הוצמד בסופו קובץ הגהותיו של די אבילה על מסכת נזיר.

מלבד שני ספרים אלו, ידוע כי רבי שמואל כתב ספר נוסף הנקרא "מעיל שמואל" המצוי עדיין בכתב יד.

דמות נוספתעריכה

יש להבחין בין רבי שמואל זה (הראשון) לבין רבי שמואל די אבילה השני, שהיה נינו. רבי שמואל די אבילה השני הוא מחבר הספר "עוז והדר" המודפס בסוף ספר "תוקפו של יוסף" של הרב יוסף אלמליח.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה