שמואל היבנר
הרב שמואל היבנר (ט"ו בכסלו תרנ"ב, 1891 - כ"א אב תשמ"ג, 1983) היה רב שפעל בברלין, בריסל וברוקלין. מחבר השו"ת נמוקי שמואל, מאכסניא של התורה, ועוד.
 | |
| לידה |
1891 ט"ו בכסלו תרנ"ב גליציה |
|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 92 בערך) כ"א באב תשמ"ג ארצות הברית |
| מקום פעילות | גליציה, ברלין, בריסל, ברוקלין |
| תקופת הפעילות |
?–1983  |
| רבותיו | הרב פינחס הלוי הורוביץ, הרב אברהם מנחם שיינברג |
| בני דורו | הרב מנחם מנדל קירשבוים |
  | |
ביוגרפיה עריכה
באוקראינה עריכה
שמואל היבנר נולד בנדבורנה שבמערב אוקראינה (גליציה באותה העת) לאביו הרב יקותיאל זלמן חיים, ואימו קילא למשפחת טבק. הוא נקרא על שם סבו הרב שמואל מרגליות, שהיה אחיין של המאיר נתיבים. סבו, הרב משה טבק, היה חתנו של הרב דוד מאיר באבד, בנו של הרב יוסף באבד, בעל המנחת חינוך. הרב דוד מאיר היה רבה של סניאטין, ואחר כך של צפת.
בגיל 16 החל ללמוד בישיבת בראדשין (כיום במערב אוקראינה) אצל הרב פינחס הלוי הורוביץ, אחיו של הרב חיים אריה לייבוש הורוביץ, בעל שו"ת "חיי אריה". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ברח לווינה ולמד שם אצל הרב אברהם מנחם שיינברג, שנמלט מברודי לווינה בעקבות המלחמה. כעבור שנתיים גויס לצבא האוסטרי.
בברלין עריכה
בשנת תרפ"א (1921) החל ללמוד בברלין בבית המדרש לרבנים בראשות הרב עזריאל הילדסהיימר, ולפרנסתו שימש כמורה פרטי לתלמוד. בשנת תרצ"ב (1932) צפה את עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וחזר לפולין.[1] לאחר מכן היגר לווינה וישב בה עד סיפוחה של אוסטריה לגרמניה. בעת ה"קריסטל נאכט" נאסר והובל למשטרה, ושוחרר לאחר שהצהיר שבמלחמת העולם הראשונה שימש כחייל בצבא אוסטריה.
בבריסל עריכה
באביב תרצ"ט (1939) הגיע לבריסל שבבלגיה, שם התיידד עם הרב מנחם מנדל קירשבוים.
בשנת תש"ב (1942) החלו הנאצים לשלוח יהודים מבלגיה לאושוויץ. הרב היבנר התחבא מפניהם וניצל. בעת שהתחבא בבריסל, פנה אליו נתנאל לפקוביץ', מראשי הקהילה המקומית, בהצעה שיתרגם את התלמוד לאידית, ומכך הייתה פרנסתו בתקופה זו. הוא תרגם שלוש מסכתות: ברכות, בבא מציעא וחלק מבבא קמא. לאחר שכמעט נתפס על ידי הגסטפו כשיצא לרחוב העיר, חדל מלצאת מבית המסתור עד תום המלחמה. לאחר סיום המלחמה הוסיף ותרגם את מסכת בבא בתרא, שבת והנותר מבבא קמא.
בהיותו בבריסל עסק גם בצרכי ציבור. לאחר הפוגרום בקילץ בשנת תש"ו (יולי 1946) היה חבר במשלחת שדרשה מהבישוף המקומי לגנות את הפוגרום.
בברוקלין עריכה
בשנת תש"ז (1947) היגר לארצות הברית והתמנה לרב בית הכנסת "עין יעקב" של אנשי סקולה בברוקלין. בהיותו בברוקלין חיבר את שו"ת נימוקי שמואל. שם גם התיידד עם הרב משה לייטר.
לאחר מותו הוציא בנו חלק מכתבי היד שלא יצאו לאור בחייו, ובהם הספר "מאכסניא של התורה".
הרב היבנר נפטר בכ"א אב תשמ"ג (1983). הובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים.
ספריו עריכה
- בימי חייו הוציא הרב שמואל היבנר את שו"ת נמוקי שמואל, העוסק ב"שאלות ותשובות שהזמן הולידן", ואשר קיבל את הסכמותיהם של הרב משה פיינשטיין והרב שלמה זלמן אוירבך.
- לאחר מותו יצא הספר מאכסניא של התורה ובו חידושי תורה.
ספרים נוספים נותרו בכתבי יד.
הערות שוליים עריכה
- ^ מאכסניא של תורה, "ראשי פרקי חייו", עמ' י"ג ואילך.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שמואל היבנר".