סניאטיןאוקראינית: Снятин; בפולנית Śniatyń, שְׁניאטין) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה. אוכלוסייתה מונה כ-10,500 נפש (נכון ל-2001).

סניאטין
Снятин
סמל סניאטין
סמל סניאטין
סמל סניאטין
דגל סניאטין
דגל סניאטין
דגל סניאטין
בית העירייה
בית העירייה
בית העירייה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז איוואנו-פרנקיבסקמחוז איוואנו-פרנקיבסק איוואנו-פרנקיבסק
תאריך ייסוד 1158 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 35.29 קמ"ר
גובה 227 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,942 (1 בינואר 2019)
קואורדינטות 48°27′00″N 25°34′00″E / 48.45°N 25.566667°E / 48.45; 25.566667
אזור זמן UTC +2
http://snyatyn.if.ua/index.php
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיר היא חלק מחבל הארץ ההיסטורי גליציה, שבמהלך המאות האחרונות עבר מיד ליד, וכיום היא המרכז המִנהלתי של הראיון סניאטין.

היסטוריה

עריכה

העיר מוזכרת בכתובים לראשונה ב-1158. היא נקראה Ksniatyn על שמו של קוסניאטין שטרוסלביץ', שלו הוענקה במאה ה-12 כתמורה על שירותיו כמפקד בצבא הנסיך ירוסלאב אושמיומישל (Jarosław Ośmiomysł), שליט גליציה-ווהלין. במהלך השנים נשמטה ה-k שבראש השם.

ב-1448 הוענקו לעיר זכויות מגדבורג. בעקבות חלוקת פולין הראשונה ב-1772 עברה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1918 נכבשה על ידי פולין, ולפי הסכם ריגה צורפה לפולין סופית. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה העיר שייכת לחבל סטניסלב (Województwo stanisławowskie), ושימשה תחנת גבול על מסילת הרכבת מפולין לרומניה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השתלטו הרומנים על חבל הארץ, עד שנכבשה על ידי הגרמנים, שהשמידו את רוב היהודים. אחרי המלחמה חזרה לברית המועצות עד התפרקותה, ומ-1991 היא שייכת לאוקראינה העצמאית.

קהילה יהודית

עריכה

בעיר, שהייתה עיר מסחר על גבול בין מדינות ושימשה תחנת מעבר בדרך המסחר בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרומית הקדושה, התקיימה קהילה יהודית גדולה עוד לפני המאה ה-16. קהילה זו הייתה קשורה ארגונית ותרבותית לקהילות בוצ'אץ' וקולומיאה, ובבחירות לפרלמנט האוסטרי ייצג את שלוש הקהילות נציג אחד.

הכוחות הרומנים הגיעו לעיר ביולי 1941, ומיד, בסיוע התושבים האוקראינים, החלו בפרעות ביהודים ובביזת רכושם. עיקר ההרג התבצע בקרב פליטים יהודים שהגיעו לעיר מבוקובינה ובסרביה. באוגוסט הגיעו למקום כוחות צבא הונגריים, שלקחו יהודים לעבודות כפייה. בספטמבר 1941 הגיע הצבא הגרמני.

השלטון הגרמני ערך מפקד תושבים ורכוש והקים יודנראט שבין תפקידיו היה צריך ליצור גטו ליהודי העיר והסביבה. כל בעלי החיים, אמצעי התחבורה ומכשירי הרדיו שהיו ברשות יהודים הוחרמו. בספטמבר 1941 לקחו הגרמנים 30 מנכבדי העיר ודרשו מהיודנראט כופר גבוה עבורם. יהודי העיר התגייסו למצוות "פדיון שבויים" ומסרו את רכושם – אולם הגרמנים לא שחררו את בני הערובה, לקחו אותם ליער הסמוך, הכריחו אותם לחפור בור והרגו את כולם. מאז לא פסק ההרג.

במהלך השואה הושמדה הקהילה על ידי האוקראינים בפיקוח הגרמנים, במחלות רעב וצמא, בבורות ירי, בבלזץ ודרך גירוש שארית אנשי הקהילה (בספטמבר 1942) לסטניסלב (איוואנו-פרנקיבסק) והריגתם שם או שליחתם למחנות השמדה. מכ-3,300 יהודי העיר שרדו את השואה 15 איש.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סניאטין בוויקישיתוף