שמואל הלוי בר סעדיה
רבי שמואל הלוי בר סעדיה היה פוסק הלכה ודיין בתקופת הראשונים, במאה ה-12. כיהן כדיין בבית דינו של הרמב"ם בפוסטאט שבמצרים.
קורותיו
עריכהנולד לאביו רבי סעדיה שהיה חכם.[1] פעל במצרים כדיין שלישי בבית דינו של הרמב"ם שהיה אב בית הדין. חביריו לדיינות היו רבי יצחק בר ששון (דיין השני), ורבי מנשה בר יוסף (דיין רביעי). בית הדין תיקן תקנות לכל ארץ מצרים. למשל, בשנת ד'תתקמ"ז (1186) תיקן שכל ענייני הנישואין והגירושין ייעשו על פי רבני המקום שבקיאים בדינים אלו.[2] כמו כן, בית הדין חיזק את הנשים לטבול במקווה לאחר ימי הנידה, כהלכה.[3] השתמרו מעל עשרה פסקי דין מהרמב"ם שרבי שמואל הלוי מצטרף לדעתו. בית הדין עסק גם ביחס לקראים.[4]
בתקופה מסוימת חתם אחר הרמב"ם כדיין שני ללא חתימתו של חבירו רבי יצחק בר ששון.[5] ופעמים חתם כדיין שני לפני חבירו רבי יצחק בר ששון.[6][6] ישנה השערה קרובה שרכש פירוש ספר במדבר של רב שמואל בן חופני גאון.[7] יש הסבורים שבנו הוא רבי שלמה שהעתיק קטעים מפירוש המשניות לרמב"ם.[8]
בגניזה הקהירית נשמרו עשרות כתבים שהעתיק.[9]
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו שו"ת המרב"ם מהד' ירושליחם ספר נשים סימן קפג שחתם שם אביו "ר' סעדיה זצו"ל".
- ^ ראו שו"ת הרמב"ם סימן שמח; ובמהד' מכון ירושלים סימן רל.
- ^ ראו שו"ת הרמב"ם מהד' ירושלים ספר נשים סי' קסז.
- ^ ראו שו"ת הרמב"ם מהד' ירושלים ספר נשים סימן רלד.
- ^ ראו לדוגמה שו"ת הרמב"ם מכון ירושלים ספר נשים סי' קפד.
- ^ 1 2 ראו שו"ת הרמב"ם מהד' ירושלים ספר נשים סי' קסד.
- ^ ראו: הורביץ, קטלוג קטעי גניזת קהיר חלק ב מס' 30.
- ^ ראו: ששון, מחקר מקיף עמ' 30 הערה 32.
- ^ ראו תורתן של גאונים חלק ו עמ' קעז.