שמואל קופמן

חייל ישראלי (1927–1947)

שמואל (שמוליק) אשר קופמן (אבן שמואל) (2 ביולי 19272 במאי 1947) היה לוחם בפלמ"ח.

שמואל קופמן
שמואל קופמן, לפני 1947
שמואל קופמן, לפני 1947
לידה 2 ביולי 1927
נהרג 2 במאי 1947 (בגיל 19)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי שמוליק
השתייכות פלמ"ח
תפקידים בשירות
מ"כ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמואל (שמוליק) קופמן ושני חבריו שנהרגו בגבע ב-2 במאי 1947 - באנדרטת הפלמ"ח בקיבוץ צובה

קורות חייו

עריכה

קופמן נולד בתל אביב והונצח בתודעה הישראלית כארוסה של הטייסת זהרה לביטוב. השניים הכירו בעין חרוד, יצאו ביחד לקורס מפקדי כיתות והוצבו כמפקדי כיתות בפלוגת הפלמ"ח בעין חרוד. לאחר מספר חודשים התארסו השניים והחליטו להשתחרר מן הפלמ"ח, להתחתן ולנסוע יחדיו ללימודים בארצות הברית.

ביום שחרורם מהפלמ"ח, ב-2 במאי 1947, כשבאו להשתתף במסיבת פרידה לכבודם, נקרא קופמן להחליף מפקד כיתה אחר, שהיה חולה, באימון השלכת רימוני נפץ חיים. במהלך האימון התפוצץ רימון בידי אחד הלוחמים, שלושה לוחמים נהרגו ובהם קופמן. קופמן הובא למנוחות בהר הזיתים בהלוויה שבה הוספד על ידי נשיא הוועד הלאומי יצחק בן-צבי.[1]

קודם למותה הספיקה זהרה להשתתף בעריכת ספר זיכרון לקופמן, הכולל את כתביו, אולם נהרגה קודם ליציאתו לאור. בי"א באדר תש"י הונחה אבן פינה למצבת זיכרון לקופמן ולחבריו מהפלמ"ח, בקיבוץ צובה.[2]

את סיפור אהבתם ומותם הטרגי של לביטוב וקופמן מתארת הסופרת דבורה עומר בספרה "לאהוב עד מוות", שיצא לאור בשנת 1980 בהוצאת י' שרברק. המחזה "שמוליק של זהרה",[3][4] שנכתב בעקבות פרסום יומניהם של השניים הועלה באוקטובר 1981 על בימת התיאטרון לילדים ולנוער, בבימויה של חגית רכבי ובכיכובם של השחקנים חיה פיק ועמי טראוב. בשנת 2003 ראה אור ספרו של עופר רגב כזוהר הרקיע[5] בעריכת הדס רגב ירקוני המבוסס על הספר "חיי זהרה וכתביה" בתוספת מחקר מקיף על נסיבות חייהם ונפילתם של זהרה לביטוב ושמואל קופמן. בשנת 2004 נערך בקיבוץ גבע ביוזמת הדס רגב ירקוני ובסיוע אנשי הקיבוץ טלילה ויוסי רבי כנס הנצחה לשמוליק ולחבריו מרדכי כהן ומרדכי (ג'וני) אוורבוך שנפלו באסון הרימון בהשתתפות חסרי גבע, בני משפחות הנופלים וחבריהם.

אביו, יהודה אבן שמואל, שתרגם לעברית את ספר הכוזרי, הקדיש את התרגום לזכר בנו.

אחותו הגדולה הייתה המדענית ברוריה קופמן.

לקריאה נוספת

עריכה
  • זיכרון לשמואל: זכרונות על שמואל קופמן - הוא שמואל אשר אבן - שמואל / כתובים בידי אביו (יהודה אבן שמואל), ולקט מזכרות, דברי אזכרה ודברי הערכה, ירושלים: [חמו"ל], תש"י.
    • מהדורה ב מורחבת, הכוללת גם אגרות מאת זהרה לביטוב ודברים לזכרה, ירושלים תש"ך.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מרדכי כהן, מרדכי אורבך ושמואל קופמן למנוחות, דבר, 5 במאי 1947.
  2. ^ אזכרה ויורים אבן פינה למצבת זיכרון, דבר, 24 בפברואר 1950
  3. ^ שמוליק של זוהרה, נבדק ב-2021-04-20
  4. ^ יעקב בר-און, ‏"שמוליק של זהרה" חושף סיפור אהבה טרגי בין לוחמי פלמ"ח, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2018
  5. ^ https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=81164