שמואל תפילינסקי
שמואל תפילנסקי (1888, תרמ"ו - 24 במרץ 1945, י' בניסן תש"ה[1]) היה רב ירושלמי, מרבני ישיבת עץ חיים. התפרסם בין היתר בחיבורו 'קונטרס הצוואה'.[2]
 | |
| לידה |
1888 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1945 (בגיל 57 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
?–1945 |
| אב |
נתנאל תפילינסקי |
  | |
חייו עריכה
תפילנסקי נולד בירושלים, לרב נתנאל סופר-תפילינסקי. עיקר לימודו היה אצל אביו, אך למד גם אצל דודו, אחי אמו, רבי לייב בנו רבי טודרוס לווין (שהיה חתנו של רבי זלמן בהר"ן), שאף ראה בו כרבו, ולא עשה דבר מבלי שקיבל את הסכמתו קודם[3].
נישא לאסתר רבקה לבית זיסרמן. אשתו נפטרה צעירה לימים, והשאירה בביתם שלושה בנות קטנות, והם גדלו בבית סבם רבי ברוך יעקב זיסרמן. לאחר פטירתה נישא בשנית לבתו של המקובל רבי יעקב גדליה שכטר.
שנים מספר היה נמנה עם ראשי הלומדים בחצר שטרויס. בשנת תרצ"ו עבר להתגורר בבתי ברוידא. ביתו היה בן ביתו של דודו רבי לייב טודרוס, לביתו של רבי מאיר ידלר. בבתי ברוידא היה משמש כבעל תוקע ובעל קורא.
סדר יומו התחיל בחצות הלילה עם תיקון חצות. כשהוא מקפיד כל ימיו להתפלל כותיקין.
הרבה לעסוק בענייני הלכות שבת, ומסכת שבת הייתה שגורה בפיו בעל פה. כן הכין לדפוס שלושה כרכים של ספר העוסק בהלכות שבת, אך לא הספיק להדפיסו, וברבות הימים נעלם.
בספר מאורי אש מרבי שלמה זלמן אוירבך מובאים כמה מכתבים שבהם דן עם הגרש"ז בעניין מוקצה של שלהבת ואש. התכתב גם עם רבי ישראל זאב מינצברג בעניין חמץ בשבת שלאחר פסח, האם נאסר משום מוקצה[4].
סיפר על עצמו, שמאז נישואיו לא היה אפילו שבוע אחד שידע מאין יהיה לו כסף להוצאת שבת, ועל אף זאת מעולם לא דאג בעקבות כך[5].
חיבוריו עריכה
רבי שמואל חיבר כמה חיבורים:
- קונטרס הצוואה - על ענייני אמונה וביטחון, תלמוד תורה, חינוך הבנים, ועל ענייני מעשר כספים ועוד. לספר כמה הסכמות מרבני ירושלים, ביניהם רבי יוסף צבי דושינסקי.
- אבן שמואל - על מסכת שבת. הספר היה מוכן לדפוס אך אבד.
משפחתו עריכה
מזיווגו הראשון עם אסתר רבקה זיסרמן נולדו לו שלוש בנות[6]:
- בתו רחל, נישאה לשמעון דוב קרישבסקי
- בתו, הדסה חנה, נישאה לחיים דוד גולדברג-ידלר בנו של רבי בן ציון ידלר
- בתו חייה בילא, נישאה לרבי נחום פרידמן[7]
מזיוגו השני עם דבורה בתו של המקובל רבי יעקב גדליה שכטר, נולדו שתי בנות ושלושה בנים:
- בנו, רבי נתנאל תפילנסקי, (נולד בתר"פ) נישא לביתו של רבי דוד שכטר
- בתו, רבקה, נישאה לשמעון לורינץ
- בנו, יעקב גדליה, (נולד בז' באלול תרפ"ג), מחבר ספר מעלת היסורין.
- בתו, שרה הינדא
- בנו, חיים טודרוס.
לקריאה נוספת עריכה
- מיקירי ירושלים - מאת נתן אנשין
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על שמואל תפילינסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמואל תפילינסקי - יעקב גדליהו תפילינסקי, קונטרס הצוואה קונטרס מעלת היסורים, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ מצבת קברו באתר עיר דוד.
- ^ קונטרס הצוואה - קונטרס מעלת היסורים - שמואל תפילינסקי - יעקב גדליהו תפילינסקי (page 1 of 160), באתר hebrewbooks.org
- ^ פרידמן, נחום, גנזי רבי נחום, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ קלוגר, בנימין, מחנה יהודה ושכנותיה - השטעטלאך - שערי חסד, השטעטלאך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תפילינסקי, שמואל בן נתנאל, קונטרס הצוואה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ פרטי צאציו הם על פי מה שכתב ב אמנם הוא כתב שמזיווגו הראשון היו לו רק שתי בנות, אך בספר גנזי רבי נחום מובא שהיו שלושה.
- ^ פרידמן, נחום, גנזי רבי נחום, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)