פתיחת התפריט הראשי

הרב ישראל זאב מינצברג (17 בספטמבר 1872 - 23 במרץ 1962) היה רב ופוסק בעיר ירושלים ועמד בראש בית הדין החסידי בעיר, ומחבר ספר שארית ישראל, בשנים שקודם קום המדינה שימש כרבה האשכנזי של העיר העתיקה עד לנפילתו במלחמת העצמאות.

הרב ישראל זאב מינצברג
Israel mintzbrg.jpg
לידה 17 בספטמבר 1872
י"ד באלול ה'תרל"ב
טרובין, פולין
פטירה 23 במרץ 1962 (בגיל 89)
י"ז באדר ב' ה'תשכ"ב
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים, ישראל
מדינה ישראל
מקום פעילות ירושלים
השתייכות הישוב הישן

קורות חייועריכה

נולד בעיר טורובין בפולין להוריו משה צבי וגולדה (לבית וינטרוב) מינצברג, בגיל 5 עלה אביו לארץ על מנת לחמוק מגיוס לצבא הפולני, שנה לאחר מכן עלה עם שאר משפחתו אף הוא לארץ, בבחרותו למד בישיבת חיי עולם החסידית שבירושלים, ונישא לאסתר גיטל ברגמן.

בהמשך חייו שימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים שנוסד על ידי הרב שניאור זלמן פרדקין בעל התורת חסד, משנת 1922 עד לשנת 1931 ולאחר מכן אף כדיין בעדה החרדית, בשנת תר"פ (1920) בהקמת הסתדרות ירושלים (איגוד שאיגד את תושביה החרדים של ירושלים, ובהמשך הפך לעדה החרדית) נבחר הרב מינצברג להנהלתו, בהמשך סייע לרב דוד ויינגרטן בית יתומות שנקרא על שם מייסדו ועזר לו לעמוד מבחינה פיננסית[1].

כניעת העיר העתיקהעריכה

  ערך מורחב – הרובע היהודי במלחמת העצמאות#מסיום המנדט ועד נפילת הרובע
 
הרב מינצברג (משמאל) לצד הרב בן ציון חזן וחיילי הלגיון הירדני בעת הסדרת תנאי הכניעה בעיר העתיקה, יוני 1948

ב-28 במאי 1948 עת רבו הפצועים בקרב כוחות הרובע ותושביה אישרה מפקדת ההגנה לרבני הרובע, הרב מינצברג והרב בן ציון חזן לצאת אל מפקדת הלגיון הערבי ולסכם עימם על הפוגה לצורך פינוי הרוגים ופצועים, מפקד הליגיון עבדאללה אל תל סירב ודרש כניעה, מפקדת הרובע בניגוד להחלטת מטה ההגנה בחרה להיכנע[2].

לימים, סיפר הרב ישראל זאב מינצברג בראיון לעיתון דבר על זכרונותיו מהכניעה:

התנדבנו - ר' בן ציון חזן, ראש ישיבת פורת יוסף, ואני - לצאת עם דגל לבן לשטח הערבי. כשהגענו לעמדה הקיצונית, ליד בתי מחסה, לא הרשו אותנו בחורי ההגנה לעבור. חזרנו אל המפקד, והוא הלך איתנו, ואז יצאנו לשטח ההפקר. נפנפנו כמה וכמה פעמים בדגל הלבן, אך היריות לא פסקו. הרב בן ציון חזן ידע ערבית היטב. הוא צעק אליהם בקול, עד ששמעו והפסיקו לירות. יצאו אלינו שני לגיונרים והובילונו למטה הצבאי של הלגיון. טילפנו לעבדאללה טאל, המפקד של הערבים, והוא הגיע מיד. ר' בן ציון חזן סיפר לי בלחש ששמע אותו אומר לקציניו שהכנופיות הערביות שלחמו בסמוך לשער שכם עומדות בתוקף על הדרישה לשחוט את כולם. טאל עצמו לא הסכים לכך. לאחר שיחתו עם הקצינים נפנה אלינו, ובנימוס שוחח על המצב והתעניין לדעת היכן אנשי הצבא. ר' בן ציון חזן הכיר בין קציני הלגיון רבים שבאו, בימי המאורעות, כחיילים בריטים, לבניין פורת יוסף כדי להגן עליו מפני הערבים.

עיתון דבר, 14 ביולי 1967

ספריועריכה

  • שארית ישראל - שאלות ותשובות במשך השנים בארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • זאת חוקת התורה - זכות בחירה לנשים על דרך התורה
  • היתר עגונה - קונטרס המשך לזאת חוקת התורה העוסק בנאמנות האישה להעיד על מות בעלה
  • ישוב ארץ ישראל - דיני מצות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה.
  • פירות שביעית - בדין האם פירות שביעית שנעשתה בהם מלאכה מותרים באכילה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הלל רוטנברג, ראש משפחת מינצברג בארץ ישראל, 2010, פרק רב העיר העתיקה, עמ' 225-248
  2. ^ אהרן לירון, ירושלים העתיקה במצור ובקרב, משרד הביטחון ההוצאה לאור, מהדורה שלישית 1978, עמ' 459-451