שמעון וולף אוירבך

הרב שמעון וולף אוירבך (סביבות ה'ש"י, 1550 - י"ז בחשוון ה'שצ"ב, 12 בנובמבר 1631, פראג) היה רב בכמה ערים במזרח ומרכז אירופה, בהן טורובין, לובמלא, לובלין, פשמישל, פוזנן, וינה ופראג, מרבני "ועד ארבע ארצות" וראש ישיבה בלובלין. מאבות משפחת אוירבך[1].

תולדות חייועריכה

נולד בשנת ה'ש"י (1550) לערך בווינה או בפוזנן, לאביו ר' דוד טעבל. לפי מקורות רבים היה חתנו של המהרש"ל[2], ולפי טענה אחרת היה זה רב אחר בעל שם דומה[3].

התמנה לכהן כרב בטורובין, לאחר מכן בלובמלא. בשנת ה'של"ח התמנה לרב וראש ישיבה בלובלין, במקומו של המהרש"ל. בישיבתו למדו מאות תלמידים, בהם רבי יהושע העשיל חריף מקראקא. בלובלין נוצרו קשרי ידידות[4] בינו לבין מהר"ם מלובלין, שעמד אף הוא בראשות ישיבה בעיר[5]. בלובלין כיהן עד שנת 1584.

מלובלין עבר לכהן כרבה של פערמישלא. אין ידוע בדיוק באילו שנים חי שם[6]. בשבתו בפערמישלא כיהן כדיין ב"ועד ארבע ארצות", וחתימתו מופיעה על מסמכים רבים יחד עם גדולי הדור. מספר שנים לאחר מכן התמנה לרבה של פוזנן והרב הראשי של מחוז "פולין גדול". בשנת ה'שפ"ט עבר לכהן כרבה של וינה וכל אוסטריה. זמן קצר לאחר מכן, בסביבות שנת ה'ש"צ, עבר לכהן כרבה של פראג, במקומו של הרב יום טוב ליפמן הלר שהודח מתפקידו על ידי השלטונות. בתפקיד זה כיהן כשנתיים, עד לפטירתו בי"ז בחשוון ה'שצ"ב (12 בנובמבר 1631). נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

לקריאה נוספתעריכה

  • נתן רפאל אויערבך, הגאון ר' שמעון וואלף אויערבך זצ"ל, ה' ש"י (?) - ה' שצ"ב., בתוך: ישורון יב (ה'תשנ"ג) עמ' תרנה–תרצב.
  • שלמה אנגלארד, לתולדות הג"ר שמעון וולף אויערבך, בתוך: ישורון יד (ה'תשס"ד) עמ' תתריב–תתרכב.
  • נתן רפאל אויערבאך, שומרי משמרת הקודש: הרבנים למשפחת אויערבך באשכנז, הוצאת פלדהיים, ירושלים, ה'תש"ע, עמ' 36–77.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנם, יש המפקפקים בייחוסה של משפחת אוירבך המפורסמת מגרמניה אליו. ראו דיון בנושא זה אצל נתן רפאל אויערבך, שומרי משמרת הקודש: הרבנים למשפחת אויערבך באשכנז, חלק א, ה'תש"ע, עמ' 72–77.
  2. ^ שלמה ברוך ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין לובלין ה'תר"ס, עמ' 23 ועוד.
  3. ^ הרב אהרן מטרבוולה, "מחנה ארון" אלקסניץ ה'תקכ"ח, בשער, ועוד
  4. ^ ראו למשל התכתבות ביניהם בשו"ת "מנהיר עיני חכמים", סימן כז
  5. ^ על אפיזודה מעניינת הקשורה ליחסים בין תלמידי שתי הישיבות ראו אצל ר' יוסף לוינשטין, "תולדות מהר"ם מלובלין", הגרן א (ברדיצ'ב ה'תרנ"ח), עמ' 40–43.
  6. ^ ב"פנקס הקהילות: פולין" ערך פשמישל (חלק ב, יד ושם ה'תש"ם, עמ' 427) כתוב שכיהן בשנים ש"ע-שע"ב אך נמצאו תעודות שלו משם משנים מאוחרות יותר, האחרונה שבהן משנת ה'שע"ו