פתיחת התפריט הראשי
שנהב מגידו

שנהבי מגידו הם אוסף של שנהבים מחוטבים שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות בתל מגידו. אוסף השנהבים נמצא בחפירות של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו שנערכו בתל בין השנים 1939-1925. רובם נחפרו על ידי הארכאולוג גורדון לאוד שהיה המנהל האחרון של משלחת זו.

האוסף כולל 380 חפצים ושברי חפצים בעיקר לוחיות ארוכות של שנהב הנושאות תמונות ששובצו בתוך רהיטים וחפצים של עץ כדי להוסיף להם נוי ויוקרה. האוסף כולל גם חפצים תלת ממדיים עשויים משנהב, כגון קופסאות, בקבוקים, מסרקות ופקקים מגולפים לבקבוקים. אחד החפצים החשובים שנמצאו הייתה קופסה רבועה שעל דופנותיה גולפו דמויות של אריות וספינקסים ברמת גילוף שהגיעה כמעט לרמת פיסול תלת-ממדי. באריות אלה ניכרת השפעה סורית או חיתית. האוסף כולל גם קבוצה של לוחיות ארוכות שעליהן חרוטות תמונות. אחת הלוחיות היא ידית של סכין ועליה חריטה רדודה של חגיגת ניצחון. קווי החריטה מולאו בחומר שחור שהבליט את התמונה על רקע צבעו הבהיר של השנהב. בתמונה אפשר להבחין בתהלוכה המתקדמת שמאלה לכוון מלך היושב על כיסא מפואר עטור בכרובים. לפני המלך שתי נשים, אחת פורטת על נבל, השנייה מגישה משקה ופרחי לוטוס. סצנות של משתאות ומלחמה נמצאו גם על לוחיות אחרות. האוצר כלל גם חפצים שמקורם היה זר כגון קלמר שנשא את שמו ואת תאריו של בעליו הסופר והוא מתוארך לימי רעמסס השלישי. זהו המצבור העשיר ביותר של אמנות השנהבים הכנענית שנמצא עד כה.[1]

האוסף נמצא במבנה שנקרא על ידי החופרים "בית האוצר" בשכבה VIIA המתוארך לתקופת הברזל והוא נבנה כהמשכו ועל שרידיו של ארמון משכבה VIIB מתקופת הברונזה המאוחרת.[2]

עושר התבליטים על גבי השנהבים ובייחוד ריבוי הסגנונות שכלל מוטיבים בסגנון מצרי, וכן מוטיבים שהועתקו מחפצים שהגיעו לכנען בדרכי מסחר כגון חתי מתקופת האימפריה החתית, מיקנה וקפריסין אופייני לאמנות הכנענית ומתארך את השנהבים לתקופת הברונזה המאוחרת. על גבי אחד השנהבים נמצא כרטוש של רעמסס השלישי. יש בכך הוכחה ברורה שבית האוצר עם האוסף שבו היה קיים בימיו של פרעה זה. השערת החוקרים היא שחלקו של האוסף שרבים מלוחותיו שימשו במקור כלוחיות שיבוץ ברהיטים, הושלכו לחדרי בית האוצר שהיה שייך לארמון משכבה VIIB. המגוון הרחב של החפצים הוביל את החוקרים למסקנה שמדובר באוסף שהתקיים כמאה וחמישים שנה.[2]

אמנות הגילוף בשנהב דורשת התמקצעות והיא נעשתה על ידי קבוצות אמנים שהגילוף בשנהב היה תחום התמחותם, ושימשו כנראה כאמני חצר. השנהב נחשב לחומר גלם יקר ושימש כסחורת חליפין בידי השליטים השונים.

חלק מאוסף שנהבי מגידו נמצא במוזיאון רוקפלר ובמוזיאון של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.

לקריאה נוספתעריכה

  • רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 7 - תקופת הברונזה המאוחרת, עמודים 161-158
  • Gordon Loud, The Megiddo Ivories, Volume LII of the Oriental Institute Publications, 1939
  • The Megiddo Ivories, John A. Wilson, American Journal of Archaeology, Vol. 42, No. 3 (Jul. - September, 1938), pp. 333–336

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 7, עמודים 160-158
  2. ^ 2.0 2.1 יגאל שילה, מגידו, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992, עמודים 881-880
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.