שנת הדרקון (סרט)
שנת הדרקון (באנגלית: Year Of The Dragon) הוא סרט פשע אמריקאי משנת 1985. הסרט בוים על ידי מייקל צ'ימינו, ונכתב על ידי צ'ימינו ביחד עם אוליבר סטון על בסיס רומן של רוברט דיילי הנושא את אותו השם.
מבוסס על | "שנת הדרקון" מאת רוברט דיילי |
---|---|
בימוי | מייקל צ'ימינו |
הופק בידי | דינו דה-לורנטיס |
תסריט | מייקל צ'ימינו, אוליבר סטון |
עריכה | נואל בויסון |
שחקנים ראשיים |
מיקי רורק ג'ון לון איראנה קואיזומי ריימונד ג'יי ברי |
מוזיקה | דייוויד מנספילד |
צילום | אלכס תומסון |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 16 באוגוסט 1985 |
משך הקרנה | 129 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט פשע, סרט דרמה, סרט מתח, סרט פעולה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
מקום התרחשות | ניו יורק |
תקציב | 24,000,000 דולר |
הכנסות | 18,707,466 דולר[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | yearofthedragon |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט מתרחש בצ'יינה טאון, ניו יורק ועוסק בנושא הפשע המאורגן והיחסים הבין-גזעיים בארצות הברית.
עלילה
עריכהסטנלי וייט (רורק) הוא שוטר מעוטר ויוצא צבא אשר שירת במלחמת וייטנאם. בתור קפטן המשטרה החדש בצ'יינה טאון, הוא מחליט לחסל את הפשע המאורגן ואת המאפיה הסינית הפעילה מאוד במקום.
וייט מסתכסך עם ראש הטריאדה המקומית החדש ג'ואי טאי (לון), אשר התקדם בסולם הדרגות בצורה מושחתת ואלימה. ביחד, הם שוברים את הסטטוס-קוו אשר שורר בין המשטרה לבין הפשע המאורגן, למורת רוחם של פקידי המשטרה ושל ראשי ארגוני הפשע הוותיקים.
במקביל, וייט הנשוי יוצר קשר רומנטי עם טרייסי צו, כתבת פלילים ממוצא אסיאתי (קואיזומי), ומנצל אותה למען מימוש מטרותיו. וייט מפתח במהלך הסרט אובססיה, אשר מתעצמת עם הרג אשתו ועמיתיו. בסיום הסרט, בניסיון לחשוף עסקת סמים בהיקפים גדולים מאוד, וייט נקלע לקרב יריות עם טאי ולבסוף הורג אותו. סצנת הסיום מתרחשת בהלווייתו של טאי, וייט הפצוע מגיע לשם ומתחיל לעצור בפזיזות את אנשי המאפיה הקשישים. בעוד שההמון מתנפל עליו ומגדף אותו, הוא מתעלם לחלוטין ומנשק את צו.
ביקורת
עריכההסרט קיבל ביקורות מעורבות. וינסנט קנבי מהניו יורק טיימס כתב על הסרט[2] : ”הסרט רחוק שנות אור מלהיות קלסיקה, אך הוא לא מתיימר להיות יותר ממה שהוא — סרט גנגסטרים מיוצר בקפידה שלא משעמם לרגע, המורכב מחריגה בהתנהגות, שפה ומאפקטים חזותיים אשר לבסוף יוצרים השפעה היפנוטית משלהם”, בעוד שג'נט מסלין גם היא מהטיימס, גינתה את: ”חוסר התחושה, הסיבה והמשכיות הנרטיב” וציינה שמשחקה של קואיזומי היה גרוע במיוחד[3].
הסרט קיבל ממוצע של 60% באתר Rotten Tomatoes[4]. קוונטין טרנטינו ציין את הסרט כאחד מהאהובים עליו ביותר.
קישורים חיצוניים
עריכה- "שנת הדרקון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שנת הדרקון", באתר נטפליקס
- "שנת הדרקון", באתר AllMovie (באנגלית)
- "שנת הדרקון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "שנת הדרקון", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "שנת הדרקון", באתר Metacritic (באנגלית)
- "שנת הדרקון", באתר אידיבי
- "שנת הדרקון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- שנת הדרקון, באתר Seret
- רחל נאמן, ביקורת קולנוע - 'שנת הדרקןן' - רב חן; תל־אביב, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
הערות שוליים
עריכה- ^ "שנת הדרקון", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
- ^ וינסנט קנבי, "Film View: After Heaven's Gate, Dragon doesn't look bad", הניו יורק טיימס, 25 באוגוסט 1985
- ^ ג'נט מסלין, "Film: Year of the Dragon, Cimino in Chinatown", ניו יורק טיימס, 16 באוגוסט 1985
- ^ Year of the Dragon (1985), באתר Rotten Tomatoes