פתיחת התפריט הראשי
שער הפרחים בשנות ה-40
שער הפרחים ב-2011
שער הפרחים בשנת 2007

שער הפרחים (ערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב אל סאהרה" - השער הפתוח) ידוע גם בשם שער הורדוס הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים. סמוך לשער מבחוץ נמצאת שכונת באב א-זהרה, כשמו הערבי של השער.

תוכן עניינים

בניית השערעריכה

השער, שהוא אחת הכניסות לרובע המוסלמי, נבנה על ידי סולימאן המפואר בשנת 1539, והכניסה המקורית אליו הייתה זוויתית - הכניסה לבית השער הייתה ממזרח, והנכנסים פנו שמאלה לתוך העיר. בראשית המאה ה-19 נחסם השער באבנים, אך בשלהי אותה מאה נפתח השער שוב לבקשת יושבי שכונת באב אל-חוטה הסמוכה שבתוך ירושלים. נראה כי השלטון העות'מאני הסכים לפתיחת השער, כדי לאפשר גם את החלפת גדודי הצבא העות'מאני ששמרו על העיר.[1]

שמות השערעריכה

השם 'שער הפרחים' הוא שיבוש השם הערבי מימי הביניים 'באב אל-סאהרה', "שער המהלכים בלילה" (הסהרורים), כשמו של בית קברות מוסלמי הנמצא מול השער, א־סאהרה. בשולי בית הקברות ניצב תותח הרמדאן, היורה מדי ערב בחודש הרמדאן כדי לציין את תום הצום. שם בית הקברות מתייחס למתים שיקומו לתחייה באחרית הימים, ככתוב בקוראן 'ואולם רק תקע (בשופר) אחד... והנה הם בא־סהרה'. שיבוש הגייה בין האותיות ס' ו-ז' הפך את שם השער ל'באב א־זאהרה שפירושו "שער הפרחים", ומכאן הטעות. הטענה כאילו מקור השם הוא בעיטורי הפרחים שעל השער אינה נכונה, שכן כל שערי החומה מעוטרים בפרחים.

השם המקובל בלשונות אירופה לשער הפרחים הוא "שער הורדוס", בשל האמונה השגויה כי בתקופת הבית השני ניצב ביתו של הורדוס אנטיפס בקרבת מקום.

חפירות ארכאולוגיותעריכה

בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 ערכה רשות העתיקות סדרה של חפירות ארכאולוגיות ממזרח לשער הפרחים. החפירות התרכזו בשלושה שטחים נפרדים הצמודים לקו החומה, ובהם נתגלו תשע שכבות ארכאולוגיות, החל מתקופת הברזל ועד סוף התקופה העות'מאנית. בין הגילויים המשמעותיים ביותר היו מבנים משלהי תקופת בית שני, קטע שלם מהחומה הביזנטית ושרידי בנייה מסיביים מתחת לקו החומה העות'מאנית. שרידים אלה זוהו כשרידי ביצורים מהתקופה המוסלמית הקדומה ומימי הביניים. ממצאים אלו מדגישים את חולשתה האסטרטגית של החומה הצפונית של ירושלים, ממנה תמיד פרץ האויב אל העיר, עד פריצת הצנחנים הישראלים לעיר העתיקה דווקא ממזרח במלחמת ששת הימים ב-1967.

שער הפרחים בתרבות והאומנותעריכה

בשטרות של סדרת השקל (הישן) שהילך בשנים 1980-1986, הנפיק בנק ישראל סדרת שטרות נוספת שנקראה בשם 'סדרת השערים'. על אחד משטרות אלה, שערכו היה מאה שקל, התנוסס בצידו האחד שער הפרחים.

רחוב שער הפרחיםעריכה

 
רחוב שער הפרחים

"רחוב שער הפרחים" (נקרא גם "מעלות שער הפרחים") הוא רחוב המתחיל משער הפרחים ומסתיים ברחוב שער האריות. הרחוב חוצה את הרחובות: פונדק ההודים, אל מועזמיה, אל בוסטאמי, רימאן, שייח חסאן ושדאר.

ליד שער הפרחים, בצמוד לחומת העיר העתיקה נמצא מתחם שער הפרחים - מתחם של מספר בתים יהודיים.

  ערך מורחב – מתחם שער הפרחים

בסמוך נמצאת שכונת באב אל חוטה, משכונות העוני של העיר העתיקה, ובה גרים מיעוטים שונים, כמו הצוענים. היא קרויה על שם אחד השערים הצפוניים של הר הבית הסמוך לשכונה. בצדו הפנימי של השער נמצא שוק קטן לירקות ופירות וכן זאווית אל-הונוד (אכסניית ההודים), מרכזה של קהילה מוסלמית-הודית קטנה בירושלים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה