פתיחת התפריט הראשי

באב אל חוטה

שכונה ברובע המוסלמי
ילדים ברחוב באב אל חוטא
מפת האזור

באב חוטהערבית: باب حطة) היא שכונה ברובע המוסלמי, באזור הצפון-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, הגובלת במתחם כיפת הסלע במזרח ובשער הפרחים במערב. השכונה קרויה על שם אחד מהשערים הצפוניים של הר הבית, בעל שם זהה.

התיישבות יהודית במאה ה-19עריכה

באזור זה היו שני ניסיונות התיישבות של יהודים במהלך המאה ה-19. בראשית המאה, עם חידושה של העדה האשכנזית בירושלים, התגוררו רוב האשכנזים ברובע זה ואף רכשו בו בתים וחצרות. למרות זאת, הם לא הצליחו להתבסס במקום ובמשך הזמן עברו רובם לאזור הרובע היהודי בו שכנה העדה הספרדית הוותיקה.[1]

במחצית השנייה של המאה ה-19, בעקבות הגידול באוכלוסייה היהודית ומצוקת הדיור ברובע היהודי, החל תהליך היציאה מהחומות וחיפוש אזורי מגורים חדשים בתוך חומות העיר העתיקה. ניסיון ההתרחבות הראשון בתוך החומות נעשה בשנת 1886 באזור באב אל חוטה על ידי ראשי הכוללים. לשם כך נרכש מגרש רחב ומספר חצרות עתיקות במטרה להרוס את המבנים העתיקים ולבנות במקומם שכונה חדשה, אולם בשל הפרעות שונות גם ניסיון זה נכשל. ב-1891 דיווח אברהם לונץ: "ברובע העיר הזה הכולל כל גבעת בצעיתא הישנה, יושבים מושלמנים מדלת העם במספר מעט, ורובו מלא חורבות ומקומות פנויים, מאחינו יושבים בו אך כעשרים משפחה, מרביתם בחצר אחוזת כולל ורשה".[1]

לאחר פרעות תרפ"ט ב־1929, עזבו היהודים את המקום מחשש לחייהם. רק רחל גרין, נשארה במקום כדי לשמור על ההתיישבות היהודית במקום. חוקרי ירושלים פנחס גרייאבסקי ושבתאי זכריה תיעדו אותה בכתביהם:

"הזקנה הזאת, נולדה בירושלים לפני שבעים שנה, ובכל כוחה מתאמצת היא להחזיק את חצרה היחידה, שארית הפליטה, שלא תיפול גם היא בידי זרים, כמו כל אותם הבתים שהיו שייכים מקודם ליהודים. ובכל הבתים והחצרות שהיו והינם שייכים ליהודים יושבים עתה נוכרים, ורק היא לבדה נשארה בחצר שלה ומתאמצת בכל כוחה שלא תיפול נחלתה גם היא בידי נוכרים. הישמעאלים מהרובע הזה מכבדים ומוקירים אותה ואת אומץ לבה וקוראים לה רחל אמנו" .

לאחר פטירתה של רחל גרין ב־1934, פסקה ההתיישבות היהודית במקום, עד חידושה בראשית המאה ה־21.

דמוגרפיהעריכה

השכונה נחשבת לאחד האזורים העניים ביותר של ירושלים. בשכונה גרים בעיקר צוענים, בראשות המוח'תאר עבד-אלחכים מוחמד דיב סלים.[2][3] כמו כן, גרים בשכונה זו כ-20 משפחות יהודיות חלק מהם בחצר אחוזת כולל ורשה המקורית וחלק בבנינים אחרים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה