שפחה
| ערך מחפש מקורות | |
שפחה היא צורת הנקבה של עבד. לרוב השפחות הועסקו במשק הבית וכפילגשים.
עבדות
עריכה
ערך מורחב – עבדות
בדרך כלל העבד יכול לקבל את מזונו וצרכיו האחרים מידי אדונו, ועליו לבצע כל עבודה שתידרש ממנו. פירותיה של עבודה זו יהיו לאדון. זאת בניגוד לעובד השכיר, הנהנה ממשכורת ואיננו תלוי באופן בלעדי במעסיקו לסיפוק מחייתו, מה גם שהשכיר עושה זאת מרצון בעוד שהעבדות נכפית. העבד שונה מהצמית הפיאודלי. שעבוד הצמית לאדונו מתבטא בתשלום מס, והוא אחראי לאספקת צרכיו. לעבד, לעומת זאת, אין בעלות על גופו ועל תוצרי מלאכתו, ואף את צורכי הקיום המינימליים שלו אין הוא משיג בעבודתו, אלא כלחם חסד מבעליו.
סעיף ד' של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אוסר על קיום עבדות, שעבוד בני אדם, וסחר בעבדים. העבדות הוצאה מחוץ לחוק בכל מדינות העולם, אך בפועל מתקיימות גם כיום צורות של עבדות, שקורבנותיהן הן בעיקר ילדים ונשים, בכמה ממדינות העולם השלישי. העבדים בהיסטוריה היו לעיתים קרובות ממוצא גזעי, אתני או דתי השונה מזה של משעבדיהם. תקופת עבדותם החלה בחטיפה או בנפילה בשבי במלחמה. סיבות לעבדותם של אנשים לבני עמם היו בדרך כלל הרשעה בפשע או חוסר יכולת לפרוע חוב. לעיתים נאסף תינוק נטוש לבית משפחה שגידלה אותו כעבד. ילדיהם של עבדים נעשו לרוב לעבדים בעצמם.
על פי ארגון העבודה העולמי, גם היום נמצאים מעל 40 מיליוני בני אדם במצב של עבדות מודרנית. רוב עצום מנפגעי העבדות המודרנית (70%) הן נשים
בתורה ובהלכה
עריכהמושג העבדות קיים בתורה ובהלכה היהודית. בתורה המושג שפחה ניתן לנשים ששירתו את בעלת הבית כגון הגר השפחה של שרה, זלפה השפחה של לאה ובלהה השפחה של רחל. בכל אחד מדוגמאות אלו האדונית נתנה את שפחתה לבעלה כדי שתשמש כפילגש ותלד לו ילדים.
שפחה כנענית מאורסת קרויה "שפחה חרופה", ויש מחלוקת האם מדובר בשפחה ודאית או במי שהיא בת חורין למחצה.