זלפה

שפחתה של לאה אמנו, אמם של גד ואשר

זִלְפָּה (זילפֿה[1] בפא רפה (Ζελφάν) בתרגום השבעים; בערבית: زيلفا) היא דמות מקראית, אמם של גד ואשר, שפחתה של לאה ואשתו הרביעית של יעקב.

בניין "קבר האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, זלפה לצד בלהה, יוכבד, אביגיל, צפורה ואלישבע

משפחתה עריכה

זלפה הייתה שפחתו של לבן הארמי. כאשר בתו, לאה, נישאה ליעקב אבינו, נתן לה לבן את זלפה שתהיה שפחה עבורה. לפי חז"ל, זלפה הייתה בתו של לבן ואמה הייתה אחת משפחותיו. לפיכך, זלפה הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב.

זלפה אמנו עריכה

רחל העקרה נתנה את שפחתה בלהה ליעקב וזאת ילדה לו את דן ואת נפתלי. כאשר לקתה לאה בעקרות זמנית, נהגה היא כמו אחותה ונתנה ליעקב את זלפה, שילדה לו את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם[2].

בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות, שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", בסיכום מניין השבטים מונה התורה גם את בלהה וזלפה כחלק מאמהות עם ישראל[3]. חז"ל אף מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות, ומונים את בלהה וזלפה בתוכן. דוגמה לכך מופיעה במדרש שיר השירים רבה: ”שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, זלפה, בלהה” (שם, פרשה ו).

עץ משפחה עריכה


ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אליס שלוי, האמהות האחרות . בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 263–266.
  • אילת נגב, אמהות פונדקאיות, בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008 עמ' 266–274.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זלפה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כתוב "זילפאן", אבל ה"נון סופית" איננה קשורה לשם, אלא זו תופעה מצויה ביוונית שמוסיפים סיומת נ סופית בהברה פתוחה
  2. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים כ"בכ"ו