שקט שקט, החנוכיה דולקת

'''שקט שקט, החנוכיה דולקת''' הוא [[שיר ילדים]] ל[[חנוכה]] שנכתב על ידי [[עמנואל הרוסי]], ומושר בלחן שחיבר [[מרדכי זעירא]].

שקט שקט, החנוכיה דולקת הוא שיר ילדים לחנוכה, שנכתב על ידי עמנואל הרוסי, ומושר בלחן שחיבר מרדכי זעירא.

שקט שקט, החנוכיה דולקת - עמנואל הרוסי
(בית ראשון)

שֶׁקֶט – שֶׁקֶט – שֶׁקֶט – שֶׁקֶט...
הַחֲנֻכִּיָּה דּוֹלֶקֶת,
וּבַחֶדֶר בְּלִי שָׁאוֹן
מִסְתּוֹבֵב הַסְּבִיבוֹן,
מִסְתּוֹבֵב וְלֹא עָיֵף.
אַךְ לְפֶתַע הוּא יוֹשֵׁב.
"אני רעב", יקרא בקול,
"בבקשה תנו לאכול".

הלחן חובר על ידי מרדכי זעירא לכבוד החגיגה הראשונה של חג החנוכה בשנת תרצ"ג (1932) של ילדי כפר ויתקין בבית הספר "בשכונה הזמנית" שליד "הבית הגדול". שרה זעירא הייתה הגננת הראשונה וגם מורה בכתה א' בשנים 1932–1934 בכפר ויתקין[1].

תוכן השירעריכה

השיר מספר על סביבון שמסתובב ולא עייף, עד שמתיישב ורוצה לאכול. הוא מבקש "לא דגים ולא מצה לא מרק ולא קציצה", אלא לביבה מתוקה - לכבוד החנוכה!

השיר הוא אחד משירי חנוכה ששרו בגני הילדים, עם המחזה של הילדים, השמים את אצבעם על שפתותיהם, בתנועת "שקט" וילד המסתובב כמו סביבון.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה