פתיחת התפריט הראשי

מרדכי זעירא

מלחין ופזמונאי ישראלי

מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 19051 באוגוסט 1968) היה מחשובי המלחינים והפזמונאים הישראליים. כתב מנגינות לטובי המשוררים והפזמונאים, בהם נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אהרון אשמן ואלכסנדר פן. יצירותיו ממושמעות גם כיום, חלקן בלבוש מודרני על ידי אמנים צעירים. בזמנו כונה "הטרובדור של הזמר העברי"[1].

מרדכי זעירא
מרדכי זעירא.jpg
לידה 6 ביולי 1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1968 (בגיל 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פזמונאי, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרדכי זעירא ב-1953
בני הזוג זעירא
לוחית זיכרון על ביתו של מרדכי זעירא ברח' הירדן 15 בתל אביב

תולדות חייועריכה

מרדכי זעירא נולד כדמיטרי מארק (מיטְיָה) גְרֶבֶּן בעיר קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה). למד במגמת מכונאות בפוליטכניקום של קייב, אך עקב קשיי הפרנסה הפסיק לימודיו לאחר שני סמסטרים ועבר לעסוק בתפירת נעליים. בשנת 1924 נעצר עקב השתייכותו לתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר", אך קיבל היתר לעזוב את ברית המועצות ועלה לארץ ישראל בגיל 19.[2] בארץ הצטרף לקיבוץ אפיקים (שאז נקרא "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר."), ששכן אז ליד יבנאל. חברי הקיבוץ העלו הצגת אופרה עברית בשם "כרמלה". על התזמורת, שכללה קונצרטינה ונגני מסרק, ניצח זעירא, שהיה מוכשר בנגינה על מסרקים.[3] בפי חבריו נקרא אז בשם "מסרקי".[4]

לאחר חודשים אחדים עברה הקבוצה לעפולה והעלתה הצגה חדשה, "חולצה כחולה", ובה שירו הראשון של זעירא (מילים ולחן) הקרוי אף הוא "חולצה כחולה", שזכה לפופולריות רבה בקרב תנועות הנוער הסוציאליסטיות בארץ ישראל. משה הלוי, מייסד "האהל", שכנע את זעירא לעבור לתל אביב וללמוד משחק. בשנת 1927 החליט זעירא להפסיק את לימודי המשחק וללמוד הלחנה. באותה שנה הכיר את שרה גוטמן, תלמידת סמינר לוינסקי לגננות, כששרו שניהם במקהלת "בית הלויים" של מנשה רבינא בתל אביב. השניים היו לבני-זוג, כעבור כמה שנים, בינואר 1933, נישאו בכפר ויתקין, וב-1935 נולד בנם היחיד, יובל.[5]

בשנת 1928 פרסם עם יצחק שנהר אוסף שירי עלייה לירושלים, שבו כתב שנהר את המילים וזעירא את הלחנים. זעירא ראה בכך את ראשית יצירתו כמלחין. בשנה זו שינה את שם משפחתו ל"זעירא", בשל קומתו הנמוכה, בעצתו של הסופר אהרן אשמן.

מסוף שנת 1933 התפרנס למחייתו מעבודה בחברת החשמל, בתחילה כקורא מונים ואחר כך, בעקבות התקף לב, עבר לעסוק בהנהלת חשבונות. בהקשר זה כתב והלחין את השיר "שיר הרשת" ("הזקן מנהריים") על אודות פנחס רוטנברג. בשנת 1966 פרש לגמלאות.

במלחמת העולם השנייה התגייס זעירא לצבא הבריטי, נמנה עם מקימי להקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית והלחין חלק משיריה, בהם "שלכת" ("עמוק העצב בעיניים").

זעירא היה קשוב למתרחש בארץ, וכמה משיריו הם תגובות בזמן אמת למאורעות שאירעו. כך לדוגמה, שירו "חמישה יצאו מולדת לבנות" הוא תגובה על רצח חמשת היהודים על ידי פורעים ערבים שעל שמם קרוי קיבוץ מעלה החמישה. שירו הנודע "לילה לילה" הולחן באחד מימי העוצר של השלטון הבריטי זעירא הלחין שניים משיריו של אלכסנדר פן לזכרו של אלכסנדר זייד. ביום השנה הראשון הלחין את השיר "שיר של זייד" ("פעם ועוד")[6] (זייד נרצח שנה קודם), ושנתיים אחר כך הלחין את "אדמה אדמתי" (בטעות סוברים כי שיר זה הולחן ליום השנה הראשון.) שיר מפורסם נוסף שנכתב על ידו וע"י חברו אורלנד היה "שיר שמח" שנכתב לאחר רצח נוסעי אוטובוס במעלה העקרבים בשנת 1954 ע"י מסתננים מירדן. השניים נפגשו במועדון בתל אביב עם ראש הממשלה דאז משה שרת, שהפציר בהם לכתוב שיר שיפיג את אווירת הנכאים ששררה בארץ בעקבות הרצח. השיר נכתב מיד והפך ללהיט גדול באותן שנים. [7]

בשיריו של זעירא קיים מיזוג של מזרח ומערב, אך בולטת בשיריו נימת הזמר החסידי שקלט עוד כילד מהבית וכן השפעת הלחן הרוסי. הצלחת שיריו מוסברת בהיותם קליטים אך בו בזמן יש בהם התפתחות פיוטית מעניינת ובעלת חן מלודי. יצירתו זכתה להערכה רבה והקנתה לו את התואר "הטרובדור של הזמר העברי".

כשנשאל לימים כיצד הוא מחבר את שיריו, השיב: "אני אוהב שירה וקורא הרבה שירים וחוזר וקורא. והנה יש אשר עם קריאה בשיר מסוים נרטט משהו בקרבי לפתע. אז כאילו נזרע הניגון ומתחילה 'נביטתו', אשר יש ותארך שעות, ימים, חודשים ואפילו שנים – עד שהלחן מופיע ויוצא לאור העולם".[8]

זעירא נפטר מהתקף לב ב-1968 ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו, שרה ובנם היחיד, יובל. שרה עסקה בהפצת שיריו לאחר פטירתו. היא יזמה את הוצאתם לאור של שני ספרים של שיריו - "עוד שיר אחד" ו"לילה לילה". כמו כן, הופק גם אלבום השירים "לילה לילה" שכולל 43 שירים ב-2 תקליטורים.

ארכיונו מופקד במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית בירושלים.[9]

מיצירתועריכה

לחן:

מילים ולחן:

  • "שיר הרשת" (מוכר בשם "הזקן מנהריים")
  • "חולצה כחולה" (שירו הראשון)
  • "פיל פילון"

ספרי שיריועריכה

אלבומים שכולם מלחניועריכה

  • יפה ירקוני עם תזמורת הד ארצי ומקהלת ציון, 1957
  • יהורם גאון, קסם מולדת, 1976
  • מרדכי זעירא: לילה לילה, 1998
  • גיתית שובל, לילה לילה, 1998
  • קרן הדר, מוזיקת לילה זעירא, 2006

פרסים ומחוות כבודעריכה

הנצחהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אליהו הכהן, "עוד שיר אחד רצה הוא לזמר", עת-מול, כג (1998), עמ' 14–16.
  • "היו לילות בין דגניה לכנרת: מרדכי זעירא (1905–1968)", בתוך: זאב ענר (עורך), המאה ועשרים במאה העשרים: מאה ועשרים אישים יהודים שהטביעו את חותמם בארץ ישראל במאה העשרים, אור יהודה: הד ארצי, תש"ס 1999.
  • שני שושנים: קונצרט משירי מרדכי זעירא (תכניה הכוללת צילומי מסמכים מקוריים מארכיון מרדכי זעירא המופקד בספרייה הלאומית), ירושלים 2015

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרדכי זעירא - זֶמֶרֶשֶׁת - זמר עברי מוקדם, www.zemereshet.co.il (בhe-IL)
  2. ^ לזיכרונותיו של עמנואל הרוסי משהותם של השניים כאסירי ציון משוחררים בעיר אודסה, שם הכירו, ערב עלייתם ארצה, ראו עמנואל הרוסי, למרדכי זעירא בהגיעו לששים, דבר, 10 בספטמבר 1965.
  3. ^ מרדכי זעירא באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית.
  4. ^ זהו גם עברות מילולי של שם משפחתו המקורי, "גְרֶבֶּן" (Гребень), שפירושו ברוסית מסרק.
  5. ^ על שרה זעירא (1910–2001), גננת וזמרת חובבת, ראו שרה זעירא באתר זמרשת; סמדר שיר, הקדשה זעירא לאשת זעירא, מעריב, 7 בנובמבר 1976; תלמה אדמון, שרה זעירא זוכרת הכל, מעריב, 12 בנובמבר 1986. הכתוב שעל מצבת קברה היא פרפראזה על ההקדשה שכתב לה זעירא עם צאת ספר שיריו הראשון: "לשופטת חסרת הרחמים, למעודדת חסרת התקדים, למבצעת להדהים" (דף באתר ההנצחה "נשמה").
  6. ^ שיר של זייד, דבר, 27 ביוני 1939.
  7. ^ סיפורו של שיר, www.plaot.com
  8. ^ דברים אלה אמר לישראל שליטא, בריאיון שערך במסגרת כתיבת ה"אנציקלופדיה למוסיקה" שלו, שראתה אור בשנות ה-50. ראו ישראל שליטא, מרדכי זעירא: (במלאות שנה למותו), דבר, 18 באוגוסט 1969.
  9. ^ ארכיון מרדכי זעירא באתר הספרייה הלאומית