שריון לכלי רכב

מיגון פסיבי לכלי רכב וכלים צבאיים

שריון לכלי רכב מתייחס למיגון פסיבי לכלי רכב ובעיקר לרכב קרבי משוריין (רק"ם). עקרון הפעולה שלו הוא פשוט: בניית דופן קשיחה ובעלת עובי גדול יחסית לכלי, כך שחימוש שנורה על השריון לא יחדור אותו ויפגע באנשי הצוות או במערכות המכניות. ההגדרה מקיפה צורות מיגון נוספות פרט לשריון, אך ערך זה יעסוק רק בשריון פסיבי. קיימות גישות משלימות לשריון פסיבי בהן הסוואה צבאית, מיגון ריאקטיבי ומיגון אקטיבי, אך אף אחת מהן לא מוותרת על השריון הפסיבי כמיגון הכרחי וכשכבת גיבוי.

רכב קרבי משוריין של צה"ל. שורה עליונה: נגמ"ש מרכבה ומרכבה סימן 4מ בעלי שריון מרוכב מודולרי ומערכת הגנה אקטיבית לטנקים. שורה תחתונה: דחפור D9 משוריין עם שריון פסיבי, חלונות מזכוכית משוריינת ומיגון כלוב; משגר רקטות M-270 MLRS מנתץ עם שריון פסיבי.

המיגון הפסיבי כולל מספר סוגים: עטיפת הרכב בלוחות שריון עשויים פלדה או חומרים מרוכבים (כגון צ'ובהם או חומרים קרמים אחרים) שחוזקם הפיזי וגמישותם מאפשרים להם להדוף קליעים, רימונים, רסס, פיצוצים ואף נשק נ"ט (תלוי בסוג השריון). ניתן לשפר את רמת המיגון באמצעות שינוי הגאומטריה של השריון (כגון שריון משופע) או בנייתו ממספר שכבות של חומרים שונים (שריון מרוכב), לעיתים עם מרווחי אוויר ביניהן. קיימים סוגי שריון שנקראים באופן גנרי שריון מרוכב, העשויים מחומרים שהם קשים יותר מפלדה כגון סיבים קרמיים וחומרים מרוכבים. סוגי החומרים משתנים ממדינה למדינה ואופן ייצור לוחות השריון המתקדמים נחשב במרבית המדינות לסוד צבאי. במקרים בהם יש צורך לשמור על שדה ראייה עבור מפעילי הכלי עושים שימוש בזכוכית משוריינת ליצירת חלונות או פריסקופ כדי ליצור פתח שאינו מאפשר מעבר ישר דרך השריון.

מבנה השריון

עריכה

חומרים

עריכה
 
נגמ"ש מדגם M113 ולו שריון מאלומיניום. נגמ"ש זה נחשב לפגיע ובעל מיגון לא מספק.
 
טנק מרכבה סימן 3 ב"ז עם שריון מרוכב משופע מודולרי. המודולים שבצידי הצריח הן דוגמה מצוינת לשריון משופע.
  • פלדה הומוגנית – השריון הפשוט ביותר המורכב מלוחות פלדה עבים. הפלדה היא סגסוגת חזקה ולוח פלדה מספיק עבה מבטיח הגנה מנשק קל וקליעים שקוטרם עד 0.5 אינץ'.
  • אלומיניום – השריון קל יותר באופן ניכר מפלדה, אך פחות עמיד. שריון אלומיניום משמש בעיקר כאשר הפחתת המשקל שנושא הכלי היא שיקול מרכזי, כגון בנגמ"ש יביל-אווירית שמתוכנן כך שיהיה ניתן להעביר ולנייד אותו במטוסי תובלה.
  • טיטניום – מתכת חזקה וקלה יותר מהפלדה, אך יקרה ממנה באופן ניכר. משמשת כאשר נדרשים חוזק ומשקל קל, ויש אפשרות תקציבית לכך, כגון בכלי טיס.
  • אורניום מדולדל – מתכת כבדה וחזקה באופן ניכר מפלדה. בשל הקשר שלה לרדיואקטיביות השימוש בה שנוי במחלוקת.
  • שריון קרמי – שריון המבוסס על חומרים קרמיים, נועד בעיקר נגד מטען חלול.
  • שריון מרוכב – שריון המשלב סגסוגות פלדה, מתכות אחרות וחומרים קרמיים כדי ליצור שריון שהוא קל יותר מפלדה הומוגנית אך אפקטיבי יותר. סוגי והרכב החומרים משתנים ממדינה למדינה ואופן ייצור לוחות השריון המתקדמים נחשב במרבית המדינות לסוד צבאי.
  • זכוכית משוריינת – במקרים מסוימים נדרשים למגן כלי בלי לפגוע בראות של מפעיליו, כגון בכלי צמ"ה. מאחר שפלדה אטומה לאור יש הכרח בשילוב חלונות במעטפת המשוריינת סביב הכלי. את החלונות מייצרים מזכוכית משוריינת שבנויה בטכניקות וחומרים מיוחדים כדי להקנות לה עמידות נגד נשק קל ברמות שונות (החל מעמידות נגד כדורי אקדח וכלה בעמידות נגד כדורי רובה ומקלעים).

גאומטריה

עריכה
  • שריון משופע – לוחות השריון מוצבים בזווית אלכסונית, דבר המגדיל את עובי השריון האפקטיבי עבור קליע הנורה חזיתית אל עבר הכלי.
  • שריון מרווח – לוחות שריון שביניהם יש רווח, נועד בעיקר נגד מטען חלול.
  • שריון מודולרי - שריון הבנוי ממודולים פריקים הניתנים להחלפה (כל אחד לחוד) בהתאם לצרכים (כגון תיקונים או שדרוגים). דוגמה לשריון מודולרי הוא השריון של טנק המרכבה סימן 4.
  • שריון מדורג - שריון בו כל שכבה מקבלת זווית שונה מה שמוריד משמעותי את ביצועי הפגז החודר ככול שעוברים שיחבה. שריון זה נפוץ בחלק מטנקים מסדרת T, הטנק השוודי 103 בו מפוזרים "מדרגות" לאורך כל הטנק בזווית מנוגדת לזו של עיקר השריון ודוגמה בולטת במיוחד היא לואפרד 2 עם שריון קדמי בזווית חדה כדי להטות את הפגז לפני פגיעה בשריון המורכב המרכזי
  • מעיל שריון/תוספת שריון (Appliqué armour או Add-on armor) – הוספת לוחות שריון ומיגונים שונים מעבר לשריון הסטנדרטי של הכלי.

סוגי שריון פסיבי

עריכה

שריון לוחות

עריכה

צורת המיגון הבסיסית והנפוצה ביותר. לוחות שריון עבים מחומרים חזקים ועמידים המכסים את גוף הרכב, תא הנוסעים והמערכות המכניות.

מיגון כלוב ומיגון חלול-מרווח

עריכה
 
דחפור D9R של צה"ל. מיגון הדחפור כולל לוחות שריון על תא המפעיל והמערכות המכניות, חלונות מזכוכית משוריינת ומיגון "כלוב" כנגד רש"ק חלול.

שריון חלול או שריון מרווח הוא שריון של שני לוחות או יותר מרוחקים זה מזה, והיה בשימוש מאז מלחמת העולם הראשונה, שם הוא שימש על טנקי שניידר CA1 ו- סן שאמון. שריון מרווח יכול להיות יתרון במספר מצבים. לדוגמה, זה יכול להפחית את האפקטיביות של חודר מקינטית מכיוון שהאינטראקציה עם כל צלחת עלולה לגרום לפגז להאט, לשינוי זווית הטקפה, לעיוות או אף לניטרולו המוחלטת כמו במקרה של פגז נפיץ שיתפוצץ לפני הזמן. סוג דומה של שריון הוא מיגון הכלוב המפורט בהמשך.

  ערך מורחב – מיגון כלוב

קיימת גם תצורה של מיגון פסיבי המכונה "מיגון כלוב" (נקרא גם "מיגון סולמות" ו"מיגון סטטיסטי") שבה סדרת מוטות מתכת מוצבים בסמוך אחד לשני, אך לא בצמוד, במרחק מה מגוף הרכב המשוריין. המבנה שיוצרים מוטות המתכת מזכיר סולמות, או כלוב, ומכאן שמו של מיגון פסיבי זה. תצורת מיגון זו נועדה כנגד מטען חלול חד-שלבי הנפוץ בעיקר ברקטות נ"ט כגון לאו, RPG-7 ודומיהן. היא איננה יעילה כהגנה מפני טילי נ"ט טאנדם, פגיעת קליעים או רסיסים, ומשמשת כשכבת הגנה נוספת לשריון לוחות פסיבי. מטרתה להסב נזק מבני למטען החלול, שישבש את יעילותו, או לגרום לו להיזם במרחק גדול מדי מגוף הרכב המשוריין ובכך להקטין את יכולת חדירות השריון שלו.

מיגון זה קיים היום על נגמ"שי הסטרייקר האמריקאים ורכבי הווריור הבריטים בעיראק ועל דחפורי ה-D9R, הנגמחו"ן וטנק החילוץ M-88 בישראל. מיגון הכלוב של ה-D9 הוכיח את עצמו והציל חיים, ועל פיתוחו והתקנתו במבצע בזק זכתה מנת"ק, חט"ל ומש"א בפרס מפקד זרוע היבשה.[1]

מיגון מאולתר

עריכה

קיימים גם אמצעי מיגון מאולתרים, כגון שקי חול, למשל בנגמ"שים כמו ה-M-113 והסטרייקר. השקים מוצבים מעל המיגון המקורי של הכלי. השימוש בשקי חול הוא לרוב אלתור שמתבצע על ידי החיילים בשטח, שלא מרוצים מהביצועים של המיגון התקני שהותקן ברכב.[2] לעיתים משתמשים בשריון מאולתר המכונה "סנדוויץ'". שריון כזה כולל שני לוחות פלדה (בדרך כלל דקים) וביניהם חומר אחר - לרוב עץ, בטון או חול. שריון כזה הותקן בכלי הרכב שעלו לירושלים הנצורה בשיירות, בזמן מלחמת העצמאות.

סוגי שריון נוספים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שריון לכלי רכב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רעם ראש-האי, מצטיינים ביבשה, באתר זרוע היבשה
  2. ^ מחדל מיגון החיילים בצה"ל: ממצאי מבקר המדינה בדוח לשנת 2003!, באתר "הקשב!", 3 באפריל 2004