שרקרק גמדי
שְׁרַקְרַק גַּמָּדִי (שם מדעי: Merops cyanophrys) הוא מין של עוף ממשפחת השרקרקיים.
 שרקרק גמדי
| |
|---|---|
שרקרק גמדי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | כחלאים |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | שרקרקיים |
| סוג: | שרקרק |
| מין: | שרקרק גמדי |
| שם מדעי | |
 Merops cyanophrys
| |
| |
טקסונומיה
עריכהעל-אף שבתחילה הם תוארו כמינים נפרדים, השרקרק הגמדי והשרקרק הגמדי האפריקאי ((אנ') M. viridissimus) אוחדו ביחד עם השרקרק הגמדי האסייתי ((אנ') M. orientalis) למין יחיד על-ידי צ'ארלס סיבלי וברט מונרו ב-1990. בשנת 2014, הרשימה האדומה של IUCN ו-BirdLife International פיצלו אותם שוב למינים נפרדים. מחקר משנת 2020 מצא הבדלים משמעותיים במורפולוגיה ובקולות בין שלושת המינים, כך שהם גם פוצלו זה מזה על ידי איגוד האורניתולוגים הבין-לאומי ב-2021.[2][3]
ישנם כיום שני תת-מינים מוכרים:[3]
- M. c. cyanophrys (ז'אן-לואי קבאניס ופרדיננד היינה, 1860) - מצוי במערב ודרום חצי האי ערב ודרום ישראל
- M. c. muscatensis (ריצ'רד באולדר שרפ, 1886) - מצוי במרכז ומזרח חצי האי ערב
מבנה גוף והתנהגות
עריכהככל מיני השרקרקים, השרקרק הגמדי מאוד צבעוני, וכפי שמשתמע משמו, קטן יחסית לרוב מיני השרקרק - אורכו הממוצע הוא בין 16 ל-18 ס"מ. רוב נוצות גופו ירוקות, אך הנוצות בגרונו, מצחו ולחייו הן כחולות בהירות, ובנוסף יש לו פס עין שחור ופס שחור נוסף בבסיס הצוואר. חלקים נוספים שאינם ירוקים הם אברות הזנב, שהן בצבע אפרפר-ירקרק, רגליו שהן שחורות וקשתית עינו שהיא אדומה.[4] לשרקרק הגמדי יש חד-צורתיות זוויגית.
השרקרק ניזון מחרקים, במיוחד דבורים, צרעות ונמלים. את עוקצן של הדבורים והצרעות הוא מסיר בחבטת פגר החרק על ענף לפני שהוא אוכל אותו. על פי רוב הוא צד מנקודת תצפית: כאשר הוא מבחין בטרף, הוא ממריא אליו ולרוב שב לאותה הנקודה. עם זאת, הוא עשוי לצוד חרקים גם על האדמה.[4]
השרקרקים מקננים בחודשים מאי-יוני, במצוקי אבן גיר, במחילות בעומק 1–2 מטרים. הם בעלי 4–8 ביצים שצבען לבן, ושני הזוויגים מתחלקים בדגירה. לעיתים מקננים מספר זוגות שרקרקים, ולעיתים יש קינון של זוג אחד בלבד. לפעמים מצטרפים אל הזוג שרקרקים צעירים אשר עוזרים להם. גם מחוץ לעונת הקינון, השרקרק הגמדי ישן בקן עם צאצאיו וכך מגן עליהם.[5]
קריאות השרקרק במעופו נשמעות כ-"טרי-טרי-טרי" או "קרי קרי קרוּ-קרוּ קרי קר-קרו". קריאת האזהרה היא קריאת "קיט" קצרה וגסה.[6]
תפוצה
עריכההוא מצוי באזורים צחיחים ופתוחים עם עצים פזורים ברחבי המזרח התיכון, כמו גם בואדיות, גנים ואדמות חקלאיות. תפוצתו משתרעת ממערב ומרכז ערב הסעודית דרומה לתימן, ומגיעה עד לתימן, צפון עומאן, ומזרח איחוד האמירויות הערביות, וכן באיים מפוזרים בחופים במערב איחוד האמירויות. התפשטות חקלאית ואזורים מושקים יצרו בתי גידול חדשים למין זה, וכך התרחבה אוכלוסייתו, מה שאפשר לו להתיישב בחלקים מהלבנט (מזרח ישראל, מערב ירדן וחלק קטן מאוד מחצי האי סיני) לפני 2001. בשל התרחבות האוכלוסייה והסימנים כי המין מרוויח משינויים מידי אדם בבית הגידול, הוא לא נחשב לתחת איום.[7][8]
בישראל הוא מצוי בדרום ובמזרח הארץ.[9] תפוצתו בארץ התרחבה עם השנים, ככל הנראה עקב הגדלת שטחי החקלאות וריבוי החרקים בהם.[4]
מצב השימור של השרקרק הגמדי הוא ללא חשש. יותר מכך, מעקב אחר אוכלוסייתו מראה כי היא נמצאת במגמת גידול.
גלריית תמונות
עריכה-
שרקרק גמדי מתת-המין cyanophrys עם דבורה -
שרקרק גמדי תופס פרפר -
שרקרק גמדי, בישראל
,_Sde_Boker,_Israel_0.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
עריכה
- שרקרק גמדי, באתר ITIS (באנגלית)
- שרקרק גמדי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ שרקרק גמדי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ "Species Updates – IOC World Bird List" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-06-18.
- ^ 1 2 "IOC World Bird List 11.2" (באנגלית). doi:10.14344/ioc.ml.11.2.
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ 1 2 3 עורך: עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך כרך 6: עופות, משרד הביטחון, 1986, עמ' 310-311
- ^ אלה רימון, שרקרק גמדי - Merops cyanophrys, באתר הצפרות הישראלי
- ^ ל. סוואנסון, פ. גרנט, ק. מולארני, ד. צטרסטרום, הציפורים, מדריך השדה השלם לציפורי אירופה וישראל, הוצאת מפה והקבוץ המאוחד, 2003, עמ' 222-223
- ^ "Arabian Green Bee-eater Merops cyanophrys Little Green Bee-eater, Green Bee-eater Merops orientalis - some photos and notes". www.arthurgrosset.com. נבדק ב-2022-01-10.
- ^ "Merops cyanophrys: BirdLife International". IUCN Red List of Threatened Species. 2016-10-01. doi:10.2305/iucn.uk.2019-3.rlts.t22725894a155513969.en. נבדק ב-2022-01-10.
- ^ שרקרק גמדי, באתר מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל